ישיבת ברכת משה מעלה אדומים

הרב פתח בניתוח ספרותי של מגילת רות, והרב הסביר שמה שגרם לשינוי בין פתיחת המגילה לבין סופה זה החסד. החסד שעשתה רות עם בועז ובועז עם רות, שכל צד חשב שהשני עושה איתו חסד, שזה החסד הגדול ביותר ורק ע"י זה אפשר לצאת ממוות לחיים.

הרב אבינר מסביר בכמה דרכים למה קוראים את מגילת רות בשבועות.

הבדיקה של נעמי לרות לא התבטאה בשאלת המצוות אלא בשאלה הלאומית. האם הנפש שלה יכולה להיות מוסרית ולאומית ובכך להתקשר לעם ישראל. לכן דוד נבחר להיות מלך.

הרב מלמד על אופיו של חג השבועות כחג הכניסה לארץ, ובהתאם ספירת העומר המובילה אליו עומדת כנגד שמיטין ויובלות. על פי זה, התמודדות מקורית עם טענת הצדוקים.

הרעיון של מצוות ספירת העומר הוא לעורר בקרבנו את הצפייה למתן תורה - חיים של אידיאליזם וחזון.

הרב דיבר על הכנות לחג השבועות מבחינה תורנית, ועל הקשר של ההכנות לספירת העומר.

האדם כל הזמן צריך לקבל עליו את התורה מחדש. הלימוד כיום, בדור הגאולה, שונה מהותית מהלימוד בתקופת הגלות. בגלות היו הפרעות חיצוניות ללימוד; חלק מהעונש בגלות הוא הקושי בלימוד. אך גם בדורנו יש אתגרים. הרב התייחס בהרחבה לשלושה מהם: קבלת עול מלכות שמים מתוך זקיפות קומה לאומית ופרטית, העמל למרות השפע והמלחמה על האמת מול הדרך של הפלורליזם הקיצוני.

מה מייחד את סיפורה של מגילת רות? מה הופך את סיפורה של רות מסיפור אהבה רגיל, לסיפור הראוי להיכנס לתנ"ך? הרב חתם את סדרת השיעורים על מגילת רות בהסבר מעשה קניית השדה ובייחודיות של מגילת רות, שבעקבותיה היא נכנסה לתנ"ך.

האמוראים נחלקו האם יהיו שינויים בטבע בימות המשיח או עולם כמנהגו נוהג. באופן מפתיע הרמב"ם פסק לכאורה בהלכות מלכים ובהלכות תשובה את שתי השיטות. בשיעור מובא הסבר האחרונים לרמב"ם שאינו תואם את שיטת הרמב"ם בשאר ספריו, ואת הסבר היד פשוטה שמפליא להראות שהרמב"ם למד את הגמרא באופן אחר מרש"י. הסבר היד פשוטה תואם את דברי הרמב"ם במורה, ומגלה את מקורותיו התלמודיים של הרמב"ם להלכות נ...

הרמב"ם מדבר על לאו שבכללות, כאשר יש בכלל זה שלושה סוגים. אחד שלא לוקים עליו, שני שלוקים אם אדם עשה את הדברים הכלולים בלאו ולוקה אחת ושלישי שלוקים על כל פעם ופעם. הרמב"ן והראשונים תמהים על הרמב"ם בפרשנות סוגייה זו. במהלך השיעור יוצג הסברו של הרב רבינוביץ שחוזר אחורה אל הגמרא ממנה קרא הרמב"ם. לאחר שהוא מוכיח שהנוסח של הרמב"ם בגמרא היה הפוך משאר הראשונים. ובכך מתורצת באופן פשוט ומ...

בשתי ההלכות הראשונות בפרק טו מהלכות מלווה ולווה עוסק הרמב"ם בשאלת נאמנותו של אדם לטעון שפרע את חובו בפני עדים שמתו או לחלופין להביא עדים אחרים מהמוסכם בשעת ההלוואה. בשני המקרים הרמב"ם פוסק כנגד רבותיו, הרי"ף והר"י מיגאש, ובמהלך השיעור תוסבר דעתו של הרמב"ם על פי שיטתו של הרב רבינוביץ' בפירושו יד פשוטה.

האם מותר לעובד סוציאלי לנסוע בשבת למקום פיגוע כדי לטפל בנפגעים? כיצד דנים בשאלות חדשות שאין להם מקורות מפורשים וכיצד מסיקים מהריאליה מסקנות הלכתיות? במהלך השיעור נידונה תשובתו של הרב רבינוביץ בעניין וכן נידונה התייחסותו לנסיעת קרובי משפחה לחולה בשבת על מנת להיות איתו ברגעיו האחרונים.

המנהג הינו אחד ממחוללי הזהות המשמעותיים בחיי היהודי. לעיתים המנהג משמעותי הרבה יותר מבחינה זהותית מאשר ההלכה. אך מה עושים כאשר המנהג נסתר בין בני הקהילה השונים שהתקבצו מן הגלויות ומה עושים בבית אחד הוא האיש נהג בצורה אחת והאישה בצורה אחרת? במהלך השיעור הרב דן בחשיבותו של המנהג ובצורך לנהוג בצורה אחידה בקהילות ובמשפחות תוך הטווית דרכו של הרב רבינוביץ' בתשובותיו השונות.

מהי הדרך הנכונה ביותר בהתנהלות החברתית מבחינת העירוב בין גברים לנשים? במהלך השיעור נידונה תשובתו של הרב רבינוביץ לשאלה זו, כאשר העיקר העולה ממנה הוא שישנם עקרונות כלליים שההלכה מנסה להשיג בכללי ההפרדה, ויש לבחון בכל מקרה לגופו האם הכללים משיגים את מטרתם ומה המחירים שלהם.

הסוגייה עוסקת ביחס בין דברי רב הונא למשנה בנזק הנגרם לכלים על ידי חוט/מקל הקשור לרגל תרנגול. הגמרא מעמידה את דברי רב הונא שהחיוב הוא משום בור, אמנם דבר זה קשה לאור הסוגייה העוסקת בנזק הנגרם לכלים, שאין חייבים עליהם בבור. בשיעור נלמד את הסברו הייחודי של הרמב"ם בו נתקשו רבים הן בפירוש ההלכה והן ביחסה לסוגיית התלמוד. נראה מה הסיבה שבגינה מתחייב האדם בנזק דרך פירושו של ראש הישיבה הרב רבינוביץ'...

בשיעור נידון חידושו הגדול של הרב רבינוביץ' זצ''ל בענייני שמיטה: לפיו שמיטה נוהגת כיום לא מדאורייתא או מדרבנן, אלא כמנהג בלבד! בתחילת השיעור נידונו הקדושות השונות שחלו על ארץ ישראל במשך השנים וההשפעות שלהן על החיוב לקיים מצוות התלויות בארץ, ומתוך כך הוא הוצגו המקור לחידושו של הרב רבינוביץ' זצ''ל וההשלכות שלו לימינו.

לאחר שהוברר כי על האדם לחתור לאמת, נתקלים אנו בשאלה קשה - מהי אמת במקרה של מחלוקת? כיצד יכול אדם לקבוע מי צודק מבין חכמי הדורות ומי לא צודק? במהלך השיעור מתבררת דעתו של הרב רבינוביץ' בעניין היחס לאמונת חכמים מתוך התפיסה שעל האדם להגיע להכרעות מתוך שיקול דעתו ואין לו אלא מה שעיניו רואות, כל זאת ללא סתירה לצורך להתייעץ עם חכמים וגדולים בשאלות הנידונות.

השיעור יעסוק בשיטתו הייחודית של הרמב״ם, שלא מזכיר בשום מקום בכתביו את דין הפקעת קידושין, על אף שבש״ס מצאנו דין זה בחמישה מקומות שונים.

במקומות שונים ניתן לשמוע את הביטוי 'דעת תורה' במובן נבואי ביחס לתלמידי חכמים, כהנמקה לכך שחכמי הדור יודעים להכריע בכל השאלות במציאות מתוך ראייתם הנבואית ואין רשות להרהר אחריהם. במהלך השיעור מתבררת הבעיה והטעות בהבנת מושג זה לאור דעתו של הרב רבינוביץ' בעניין - אמונת חכמים היא ביטחון שהחכם אומר דבריו מתוך סיבה הגיונית ועל כן דעתו נתונה לביקורת, וכל זאת בתחומים בהם החכם מבין בלבד.

לשיטת הרמב"ם על מנת להתחייב במלאכת קושר מדאורייתא בשבת צריכים להתקיים שני תנאים. התנאי האחד הוא 'קיימא' והשני הוא 'קשר אומן'. אך האם שני התנאים שווים בחשיבותם לעניין מהות המלאכה? במהלך השיעור יובהר ההבדל ביניהם לאור שיטת הרב רבינוביץ' בפירושו יד פשוטה תוך הבהרה רחבה יותר על שני סוגי שבות שקיימים בהלכות שבת לדעתו, ותוך שימוש והדגמה של כמה מיסודות שיטתו הפרשנית של הרב רבינובי...

המדרש מספר על הלל הזקן שהתייחס לרחיצה בבית המרחץ כמצווה, כגמילות חסדים לגופו. המדרש סומך את הסיפור הזה לפסוק "כי ימוך אחיך", כאילו זה ממש צדקה. הרב הסביר שהלל הזקן הוא הדוגמה האולטימטיבית לאחד שצרכי העולם הזה אינם בזויים בעיניו, והוא התייחס לגופו כצלם אלקים. לאחר מכן המדרש דורש את הפסוק על גמילות חסדים במובנה הרגיל, ואומר שאדם צריך לגמול חסד לחברו, ואם לא יעשה כך, עליו לזכור שה' הוא בע...

מהי הכוונה הנצרכת בקריאת שמע? במהלך השיעור מוצג פתרונו המקורי של הרב לשיטת הרמב"ם בסוגייה זו. הרב אינו אומר זאת אך דומה שפתרונו מבוסס בין היתר על ההבחנות שנעשו במאה הקודמת בתחום חקר הבלשנות - בעיקר ההבחנה בין הסמנטיקה לפרגמטיקה. הסוגייה אינה פשוטה שכן מצד אחד נראה שמדובר בה על כוונה ייחודיתר לקריאת שמע, אך מצד שני בתחילת הסוגיה נראה שמדובר על כוונה לצאת ידי חובה. הראשונים נחלקו בביאור הסוגיה ו...

השיעור עוסק בביאור הרב רבינוביץ' זצ"ל להגדרת מצוות תלמוד תורה במשנתו של הרמב"ם. היחס שבין המצווה ללמוד וללמד תורה מעצב את הבסיס להלכות תלמוד תורה, ודרכו אנו נחשפים למטרות היסוד של המצווה.

האמת הינה מעקרונות היסוד בעולמו של לומד התורה, על הלומד והחכם תמיד לחפש את האמת ולשמוע אמת ממי שאמרה, גם אם הוא קטן התלמידים. כחלק מדיון במושג אמונת החכמים הרב עוסק בחשיבותה של האמת בדברי הרמב"ם ובנו ר' אברהם ומסביר את התשתית לדברי הרב רבינוביץ' בעניין היחס לדבריהם של החכמים.

מהי מערכת היחסים בין החכם לנביא? האם מדובר במערך אחד או שמא נבדלים הם באופן מהותי? במהלך השיעור מוסבר היחס ביניהם - בעוד הנביא מקבל את סמכותו מכח השמיים ומעצם היותו נביא, החכם מקבל את סמכותו מהוכחת דבריו והטעמת טענותיו. הבנת הבדל זה תשמש כבסיס ליחס לדברי חכמים והבנת המושג אמונת חכמים.