בין הקטבים

במעבר למלחמות מוגבלות המבוססות על התשה, התמקדו אויבי ישראל התמקדו באיום על העורף הישראלי, בעיקר באמצעות נשק תלול מסלול. שינוי זה הביא את החזית האזרחית למרכז העימות (במיוחד מאז מלחמת לבנון השנייה), וההגנה עליה הפכה להיות תפקידו המרכזי של צה"ל. המתח העיקרי בתפקיד הזה הוא בין התגוננות, קרי הרצון לשמור על מיגון ועל חיי אדם מצד אחד, לבין הצורך לאפשר שגרת חיים רגילה ככל הניתן, מצד שני.  בד בבד, טענת המא...

 הגנה פעילה כרגל רביעית בתפיסת הביטחון - מה ניתן ללמוד ממבצע "צוק איתן"? מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל, מר יניב פרידמן והגב' דנה פרייזלר-סווירי תפיסת הביטחון של ישראל בראשיתה העמידה את שלוש הרגליים – ההרתעה, ההתרעה וההכרעה. בחלוף השנים, הצטרפה "רגל" ההגנה להביטחון לאור התעצמות האיום הטילי כפי שבא לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה. מאמר זה עורך דיון תפיסתי במעמדו של מרכיב ההגנה בתפיסת הביטחון הלאומי....

השהייה הממושכת של צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון (1985-2000) ממשיכה לעמוד במוקד הדיון הציבורי בישראל על אף הזמן הרב שעבר מאז הנסיגה. מאמר זה מבקש להוסיף נקודת מבט ייחודית לדיון זה. לצורך כך, המאמר מציג בחינה תיאורטית והיסטורית חדשה של מלחמות ישראל, ובתוך כך של תקופת השהייה ברצועת הביטחון, באמצעות השימוש במושג 'מלחמת התשה'. השימוש במושג זה מאפשר לראשונה להבין את תקופה זו כחלק מדפוס החוזר על עצמו בהיסטו...

תודעת העליונות הצבאית האמריקאית נסדקה בעקבות קפיצת המדרגה הטכנולוגית של סין ושל רוסיה, ובשל מהלכיהן האגרסיביים בזירה הבינ"ל שהגבירו את השפעתן גם במחיר חיכוך עם ארה"ב. המאמר יבחן את ההתמודדות האמריקאית עם הצורך לקדם חדשנות צבאית ולהוביל תהליכי ארגון מחדש ובניין כוח כדי לשמר את העליונות שממנה נהנתה עד כה. המשבר העמוק שחווה העולם נוכח המגפה לא דוחק לשוליים את התחרות בין המעצמות על הובלת הסדר העולמי....

האם המצביא נראה שונה מוושינגטון? הסופרת וההיסטוריונית האמריקאית ברברה טוכמן עוסקת בהרצאתה, משנת 1972 בווסטפוינט, בנושא המצביאות ממספר נקודות מבט. טוכמן מציגה בתחילה מספר תכונות אופי אשר בראייתה הן משמשות מרכיבי יסוד באישיות המצופה מהמצביא, כגון שיקול דעת, כוח רצון, שלווה ומשימתיות. ניכר מהמאמר כי טוכמן רואה בתכונות אלה מעין אבני יסוד אוניברסליות למצביאים צבאיים באשר הם. בה בעת מציגה טוכמן את הבעיי...

מתוך "בין הקטבים" 8, המטה הכללי - חלק א', 2016 למידה ארגונית היא תהליך מורכב - במיוחד בארגון גדול ומבוזר כמו צה"ל. תהליכי למידה נשענים לא רק על תקשורת בין-מדרגית, אלא גם על התרבות שבה התקשורת הזאת מתקיימת. ללא למידה מערכתית  משותפת ושיטתית, בעיקר בין הפיקודים למטה הכללי מתחים ומחלוקות לא ייפתרו  וישליכו על האפקטיביות המבצעית, כפי שהתרחש במלחמת לבנון השנייה. תקופה זו הדגימה את הגורמים שעלולים לעכב...

חדשנות משבשת בעולם העסקי היא הדפוס פעולה שאפשרה למתחרים קטנים כמו ויקיפדיה ואפל לנצח את מעצמות השוק. השיטה היא יצירת שוק חדש, בו המעצמות ההגמוניות לא פועלות, ששוחק את מרכזיות השוק בו המעצמה נהנית מדומיננטיות מוחלטת. ניתן לאתר חדשנות משבשת גם במלחמות הא-סימטריות של ישראל, בהן האויב שוחק את העליונות של צה"ל. חדשנות משבשת צבאית כזו הופיעה גם בהיסטוריה הצבאית העולמית. החדשנות המשבשת של אויבי ישראל מבו...

מאמרו של תא"ל ערן אורטל מגיליון "בין הקטבים", בניין הכח חלק א'', ינואר 2016 "במלחמה אין פרס למקום השני" (עומר ברדלי) בעשורים האחרונים הלחמה היבשתית איבדה את מרכזיותה בעיני מקבלי החלטות, לטובת הממד האווירי. הוויתור המתמשך על הפעלת כוח יבשתי מותיר את היזמה ליריבינו שעברו תהליך הסתגלות לעצמה האווירית הישראלית. הסתגלות האויב  נטלה את האפקטיביות מתפיסת השילוביות אוויר-יבשה ("השלב החמישי בלוחמת היבשה")...

למידה היא חלק מהתפקוד הקריטי של צה"ל, ולכן קשה להבין למה היום היא נתפסת לבעיני רבים כמונח פוסט־-מודרני ומזיק. בד בבד, למידה כבר אינה מונח פשוט וקשה מאוד להגדיר אותה. המחקר מתאר ארבע תחנות עיקריות שעיצבו את מושג הלמידה בצה"ל שמהן ניתן להבין את הבעיות שאיתן התמודד צה"ל התמודד כחלק מהמאמץ ללמוד, ושאפילו הרתיעו את צה"ל מלמידה עמוקה אחרי מלחמת לבנון השנייה. כמקרה מבחן, מובא תהליך גיבוש תפיסת האש. תהליך...

שיחה של ליאור רשף עם ד"ר (סא"ל במיל') משה אלבו העוסקת בהשתנות הצבאית של חזבאללה במלחמת האזרחים בסוריה. תפיסת "הניצחון באי הפסד" עוברת רביזיה יסודית בשנים האחרונות בחזבאללה, בעקבות התלכדות מספר תהליכים ופוטנציאלים, אשר ביססו עקרונות לחימה חדשים וגיבשו מסוגלות אופרטיבית ותפיסתית בנוגע למערכה הארוכה מול ישראל. האסטרטגיה של חזבאללה עברה, להערכתו של אלבו, שינוי מתפיסת הגנה של "עמידה איתנה" לתפיסת התקפה...

מתוך "בין הקטבים" מס' 34, בשיתוף קורס מפקדי אוגדות, בנושא מצביאות משה דיין היה דמות שנויה במחלוקת, אך ללא ספק הייתה לדמותו השפעה רבה על אופי המדינה והצבא. מאמר זה יסקור את התנהלותו לאורך השנים, גם כאשר היה הרמטכ"ל וגם כאשר היה שר, מכיוון שונה מהרגיל. הכותב שם הדגש על דיין ה"מנהל" ופחות על דיין ה"מנהיג", ולכן יפורטו יותר ההיבטים האזרחיים שבשגרה ופחות היבטים צבאיים ומלחמתיים. כיום חלק נכבד מההתנהלות...

המאמר נכתב ופורסם כשהאלוף חליוה שימש כראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל, ועודו רלוונטי לבניין הכח הצה"לי בפרט ועל חשיבה של "אוקיינוסים כחולים" בכלל. תקציר המאמר: צה"ל לכוד במעגל קסמים שבו כל מבצע דורש יותר השקעה ומספק פחות הישגים. עלות הפלטפורמות שעומדות במרכז הרכש והמו"פ מתייקרת באופן מעריכי, והאחזקה, הלוגיסטיקה והתחמושת גם כן, כך ש"אורך הנשימה" – משך הזמן שצה"ל מסוגל להמשיך במבצע – מתקצר. שיל...

שיחה בין ליאור רשף וסא"ל (במיל') דביר פלג, חוקר במרכז דדו, המבוססת על מאמרו שהתפרסם בבין הקטבים בנושא שחיקת העליונות של צה״ל הנובעת מהשתנות האויבים ואימוץ אש מדויקת מנגד. בשיחה מסביר דביר למה חשוב שצבא יחזיק מודעות ומסגרת תיאורטית, תוך הדגמת אופן התפתחות המסגרת התיאורטית כתחרות למידה בין צה״ל לאויביו. ההמשגה החדשה שהמציע דביר במאמרו מאפשרת לנו לקדם באופן משמעותי את ההבנה והחשיבה על בניין הכוח והפע...

שיחה בין ליאור רשף לדנה פרייזלר-סווירי, חוקרת בכירה במרכז דדו, המבוססת על מאמר שיתפרסם בקרוב בכתב העת "בין הקטבים", בנושא "המב"ם - עבר, הווה ועתיד". השיחה עוסקת במערכות שבין המלחמות, אותן מוביל צה"ל בעשור האחרון, ברקע ההיסטורי של המב"ם ובהשפעות של המב"ם על צה"ל היום ועל כיוונים אפשריים להתפתחות המב"ם בעתיד.   למאמר המוקלט - #ביןהדרכים1 - המערכה שבין המלחמות - אלוף (מיל') ניצן אלון ודנה פרייזלר-סוו...

שיחה בין ליאור רשף ומר שמואל שמואל, ראש המכון למחקר צבאי במרכז דדו, המבוססת על מאמרו, שהתפרסם ב"בין הקטבים" בנושא "הפתולוגיה של העליונות". במהלך השיחה מסביר מר שמואל מדוע אין דבר כזה עליונות צבאית, ומרחיב על מאמרו מתי הפתולוגיה התפתחה במיוחד בהיסטוריה הישראלית וכיצד היא משפיעה גם על בניין הכח ויחסי צבא-חברה. הפודקאסט הנו חלק מסדרת הפודקאסטים של קורס "השתנות צבאית"   לשמיעת המאמר המוקלט של מר שמואל...

"אין דבר מעשי יותר מתאוריה טובה", אמר קורט לוין. עניינו של מאמר זה הוא בהגות צבאית ובהעמדת תאוריה חדשה – מסגרת תפיסתית, המאפשר לנו להבין טוב יותר כיצד הגיע צה"ל לעליונות צבאית בעשורים האחרונים וגם כיצד היא נשחקה. באמצעות בחינת מקרי מבחן פותחה טרמינולוגיה חדשה – "תשלובת התגוננות־תקיפה", כצורה המערכתית המסבירה כיצד נקלע צה"ל ל"תחרות המטחים" ולהתמודדות מול דחיקה אסטרטגית. המשֹגה זאת מאפשרת לנו לקדם ב...

פרק המבוא לקורס השתנות צבאית של מרכז דדו. הפרק עוסק במושגים ובגישות המרכזיות בתחום ההשתנות הצבאית ומעניק למאזין היכרות ראשונית עם התחום. נשמע על הוגים שונים ונבין למה כל לובש מדים שרוצה לקחת חלק בתהליך השינוי שעובר צהל בימים אלה צריך להכיר את היסודות התיאורטיים וההיסטוריים של תפיסת ההפעלה החדשה   מגיש: סא"ל איתי חימינס, רע"ן פיתוח הידע, מרכז דדו

"מדברים על... ולא יודעים לעשות את..." מהווה אמירה גנרית היכולה להתאים לתחומים חדשניים רבים בכלל ולתחומי הטכנולוגיה והדיגיטל בפרט. בתוכנית הרב שנתית של צה"ל – 'תנופה', הדיגיטל מהווה את אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר, יתר על כן ההשתנות (הטרנספורמציה) הדיגיטלית. מחד, אין מפקד בכיר בצה"ל שלא מדבר על ההשתנות הדיגיטלית, כמו גם יודע לחברה היטב לפן המבצעי, כמנוף להשגת עליונות (במימדים הקלאסיים: האוויר, הים...

Brigadier general Eran Ortal will explain what is design and how should senior military leadership use this powerful approach in order to improve there ability to understand and cope with a complex and dynamic reality.   Picture Credit:  * Government Press Office *‏ ARAD SHLOMO‏ Music Credits: Back on Track – Latinesque, Kevin MacLeod https://incompetech.com/music/royalty-free/index.html?isrc=USUA...

חיל האוויר וצה"ל במלחמת ששת הימים - קריאה מחודשת בספרו של עזר ויצמן "לך שמים, לך ארץ" המבקשת, לאור פתיחת הארכיונים של צה"ל לאחר 50 שנים למלחמה, לשפוך אור על משמעותו של מבצע מוקד על הכרעת המלחמה בכלל, וניתוח האופן בו ויצמן תפס את מקומו של חיל האוויר במלחמה וביחס למשימת צה"ל. "שילוביות נוסח ויצמן הייתה הפעלה נפרדת למטרה כללית משותפת - ניצחון", כותב מחבר המאמר, ובכך מנסח את ההיסט ומסביר מדוע השתרשה ב...

מבצע "מוקד", שפתח את מלחמת ששת הימים, נחשב עד היום לאחד המבצעים האוויריים הנועזים והמבריקים ביותר בתולדות הכוח האווירי. חיל האוויר הישראלי תקף את חיל האוויר המצרי בהפתעה מוחלטת והשמיד אותו לחלוטין בעודו על הקרקע, במבצע שארך שלוש שעות. במבצע "מוקד" הדגים חיל האוויר הישראלי את היכולת הייחודית של הכוח האווירי לרכז מאמץ ולתקוף מספר רב של מטרות במקביל בזמן קצר מאד. יכולת זו באה לידי ביטוי בחיבור טוב בי...

צבאות מדינתיים במערב מתקשים לשמר את עליונותם הצבאית ביחס לאויבים חדשים, ממעצמות עולות, כגון סין ועד לצבאות טרור, כגון חזבאללה. המאמר טוען כי ייתכן ועצם הציפייה של אותן מדינות לשמר את יתרונם הטכנולוגי־צבאי לאורך זמן, הוא אשליה יקרה שראוי לוותר עליה. המחבר מציע גישה חלופית לשימור עליונות במסגרתה על אותם צבאות, ללמוד להילחם ללא עליונות טכנולוגית ועם דגש על ממדים "רכים" של עליונות, כגון אימונים ותחבול...

לאור אתגרי צה"ל של ימינו מול צבאות הטרור, חמאס וחזבאללה, צה"ל נדרש להגדיל את אפקטיביות התמרון הצה"לי. כך קבע הרמטכ"ל ביציאה לדרך בסדנת הניצחון, וכך מגדירה תפיסת ההפעלה שהופצה זה מכבר. כותב המאמר, מפקדה השני של עוצבת הקומנדו הישראלית, מבקש להציע שכלול לדפוס הפעולה שיביא לקפיצת המדרגה הנדרשת. בשונה מהניסיון ההיסטורי, שמלמד כי שיטות גרילה אומצו ע"י ה'חלש' במלחמתו כנגד ה'חזק', מציע כותב שורות אלו כי ש...

במסגרת תהליך העבודה לתר״ש "תנופה" הובלתי מטעם הרמטכ״ל את צוות ההגנה הרב-ממדית. בעיני הכותב נכון בתקופה זו להשקיע יותר ביכולות ההתקפיות למיניהן על מנת להביא לפגיעה הנדרשת באויב בזמן מלחמה, אך ערכם של הישגי ההתקפה בהחלט תלוי באיכות ההגנה הפועלת לצידם. במאמר זה ינסה הלוי, להביא את ניתוח האיומים, את ההזדמנויות שישנן ובעיקר את המשלימות החשובה שיכולה להיווצר בין יכולות ההתקפה לבין יכולות ההגנה.

מאמר נוסף בפרוייקט #ביןהדרכים!   מטרת המאמר היא הבהרת מרכזיותה של המהלומה הרב־ממדית בתפיסת הפעולה המתגבשת של צה"ל, וחשיבותה בקיצור משך הלחימה ובהשגת ניצחון ישראלי. המאמר מסביר את עיקרי תפיסת הפעולה הצה"לית ולאורה את התכלית, את המהות ואת הרב־ממדיות של המהלומה. הרב־ממדיות של המהלומה תתבטא בשני אופנים: בצד האדום מדובר על פגיעה באויב על שלל מערכיו בממדים השונים, ובצד הכחול, שילוב כוחות רב־זרועיים בצה"...