חושבים טוב

אמא, איך נראה מחבל? למה הרגו אותם, הם לא עשו כלום? אבא, למה אלוהים עושה שיהיו אנשים רעים? איפה צבא גרה? יכולים לחטוף גם אותי? בימים של מלחמה אנחנו פוגשים גם צבא של הורים: רק לשמור על הילדים. רק לשמור על הילדים. תנו לגדול בשקט. רק תנו להם שוב לזעום על דברים כמו זמן מסך. רק תנו להם לדאוג ממי מקבל ראשון את הפנקייק. לייבב בעצב על כדור שהתנפצ׳ר.  רק לשמור עליהם ילדים, עם דאגות של ילדים, שיגדלו עם אהבה...

ביום אחד נשמטה לנו תחושת המוגנות.  ביום אחד איבדנו כמות בלתי נתפסת של אנשים. ביום אחד נחשפנו לסיפורי זוועות שלא ניתן להכיל, לתמונות שלא עוזבות את הראש. ומאז, ועד זמן שאינו ידוע, אנחנו עדיין בתוך אירוע שלא נגמר. כל יום מרגיש כמו שנה, ואנחנו עושים את הכי טוב שאנחנו יכולים לשמור על שפיות, להחזיר את תחושת המוגנות, למצוא את התקווה ולשמור על המדינה שלנו. ד״ר רוני ברגר התגייס במהרה לפרק למרות נוכחותו 24/...

״כולנו רקמה אנושית אחת, ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו, משהו מת בנו, ומשהו, נשאר איתו״.  בימים האחרונים המדינה מדממת. לא חשבתי שאי פעם אכתוב משפט כזה, אבל יש סיכוי גבוה שאתם מכירים מישהו שנרצח, נחטף, נפצע או שרד תופת שקשה לדמיין אפילו בסיוטים הגדולים ביותר. זה לא יאמן. המצב תפס אותי ואת משפחתי בצד השני של העולם, ואת הפרק הזה הקלטתי מהר וללא הכנה וללא ציוד, במטרה לנסות לעזור אפילו במעט בימים האלה. דיברת...

אי אפשר לטבול בתוך אותו הנהר פעמיים.  אתה כבר לא אותו אתה, והמים - אינם אותם המים.  הכל משתנה ללא הרף. לא משנה כמה חזק תנסה להיאחז במשהו, הוא ישתנה לנגד עיניך, אולי ילקח ממך. הכל נושר מבין האצבעות, רגעים של שמחה, של יצירה, של פליאה, והתרוממות רוח. קטע מתוך ספרו של חיים שפירא - רשימות על אמנות החיים. בשיחה פתוחה, צללנו יחד ד״ר חיים שפירא ואני (סוף סוף עוד פרק עם חיים שפירא!) אל אמנות החיים, כן אמנו...

לא ברור מתי בדיוק זה יקרה; אבל נראה שאנחנו סף רגע היסטורי שבו האינטליגנציה המלאכותית תצבור כל כך הרבה ידע, עד שהיכולות והמחשבות שלנו יהפכו לחיוורות לעומת הדברים שהיא תדע לעשות, לחשוב, ואולי אפילו להרגיש.  זה מעורר פחד וגם תקווה. התקווה לחסוך זמן, לשפר ביצועים, לקבל תשובות מיידיות לשאלות קשות, לפתור בעיות שהאנושות עוד לא פתרה. והפחד מהלא נודע: מה עשוי לקרות כשמכונה מקבלת כזה כוח עצום? מה זה יעשה למ...

אם תקשיבו לפרק הזה, יש סיכוי שתצילו חיים. כן, נציל חיים.  מה אם היית יודעת שחברה או חבר שלך נמצאים במערכת יחסים אלימה? יש סיכוי שיש לך חברה כזאת, ואת אפילו לא מעלה את זה על דעתך. ומסתבר שאולי אפילו היא - לא מעלה על דעתה. על פי הערכות הרווחה 400 אלף (!) נשים בישראל חיות תחת אלימות, מתוכן רק 10,000 בטיפול של הרווחה.  אבל כשבוחנים את התופעה המזעזעת של רצח נשים, מגלים שברוב המקרים, לא הייתה שום אלימות...

הרבה זמן מהיום שלנו אנחנו מעבירים כחלק מקבוצה: בעבודה או בארגון שאנחנו חברים בו. כנראה שנשאר במקום הזה יותר שעות מבכל מקום אחר. ועדין איכשהו, אנחנו מצפים מעצמנו להשאיר את החלק האנושי שבנו מחוץ לדלת של המשרד. אנחנו נשאף להיות חדים ומרוכזים. נדאג להתלבש ולהתאפר כדי להיות בגרסה הכי מסודרת שלנו. ובכל זאת, נמשיך לקוות שכל מה שהופך אותנו לאנושיים, לא יהיה חלק מאיתנו כשאנחנו נכנסים למשרד. שנהיה מסוגלים ל...

מתי בפעם האחרונה פיטרתם חבר? מי החברה הטובה שהכרת השנה? למי תתקשרו כשתצטרכו עצה מקצועית? מי האנשים שמזכירים לך כמה אנחנו שונים ומגוונים זה מזו - לומדים וחושבים אחרת? השאלות האלו סובבות רעיון גדול יותר, ומבקשות מאיתנו - להתבונן לעומק על מערכות היחסים שלנו ולתת להן חשיבות. מתי בפעם האחרונה עצרתם וחשבתם על היחסים עם האנשים בחיים שלכם? לא רק מערכות היחסים הקרובות. גם הרחוקות. גם המקצועיות.  אולי הגיע...

"מי שמאמין לא מפחד" כתב יוסי גיספן.  אם אתם מאמינים שיש גן עדן, המוות מפחיד פחות.  אם אתם מאמינים שהכל יסתדר, המשבר - פחות משבר.  אם אתם מאמינים לאנשים, אתם מרגישים בטוחים יותר ועטופים יותר.  כשאנחנו נותנים אמון, בעצמנו, באחרים או בעולם, החיים רגועים יותר, אנחנו רצים חופשי על המגרש. ובדיוק בגלל זה, כשהאמון נשבר, הקרקע נשמטת לנו מתחת לרגליים. הפחד, הספק והחשד תופסים כל חלקה פנויה. קשה להאמין שנוכל...

כשסבא שלך סיים את התיכון, הוא אולי נכנס לסניף בנק ויצא ממנו 50 שנה אחר כך עם פנסיה ותפקיד יותר בכיר. ומה קורה היום? כל יום נולדים לנו מתחת לאף 10 תפקידים חדשים ו-10 אחרים נשכחים בצד. הרשתות החברתיות, הקורונה, הטכנולוגיה (היוש בינה המלאכותית) הפכו את שוק העבודה לזירה סוערת, ואת החיים בכלל, ליצור לא צפוי. אז שוק העבודה משתנה. וגם אנחנו, כעובדים בו, משתנים.  בפרק נוסף צללנו יחד, ליאור פרנקל ואני, הפע...

מה אני רוצה? לפעמים אנחנו פשוט לא יודעים; מסתבכים עם שאלות כמו - ״האם אני באמת רוצה את זה? או שאולי אני רק רוצה לרצות״? או: ״זה מה שאני רוצה או שאמא שלי רוצה?״. בטבע, כשיש שני כוחות שפועלים בניגוד זה לזה, נוצרת שחיקה. הרוח מפוררת את האדמה. המים שוחקים את הסלע. כשבני האדם פועלים בניגוד לרצון שלהם, גם הם נשחקים. שוחק לעבוד כרואה חשבון כשאתה בכלל רצית להיות מוזיקאי. שוחק להיות נשואה לגבר, כשאת בכלל נ...

לא נעים בכלל, אבל בלי ביקורת, לא נצמח.  בין אם נמשיך לכעוס, לברוח או להתעלם מביקורת, היא עדיין תגיע: לעולם יש דעה על העבודה, ההורות, היצירה והפסטה עגבניות שלנו. אבל מה לעשות שהאגו שלנו לא אוהב שמבקרים אותו?  באיחוד מטורף, נפגשנו לחושבים טוב עם פופקורן! נפגשנו ליאור פרנקל, ואני, יהודית כץ לשיחה צפופה על ביקורת. שיתפנו בסיפורים אישיים על ביקורות שהעליבו אותנו, הקטינו אותנו, או עצבנו אותנו. וגם על בי...

הילדים שלך.  מה הם יספרו עליך עוד 50 שנה? באילו מילים יבחרו כשיכתבו עליך הספד? אני יודעת איזו אמא הייתי רוצה להיות. יש לי בראש את הזיכרונות שהייתי רוצה שיחזיקו על הילדות שלהם. בכל בוקר מחדש אני מלאת מוטיבציה לפצח את האתגרים הקטנים והגדולים של ההורות. הפנטזיה ברורה. אבל המציאות. אלוהים. המציאות נוטה להתנגש במיכל בסבלנות שלנו. להיכנס בין כל הכדורים שאנחנו מחזיקים באוויר. להציף את כל הצרכים והצעקות ש...

״עיניים פוחדות, ידיים עושות״  ״זה המשפט של סבא״, חוזר איתי אנגל, כשאני שואלת אותו איך הוא מביא את עצמו אל המקומות הכי מסוכנים בעולם. איך הוא מתמודד עם הפחד? איתי אנגל, בחר להקדיש את עצמו למה שהוא מכנה ״עיתונאות שפויה״, והכוונה היא: להיות נוכח ממש במקום שבו ההיסטוריה מתרחשת. אז למען השפיות, הוא נכנס עם חיילים ללבנון, עמד לצד הכורדים במלחמה מול דאעש, היה עד למחזה המטורף של פצצות הזרחן באוקראינה, ועו...

יותר בריאים מאי פעם. יותר עשירים מאי פעם. בטוחים מאי פעם. החיים שלנו יותר קלים.  מאי פעם. כמעט בכל מדד אובייקטיבי, החיים שלנו רק נהיים טובים יותר ויותר. אז איך זה יכול להיות שאנחנו לא מאושרים יותר מאי פעם? (יש שיטענו - יותר מדוכאים מאי פעם). מה קורה לנו? ברוכים הבאים לספיישל חגיגות ה-6 שנים לפודקאסט. פגשתי את ד״ר מיכה גודמן לפרק לייב, הפרק הזה הוא חלק מאירוע לייב שבו אתם, המאזינים, נכנסתם לתוך הפו...

מהי תפיסת המוות שלי? מה מקורות ההשראה שלי? איך אני מדייקת תכנים לפודקאסט?  איך אני מתמודדת עם קושי? מה העצה הכי גרועה שנתתי במסגרת התפקיד? מה הייתי עושה אם לא הייתי עושה את הפודקאסט? האם אני ביישנית? איך מצאתי אומץ לדבר מול אנשים?  מה שונה בחינוך שאני מעניקה לילדי?  ברוכים הבאים וברוכות הבאות לפרק שאלות ותשובות אישיות. שאלות עלי, על הפודקאסט, על קשיים, אנשים שיצא לי לעזור להם לאורך השנים. הפרק מגי...

מה יקרה אם פשוט נדבר תכל'ס? ניסיתם פעם? בלי ללכת סחור סחור… לגשת ישר לנקודה. כמה פעמים קורה לנו שאנחנו מסתבכים, שוקלים מילים, נשארים עמומים ובסוף הכל מתדרדר לאי הבנה אחת גדולה? בטווח הקצר, יותר קל להתחמק, להימנע מאכזבה, לוותר - כי להגיד את הדברים כמו שהם זו לפעמים הבחירה הקשה. בטווח הארוך: 'בחירות קשות, חיים קלים. בחירות קלות, חיים קשים'.    בחגיגות יום הולדת 6 לפודקאסט, בשיחה חיה מול קהל, פגשתי א...

מתי בפעם האחרונה הרגשת שהכל גרוע?  שאת כישלון.  אשם בהכל.  לבד.  והכל כל כךךךךךך מעצבןןןן! ולא משנה כמה אנחנו חושבים שאולי אין לנו באמת בעיות אמיתיות, שהשמש זורחת, שמישהו אוהב אותנו שם, עדיין - הכל פשוט שחור.   רובינו נחווה לפחות אפיזודה אחת דיכאונית בחיינו. כולנו נחווה עצב. זה חלק מהחבילה הזאת שנקראת לחיות. אבל איך מתמודדים עם המפלצת השחורה הזאת שיודעת למשוך למטה ולסגור אחריה את התריס? איך עוזרים...

אני עושה את הפודקאסט הזה כבר שש שנים. שש שנים ויותר ממאה מרואיינות ומרואיינים ישבו מולי, ויחד שוחחנו על הדרכים השונות לחיות חיים רגועים יותר, קשובים יותר לעצמנו ולאחר, מאוזנים ואוהבים. אחרי שש שנים של עיסוק פומבי בפסיכולוגיה חיובית נשמעת אזעקת האמת שקוראת ליישום כל מה שאני מאמינה בו. כשמדינת ישראל האהובה שלנו על סף מלחמת אחים, כשהרחובות בוערים, כששני הצדדים מתרחקים זה מזה, כשמי שלא מדבר מבוטל על י...

כמה פעמים כבר רבנו בדיוק את אותו הריב? כמה פעמים אמרת ״אמרתי לך״? וכמה פעמים אף אחד לא השתנה בעקבות זה? כמה פעמים לא הקשבנו, הגברנו את הקול, ירינו אחד על השני את הטיעונים שלנו, התבצרנו בעמדתנו ו… כלום? כשהתעייפנו אולי הפנינו את הגב, וסיימנו את השיחה בתחושה שהם לא הקשיבו לנו, ש״הם״ כאלה ו״הם״ ו״הם״. אנחנו יכולים להיות האנשים הכי צודקים בעולם, ועדיין - לטעות. אנחנו יכולים להיות הכי צודקים ועדיין לשל...

אולי בעידן ה"אני" בו אנחנו חיים כל אחד מאיתנו הוא נרקסיסט, או אולי קצת נרקסיסט? מה ההבדל בין לשים את עצמי במרכז לבין נרקסיזם? מה מסוכן במערכות יחסים עם נרקסיסטים ואיך מילת השנה של 2022 "גזלייטינג" קשורה בזה? נדמה שכל אחד מאיתנו מכיר אחד כזה, מישהו שחושב שמגיע לו הכל, שלוקח הכל, שלא אכפת לו על מי הוא דורך בדרך, אבל משום מה יש לו מלא חברים ומכרים. מישהו שלא מתייחס אליכם כאילו אתם בן אדם, אלא כאילו א...

איזה מין אבא רצית להיות?  פגום כזה? אתה מדמיין איך תחזור הביתה ותהיה עם הילד והילדה שלך בכיף, אבל אז אתה שוב משחרר צעקה אחת חזקה מידי כשהילדים מציקים ומושכים וצועקים.  אתה מדמיין איך אתם עושים דברים ביחד, אבל אז הטלפון והעבודה ממשיכים להיות מרחב עם תוצאות והישגים ועם הילדים זה סתם נמרח ולא ברור מה הערך שלכם שם. ואתה כל כך משתדל, אבל אשתך חושבת שזה לא מספיק. לא מספיק שעות. לא מספיק אחראי. לא מגיב מ...

איזה חלק שלך מתקיים בצל? הפסיכואנליטיקאי קארל יונג טבע את מושג ה״צל״. הצל שיש לכל אחד מאיתנו באישיות. כל החלקים שאנחנו מסרבים לקבל. מלאים בבושה. רק שאחרים לא יראו. אנחנו הופכים את הצל לרחוק וזר, מוציאים אותו החוצה. אבל למרות כל מאמצי ההגלייה - סורי, זה לא עובד. הצל מרים את הראש בכל הרגעים האלו כשהוא לא מוזמן. מפוצץ אותנו על מישהו. מונע מאיתנו להעז. משאיר אותנו בשיחה השטחית התמידית. ובעיקר בעיקר -...

״אנחנו לא טובעים מליפול לתוך המים. אנחנו טובעים מלהישאר שם״. להרגיש תקוע זה להרגיש שלא משנה כמה חזק תדחוף, זה פול גז בניוטרל.  להרגיש תקועה זה להיות בטוחה שאין לאן לזוז, כי גם ככה אין אפשרות אחרת. רע ככה, רע אחרת. תחושת תקיעות משאירה אותנו באותו המקום בקשר. במקום שמחכים בו, שדואגים בו שאולי המצב הכלכלי איכשהו ישתפר. מתישהו. משוכנעים שאנחנו לא באמת מסוגלים לעבוד במשהו אחר. שהחיים לא היו אמורים להיר...

מה קורה לנו מהרגע שאנחנו מניחים את הראש על הכרית ועד שאנחנו מתעוררים? אם אתם ישנים בכל יום שמונה שעות בלילה (הלוואי?), אז אתם תבלו בערך 30 שנה מהחיים שלכם תוך כדי שינה. אתם תבלו יותר שעות במיטה עם עיניים עצומות מאשר בעבודה, בגידול ילדים או בכל דבר אחר. האם ידעתם שיש סוגים שונים של טיפוסי שינה - קצרי שינה וארוכי שינה? איך דפוסי השינה שלכם משתלבים בזוגיות שלכם או באורח החיים המודרני?  האם אנחנו לוקח...