הקאנון

אורח: פרופ' פיני איפרגן "תולדותיה של כל חברה, עד כה, הן תולדות המאבק בין המעמדות" – כך מציע מרקס את אחת הקריאות הרדיקליות ביותר של ההיסטוריה האנושית. בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' פיני איפרגן מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שהוציא לאחרונה ספר מבוא על המניפסט – הם צוללים אל תוך הטקסט עצמו: החל מהמשפט הפותח המפורסם על "רוח הבלהות המהלכת על פני אירופה,", דרך האבחנה של מרקס בין הבו...

אורח: פרופ' פיני איפרגן "רוח בלהות מהלכת על פני אירופה – רוח הבלהות של הקומוניזם" – כך נפתח אחד הטקסטים הקצרים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה המודרנית. המניפסט הקומוניסטי, שכתבו קארל מרקס ופרידריך אנגלס בשנת 1848, הוא פמפלט פוליטי בן עשרות עמודים שעיצב את המאה ה-20 כמעט יותר מכל טקסט אחר. בחלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' פיני איפרגן – מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן, שהוציא לאחרונה ספ...

אורח: ד"ר נועם אורן ״מה שבכלל ניתן לומר, ניתן לומר בבירור, ומה שאי אפשר לדבר עליו, עליו יש לשתוק״ – המשפט המפורסם שפותח וחותם את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״ של וויטגנשטיין. אך מה בדיוק נמצא בצד הזה של השתיקה? בחלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן הם צוללים ישר אל התיזות המרכזיות של הספר: מהו המבנה הלוגי החבוי של השפה? כיצד משמעות מצטרפת למשפטים שאנחנו אומרים? מה קורה כשאנחנו מנסים לומר דברי...

אורח: ד"ר נועם אורן ״ספר זה יבין אולי רק מי שכבר חשב פעם את המחשבות המבוטאות בו״ – כך פותח וויטגנשטיין את ה״מאמר הלוגי-פילוסופי״, אחד הספרים המשפיעים והחידתיים ביותר בפילוסופיה של המאה ה-20. בחלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר נועם אורן – דוקטור לפילוסופיה העוסק בפילוסופיה של הדת – נכיר את דמותו המיוחדת של לודוויג וויטגנשטיין: צעיר ממשפחה וינאית עשירה שנדד מהנדסה ללוגיקה, כתב את ספרו בשוחות...

אורחת: פרופ’ רות פיין מה הופך את “דון קיחוטה” לרומן המודרני הראשון? כיצד הוא שינה את הספרות והפך למודל לחיקוי ליצירות שבאו אחריו? בחלק השני של השיחה עם פרופ’ רות פיין - מומחית לספרות ספרדית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת אגודת הסרוונטיסטים הבינלאומית - נעמיק בשאלת החידוש הספרותי של סרוונטס: כיצד הוא שיחק עם ז’אנרים קיימים? מהו “הספר על הספרות” שנמצא בלב היצירה? ואיך לבש הרומן צורות שונות - מס...

אורחת: פרופ’ רות פיין דמותו של דון קיחוטה הפכה לאחת הדמויות הספרותיות האיקוניות ביותר – האביר המטורף שנלחם בטחנות רוח ומסרב להשלים עם המציאות. אך האם זהו רק סיפור על אשליות ושיגעון, או שמא יש כאן מסר עמוק יותר על החיים והעולם בשיחה בין מתנאל בראלי ופרופ’ רות פיין – מומחית לספרות ספרדית מהאוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאת אגודת הסרוונטיסטים הבינלאומית - נצלול אל השכבות הנסתרות של “דון קיחוטה”. כיצד...

אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיק אי אפשר להבין את החטא ועונשו – אחד הרומנים הגדולים בספרות העולמית – ללא הכרת התקופה, הרעיונות והנסיבות שבו הוא נכתב. רוסיה של אמצע המאה ה-19 סערה מרוחות שקראו למהפכות חברתיות ופוליטיות, מחיכוכים רעיוניים בין שמרנים לרדיקלים, ומתהפוכות בעולם המוסר והדת. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק – חוקר והיסטוריון של המחשבה המדינית מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית...

אורח: פרופ’ אפרים פודוקסיק החטא ועונשו משתייך לסוג מיוחד של ספרות בלשית; אמנם הספר לא מסתיר את זהות הרוצח של הגברת הזקנה ואחותה, אך מניעי הרצח סתומים, ומתפרשים באמצעות רמזים שונים לאורך היצירה. בפרק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ אפרים פודוקסיק הם צוללים אל לב היצירה ומשוחחים על התשובות השונות שניתנות בספר למעשהו של רסקולניקוב, ועל תימות מרכזיות נוספות של הרומן המרתק הזה. לפרטים נוספים >&...

אורח: יגאל ליברנט "שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. בפרקים הקודמים הצגנו את הרקע ההיסטורי לכתיבת המסכתות, ושוחחנו בהרחבה על המסכת הראשונה על הממשל – כל זאת בעז...

אורח: יגאל ליברנט "שתי המסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. בפרק הראשון ערכנו היכרות מעמיקה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – בעזרתו האדיבה של יגאל ליברנט, העורך...

אורח: יגאל ליברנט "שתי מסכתות על הממשל" מאת ג'ון לוק הן מחיבורי היסוד של המחשבה הליברלית המודרנית, שנכתבו בתקופה היסטורית סוערת ומרתקת – עימותים בלתי פוסקים בין המלוכה האנגלית לפרלמנט, ויכוחים נוקבים בעניין יחסי הכנסייה והמדינה, ומתחים משפחתיים ופוליטיים בחברה הגבוהה של אנגליה של המאה ה-17. לא ניתן להבין את החיבור החשוב הזה ללא היכרות טובה עם הנסיבות ההיסטוריות שבתוכו הוא נכתב – ולשם כך הזמנו לשיח...

"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד. החלק השלישי והאחרון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באו...

"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד. החלק השני של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה ה...

"הסומה התיאולוגית" מאת תומס אקווינס הוא אחד החיבורים התיאולוגיים והפילוסופיים החשובים ביותר בימי הביניים – שהשפעתו מגיעה גם עד ימינו אנו. זהו חיבור יומרני ומקיף, שמבקש להעמיד מבנה משוכלל ומסודר של התיאולוגיה הנוצרית כולה, ועוסק בנושאים שונים ומגוונים: אמונה ותבונה, מוסר ופוליטיקה, כתבי הקודש והחכמה האנושית, ועוד. החלק הראשון של השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר איילת אבן עזרא, מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה...

אורח: ד"ר אנדי גרמן ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד. החלק השני של השיחה עוסק בשאלת החינוך במדינה – ובגירושם של המשוררים היוונים הגדולים כמו הומרוס והסיודוס מן העיר. מה צריך להיות החינוך במדינה על פי אפלטון, ומדוע הוא ב...

אורח: ד"ר אנדי גרמן ה"פוליטיאה" הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים, העמוסים והעשירים ביותר שיצאו מתחת ידו של אפלטון; הוא מתחיל בשאלת היסוד של המחשבה המדינית – מהו ה'צדק'? – ומשם גולש לדיונים מרתקים במטאפיזיקה, חינוך, מוסר, תרבות ויצירה, ועוד. השיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אנדי גרמן – ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בן-גוריון – מתבוננת על הדיאלוג במבט על; מתארת את סוגיות היסוד שלו; מפתחת כמה מהן בצורה מעמיקה...

הפרק הוקלט בימים שטרום המלחמה, ומפורסם כעת -- למען נוכל לשוב ולהיזכר ביסודות קיומנו בארץ הזו, ומדוע לנו כל זאת. אורח: ד"ר עשהאל אבלמן תיאור הפרק: "תמול שלשום" הוא רומן עברי עב כרס ומופלא, שבו שרטט ש"י עגנון – חתן פרס נובל לספרות, ומגדולי הסופרים העבריים – את דיוקנה של ארצנו האהובה בימי העלייה השנייה. הרומן נע בין ירושלים ויפו, בין אנשי היישוב החדש לישן, ובין האינדיבידואלי והקולקטיבי, ומספק הצצה לא...

אורח: פרופ' מנחם קלנר מהי דמותו של האדם עובד ה' על פי הרמב"ם – אדם קר ויבש, או שמא איש מלא תשוקה לחכמה ולדעת ה'? האם הדברים סותרים זה את זה? מדוע שבו הוגים יהודים מודרניים שונים – שוב ושוב – אל הרמב"ם, על אף שהעמדה האריסטוטלית שעליה הוא נשען כבר עברה מן העולם? בשאלות אלו ואחרות עוסקת השיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז ה...

אורח: פרופ' מנחם קלנר "מורה נבוכים" נכתב על ידי הרמב"ם כאיגרות לתלמידו יוסף בן יהודה: פרקים פרקים שנשלחו אליו, ושבהם פָּרַשׂ הרמב"ם בפניו את המטאפיסיקה שלו ואת הפרשנות שעולה ממנה למסורת הדתית. השיחה על הספר מורה נבוכים מתקיימת למעלה מ-800 שנה לאחר שנכתב, בין מורה ותלמיד בני זמננו; שיחה על היצירה המרכזית ביותר בפילוסופיה היהודית בימי הביניים. הצטרפו לשיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפ...

אורח: פרופ' אברהם עוז תוך שיטוט בין נקודות מפתח שונות ביצירה, עולים מספר הרהורים ושאלות על הצורות השונות שלובש המלט לאורך השנים; על השאלה האם בעולם הציני שלנו עוד נותרה בנו רגישות טראגית, שמאפשרת לנו לדמוע כשאנו קוראים את המלט; ושאלות מטא נוספות על אומנות התרגום והמוטיבציה לתרגם יצירות מופת לעברית בעידן שלנו. הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ו...

אורח: פרופ' אברהם עוז המלט. אחת היצירות שהותירו את החותם העמוק ביותר על התרבות המערבית, והראיה לכך: רבים יודעים לדקלם ביטויים כמו "מילים מילים מילים" או "להיות או לא להיות – זו השאלה" – גם מבלי שקראו מעולם את המלט. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומתרגם– הם מנסים לצלול לעומקה של היצירה, ולהבין מדוע היא פורטת על נימים עמוקים בנפש האדם המערבי גם מאות...

אורח: ד"ר אליעזר מלכיאל פילוסופיים בני זמננו מוטרדים לא אחת מפילוסופיית המוסר המודרנית; רבים מהם מבקשים לחזור ולקרוא את ה'אתיקה' של אריסטו על מנת להציע חלופות שונות לאופן שבו אנו חושבים היום על מוסר. מדוע? מה הם מוצאים באתיקה של אריסטו, ולמה הם סבורים שיש לה מה ללמד אותנו כיום? בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג – ננסה לתת תשובות לשאלות א...

אורח: ד"ר אליעזר מלכיאל במוקד הספר "האתיקה" לאריסטו ניצבות השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום האנושי: לשם מה אנו חיים? מהם החיים הטובים? מהו האושר, ומהי תכלית החיים האנושיים? מה אנו מבקשים להשיג בחיים האלו? בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג– אנו מבקשים להאזין בקשב רב לתשובותיו של אריסטו לשאלות הללו, ולשמוע מה יש להן לומר לנו. הספר זמין לקריא...

אורחת: ד"ר תרצה קלמן ה"שולחן ערוך" הפך עם השנים למושג שמסמל את ההלכה היהודית כולה; מושג המכיל הרבה יותר מאשר הטקסט עצמו שכתב ר' יוסף קארו. הסימבוליות הזו של ה'שולחן ערוך' משותפת גם עבור יהודים המחויבים להלכה וגם כאלו שביקשו לצאת כנגדה; אלו כמו אלו מדברים על ה'שולחן ערוך' כסמל להלכה היהודית כולה. בפרק השני של השיחה על ה'שולחן ערוך' בין מתנאל בראלי לד"ר תרצה קלמן – חוקרת ספרות הלכתית מאוניברסיטת בן...

אורחת: ד"ר תרצה קלמן לפני כ-450 שנה נכתב הספר "שולחן ערוך" – שמהר מאוד שינה את פני עולם ההלכה היהודית. אם נכנס היום לחנות ספרים ונבקש לרכוש את הספר, נגלה שכמעט ולא נמצא מהדורה שבה הוא עומד כספר עצמאי, שמכיל רק את הטקסט שאותו כתב ר' יוסף קארו. הספר הצנוע תופס היום מספר מדפים שלמים, ומודפס עם שלל חיבורים ופירושים שנכתבו על טקסט המקור. בפרק הזה ביקשנו לחזור אל ספר המקור כפי שנדפס בשנת 1565 – ולהתבונן...