בין הקטבים

מדוע נמוג מרכיב ההגנה המרחבית ביישובי הספר? במאמר מוצג תפקיד ההתיישבות בדוקטרינת ההגנה המסורתית של צה"ל - ככוח השומר על האחיזה של מדינת ישראל בשטח. לאור האיום החדש ישן המתפתח בספר, נטען במאמר כי יש לחזור לגישה המשלבת בין כוחות צבא סדירים לבין אזרחים בני המקום. איום חדירת כוחות אויב בקווי העימות מחייב את צה"ל להשתחרר מתפיסת פינוי היישובים בחירום ולהפכם לרכיב מערכתי הגנתי תומך למאמץ הצבאי העיקרי. ית...

בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים, צה"ל עבר גידול מאסיבי בסד"כ שלו, הרבה מעבר לגידול הדמוגרפי המתון (יחסית) של האוכלוסייה היהודית בישראל. זו בניגוד למגמה בצבאות המערב שצמצמו את הסד"כ שלהם. הגידול המאסיבי של צה"ל, בכוחות המילואים ובמשרתי הקבע, חייב בניית מנגנונים ודפוסי פעולה חדשים, וביניהם מתן אוטונומיה יחידתית, ייסוד השלישות והטמעתה בתוך היחידות, הסבת כמויות גדולות של חיילים במקצועות שונים למקצועות...

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק ב' יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה הת...

המאמר מוקלט בשני חלקים, זהו חלק א' יריב נחות ("א-סימטרי") נלחם בגישה של מניעת שטח מהכוח שמקיים "עליונות". רעיון זה נועד לממש אסטרטגיה של התשת העורף בצד בעל העליונות, תוך שימור הכוח באמצעות טקטיקה של היעלמות והיטמעות בשטח. מאמר זה אינו עוסק בלחימה בלבנון וברצועת עזה, אלא במערכה באוקיינוס האטלנטי במלחמת העולם השנייה; מערכה בה התמודדו בעלות הברית עם איום הצוללות הגרמני על נתיבי השייט. תחילת המערכה הת...

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, נערכו חמישה משחקי מלחמה (כולל תרגיל "בומרנג"). תפיסת המגננה בפני מתקפה מצרית התגבשה בראשון מהם, "אבן גזית", וגרסה ששלוש מאות טנקים וסיוע אווירי יספיקו לבלום כל צליחה של תעלת סואץ. למרות התמורות במשוואה האופרטיבית שהתגלו במלחמת ההתשה, במיוחד שחיקת העליונות האווירית הישראלית, תפיסת המגננה לא השתנתה עד פרוץ מלחמת יום הכיפורים. מאמר זה בוחן מבחינה מתודולוגית וה...

לבטחון השוטף ניתן לקרוא בשם 'המערכה שבין המלחמות', כהגדרה להתמודדות של ישראל מול שלל אויביה הסדירים והבלתי-סדירים המבקשים לקעקע את החוסן הלאומי של המדינה. הכותב מסכם את ההתמודדות האסטרטגית הישראלית כהצלחה לה יש 4 מרכיבים משלימים: הרתעה, חוסן לאומי, ריסון ערכי והדחף הישראלי החזק לבנות ולהיבנות. בפרט טוען הכותב שהחברה והשלטון בישראל מצליחים להתמודד עם האתגרים והאיומים משום שהשלימו עם העובדה שלא נראה...

העשורים שחלפו מאז המלחמות הרב-זירתיות ראו צמצום בתפקיד של הפיקוד המרחבי בעימות. ההעדפה לעשות שימוש באש מדוייקת מבוססת כוחות אוויר ומודיעין, העבירה את קבלת ההחלטות מהפיקוד המרחבי למטכ"ל. עיקר משימתם של הפיקודים המרחביים כבר איננו לנהל את המערכה אלא לפתח ידע על זירותיהם, עובדה שהופכת אותם לשחקנים שוליים. בד בבד, ריבוי תפקודים חדשים שאינם מוקצים לפיקוד מצריך רשת מורכבת של מגנוני פו"ש ותיאום כדי לסנכר...

בשנות ה־-50 היה חיל הים במשבר חמור, ואילו במלחמת יום הכיפורים הוא גילה חדשנות, תוקפנות וביטחון במאמץ המוצלח לשלול את הזירה הימית מהאויב. מאמר זה מתאר את אתגרי חה"י בשנות ה־50 כלפי ציי האויב, המטכ"ל, לצד הבלבול וחוסר הביטחון של קציני חה"י עצמם, שהביאו את מפקד חה"י דאז, יוחאי בן־נון, לזהות את המשבר וליזום מהפכה פרדיגמטית, תרבותית, מבצעית, טקטית וטכנולוגית בחיל, שבמרכזה פרויקט "שלכת". המרכיבים הללו ש...

שיחה של ליאור רשף עם תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום המחקר של מרכז דדו,  בנושא הרגע ההיסטורי של השתנות צבאית שצה"ל נמצא בו, בעקבות מימוש תפיסת ההפעלה לניצחון ותר"ש תנופה. מטרת הפרק היא להציג כמה תמרורי אזהרה עליהם כדאי להסתכל בדרך, למשל, חדשנות יתר ועל שמרנות שדווקא הכרחית למיצוי החדשנות. בשיחה עולה הטענה כי שמרנות מבחירה מעניקה לארגון הצבאי בסיס איתן שעליו הוא יכול להישען בזמן פיתוח חדשנות ב...

לקראת סוף שנת 2013 אישר הרמטכ"ל דאז, רב-אלוף בני גנץ, את מסמך האב התפיסתי הראשי – 'אסטרטגיית צה"ל – תפיסת ההפעלה'. התפיסה, שמגלמת תהליך ממושך, חותרת לשקף באופן תמציתי את המציאות האסטרטגית שבה פועל צה"ל, ולנסח את העקרונות העיקריים להפעלת כוח צה"ל ולבניינו בעידן הנוכחי. בדיונים השונים סביב גיבוש ואישור התפיסה, לרבות פורום מטכ"ל, עלו שוב ושוב שאלות יסוד לגבי עצם הצורך בתפיסת יסוד מסוג זה, למי נועדה ו...

שיחה על תופעת המצביאות לרגל צאת גיליון "בין הקטבים" בנושא מצביאות. במרכז השיח עומדים שלל מאמרי גיליון "מצביאות" לצד המצביא ההיסטורי, הלוחם החזק והמנהיג האמיץ, המוכשר ביותר צבאית ומדינית, אופרטיבית-אסטרטגית; על האופן בו קיבל את הכשרתו ומעמדו וכיצד חלש על כוחותיו, דרך התפתחות המלחמה, הצבאות והמדינה בעת החדשה, במלחמות העולם ועד ימינו: מה בין קניית משרה ומשא ומתן פוליטי לבין מעמד בירושה, המקנה הכשרה ו...

מבצע להשגת עליונות אווירית היה גם בעבר נדבך מרכזי בפתיחתה של מערכה. מבצע "מוקד",  שהתרחש בפתיחתה של מלחמת ששת הימים, לא היה יוצא דופן בהקשר זה, אולם הביצוע יוצא הדופן שהיה פרי מודיעין מדויק, תכנון קפדני ויכולת הוצאה לפועל גבוהה, מיצבו את המבצע כדוגמה המובהקת של מבצע עליונות אווירית. מאמר זה עוסק בעשייה המודיעינית שהינה ראשית הצירים לכל פעילות מבצעית, מתוך כוונה לבחון את השונה והדומה בחלוף השנים, ו...

תר"ש תנופה מגלם השתנות עמוקה שצה"ל עובר לאורה של 'תפיסת ההפעלה לניצחון'. גיבוש התר"ש היה רצוף אתגרים, מקור חלקם בבעיות היסוד של מערכת בניין הכוח וחלקם ייחודי לעת הנוכחית. לצורך התמודדות עם אתגרים אלה קיימנו תהליך שונה מבעבר, תהליך שמטרתו היתה לגבש תכנית לאור תפיסה מטכ"לית מרכזית, לבנות שפה משותפת וליצור בסיס ידע משותף לכל השותפים. תכנית 'תנופה' והתהליך בו גובשה מהווים מקרה מבחן לגבי יכולתה של מערכ...

זוכה מקום שלישי בפרס הרמטכ"ל לכתיבה צבאית, שנת 2020! הדיפלומטיה הצבאית הימית מורכבת ומגוונת יותר משימוש אגרסיבי בכוח הימי כמו בימים עברו, ויכולה לספק תרומה ממשית לאינטרסים אסטרטגיים ישראליים, תוך שילוב של עוצמה קשה ורכה. הדיפלומטיה הימית נמצאת בספרות המחקרית בשלוש קטגוריות: שיתוף פעולה, שכנוע וכפייה, באמצעותן ניתן לאותת ליריבים ולבני ברית על כוונותינו ועל יכולותינו בשגרה ובחירום. בהודו, מדינה שבה...

המאמר עוסק בהשפעת המהפכה בעניינים צבאיים (RMA) על תחום כוח האדם בצה"ל. נטען כי המהפכה הנוכחית בעניינים צבאיים, RMA 4.0, עשויה לאפשר לצה"ל להתמודד עם אחד מהאתגרים המשמעותיים ביותר בתחום כוח האדם – השחיקה באתוס הלוחם והירידה ברצון לשרת ולפקד בחֵילות השדה. שחיקה זו היא בחלקה תוצר של המהפכה הקודמת בעניינים צבאיים שגרמה להסטת מרכז הכובד של העשייה הצבאית משדה הקרב לעבר "לוחמה מנגד", המתבססת על תשלובות א...

קולונל בדימוס (ד"ר) דאגלס מק'גרגור הוא מהקולות הבולטים הקוראים זה שנים לטרנספורמציה רדיקלית בכוחות המזוינים האמריקאים בכלל ובכוחות היבשה בפרט. מק'גרגור זכה לתהילה במלחמת המפרץ הראשונה על מעורבותו בקרב מול משמר הרפובליקה, והוא נחשב למפקד שדה בולט. מק'גרגור מקדיש את חייו, האינטלקטואלים להצבעה על המשבר הפרדיגמטי שבו נתון צבא ארה"ב, לתפיסתו, ועל הדרכים לצאת ממנו. מאמר זה, שפורסם בכתב העת של המטכ"ל האמ...

קיימת סברה שמלחמת קוסובו מהווה תקדים היסטורי שבו כוח אווירי לבדו נחל הצלחה בהכרעת אויב. מאז ועד היום, בשלושת סבבי הלחימה מול חמאס בעזה ובמלחמת לבנון השנייה, נשען צה"ל בעיקר על כוחו של חיל האוויר בניסיון לשחזר את הצלחת נאט"ו מקוסובו. אולם מבצע "עמוד ענן" בלבד הסתיים ללא הכנסת כוחות קרקעיים לרצועת עזה, בעוד מבצע "עופרת יצוקה", מערכת "צוק איתן" ומלחמת לבנון השנייה הצריכו הכנסת כוחות תמרון ללחימה. מאמ...

מאמרו של הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, מציג את תפיסתו למהות המפקד הבכיר, המצביא הצה"לי. המצביא, הוא טוען, נדרש בראש ובראשונה להנהיג תהליך פיתוח ידע למצב  הייחודי שבו נתונה המערכת בראשה הוא עומד, ולפתח מענה מותאם להקשר החדש. מתוך כך, עליו להיות אינטלקטואל, אך גם איש מעשה הרותם את סביבתו לצורך יישום המענה. לבסוף, נדרש המצביא לאומץ, לא רק בשדה הקרב כי אם על מנת שיהיה ביקורתי כלפי עצמו וסביבתו, נכון להכיר...

המקרה של גנרל נוגי במלחמת רוסיה יפן (1904-1905) לדיון על איכויותיהם של מצביאים ישנו ערך אנליטי, טוען כותב המאמר, אך רק אם נקפיד להניח את אלו בקונטקסט ההיסטורי הנכון. בחינה היסטורית מדוקדקת תראה לנו שאפילו הנצחונות של מצביאים "מבריקים", כמו נפוליאון, נבעו ממזל, טעויות של יריבים, או איכויות מבניות וארגוניות, לא פחות מאשר מכישרון צבאי או יכולות אינטלקטואליות. המאמר המובא לפניכם לוקח את הקורא אל ימי מ...

למבצע "צוק איתן" היבטים רבים, ומן ההיבט של המלחמה התקשורתית נראה לעיתים שחמאס ניצח. על פניו קשה להבין מדוע נכשל צה"ל בגיוס תמיכה בינלאומית למרות מאמצים רבים שנעשו. אומנם איכות התוצר של דובר צה"ל הייתה גבוהה יותר מזו של חמאס, אך ההסברה של חמאס הגיעה לקהלים רבים יותר וצברה תמיכה גדולה יותר. חלק מהצלחת חמאס נובע מהמבנים הרשתיים שחמאס מפעיל בהפצת תעמולתו, בניגוד לדובר צה"ל, בעוד שהמאמץ ההסברתי הישראלי...

בפיקוד העורף עוצבו בשנתיים האחרונות (נכון לעת כתיבת מאמר זה, יולי 2019) תפיסה אסטרטגית חדשה וארגון שנועד לממש אותה. מהות התפיסה - מיצוי טכנולוגיות המידע מצד אחד, ומרכזיות פיקוד העורף ביחס לשותפיו במשק האזרחי מצד שני, כדי לאפשר מענה מתאים וטוב יותר לעורף בחירום. על תהליך גיבוש התפיסה ועל אופן מימושה כותב מפקד פיקוד העורף במאמר זה.   המאמר פורסם ב"בין הקטבים", גיליון בדרך לטרנספורמציה צבאית, יולי 20...

איום הטילים שינה את פני המלחמה בישראל, תוך הצמדת העורף האזרחי לחזית הלחימה, במיוחד מאז מלחמת המפרץ. מערך ההגנה האווירית מהווה מענה מערכתי לאיום זה, וטמון בו גם פוטנציאל לשינויים מהפכניים בתפיסת הביטחון הישראלית; לא רק בענייני הגנה, אלא גם בהכרעה, בהרתעה ובהתרעה. מחקר זה סוקר את השינויים שכבר התגלו כתוצאה מהטמעתה של הגנה אווירית פעילה בשדה הקרב, מפרט את האתגרים שעימם מתמודד מערך ההגנה האווירית, ומצ...

המטה הכללי המודרני הראשון היה המטכ"ל הפרוסי, שהוקם כתוצאה מהתבוסה  הפרוסית לנפוליאון בתחילת המאה ה־19. עד היום, מהווה המטכ"ל הפרוסי דגם לכל הצבאות המודרניים, וניתן לזהות בעיות ויתרונות מבניים במטות כלליים בכל העולם דרך עיון עמוק במטכ"ל הפרוסי־גרמני. לצורך כך, המאמר מציג וסוקר את ההתפתחות הארגונית שלו מאז הקמתו עד ערב מלחמת העולם השנייה, אז אוייש במיוחד על ידי קצינים שהוכשרו לכך; את מקומו של המטכ"ל...

בעשור האחרון אנו עדים לשינוי בתרבות האסטרטגית של צה"ל - מעבָר לגישה של  חדשנות באמצעות חיזוי. מאמר זה מצביע על השינוי ודן בגורמים שאפשרו אותו, כמקרה  בוחן מעניין לשינוי מפתיע של תרבות אסטרטגית. המאמר מציע שלושה גורמים לשינוי:  בשלות תפיסתית־מחשבתית בדרג הבכיר; סוכני שינוי שנחשפו לרעיונות על חשיבה  מערכתית ושינויים באופי המלחמה; קבוצה של "עצמאים" המפיצה התנהלות חדשנית.  כתב העת "בין הקטבים" הוא מסג...

השינויים באופי הלחימה, מה שמכונה "מהפכה בעניינים צבאיים", הם בעלי השפעות מרחיקות לכת על יכולת הקרנת הכוח. מאמר זה דן בעליונות הצבאית האמריקאית וטוען שזליגה של "מהפכת טכנולוגיות המידע בעניינים צבאיים" (RMA IT) אל כוחות צבא רבים ברחבי העולם מערערת עליונות זו, ולכן משפיעה על יכולת הקרנת הכוח של ארצות הברית בעולם, ובכלל זה באזורנו. לאור זאת טוען המאמר שארצות הברית תצטרך לבחור בין מספר חלופות לפעולה, ה...