הקאנון

אורח: ד”ר עידו חברוני בפרק השני על האיליאדה - “התנ”ך של היוונים" – נשוחח על הגיבורים ההומריים: מה מניע אותם, מהי אותה תהילת עולמים שהם מבקשים להשיג, ואיזו דרך היא מציעה בכדי להתמודד עם אימת המוות וזמניות הקיום? הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו חברוני - שמלמד ספרות קלאסית וספרות חז”ל במרכז האקדמי שלם - על הספר “האיליאדה” מאת הומרוס, המשורר היווני הקדום. הספר זמין לקריאה בכמה תרגומים עבריים, ה...

אורח: ד”ר עידו חברוני האיליאדה - “התנ”ך של היוונים”, כפי שמכנים אותו - הוא סיפור מלחמתם של היוונים בטרויה, שהפך לאחד מהטקסטים המכוננים של התרבות היוונית, ולאחר מכן גם של התרבות המערבית כולה. בפרק הראשון ננסה להיכנס קצת אל תוך סיפורה של האיליאדה, ולהתבונן באופיים של האלים ההומריים - מה הופך אותם לאלים, מה תפקידם במציאות ובסיפור, ומדוע כדאי להאמין באלים שכאלו? הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו...

אורח: פרופ' פיני איפרגן לאחר שהצגנו בפרק הקודם את האינטואיציה הבסיסית של תפיסת המוסר של קאנט, בפרק הזה אנו צוללים פנימה יותר אל תוך הספר. ננסה להבין את הנוסחים השונים שנתן קאנט לחוק המוסרי, ונשוחח על מושגים מרכזיים בשיח המוסרי הרווח שלנו כמו אוניברסליות, אוטונומיה, ועוד. הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ פיני איפרגן - ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ועמית במכון ון ליר - על הספר “הנחת יסו...

ילד קטן נכנס למכולת, והמוכר מחליט למכור לו את המוצר במחירו האמיתי ולא לנצל את תמימות הילד - בכדי שהמוניטין שלו לא ייפגע. האם נוכל לומר שהוא נהג באופן מוסרי? עמנואל קאנט הוא אחד מההוגים המזוהים ביותר עם תקופת הנאורות, ותפיסת המוסר שלו עומדת בליבתו של האתוס המודרני. לדעתו, התשובה לשאלה שבה פתחנו היא שלילית - רק פעולה שנעשית מתוך תודעת חובה נחשבת לפעולה מוסרית. מדוע הוא סבר כך, ועם מי הוא התפלמס בעני...

מיל סבור שחברה חופשית צריכה להעלות על נס את ערך האינדיבידואליזם, ולאפשר לכל אחד מחבריה לעצב את חייו בהתאם לאופן שאותו הוא רואה לנכון - גם אם הוא ייחודי וחריג. נוסף על כך, מיל טוען שרק פגיעה ישירה וממשית באדם אחר - מצדיקה הגבלה של חירות היחיד על ידי החברה. האמנם צודק מיל בשתי הטענות הללו? הצטרפו אלינו לחלקה השני של השיחה שבין מתנאל בראלי לד”ר שגיא ברמק - ראש תוכנית אדם סמית’ לכלכלה פוליטית ומדיניות...

מיל מגן בספרו “על החירות” בצורה רדיקלית על חופש הביטוי, וסבור שצריך לנסח מחדש “עיקרון אחד פשוט” של החירות. מדוע יש צורך בניסוח של עיקרון כזה באנגליה של תחילת המאה ה-19, ומה המקום של חופש הביטוי בעידן של רשתות חברתיות ותופעות כמו “פייק ניוז”? הצטרפו אלינו לשיחה של מתנאל בראלי עם ד”ר שגיא ברמק - ראש תוכנית אדם סמית’ לכלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית במכון ארגמן - על ספרו של אחד מההוגים הליברלים הגדולי...

אנחנו חושבים לרוב שהלמידה היא תהליך של חידוש – שבו אנחנו מבינים מה שלעולם לא ידענו – אבל באופן מפתיע סוקרטס טוען בדיוק להפך: הלמידה היא תהליך של היזכרות, שבו אנחנו נזכרים במה שהנפש שלנו כבר ידעה – אך שכחה. מדוע סוקרטס חושב כך, ולמה זה בכלל חשוב? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם מנסים לענות על השאלות הללו, ולחשוב יחד על השלכות ח...

רגע לפני שסוקרטס שותה את כוס הרעל הוא משוחח עם תלמידיו על משמעות המוות, והחיים, של הפילוסוף - מנקודת המבט הייחודית של הרגע האחרון לפני שחייו מגיעים אל קיצם. בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם צוללים למשמעות החיים והמוות כפי שעולה מהדיאלוג "פיידון" של אפלטון.

תלמידו של סוקרטס נכנס לבית הכלא בשעת ליל מאוחרת, ומבקש לשכנע את סוקרטס לברוח מהכלא ומגזר הדין שמצפה לו. סוקרטס מסרב, ומעניק תשובה מסקרנת לשאלה היסודית של הפילוסופיה הפוליטית: מדוע יש לציית לחוקי העיר? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם מבקשים להבין מדוע לא הסכים סוקרטס לברוח מהכלא, ומדוע נדרש האזרח לציית לחוק הפוליטי.

סוקרטס נתבע לדין באתונה העתיקה ונושא שלושה נאומי הגנה שבהם הוא מציג את חשיבות הפילוסופיה שלו לתושבי אתונה ולעיר כולה. בשיחה של מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב – הם צוללים אל עומק היחסים המתוחים שבין הפילוסוף לתושבי העיר.