פירוש רבינו יונה לאבות | רה"י הרב יצחק שילת

ממתי אפשר להבין את דברי הרב? האם כוהנים עושים עבודה פיזית כל ימיהם? בשיעור למדנו שרק מגיל ארבעים אפשר להבין חוכמה כמו השהיית ההבנה של דברי הרב. הזקנה של בן שישים היא מגימטרייה ויש לה נפקה מינות הלכתיות. ככלל השיעור נתן נקודות מבט על הגילאים הגבוהים ועל העובדה שתמיד אפשר ורצוי ללמוד. דבר זה מתחבר לשתי המשניות האחרונות במסכת בהן משבחים את חשיבות הלימוד וכך סיימנו את תוכנית השיעורים הזו. בריך רחמנא ד...

בן חמש למקרא, האם זה תחילת השנה החמישית או תחילתה? האם נכון לפגוע בילדות של הילד בשביל לימוד תורה? בשיעור למדנו ממתי יחד צריך להתחיל ללמוד מקרא ולמה כאשר העיקרון המנחה במקרא משנה ונישואים הוא בשלות והאם הוא מוכן, אך התבנית נשברת בבר מצווה שבה מדין תורה הוא מחויב במצוות ולא מבשלותו. בנוסף למדנו איך בגיל עשרים זה הזמן להתעסק ברצון בתורה ושלושים זה הזמן לשקוע בעומס החיים בכוח.

מה הקשר בין בושה ליהדות? במה מתבטאת עזות פנים? בשיעור למדנו שעם ישראל מסומנים בהיותם בושי פנים, ענווים וגומלי חסדים. בנוסף למדנו על חומרת עזות הפנים, במיוחד כאשר זה בכוונה לפגוע ומנגד על חשיבות העין הטובה.

האם "מזכה את הרבים" לא מסוגל לחטוא? מה החידוש בתיאור החיות ככוח למען ה'? בשיעור למדנו שאדם שמזכה את הרבים יש בו דין אחר שכדי שלא יהיה בושת פנים לתלמידיו נפרעים ממנו מייד כדי שיישאר צדיק. בנוסף למדנו גם איך מידות אברהם שונות מבלעם ואיך אנו צריכים להתגבר מחדש בעבודת ה' כמו שציפור מצמיחה נוצות מחדש.

מה זאת אומרת שדעת בית שמאי מתקיימת אם זו לא ההלכה? איך חטא לא בא לידי מזכה הרבים? בשיעור למדנו איך חשוב להזכיר דעות שיש בהם צד חיובי ולשם שמיים גם אם הן שגויות. למדנו גם שמתוך שאדם מכוון עצמו לדברים חיוביים ומצוות הוא ימשיך לעשות דברים טובים ויחטא פחות.

מה זאת אומרת שאדם לומד ולא מקיים? איך צריך ללמוד מהרב? בשיעור למדנו שעל האדם ללמוד ומתוך הלימוד לרצות יותר לקיים את המצוות והכללים שלמד אך גם אם לא קיבל את הכוח הזה או שלא למד בכל זאת יש לו ערך. בנוסף למדנו שחשוב להתמקד ולזכור את החלקים החשובים מהלימוד ולא את סתם את הכול או חלילה את החלקים הפחות חשובים.

מה אדם שכחן בלימוד יכול לעשות? מה הדעה על נדבן שתורם בבלעדיות? בשיעור למדנו שעדיף ללמוד פחות ולזכור לזמן רב מללמוד הרבה ולשכוח, שזה מעיד על התאמצות שכדאי לשבח. בנוסף למדנו על המידות השונות בתורם שמתעקש לתרום לבד, ביחד, לתת לאחרים לתרום לבד או למנוע תרומה ככלל.

איך מגדירים אדם כעסן אבל סולח בקלות? מה זאת אומרת "זה חלק רע"? בשיעור המשכנו לקטלג מידות שונות והן כעס, סליחה, חוכמה ושכחה. ראינו את מחלוקת הרמב״ם ורבינו יונה על מה זה יצא שכרו בהפסדו ולהפך וראינו איך צריך להמשיך ולהשתפר במידות אלו.

מה ההיגיון מאחורי עונש של דבר בשנה הרביעית? האם זה רע לא לרצות להביא צדקה? בשיעור סיימנו את עניין העונשים הבאים על מצוות ספציפיות בהסבר על עונשי השנים באים בגלל מעשר עניים. בנוסף רבינו יונה טען שהטוען שלי שלי ושלך שלך הוא במחלוקת רק כאשר הוא תורם צדקו וזו רק מחשבתו אך אם אינו תורם הוא רשע.

למה מידות החכם הן גם מידות טובות סתם? מה החשיבות בשאלות נכונות? בשיעור למדנו על ההבדלים בין חכם וגולם, רבינו יונה אומר שחכם הוא היודע ללמוד מסברה וגולם לא ולכן ההבדלים שנלמדו הם חובה בחכם אך לגולם יחסרו. לכן חכם ילמד בצורה הנכונה בזמן שגולם שלא יודע לכוון ילמד כרונולוגית או לא לפי העניין. בנוסף למדנו על ההנהגות השונות במציאות עקב חטאים שונים.

עד כמה גלויים היו ניסי המקדש? למה יש ניסים בעולם? בשיעור למדנו שהניסים שהיו בבית המקדש לא היו מעל הטבע אלא העובדה שבניגוד להסתברות דברים קרו. ככלל ניסים אינם חיצוניים לעולם אלא רצון ה' פנימי וקדום שמתבטא כעת.

איך נראתה קריעת ים סוף? מה היו התלונות של עם ישראל במדבר? בשיעור למדנו שבמכות מצרים לא נפגעו בני ישראל, את הפרטים של קריעת ים סוף והניסים הקטנים שקרו שם במים והתלונות השונות של עמ"י במדבר.

אם נוח האריך ימים עד אברהם למה מה שהוא עבר נחשב כעשרה דורות ולא אחד? למה התורה לא מזכירה את צדקת אברהם לפני הניסיון של לך לך? בשיעור למדנו שאברהם הגביר בתורה ועבודת ה' בדורותיו ולכן זכה בחלקם שכן הם הפקירו והוא הגביר ולקח וכך צריך לעשות.

בשיעור למדנו שה' ישפוט את המתים בתחייתם ויהיו שלא יחיו שוב וששומרי המצוות מקיימים את העולם זוכים לשכר עצום על זה.

בשיעור למדנו שקנאה היא רעה לא רק כאשר מקנא לרעה בטוב שחברו עושה ומתרחק מכך, אלא אף אם מיטיב דרכיו בעקבותיה, מכיוון שעליו לעשות זאת בעצמו ולא כדי לדמות אחר. דומים לכך התאווה והכבוד, שגם בהן טמונות סכנות העלולות להפיל את האדם.

האם עדיף ללמוד מזקן או מצעיר? בשיעור למדנו על המחלוקת של האם עדיף ללמוד מזקן או להעדיף את החכם בלא קשר לגיל. לכן גם נכתב אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו.

למה יש רשעים שמצליחים? מתי לא לנחם חבר? בשיעור למדנו שהעולם הבא מגיע לאזן את הדין כך שייענשו הרשעים ויצליחו הצדיקים, שיש התנהגויות טובות לחבר כמו נחמה וביקור אך לפעמים הן עלולות לגרום רעה לחבר ואין לעשות עם הוא במצב רע ולא רוצה שיראוהו למשל. בנוסף למדנו שאין לשמוח במפלת הרשעים אלא רק בהתגלות ושפיטת ה' בעולם ואם ניפול בזה ה' יבטל את הדין.

איך אנו חווים את העולם? מה ערך ההנהגה ביחס לשהייה בחברה טובה יותר? בשיעור למדנו כי יש לרדוף אחרי התורה, שלנו החיים ממוצעים ביחס להצלחת הרשעים וייסורי הצדיקים ושמטרת החיים היא תיקון לעולם הבא. בנוסף למדנו שעדיף להיות קטן במקום טוב מלהנהיג מקום רע, כיוון שכך לומדים יותר.

כיצד יש לאדם שם טוב בעולם? מדוע טוב יום מותו של האדם מיום היוולדו? למדנו בשיעור שהתורה מביאה לאדם את הכתר של השם הטוב. מתוך כך שהאדם עוסק בתורה, שמו מתפרסם בכל העולם. בנוסף, ראינו שכאשר אדם מת בשם טוב, יודעים שהוא הלך בדרך ישרה. לא צריך לדאוג יותר שהוא ילך בדרך החטא.

עד כמה יש לכבד אדם אחר? מהו כבוד ומהי יראה? בשיעור ראינו שישנה חובה לכבד כל אדם. כמו שהאדם מחויב לכבד את רבו, כך הוא מחויב לכבד את חברו. בכל זאת, לכל אחד ישנו כבוד האחר הראוי לו. בנוסף, ראינו שצריך שיהיה מורא שמיים לכל אדם, דבר הדורש לכבד את ה'. אך מנגד, זה שצריך לכבד אדם אחר לא אומר בהכרח שצריך לירא אותו.

מהי שפלות רוח? מהו היחס לאדם שמבטל תורה? בשיעור ראינו שהגדרתה של שפלות רוח היא להיות קטן בפני כל אדם, גם בפני אנשים שיש לאדם מעלה עליהם. בנוסף, ראינו שה' בעצמו רוצה לתת שכר לאדם שעוסק בתורה, ולעומת זאת הוא לא רוצה לתת את העונש בעצמו לאדם שמבטל תורה. לה' יש שליחים אחרים שעוזבים את עסקיהם ועוסקים בנתינת העונש.

למה עדיף לא להיות דיין? מדוע אי אפשר לדון יחידי? בשיעור למדנו שעדיף לא להיות דיין במקום שישנם אחרים שיעשו זאת מכיוון שכך הוא מסיר מעליו את השנאה שיש לבעל הדין לאחר המשפט. האדם תמיד יכול לטעות בדין. בנוסף ראינו שעשיית דין עם בעלי דין נוספים גם כן חוסכת מעל הדיין מעט מן האיבה שיש לבעלי הדין לאחר המשפט. זאת מכיוון שישנם דיינים אחרים שנושאים עמו בנטל ויכולים להצדיק את הדין בצורה טובה יותר.

מה קורה לאדם שלומד על מנת ללמד בלבד? איך תמיד חכמים יכול לקבל כבוד? בשיעור למדנו שיש לכוון ללמוד תורה על מנת לקיימה וכך לימודנו ישתפר. בנוסף למדנו שאין להנות מהתורה ומהכבוד הנחלק לה. זאת ראינו במספר סיפורים על חכמים שפעלו רבות להימנע מהפצת הידיעה כי הם רבנים אף במצבים קשים. לכן גם יש לכבד את דברי התורה ולהקפיד יותר מן הנהוג כיום בכבודם.

האם אדם צריך שתהיה בו גאווה? מה יותר חמור מעבודה זרה ושפיכות דמים? בשיעור למדנו שאומנם בכל המידות יש ללכת בדרך האמצע, אך מהגאווה יש להתרחק, אף אם לא לרמה בה מבזים אותך בני אדם. בנוסף למדנו שחילול השם הינה עבירה חמורה ביותר, ואף מן עבודה זרה. *בתחילת השיעור ישנה תקלה בשמע במשך כדקה, עמכם הסליחה.

איך אנחנו עלולים לעשות עבירות שאנחנו אפילו לא מתאווים עליהן? מהו שכר מצוות? בשיעור למדנו שעשיית מצוות מרגילה את האדם בקיום מצוות ואפילו קשות יותר, וכך גם בעבירות. לכן האדם צריך לפעול טוב תמיד מכיוון שכך הוא בונה את יצרו לטובה. בנוסף למדנו שכמו שאסור לזלזל באף מצווה ועבירה כך אסור לזלזל באף אדם, שכן כל אדם יהיה משמעותי בזמן מסויים ואי אפשר להחשיבו כחסר אונים.