בין הקטבים

מדינת ישראל גיבשה פתרון טכני לאיום המנהרות חוצות־הגבול – הקמת מכשול גבול משוכלל יותר. בחינה של ההקשר האסטרטגי מעידה כי להתפתחות המואצת של המנהרות בשנים 2014-2012 תרמה מדיניות ישראלית שנמנעה באותן שנים מפעולות התקפיות יזומות בשטח הרצועה. הסיבה לריסון שאפשר לחמאס "חופש חפירה", הייתה האיום הרקטי. למרות "כיפת ברזל" הרקטות נותרו אפקטיביות בשל יכולתן להפר את שגרת החיים בעורף גם בהינתן יכולת יירוט ישראלי...

הפעלת כוח בצה"ל מאורגנת על בסיס מפקדות ממונות על תחומי אחריות גיאוגרפיים ונושאיים. הארגון הזה נובע מההתמודדות מול צבאות סדירים;  -מימוש התהליך המבצעי על ידי פירוק הבעיה למשימות לכל מפקדה על פי חלוקה הגיאוגרפית, בתמיכה של גופים נושאיים שסיפקו יתרון יחסי בתחומיהם, סיפקה מענה יעיל לאיומים על צה"ל ועל מדינת ישראל. איומים מתהווים כמו תמ"ס, חוצים את תחומי האחריות המסורתיים, ולכן צמח ריבוי של מנגנוני קשר...

כיצד למידה על מצביאי עבר יכולה לשרת את צרכי המצביאות בהווה? מפקד אוגדת הגליל, תא"ל שלומי בינדר מנתח במאמרו את תפקוד האלוף יצחק חופי, מפקד פיקוד הצפון, בחודשים שלפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים ומצביע על שורת תובנות הרלוונטית לימינו למצביאים בדרג מפקד הפיקוד ומפקד האוגדה. לדעת תא"ל בינדר, חלק מהאתגרים הארגוניים והמבצעיים שעמדו בפני חופי דומים לאלו שהוא, כמפקד אוגדה, התמודד איתם עם כניסתו לתפקיד. כך למש...

המודיעין הוא מכשיר חיוני ומרכזי בהפעלת הכוח, אך לא כך הוא בבניין הכוח – בעיצוב ובתכנון תר"ש גדעון, למשל. הערכת המודיעין מותאמת לשאלות ממוקדות וקצרות טווח בהקשר ספציפי ופחות לשאלות הנוגעות לבניין הכוח, ומספקת לו לרוב רק מידע ספציפי על אמל"ח אויב. חלק ניכר מהפער הזה נובע מנטיית אנשי מודיעין לבסס את עבודתם על עובדות ידועות, ולהתחמק משימוש בהנחות. אולם שרטוט תרחישים לטווח הרחוק חייב לכלול הנחות, ולכן...

 הפיקוד הבכיר בצה"ל של 2021 סובל מנציגות-חסר נשית. זהו מצב הפסדי עבור הארגון המאבד כישרונות מנהיגותיים הנדרשים לשמירה על מצוינות ארגונית, ובשל היעדר הגיוון (Diversity) בסגל הפיקוד הבכיר, המייצר תהליכי למידה וגיבוש החלטות פחות טובים. חלק ניכר מן הסיבות שבעטיין נשים מודרות או בוחרות להדיר עצמן, נהיות עם הזמן רלבנטיות גם לגברים בדור הצעיר, כך שטיפול בהן מייצר קרקע טובה יותר לשיח שימור כישרונות אפקטיב...

כיצד על המצביא הצה"לי ללמוד אסטרטגיה? ניכר כי בשנים האחרונות מפקדים בכירים מבקשים לעצמם "אוקיינוסים כחולים" ללמידה וחשיבה על נושאים אלו, ואף מצאו אותם, כפי שמסמן לנו כותב מאמר זה, במגזר העסקי ובספרות האקדמית שהוא מציע. שאול ברונפלד מציע לקוראי המאמר קריאה ביקורתית בעיסוק באסטרטגיה שבין המגזר העסקי לזה הצבאי, תוך שהוא מצביע על פערים במועילות הלמידה הנובעים מאינטרסים עסקיים (תעשיית האסטרטגיות, כדברי...

בפרק נציג ניתוח של התפתחות איום המנהרות, כיצד התקשה המטה הכללי לזהות את איום המנהרות כתופעה החורגת מאתגר טכני-מבצעי. נצביע על צורך עקרוני לבחון את יכולתו של המטה הכללי לממש את תפקידו כמנגנון למידה אפקטיבי ביחס להתהוויות לא מוכרות. נדבר עם חוקר מרכז דדו,  סגן-אלוף במיל' דביר פלג. הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף קרדיטים: Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod   https://incompetech.com/music/royalt...

הניסיון האמריקאי המוצלח בהפעלת כוח משימה משולב בעומק שטח האויב במהלך המלחמה בעיראק מכיל כמה לקחים גם בעבור צה"ל. באמצעות ניתוח פעילות "כוח משימה ויקינג מצביע כותב המאמר על תועלת המבצעית הרבה המגולמת בהפעלת כוחות מיוחדים כחלק ממבצעים יבשתיים רחבים: מהגדלת "סל הכלים" העומד לרשות הצבא לצורך השגת יעדים טקטיים וברמה המערכתית, דרך העצמת המתחים שעימם מתמודד האויב בשל היכולת להפעיל כוחות באופן סימולטני בח...

גמישות תוך כדי מערכה צבאית היא מרכיב חשוב באפקטיביות, כיון שהיא מאפשרת התאוששות מהפתעה טכנולוגית ותורתית והסתגלות למצב חדש בשדה הקרב. הפתעה, שלמעשה מובנת וקבועה בכל מערכה צבאית כחלק מאי הודאות השלטת בשדה הקרב. דברנו עם תת-אלוף במיל' הדוקטור מאיר פינקל, מומחה עולמי בתחום הגמישות וההסתגלות במערכות צבאיות של צבאות בסדרי גודל בינוניים. מאיר לשעבר מפקד מרכז דדו, וכיום ראש תחום המחקר במרכז. קרדיטים: Bac...

בימינו ניכר כי אנו משתדלים לשאת פנים ולשאוף אל חדשנות באשר היא, אך נתקלים לא פעם במנגנונים מיושנים ובמערכות בירוקרטיות מתישות. האם "דיבור החדשנות", כפי שכינה אותו רס"ן אושרי בר-גיל במאמרו, הוא שיוצר את האטת קצב החדשנות עצמה? במאמרו, מצביע בר-גיל על תפיסת החדשנות הצה"לית, לפיה החדש הוא תמיד העדיף. הוא טוען, למשל, כי מפקדים שואפים לעיתים להיות בולטים בחדשנותם, עד לכדי חשיבה על החדשנות עצמה ולא על תו...

שאלת מקום הכוח הצבאי במסגרת הביטחון הלאומי של מדינות היא משאלות היסוד המעסיקות מקבלי החלטות ברחבי העולם. לשאלה זו חשיבות מיוחדת עבור צה"ל, שחווה כיום שינויים מהפכניים בסביבת הפעילות שלו, במעמדו האזורי ובדימויו הציבורי. מאמרו של הנטינגטון, אשר עוסק בשאלה זו, הוא מקור השראה חשוב לצה"ל ובעיקר לכוחות היבשה, שנדרשים לחשוב מחדש על מקומם במסגרת תפקידו האזורי של צה"ל, שפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים". מא...

מדינת ישראל נמצאת בתחרות למידה מתמדת מול אויביה. התמודדות צה"ל אל מול איום הרקטות וירי התמ"ס, אשר מורכבת ממערכות הגנה קרקעיות כ"כיפת ברזל" לצד לחימה קרקעית בשטח האויב, אינה מצליחה להביא לתוצאה מספקת. לטענת הכותבת, על צה"ל לחבר בין ההזדמנות הטכנולוגית ליירוט מוקדם של טילים בליסטיים לבין שינוי תפיסתי-אסטרטגי, בכדי להשיג תוצאות ברורות ומהירות יותר בשטח. פיתוח מערכות הגנה אווירית טקטיות שילוו את הכוח...

תפיסת ההפעלה האסטרטגית של צה"ל - המב"ם - לא הביאה מייד לשינוי אצל אויביה. רק לאחר זמן רב הבינו יריבי ישראל - איראן, חיזבאללה וחמאס - כי יש שוני בין הפעולות הנקודתיות שנהגה ישראל לבצע על מנת למנוע את התעצמותם ולעכבה, לבין המערכה הנוכחית המתנהלת מולם. בשל עוצמת ישראל ועיסוקי אויביה באתגרים אחרים - מלחמת האזרחים בסוריה, מאבקים פנימיים ועוד - נקטו הגורמים האלה ריסון עצמי. מתוך חשש להסלמה ולגלישה למלחמ...

כעשור שצה"ל פועל במסגרת המערכה שבין המלחמות, ונראה כי מיקודה של המערכה עובר בשנים האחרונות שינוי ממטרה לפגוע בהתעצמות חיזבאללה וחמאס במעגל הראשון, להתמודדות עם האתגר האיראני ושאיפותיה האזוריות של איראן. כותבת שורות אלו טוענת כי התמודדות מושכלת עם אתגר זה מחייבת שינוי במב"ם, והצורך לשלב בין אופני הפעולה שהיו נהוגים בה עד כה, לבין ההקשר האזורי המתפתח של תחרות אסטרטגית אזורית בין ישראל לאיראן. על כן,...

במאמר "מצביאות במציאות משתנה" מתמקדים אלוף מוטי ברוך, מפקד בית הספר לפו"ש, ותא"ל (במיל') ד"ר מאיר פינקל, ראש תחום מחקר במרכז דדו, בשלושה תפקודים הנדרשים ממצביאים בנסיבות הייחודיות של התקופה הנוכחית: יכולת פיתוח ידע עדכני על מרחב אחריותם (הגאוגרפי או התחומי) שמציבה אותם כאוטוריטה צה"לית בתחום; יכולת שכנוע ורתימה של המפקדה האסטרטגית ושל העומד בראשה - הרמטכ"ל - להכרה בהתפתחות האתגר בגזרתם ובצורך לתת...

האם לחיילי צה"ל יש המענה הלוגיסטי הנדרש על־מנת לנצח את צבאות הטרור במלחמה הבאה? מאמר זה טוען, כי התשובה לכך הינה שלילית וכי בשל כך נדרש צה"ל לעבור טרנספורמציה בתחום (תפיסה, ארגון וטכנולוגיה) בדמות הקמת מערך לוגיסטי על־מרחבי. במוקד ההשתנות המוצעת, הקמת שלושה מרכזי לוגיסטיקה ארציים אשר יתנו מענה לכלל היחידות הלוחמות בקצה הטקטי, בחירום ובשגרה, באמצעות אווירייה יבשתית המורכבת מכלים אוטונומיים ובלתי מא...

תפיסת "משאבי האנוש" של צה"ל גורסת שמשרתיו נתפסים כבעלי ערך קבוע וסופי לארגון. מאמר זה מציע תפיסה אלטרנטיבית, של "הון אנושי", הקוראת לנתינת דגש רב יותר לאופן שבו מטפח הצבא ומעצים את יכולות פקודיו. החלופה מוגמת ע"י החלטות על מימון השכלה באגף התקשוב וביחידת "אופק". נוסף על ההבנה שמימון השכלה מהווה הטבה לפרט, לפי תפיסת ההון האנושי, השקעה בהשכלה הינה אמצעי להגדלת יכולתו המשרתים, ולכן ערכית בעבור צה"ל....

המאמר מציג את סיפור ההתמודדות עם קשיי כוח האדם בצה"ל בראשית ימי המדינה. הקושי מוצג מהפרספקטיבה של צה"ל על שתי אוכלוסיות שונות: 1 .עולים שרמות העברית וההשכלה שלהם היו דלות והצבא נאלץ להתבסס עליהם; 2 .בוגרי שמיניות שהתחנכו בארץ והצבא בחר להיאבק על הארכת תקופת השירות שלהם. המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון בניין כוח אדם, מס' 26-27, פברואר 2021. לקריאת המאמר קריין: ישורון תורג'מן.

שינוי יכול להתרחש בארגון בשלושה כיוונים: מלמעלה למטה (מהנהלת הארגון או ראשיו, שמזהים את הצורך ויוזמים שינוי), מגורם חיצוני (כמו משבר תקציבי, מהפכה חברתית ועוד), או מלמטה למעלה. שינויים שמוּנעים מלמטה יזומים על ידי "סוכני שינוי". סוכן השינוי מזהה את השינוי הנדרש ורותם את הארגון לממשו. מחקר זה מברר את השלבים הנדרשים לבצע שינוי באופן הזה, מתאר את המכשולים שעלולים לפקוד את התהליך, ומפרט את התכונות הנד...

באופן רשמי, צה"ל הוקם בשנת 1948, אך אפשר לאתר את שורשיו כבר במחתרות העבריות, ברעיון צבא העם בצרפת של המאה ה-18, במטה הכללי הגרמני והצרפתי במאה ה-19, ובשיטות ההכרעה והלחימה מנגד שיושמו במלחמות העולם. לא רק שיש לצה"ל יותר מנקודת מוצא אחת, אלא צבאות, כולל צה"ל, מקימים את עצמם מחדש בהתאם לנסיבות המשתנות. לכן במחקר זה מוצגות עשר תמורות מרכזיות בסביבה שבה צה"ל פועל ואחריהן חמש מערכות שמדגימות את השינוי...

במאמר זה נטען שסרגלי המצוינות הנשאלים מחיל האוויר אינם בהכרח מתאימים להקשרים אחרים. במימד היבשתי, בניגוד לאווירי, פלטפורמות מיושנות או כאלו שנתקעות בדרך לשדה הקרב עדיין יכולות לתרות משמעותית לניצחון. בלוחמת יבשה המשמעות של סד"כ גדול, אפילו ברמת כשירות ומוכנות בינונית, היא גמישות אופרטיבית שעשויה להתגלות כחשובה יותר מריבוי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. המאמר קורא לאיזון מחדש בין כמות ואיכות, תוך שימור...

חיל ים בשדה הקרב הרב־ממדי הוא חיל ים אשר פועל ונבנה אחרת. לא עוד פעילות המתנהלת כמעט במנותק מיתר זירות הלחימה, אלא תרומה ישירה למאמץ ההכרעה של האויב. המאמר יציג תפיסה באשר למקומו של חיל הים במסגרת מאמצי המהלומה, התמרון וההגנה הרב־ממדים. לטענת המחברים, לכוחות חיל הים עשויה להיות תרומה שהינה בבחינת מכפיל כוח למאמצים אלה אם ימומשו יתרונותיו היחסיים בתחומי האש מנגד, חשיפת האויב וההגנה המרחבית. עם זאת,...

למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך...

במשך שנים נהגה ארצות הברית להניח שיש לה עליונות במרחב הסייבר. תפיסה זו הקשתה עליה לראות כיצד רוסיה וסין הצליחו לשלב בין "לוחמת מידע" ל־"לוחמת סייבר" באופן מוצלח ובכך לחזק את יכולותיהן האסטרטגיות מולה. במאמר נבחנים יחסי הכוחות בין שלוש המעצמות - רוסיה, סין וארצות הברית - בתחום לוחמת המידע בעת הנוכחית. הניתוח מתבצע באמצעות בחינת הדרכים השונות בהן כל מדינה תופסת את מרכיבי לוחמת המידע ומרכיבים קשורים...

מיזוג מז"י ואט"ל נחשב לאחד המיזוגים הגדולים והמורכבים שנעשו עד כּה בצה"ל. מטרת התהליך הייתה לשפר את היכולות היבשתיות והלוגיסטיות במלחמה, בחירום ובשגרה, על מנת לתרום לניצחון צה"ל. התהליך נועד להביא לשיפור בניין הכוח ביחס לצורך המבצעי המשתנה, ניהול אפקטיבי של השלם הלוגיסטי, התייעלות משאבית בשני הארגונים ושימור החוזקות של שני הארגונים בארגון אחד. מאמר זה סוקר את התהליך, החל מהפערים ההיסטוריים שנדרשו...