בין הקטבים

תורת ההגנה המרחבית גובשה כבר בימי ראשית המדינה, אך מבחינת יישומה בפועל החלה שקיעתה עוד מימי מלחמת סיני ועד סוף העשור הראשון של המאה ה־21. האתגרים העכשוויים והעתידיים העומדים בפני מדינת ישראל יכולים לאפשר את לידתה מחדש. הכותב מציע לבנות ולארגן מחדש את מערך ההגנה המרחבית המבוסס על תושבי מרחבי הגבולות במדינה, לאור עקרונות ההגנה המרחבית מראשית שנות החמישים ולאור הלקחים שנצברו בצה"ל ובצבאות אחרים. לטענ...

התפקיד של מערכת המודיעין במשחקים מתחיל עוד טרם שלב ההכנה, בפיתוח המשחק, וממשיך לתוך המשחק עצמו, וללמידה מהמשחק לאחר מכן, אבל המודיעין הזה צריך לכלול לא רק נתונים כמותניים אלא ידע תרבותי על תפיסות יריבינו. מודיעין תרבותי (שמתמקד בתרבות אסטרטגית) מהווה אלמנט קריטי למשחקי מלחמה מפני שגורמים יריבים אינם שחקנים גנריים ורציונליים אלא בני אדם שעברו תהליכי חברות לתוך מערכותיהם, שהקנו להם אמונות והעדפות שו...

ההשפעה של משחקי מלחמה על תפיסות יכולה להיות ניכרת, כפי שעולה מסיפור משחקי סיירה שנערכו במכון מחקר ראנד האמריקני. אומנם המשחקים עסקו בתפקיד הכוח האווירי האמריקאי במלחמות מוגבלות ושוחקו לפי עקרונות של לחימה מול צבאות סדירים, אבל הם הניעו גל של מחקר היסטורי על מלחמות נגד התקוממות וחתרנות, שנתמך בעל ידי הנשיא קנדי. גל זה התעצם בשורת מחקרי שטח בדרום וייאטנאם, בתצפיות היסטוריות ובמחקרים סוציולוגיים לצור...

החברה הישראלית סובלת מנטייה לראות את שטח לבנון כחבל ארץ מסוכן, קשה ואפילו "ארור" לפעולה צבאית. העמדה הזאת אכן מתבססת על כישלונות ואסונות שאירעו בלבנון בין השנים 1976-2006 ,אך הביטוי שלה הוא טראומתי, מוגזם ומתעלם מהישגים ניכרים של צה"ל בלבנון. הנטייה הזאת, המכונה במחקר זה "סינדרום לבנון", ניתנת לזיהוי בספרות, בקולנוע, בדיווחים תקשורתיים, בספרי היסטוריה ואפילו במחקרים של צה"ל. צה"ל צריך להתמודד עם ה...

הרעיון שהלוחמה מבוססת הטכנולוגיה תחליף את הכוח הפיזי ואת הנוכחות האנושית בשטח, מעורר בצה"ל אי־נוחות ואף התנגדות. בניגוד לכך, טוענים הכותבים לעליונות הלוחמה מבוססת הטכנולוגיה, ולהגברת השימוש בה; בפרט, מציעים הכותבים מפת דרכים לשילוב הבינה המלאכותית בצה"ל, שלא מתוך מטרה להחליף את החיילים שבשטח, אלא מתוך הבנת הפוטנציאל הגלום בהן לאיגבור )סינרגיה( יעילות הלחימה. התהליך מתחיל בהנחת תשתית של תנאים מאפשר...

באירועים שכונו "גודל השעה", בלט דפוס חריג של פיגועי "בודדים" שהוצאו לפועל על ידי פלסטינים צעירים, שאינם משתייכים לארגון טרור. תוך שהם שואבים השראה זה מזה, חוליות קטנות ויחידים תכננו וביצעו פיגועי דקירה, דריסה וירי. השינוי שחל בתופעת הטרור מושרש בהקשר האזורי של ערעור סמכות ההנהגה הפוליטית המסורתית במזרח התיכון וגם במציאות הכלכלית, החברתית, הדתית והפוליטית של הפלסטינים עצמם. איום הבודדים הציב בפני ה...

אתגרי המימוש של תפיסת 'יבשה באופק', כתוכנית הנשענת באופן עמוק על טכנולוגיות מאפשרות, נעוצים בהבדלים בין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הפלטפורמות שבו החומרה היא הליבה, לבין עקרונות היסוד של פיתוח בעידן הלוחמה הרשתית שבו התוכנה היא הליבה. כותבי מאמר זה סוברים כי במתודולוגיות הפיתוח העדכניות בעולם, ביניהם ניהול מוצר ופיתוח גמיש (אג'ילי), טמון השורש להצעיד קדימה את כוחות היבשה, תוך הפנמה של אי הוודאות...

המפגש בין התיאוריה ובין הפרקטיקה של האסטרטגיה הינו כר ללימוד על מהפכות בעניינים צבאיים. מאמר זה טוען שהתיאוריה האסטרטגית שהתפתחה מתחילת המאה ה־21 מניחה מסגרת לבניית ארגון צבאי רלוונטי בתחומי העתידנות, החדשנות וההשתנות. המאמר מציע לשאול את השאלה "מתי אנחנו?", כדרך להבין את העת הנוכחית של המהפכה באופי המלחמות, וקורא לצבאות לפתח מוּדעות היסטורית, כדרך להגיע להתמצאות בזמן ובמרחב כאחד. המאמר מציג מקרה...

לאורך שנים רבות היה התמרון הקרקעי האמצעי העיקרי, אם לא היחידי, להשגת מטרות הלחימה. לנוכח השתנות שדה הקרב מסתמן התמרון לא פעם כנטל, ועל כן מקבלי ההחלטות מעדיפים לנהל מלחמות מן האוויר ולתמרן ביבשה רק כמוצא אחרון. לטענת הכותב, התפתחויות טכנולוגיות בעולם האזרחי והצבאי מספקות הזדמנות לשינוי באופן החשיבה ובאופן בניין הכוח והפעלתו. יש להגדיר מחדש את תפקיד התמרון היבשתי, ולהשתמש ביכולותיו הייחודיות כחלק מ...

המציאות היום־יומית והשגרה המתמשכת המאפיינים את הפעילות בגזרות הביטחון מאפילות על יכולתנו לזהות שינוי והתפתחות על רקע המציאות האפורה. הכותב מציע ללמוד מניסיונו האישי כמפקד אוגדת אדום שניהל את הקרב באירוע "עין נטפים" על ציר 12 ולדון באמצעותו בסוגיות של מנהיגות ושל חשיבה אסטרטגית למפקד הבכיר על רקע אתגרים המתהווים בהדרגה. האלוף ידעי מנתח את האירוע שקדם לאירועי ציר 12 וכמסקנה מניתוח זה קורא לדרגים המב...

תהליכי הגלובליזציה וקצב השינוי הטכנולוגי המואץ שינו את 'חוקי המשחק' בשוק התעסוקה, והולידו קשיים בשימור כוח האדם האיכותי בצה"ל. כיום רווחת התפיסה לפיה העובדים הם הלקוחות של המעסיקים, המבקשים לקבל מהארגון תרומת ערך גבוהה ברמה המקצועית והאישית. המאמר מציג כיצד המגמות הכלליות משפיעות על כוח האדם  בצה"ל, ואת תוכנית המענה ("בוחרים דרך") שפותחה כפיילוט בחיל הטכנולוגיה והאחזקה - ועוררה הדים רבים במערכת. ה...

מראשית ימיו, צה"ל פיתח ושמר על יתרון איכותי (או, כמוצע במחקר הזה, "יתרון יחסי") על אויביו, אבל טבע היתרון הזה השתנה בצורה הדרגתית במהלך העשורים. בהתחלה, צה"ל דאג לאיכות כוח האדם מעל הכול, וראה יתרון אנושי איכותי כמענה לנחיתותו הכמותית. אז, רמת הפיתוח הטכנולוגי של צה"ל וצבאות האויב היו דומות. עם קריסת הצבאות הערביים הסדירים, צה"ל ראה את יתרונו במישור הטכנולוגי, ונטש את היתרון האנושי. המחקר מדגיש את...

המאמר מתאר את הרעיון של "אזרוח מרחב המערכה", ובתוך כך את הקושי של המערכת הצבאית להבין את הרעיון וכיוצא בזה לפעול בהתאם. מימוש הרעיון כלל מאמץ להבנת המרחב הפלסטיני, ניתוח 'התכסית האנושית' וזיהוי הגורמים המאפשרים והמסייעים לטרור בהשראה. שיאו של התהליך היה בפיתוח תפיסה של משילות המבדילה בין הגיון הכרעתי כלפי הטרור מחד, וגישה של הרתעה ופיוס כלפיי שאר האוכלוסייה מאידך. הכותב, תא"ל רומן גופמן, שהיה מפקד...

כתוצאה מאובדן שליטה של משטר אסד, מרחב דרום סוריה הפך לאזור ספר פרוע, שמאתגר את ביטחון ישראל. התפתחות זו מעלה את השאלה האם ישראל יכולה לעצב את אזור הספר המתהווה, ואיך? המחקר הזה מתמקד בחבל החוראן, שנמצא קרוב לגבולות עם ירדן וישראל, וגם היווה את נקודת המוצא של הטלטלה בסוריה ב2011. בחוראן, חרף האיומים שצצו כתוצאה מקריסת השלטון המרכזי, לישראל יש הזדמנות לקדם אינטרסים משותפים עם גורמים מקומיים דרך הקמת...

במסגרת מערכת 'גודל השעה' (אוק' 2015-מרץ 2016), נהרגו 14 אזרחים ו-2 חיילים, נפצעו 243 וטופלו 123 אזרחים ישראלים נפגעי חרדה. האירועים התרחשו בעיקר במרחב איו"ש וירושלים, אך גם בתל אביב, באר שבע ובכפר סבא. פיקוד המרכז, על אף שנערך לאתגרים באיו"ש, גילה שהפעם אין מדובר במערכת מבצעים סדורה המייצרת פיגועים, אלא בפיגועים ספונטניים. המשמעות מכך לא הצטמצמה לממד הטקטי, אלא היו לה מאפיינים אזרחיים, תקשורתיים ו...

תפיסת ההפעלה לניצחון ותכנית תנופה תלויים לא רק בשיטות לחימה ובטכנולוגיות. יותר מתמיד התכנית הצה"לית תלויה בהון אנושי איכותי שימשיך לאייש את היחידות הלוחמות ואת המערכים הטכנולוגיים. ראש אכ"א מתאר במאמר את המגמות החברתיות והארגוניות הקיימות והמתהוות בתחום כוח האדם בצה"ל. שימור וחיזוק השירות הקרבי כערך, הרחבת מקצועות הטכנולוגיה הצבאית וביצוע ההשתנות הנחוצה במערכי המילואים ומשאבי-האנוש הם מקצת האתגרים...

  מפקדי צה"ל, החיילים וכלל תהליכי כוח האדם הנלווים מושפעים מן המפגש בין הטכנולוגיות הדיגיטליות לבין הגורם האנושי. במאמר, מתעמקים הכותבים בסוגיות חברתיות, פסיכולוגיות וארגוניות העולות ממפגש זה ובמשמעויותיו. לטענתם, על צה"ל להתייחס למיצוי המרחב הדיגיטלי כאל תפיסה אסטרטגית רחבה המקיפה את כלל הארגון הצבאי, תוך שימת דגש על מנהיגות צבאית ועל פיקוד רשתי. כדי להצליח לממש את הטרנספורמציה הדיגיטלית במלואה,...

האם המלחמה הינה עדיין המשך המדיניות באמצעים אחרים? בנסיבות הגאו-פוליטיות בהן פועלת כיום ישראל תוצאות המלחמה הבאה והשלכותיה ארוכות הטווח יוכתבו בראש ובראשונה על בסיס מצב הסיום הצבאי בסיומה ולא בזירה המדינית.  צה"ל נדרש לכן לנצח בצורה ברורה במלחמה הבאה משום שהישגיו הצבאיים יהיו אלה שיכתיבו את אופי סביבתה הביטחונית של ישראל בשנים שלאחריה.  לאור זאת, המאמר מציג לדרג הצבאי הבכיר הצעה לתפיסת ביטחון לאומ...

המרחב הקיברנטי מאתגר את הסדר המשפטי הבינלאומי מכמה בחינות. בראש ובראשונה, הוא מהווה מרחב נטול אכיפה אפקטיבית של החוק בכלל, סוג של "מערב פרוע" מודרני, מטעם הקושי בזיהוי שחקנים ובאיסוף ראיות. מעבר לקשיים הטכניים, דורש המרחב הקיברנטי הסכמות לגבי החלת המשפט הבינלאומי הקיים, שאיננו נוסח בצורה המתאימה לעידן הקיברנטי. על כן ישנו צורך ביצירת מסגרת משפטית חדשה ומשותפת – משטר קיברנטי שיגדיר את המותר והאסור....

הדיפלומטיה הצבאית היא חלק חשוב במאמציו של צה"ל, הן בעת לחימה והן בהתרחש אסון שאיננו ביטחוני. היכולת לתקשר עם צבאות זרים, להסביר להם את האתגרים שבפניהם אנו ניצבים ולבקש מהם סיוע, יכולה להיות קריטית. טענה זו מנומקת במאמר זה באמצעות דוגמאות מתולדות צה"ל שבהן השימוש בדיפלומטיה צבאית הניב תועלת משמעותית בצה"ל, ממלחמת יום הכיפורים ועד שריפות הענק שפקדו את ישראל במאי 2019. הדיפלומטיה הצבאית מצריכה השקעה...

אפילו בהקשר של היחסים המעולים בין צבא היבשה האמריקאי לצה"ל, חרגה התקופה שאחרי מלחמת יום הכיפורים מהמידות הרגילות של דיפלומטיה צבאית, בשל פתיחות צה"ל לקצינים בכירים אמריקאים (ובהם הגנרלים דפוי וסטארי) ונכונות הבכירים האלה ללמוד מהניסיון של צבא זר. הלקחים מהמלחמה יושמו בצבא היבשה בצורה גורפת, הן בתחומים פרטניים של לוגיסטיקה וחימוש, והן בהקשרים עמוקים יותר, כגון תורה ותפיסות. אף על פי שההקשר שאִפשר א...

מחקר ופיתוח מהווים אמצעים קריטים להסתגלות צה"ל לאתגרים המתהווים, אך נהלי המו"פ מסורבלים ואיטיים. הם מספקים תוצרים לא מותאמים לשטח ולפעמים אף לא רלוונטיים בכלל. חלק הולך וגובר מעבודת המו"פ מתמקד בשיפור או בשדרוג טכנולוגיות קיימות, במקום בפריצת דרכים חדשות. לעומת זאת, טכנולוגיה, כמעצבת שדה הקרב, יכולה וצריכה להיות החלוץ לפני המחנה ביצירת חדשנות. מהניסיון של היחידה הטכנולוגית של אמ"ן, לוט"ם ו־8200, ע...

החשיבה על בניין הכוח מצומצמת מדי, מפני שבתחום נעדרת תורה או דוקטרינה צה"לית מוסכמת. בניין הכוח לא מוגבל להפקת הכלים "לנצח במלחמה", אלא הוא שדה מורכב בעל יכולת השפעה ישירה על היריב. לכן יש לחשוב על בניין הכוח כמערכה, בעלת מדדי ניצחון משל עצמה. שדה זה יכול לאלץ את היריב לבזבז משאבים קריטיים, או לשנות את התפיסה הבסיסית שלו (תהליך שבדרך כלל מבטיח לפחות עשור של רגיעה לישראל). תפיסת בניין כוח כזו משלבת...

הטלטלה בעולם הערבי מאז שנת 2011, מסמנת דעיכה של רעיון החילוניות ומדינת הלאום המודרנית במרחב הערבי. כתוצאה, אזורים סמוכים לגבולות ישראל הפכו לאזורי ספר, מצב המזכיר את מאפייניהם בשנים שטרם התהוות מדינות הלאום במחצית הראשונה של המאה ה-20. בהתאם, ישראל נדרשת לנקוט דפוסי פעולה ישנים-חדשים: גדרות כמכשול הגנה, מבצעים חסויים; שיתופי פעולה עם קבוצות זהות מקומיות המבוסס על "מודיעין אנתרופולוגי". סוגיה מרכזי...

  למדינת ישראל מאז תקומתה תפיסת ביטחון בעל שלושה מרכיבים דומיננטיים: הרתעה, התרעה והכרעה. כותב המאמר שלפניכם טוען כי לצד תפיסה זו, לה נוספה רגל ההגנה, קיימת תפיסת ביטחון אחרת, לא פורמלית ופחות מדוברת, והיא תפיסת הביטחון השוטף – תפיסה המתמקדת בהתמודדות השוטפת מול אתגרים משתנים ומציעה הרתעה מצטברת באמצעות פעולות מתמשכות (פעולות תגמול) נגד ארגוני טרור או מדינות נותנות החסות לאלו. ההבדל בין התפיסות נע...