בין הקטבים

לאור פרסום החלטת הממשלה להקים רשות לאומית להגנת סייבר, בוחן מאמר זה  את הצדקת המהלך כמענה לאיומים ביטחוניים קיברנטיים. במרחב ההגנה בסייבר, "לוחמה קיברנטית" היא איום מרכזי על מערכות אזרחיות וממשלתיות יחדיו. טענת המאמר היא ש"הלוחמה הקיברנטית" איננה נפרדת מהמערכה הצבאית, אלא היא חלק ממארג האיומים הכולל על מדינת ישראל. לשם כך נדרשת רציפות מענה, והפיתרון הוא אחדות הפיקוד במלחמה אל מול האיום החדש. המסקנ...

בניין כוח אפקטיבי אמור להישען על תפיסה ברורה לאופן בו צבא מתכוון להפעיל כוח בפני אתגרים. בראשית ימיו של צה"ל, מנגנון עיצוב לבניין כוחו תפקד כראוי. לימים נחלש המערך התורתי בצה"ל, והמטכ"ל עסק יותר בהפעלת הכוח ובחשיבה קצרת טווח, על חשבון פיתוח ידע מטכ"לי ותכנון לטווח הארוך. כתוצאה מכך, בניין הכוח סובל כיום מאוריינטציה טכנולוגית מידי, ועיצובו מתרחש בזרועות, פעמים רבות לפי תכתיבי שוק הייצוא של התעשיות...

בקרב חוקרים רבים בתחום המודיעין שוררת תחושה שמתודולוגיית המודיעין במישור הלאומי והעיסקי כאחד הגיעה ל"תקרת זכוכית". תחושה זו נגרמת על ידי הפערים בין הציפיות של מקבלי ההחלטות מהמודיעין ובין הביצועים של ארגוני המודיעין בשני התחומים. מתוך השוואה של שני תחומים אלה, מציע מאמר זה ליישם את הניסיון שהצטבר בתחום העיסקי כדי לשפר את התחום הלאומי, ולהיפך. חידוש מרכזי במאמר הוא ההבחנה בין "הפתעה מרוכזת" ובין "ה...

הטענה לפיה אנו נמצאים בפתחה של מהפכה תעשייתית רביעית מאירה באור חדש את הדיון הצה"לי על הטרנספורמציה הנדרשת בכלל, וביבשה בפרט. המאמר טוען כי באמצעות הטכנולוגיות המתהוות, עשויה מהפכה 4.0 לאפשר את החזרת חופש התמרון לשדה הקרב. חופש זה נפגע כאשר האויבים הדביקו אותנו ועברו גם הם את מהפכת החימוש המדויק. מהפכה 4.0 תאפשר את החזרת הניידות לשדה הקרב באמצעות יכולת חדשה, מדויקת, אגרסיבית, ובעיקר – ממוקמת בדרגי...

בשיחה עימו, האלוף (מיל') יעקב עמידרור מבקש לעשות סדר. תחילה לתאר את ההתנהגות האיראנית, את המקורות האידיאולוגיים והתפיסתיים שלה, ואת ההיגיון האסטרטגי שמחבר את כל הפעולות האיראניות יחד. מול התנהגות זו סובר עמידרור שיש לשים קוהרנטיות ישראלית. למאמרו של האלוף (מיל') עמידרור בגיליון מעג"ש.   הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף קרדיטים - Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod https://incompetech.com/music...

המאמץ הצבאי הישראלי למנוע מאיראן להקים "צבא טרור" דמוי חזבאללה בסוריה ולהאט את בניין הכוח של חזבאללה בלבנון, הינו חיוני לצורך שימור מרחב פעולה צבאי נגד פרויקט הגרעין האיראני. על ישראל להמשיך בכך, גם במחיר מלחמה עם חזבאללה או עימות צבאי ישיר עם איראן. מאמציה המדיניים של ישראל מול רוסיה וארה"ב צריכים להתמקד בשימור מרחב הפעולה בסוריה, ולפי הפרסומים גם בעיראק נגד איראן ושלוחיה ונגד פרויקט הגרעין באירא...

הטענה המרכזית במאמר זה היא כי תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים, וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה מול ישראל. עקרונות הלחימה שהתגבשו במלחמת האזרחים בסוריה, ועוצבו על בסיס ההשתנות המערכתית באזור ובעולם, הובילו לטענתנו לשינוי בהגיון המערכתי של הארגון מאסטרטגיה של ניצחון באי-הפסד, במ...

בניגוד לדפוס בו נקט צה"ל משחר הקמתו - פשיטות של כוחות יבשה לשטח האויב, מאז 2009 צה"ל מבצע בשטח האויב בעיקר פעילויות אוויריות ופעולות חשאיות. לכאורה, דפוס זה עדיף, מפני שהוא מאפשר פגיעה באויב תוך צמצום המשאבים המושקעים בתקיפה, האמצעים והזמן הנדרשים לה, והסכנה ללוחמים. לטענת הכותבים, העדפה זו במונחי עלות מול תועלת ביחס להישג המבצעי הישיר בפגיעה ביעד, איננה לוקחת בחשבון את כלל היתרונות העקיפים-סמויים...

בשיחה עימו, עמוס גלעד סוקר כיצד עלולה איראן להפוך לאיום הקיומי היחיד בפניו ניצבת ישראל באמצעות קישור בין המירוץ להשגת גרעין צבאי והערכות לעימות בלבנון. למולה, נדרשת אסטרגיה רבתי לישראל. עמוס גלעד כתב מאמר בנושא לגיליון מעגל שלישי של בין הקטבים, יחד עם סא"ל איתי חימיניס ממרכז דדו, ועליו מתבססת השיחה. הקלטה, סאונד ועריכה: ליאור רשף קרדיטים Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod https://incompetec...

רשתיות הפכה להיות מאפיין של התקופה הנוכחית, אך בצה"ל התעכבה הטמעת הרשתיות בשל חסמים טכנולוגיים, תרבותיים, ארגוניים ותפיסתיים המעכבים את אימוצו. מיצוי של הפוטנציאל הגלום ברשתיות יכול לשפר את האפקטיביות המבצעית של צה"ל בכלל, ושל צבא היבשה בפרט, יכול לשאוב השראה מדוגמאות של רשתיות בצה"ל כמו "מעשה אמ"ן", אבל צעד זה גם ידרוש התאמות קשות לעיכול, במיוחד לאור התרבות האירגונית ההיררכית של צה"ל. ניצחון על א...

כיצד אנחנו מתייחסים לטכנולוגיות חדשות? איך אנחנו בוחנים את ערכן? ומהי התפיסה שאנחנו יוצרים להגשמת הפוטנציאל שלהן? שאלות אלו הן קריטיות בתהליך תכנון אסטרטגי־טכנולוגי. לטענת כותב המאמר, המסגרות הביטחוניות והלאומיות אינן ערוכות לגשר בין הטכנולוגיה לאסטרטגיה הקיימת, ויש פער בין ההתלהבות מהטכנולוגיה לבין הבנה עמוקה של משמעויותיה. מטרת המאמר היא להתוות מתודולוגיה לתכנון אסטרטגי־טכנולוגי ולהמחישה ביחס לב...

העשורים האחרונים מעידים על עלייה מעריכית בשימוש בכלי לחימה בלתי מאויישים (כב"מים), בצה"ל ובצבאות זרים. למרות הפוטנציאל המיידי באימוץ כב"מים, ניתן לראות אותם כתופעה שסוחפת צבאות לעולם חדש, אולי מעבר ליכולתם לשלוט על התהליך. לזה יש השלכות מרחיקות לכת במגוון תחומים, משיקולים מוסריים בשדה הקרב, פיקוד ושליטה ועד שינוי החוזה החברתי שמכתיב יחסים בין הצבא והחברה. הכרה באתגרים ובהזדמנויות מוסריים, מבצעיים...

רמת התפתחותה הטכנולוגית המתקדמת של מדינת ישראל, ומרכזיות הרובד הדיגיטלי, מובילים לכך שתקיפת סייבר עלולה להוביל לנזקים משמעותיים ברמה הלאומית – במישור האזרחי והצבאי כאחד. ממד הסייבר משמש ליצירת הישגים מבצעיים אופרטיביים-תפקודיים לצד אלו התודעתיים, כפי שאנו עדים לכך בתקופה האחרונה, במטרה להעצים את אפקט הנזק ומשך השפעתו. נקודת מוצא זו מצריכה מציאת מנגנוני מענה הולמים אשר יקטינו את החשיפה לאיום ויפחית...

כמעט כל חייל בצה"ל ביצע פעילות ביטחון שוטף מסוג זה או אחר - מאבטחת יישוב או מתקן צבאי ועד פטרול לאורך הגבול, מעברו המזרחי או המערבי. כל אלה שביצעו את הפעילויות השונות מכירים את התופעה: מאות פקודות, הוראות ונהלים האמורים להכווין את פעילותם המבצעית. גודש הפקודות, מורכבותן ואורכן פוגעים במימוש עיקרון 'פיקוד משימה' ומעלים את השאלה האם הן נחוצות, במיוחד לאור העובדה שיש ללומדן וליישמן בזמן קצר מאוד. במא...

כאשר צה"ל נתקל באתגרים מבצעיים חדשים, הקמת יחידות ייעודיות התגלתה ככלי משמעותי ומוצלח ללמידה מערכתית. היחידות פיתחו ידע על בעיות מבצעיות, סיפקו מענה אופרטיבי מהיר והקנו לשאר צה"ל את התורות ואת האתוס הנדרשים להתמודדות עם בעיות חדשות. יחידות ייעודיות כמו "שקד" (1955), "רימון" (1970) ו"אגוז" (1995) שימשו כמעבדות חקר מבצעיות, לאור החיכוך היום-יומי שלהן בלחימה. מכיוון שהם לא נוהלו לפי הנהלים והפקודות ה...

כיפת ברזל, וטכנולוגיית יירוט רקטות וטילים בכלל, מהווה מרכיב מרכזי חדש בשיקולים המבצעיים-צבאיים והמדיניים של מצביאים ושל מקבלי החלטות, גם בישראל וגם אצל אויביה. כבר אפשר לזהות את ההשפעה של טכנולוגיית ההגנה מטילים על תפיסות ההפעלה של ישראל מצד אחד, ושל חמאס, חיזבאללה ויריבים אחרים מהצד השני, עד כדי מירוץ חימוש בליסטי בין הצדדים. ההגנה מטילים הפכה לחלק אינטגרלי בעמוד התווך החדש בתפיסת הביטחון - הגנה,...

המסגרת התאורטית האחרונה שגיבש צה"ל לעצמו בראשית העשור הקודם, תפסה את בעיית האויב כ"אתגר א־סימטרי". תפיסה זו נולדה בעידן של עליונות צבאית ישראלית מוחלטת ואיום צבאי שנתפס כשולי יחסית. מאז, שני הנתונים האלה השתנו מאוד. העליונות הצבאית הישראלית נתונה באתגרים של ממש והאיום על מדינת ישראל כבר מזמן אינו שולי. המסגרת התאורטית של תפיסת ההפעלה לניצחון, שבבסיס תוכנית 'תנופה', מגדירה את המציאות מחדש, מכתיבה ג...

איראן עלולה להפוך לאיום הקיומי היחיד על ישראל. ישראל חייבת למנוע מאיראן השגת יכולת גרעין צבאית מבצעית ובמקביל, להיערך לעימות בלבנון שתכליתו הכרעת חזבאללה והקמת שלטון מתון במדינה. בין יעדים אלה קיים קשר הדוק משום שישראל זקוקה ליכולת צבאית הכרעתית אם חזבאללה יחליט לפעול נגדה בתרחיש של תקיפה באיראן. מה גם, שלנוכח התקדמות מאמצי בניין הכוח של חזבאללה גוברת הסבירות להתממשות תרחיש עימות צבאי רב-זירתי. בנ...

עיצוב מדיניות לזירה הפלשתינית ראשיתו בבחינת התפיסה שלנו את המערכת הפלשתינית. הכותבים, אל"ם ד', רמ"ח בקרה באמ"ן, ודב דל, טוענים שעל אף שלכאורה נוהגת המדיניות הנוכחית באופן שונה בעזה ובאיו"ש, בבסיסה ניצבת תפיסה אשר למעשה רואה בהן שני חלקים של מערכת פלשתינית אחת, נקודה שגוזרת עלינו הכרח בהסדר מול גורם ריבוני אחד. בנסיבות אלה נוצר "מלכוד אסטרטגי" - חשש מקידום הסדרה מול עזה במחיר ערעור יציבות הרשות, ומ...

בשנים האחרונות הפנים צה"ל כי הוא מתקשה להתמודד לבדו עם מפת האיומים שעברה שינויים מרחיקי לכת. מאמר זה סוקר את התועלות הפוטנציאליות הצומחות מתוך מקצוע קשרי חוץ צבאיים, לצד התשומות הכרוכות בכך. צה"ל צפוי לשמר את עצמאות פעולתו ואת ייחודו, אך יחד עם זאת לבחון כל פעולה גם בראי האפשרות לממשה עם שותפים. המאמר פורסם ב'בין הקטבים', גיליון דיפלומטיה צבאית, מס' 24-25, מרץ 2020. לקריאת המאמר קריין: גיא ישראלי

במִפקדות הבכירות של צה"ל, נודעת התופעה של קצינים המבטאים הסכמה פומבית חיובית לעמדות מפקדים בעוד שאינם מבינים את העמדות האלה, או אפילו מתנגדים להן. תופעה זאת, שמוכרת במחקר הזה כ"פסאדת ההרמוניה והצייתנות", מהווה חלק מהתרבות הארגונית במפקדות הבכירות. מנקודת מבט אנתרופולוגית-סוציולוגית, הפסאדה היא חלק מהטקסים של הבנייה חברתית שמתקיימים בתוך צה"ל, ואשר שמספקים את ההקשר לסמכות מפקדים ולקבלת החלטות. למרו...

בשנים האחרונות גובר השימוש בסיוע הומניטרי לא רק להצלת חיים, אלא כחלק ממאמץ התודעה והדיפלומטיה הצבאית של צה"ל. זאת ניתן לראות במשלחות החילוץ הרבות ובבית חולים שדה שהוקם במעבר ארז במהלך מבצע "צוק איתן" וכן בבית חולים שדה לטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה. ניכר שהטיפול המקצועי מביא לשינוי תודעתי בקרב המטופלים כלפי ישראל, יחד עם הכרה דיפלומטית חשובה מצד ארגוני סיוע ורפואה בין־לאומיים. לכן, יצירת עק...

לאורך השנים היחסים בין ישראל וארה"ב התאפיינו במתן סיוע כספי, צבאי ודיפלומטי אמריקאי מחד גיסא ולחץ פוליטי על ישראל לכבד סדר העדיפויות האמריקאי מאידך גיסא. ההזדהות הגדולה של הממשל הנוכחי עם ישראל, והעניין המופחת במזה"ת בכלל, שיבשו את הדינמיקה הזאת. כעת הבלמים והאיזונים המסורתיים על חופש פעולת ישראל כבר אינם מתקיימים, אותם בלמים אמריקאים אשר הצילו לא פעם את ישראל מטעויות ומשברים. בהיעדר לחץ אמריקאי ע...

רבות נכתב על סגולותיה של העוצמה האווירית בכלל, ועל סגולותיו של חיל האוויר הישראלי, בפרט. העוצמה האווירית היא פועל יוצא של מחוללים רבים: איכות האדם, טכנולוגיה, לוגיסטיקה, פיקוד, מודיעין ועוד. אך הבסיס המוצק שממנו נובעת העוצמה האווירית ושעליו היא נשענת, הוא עוצמת הארגון. במאמר זה נבקש להאיר את המרחב הנמצא "מאחורי הקלעים", ולטעון כי ארגונו של חיל האוויר כגוף המאזן בין מצוינות טקטית ובין מסגרת למידה מ...

צה"ל מתמודד עם אתגרי הלחימה בסביבה אזרחית, ללא תפיסה, מבנים ארגוניים מתוקפים ופיתוח כ"א הולמים. כותבי מאמר זה, תוך סקירת ספרות מצבאות העולם, טוענים כי ללא התקדמות בתחום זה תפגע במועילות המבצעית של צה"ל והוא ימשיך לחשוף את עצמו לסיכונים משפטיים ולביקורת העלולה להגביל את מרחב הפעולה. מתוך כך, מוצעים מספר שינויים שצה"ל יוכל לאמץ, דוגמת ארגון מחדש של יחידות הממשל, תוך מיסוד נפות אזרחיות-מרחביות ויחידת...