ישיבת ברכת משה מעלה אדומים

דברי חיזוק והתעוררות שנאמרו בבית המדרש כהכנה לסליחות הראשונות בישיבה. הרב דיבר על הייאוש שמופיע במגילת איכה ועל הדרך שמגילה זו מתווה לעבר התחדשות התקווה והשמחה והחזרה לקרבת ה'.

מה מיוחד ברצון ובמאמץ על פני הכשרון? ומה הגורמים האנושיים לניצחון במלחמה? בשיחה מיוחדת שניתנה בחגיגות יום ירושלים בישיבה בשנת תשפ"ה, דיבר רה"י הרב יצחק שילת על רוח העם והחיילים במלחמות ישראל. הרב דיבר על התעוררות הרוח בארץ כמעוררת את הקב"ה להגן על העם והארץ. הרב דיבר בשבח המאמץ והרצון להילחם ולהתקדם כמובילים לסייעתא דשמיא לניצחון, מימי מלחמת ששת הימים ועד ימינו אנו.

שיחה מיוחדת מפי רה"י הרב חיים סבתו, מתוך חגיגות יום ירושלים בישיבה. הרב סבתו סיפר את חוויותיו האישיות מימי המלחמה, ואת התחושות שהתעוררו בו בעקבות האירועים הגדולים שבה. הרב סיפר על התחושה החזקה של הארת הפנים באותם הימים, ועל האמונה הפשוטה שנבעה מאותן החוויות בכל חלקי העם.

לאור שחרור שני החטופים במהלך הלחימה, הרב מדבר על היכולת להודות גם על הישועה שבתוך הצרה. אדם יכול ונדרש ללכת בדרכי ה' ולסגל את היכולת להכיל מצב של זעקה ומצב של הודאה גם יחד כמו שהמדרש מתאר שהקב"ה "בוכה על גאוותם של ישראל שנטלה" באחד מחדרי לבו ושני "עוז וחדווה במקומו". בנוסף, הישועה שבתוך הצרה מסמנת שהקב"ה זוכר אותנו ומהווה "אות לטובה" עבורנו, ועל זה אנו מודים: &#...

הרב עסק בסוגיית הקריאה לשלום - מחלוקת הראשונים האם קוראים לשלום גם במלחמת מצווה או רק במלחמת הרשות, וההשלכות של מחלוקת זו על הבנת סיפור הגבעונים. כמו כן הרב עסק במאפייני הקריאה לשלום: האם קוראים רק כשהאויב נכנע מבחינה דתית או גם כשהוא נכנע מבחינה בטחונית. הרב עסק בהשלכות של סוגיה זו לימינו.

שיעור שהועבר במסגרת יום עיון לחיילים בישיבה, ובו נענו תשובות לשאלות שנשלחו ע"י חיילי הישיבה מהחזית. חרבות ברזל תשפ"ד

אחת השאלות העולות מהמתרחש בתקופה האחרונה היא מי האחראי למה שקרה. כבר עכשיו מחרחרי ריב החלו בהאשמת אנשים שונים בכשלון, ולא רחוק היום בו תידרש תשובה לשאלה קשה זו. בשיעור נעסוק ביחסה של התורה לנשיאת האחריות בעת כישלון ובגורמים המשפיעים על אופיו של עם באופן כללי. מי אחראי לכשלון - המנהיג, או שאולי העם? מי מביניהם בעצם מוביל את הדרך בה צועדת האומה? ומהם הדברים המשפיעים על הלך רוחו ותפיסותיו של העם ואשר...

כחלק מהמצב, הפעם נשיב על שאלות שנשאלו בכתב בנוגע למלחמה, שאלות בהלכה, אמונה ומחשבה מתוך המקורות. מהו תוקפּה של אמנת ז'נבה עלינו מצד ההלכה? האם לחמאס יש דין של עמלק? מה צריך להיות היחס אל אותם ה-'לא מעורבים' - ובמיוחד במה שמכונה 'מגן אנושי'? מותר יהיה לגרש את תושבי הרצועה בתמריצים כספיים או אפילו בכוח? האם חיילים צריכים לסכן עצמם בכדי להשיב גופות חבריהם לקבורת ישראל? מה צריך להי...

דברי ראש הישיבה הרב חיים סבתו, אמש עם כניסת יום הזיכרון. על העוצמה הרבה בלחימתם של בני ישיבות ההסדר, ועל הקרב בו באו לידי ביטוי כל חלק וחלק מעם ישראל.

על המדינה עוברים ימים לא פשוטים, ימים המעוררים דאגה לאומה ולאחדותה. אחריות גדולה למצב הרע מוטלת על מנהיגי העם, על היושבים בממשלה. אמירות קשות ודיבורים לא פשוטים נשמעים מדי יום, אמירות הפוכות ממה שהיינו מצפים ממנהיגי עם ישראל. התורה כבר תיארה לנו מי צריכים להיות מנהיגינו. 'אנשי חיל', 'אנשי אמת', 'שנאי בצע' – כל אלו צריכים להיות חלק ממידותיהם של העומדים בראש העם. כאשר מנהיגי...

בימים האחרונים המדינה גועשת סביב כוונתה של הממשלה לבצע שינויים במערכת המשפט. כיצד יש לראות את הדברים בראי מדינת התורה? במהלך השיעור נסקרו סעיפי התוכנית השונים, תוך הסתכלות תורנית. השיח הציבורי סביב התוכנית יוצר אווירה מפלגת ועכורה. עלינו כלומדי תורה להציג באופן ברור מה יש ל'ממלכת כהנים וגוי קדוש' לומר על הנושאים שעל סדר היום.

הרב דיבר על המשטר הפרלמנטרי לעומת המשטר הנשיאותי, יתרונות וחסרונות, ואיזה מהם קרוב יותר לדרך התורה. בנוסף הרב דיבר על שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, ועל האפשרות לשינויה. השיעור ניתן בשנת תשפ"א

הרב מציג את המשמעות הרוחנית-ערכית של ההשתתפות בבחירות במדינת ישראל ומבאר את דעת התורה בדבר שיטת הבחירות היחסיות. השיחה נתנה בשנת תשע"ג

ראש הישיבה מציג את השקפתו בדבר הדרך הנכונה לבניית מדינת ישראל על פי התורה - חלוקת הסמכויות, בחירת נציגי השלטון, ומשמעות השלטון על פי ההלכה.

במהלך השיעור הוצגו מספר נקודות שחשוב לזכור בעניין הבחירות: יום הבחירות כיום טוב, הזכות והחובה שבבחירה, הצורך בתפילה לסייעתא דשמיא ותרבות ההשמצות והשנאה האופפת את מערכות הבחירות.

מה כל כך מיוחד בעשרת ימי תשובה? הגר"א אומר שהם ימי ההריון של השנה - מדוע? מה פירוש הדבר? מדוע כדי להיזכר לפני בורא עולם צריך שופר, ולא לדוגמה אכילת בשר של איל? לפי שאלות אלו, ושאלות נוספות, ננסה לגלות היבט חדש של יוה"כ: האדם צריך להתמקד בעבודת ה', ולזכור שהכל ממנו.

הצעקה מבטאת קריאה של האדם אל ה', ממקום פנימי וללא מילים. חכמים הפליגו בכוחה של הצעקה בכלל, ובימי התשובה בפרט.

מהו מעמד העובר בהלכה? האם, וכמה, נגדיר אותו כאדם חי? מהו האיסור להרגו ומניין לומדים אותו? בשיעור נפגוש שלוש שיטות יסודיות בראשונים, ואת דברי האחרונים שעונים על השאלות שהצגנו בדרכים שונות.

מה הופך את הסיפור של רות, בועז והגואל מסיפור משפטי רגיל לסיפור של אהבה וגאולה? מה משמעות מוסד הגאולה בתנ"ך? בשיעור נעסוק בפרק האחרון של מגילת רות, ובמהלך האירועים המתגלגל בו. נדון באופן רחב גם במושג הגאולה המקראי באופן כללי ובמשמעותו בפרקנו בפרט: הקמת שם המת על נחלתו.

כיצד אישה כשרה כנעמי שולחת את כלתה לדבר לא צנוע לכאורה כפי שעושה רות, וכן כיצד הסכימה רות לכך? ומה ההבדל בין תכניותיה של נעמי למה שהתרחש בפועל? בשיעור השלישי בסדרה, נעסוק בשליחתה של נעמי את רות לגורן, ובירור מה בדיוק תכננה נעמי, כיצד תכננה דבר כה קשה ומדוע.

מיהו השדכן של רות ובועז? וכיצד יכול תפתח קשר זוגי בין נותן למקבלת? בשיעור השני בסדרת השיעורים על מגילת רות נעסוק בפגישת רות ובעז, והתעמקות בפרטיו. נדון במשנה בחברתי שיוצרות מתנות העניים, וביחסים הנבנים במהלך הקציר בין בועז לרות.

האם גיורה של רות הוא אירוע מיוחד? ואיזה מוטיב ספרותי של עגנון מופיע בפרק זה? שיעור פתיחה לסדרה על מגילת רות! בפרק זה נעסוק במבנה הסיפור, גבולותיו יחידות המשנה שלו. נדון בעקרונות הגיור - הצטרפות גויים וגויות לעם ישראל בתקופת המקרא, ובמוטיב 'השיבה המאוחרת' בספרות העולמית והיחס אליו במגילת רות.

השיעור עסק במשמעותה של ספירת העומר, תאריך התחלתה, הקשר בינה לבין חג השבועות והנגזרות ההלכתיות של הנושא.

בהמשך לסדרת מחשבת המועדים, הרב עוסק במחשבת חג השבועות.

בהמשך לסדרת מחשבת המועדים, הרב עוסק במחשבת חג השבועות.