בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

מלחמת חרבות ברזל גילתה לנו לא מעט גיבורים וגיבורות שהושיטו יד לעזרה וסיכנו את חייהם. האם בכל מצב אנו מושיטים יד לעזרה, או שלפעמים נעדיף להתעלם ולעבור הלאה? נדבר היום על ״אפקט הצופה מהצד״, עם ד״ר טלי גזית, מרצה בכירה במחלקה למדעי המידע המתמחה בפסיכולוגיה של האינטרנט. מראיין - אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

כיצד אתם מתמצאים במידע שלכם? בתיקיות או בחיפוש? מסתבר שלאופן סידור המידע יש משמעות והשפעה על תחומים רבים בחיינו. פרופ׳ עופר ברגמן מהמחלקה ללימודי מידע מפריך מיתוסים ומרחיב על המחקר העוסק בניהול המידע האישי עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

יחסים אנלוגיים בעולם דיגיטלי - מה עשתה הטכנולוגיה ליחסים המשפחתיים והחברתיים שלנו? הרצאתה של ד"ר שירלי בן שלמה מבית הספר לעבודה סוציאלית, שניתנה במרתון הרצאות קצרות בנושא: הטכנולוגיה - משרתת או משעבדת?

לכולנו יש קבוצת וואטספ שנמצאים בה הורים, סבים, דודים, ילדים ולפעמים גם נכדים, שלושה או אולי ארבעה דורות, שאמנם חולקים את אותם גנים, אך מבנה האישיות של כל אחד הוא שונה ומיוחד. ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע חקרה את הקבוצה שלה, והפיקה ממנה כמה טיפים חשובים לחיים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

תופעות הגזענות והאנטישמיות, שחשבנו כי דעכו אחרי מלחמת העולם השנייה, לא נעלמו אלא מצאו מקום מסתור וקיום חדש ברשת האינטרנט. ד"ר לב טופר מהמחלקה למדעי המדינה מתאר כיצד יכולים גזענים וקיצוניים אחרים להביע את המסרים שלהם ללא ביקורת או חשש מרשויות החוק, ברשת האינטרנט, בזו הפופולרית וגם בזו האפלה.

כולנו זקוקים לשירותים מרשויות המדינה ובשעת משבר כמו מגפות או התקפות טילים, אפילו יותר. ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע מתאר את הקפיצה הטכנולוגית שעשו רשויות המדינה בשנים האחרונות ומסביר מהן הדרכים הנכונות להענקת שירות מקוון. מראיינת: שי קלוט לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

האם המדיום הוא המסר? ועד כמה המדיום משפיע על האידאולוגיה של הפוליטיקאים? ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע, חקר את האופן שבו פוליטיקאים עושים שימוש ברשתות החברתיות. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

איך אנשים מציגים את עצמם כמומחים ברשתות החברתיות? טל חן מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום מסבירה איך ניתן לדעת מי הוא מומחה ואיך נבנה המוניטין ברשתות החברתיות.

איך נרגיש אם לא תהיה לנו גישה לרשתות החברתיות? ולמי הניתוק מהרשתות החברתיות הוא דווקא ברכה? ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע חקרה את ההשלכות שהיו לנפילת הרשתות של חברת META באוקטובר 2021 וגילתה מה חוו האנשים באותן 6 שעות גורליות ללא רשתות חברתיות

ניהול קבוצות בפייסבוק היא עבודה, התנדבותית לרוב, שדורשת התמדה והשקעת זמן ומשאבים (נפשיים וטכנולוגיים) רבים. מי הם האנשים שבוחרים לקחת על עצמם את התפקיד המורכב הזה, ומה מניע אותם? ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע מתארת איך פועלים מנהלי הקהילות בפייסבוק, מספרת מה יש בעבודה הזאת שדוחף ומדרבן אותם, ומסבירה למה חשוב שיעשו טוב בכוח הרב שיש בידם.

התפשטותה הנרחבת של מגיפת הקורונה במוקדים עירוניים צפופים מצביעה על אחד האתגרים הגדולים של העיר החכמה – שמירה על בריאות הציבור. ד"ר מישל אורן מהמרכז לערים חכמות, מדברת על ארבעת השלבים במעבר לערים עתידיות.

גידול מתמיד באוכלוסיית העולם, עיור ושינויים דמוגרפים, ערוצי מידע ופריצות דרך טכנולוגיות יעצבו את פני הערים העתידיות. ד"ר מישל אורן מהמרכז לערים חכמות מדברת על התכנון של חברות הטכנולוגיה הגדולות ליישב שטחים עירוניים בארץ ובעולם ומתארת כיצד יראו החיים שלנו בעתיד.

הערים החכמות אינן "באז" חולף, אלא פני העתיד. בקרוב נהיה מוקפים בפתרונות חכמים, טכנולוגיים ומשוכללים. הצפיפות תגדל ומה יקרה לפרטיות שלנו ולחופש האישי? ד"ר ענת צ'ציק מציעה להסתכל על הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר ולהבחין גם באיומים שהעיר החכמה מביאה עימה. פרק ראשון בסדרה על ערים חכמות

בפרק האחרון בסדרה על כדורגל והעולם הערבי, מדבר ד"ר אודי בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון על הקשר שבין דת האסלאם לתרבות הכדורגל. הוא מציג כמה דוגמאות הממחישות את הקשרים הפוליטיים לספורט הפופולרי הזה במדינות ערב בעשור האחרון, ועוסק בין היתר במתח הקיים בין הדת למשחק באיראן.

איך שימש ספורט הכדורגל ככלי לעשיית הון פוליטי במדינות ערב? בפרק השני בסדרה, מציג ד"ר אודי בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון את הדרך שבה שליטים ובעלי הון השתמשו בקבוצות ובנבחרות הכדורגל כדי לצבור כוח והשפעה במדינות ערביות ובעולם כולו.

איך הגיע הכדורגל למדינות האסלאם בתחילת המאה ה-20? בפרק הראשון בסדרה על הכדורגל בעולם הערבי, סוקר ד"ר אודי בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, את האופן בו מדינות ערביות קיבלו את הספורט הפופולארי בתקופת הקולניאליזם, ומסביר איך הושפע הכדורגל והתעצב במדינות הערביות – בכל אחת מהן בהתאם לאופייה.

מה קורה לחומרים במוח שלנו כשאנחנו נהנים? וכיצד הם משפיעים על ההתנהגות שלנו? פרופ' גלית שוחט אופיר מהפקולטה למדעי החיים והמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדברת על מחקרים שערכה בנושא ההתנהגות המינית של זבובי פירות ועל מה שניתן ללמוד מהם על דפוסי העונג וההתמכרות האנושיים.

לקנות או לא לקנות? כשהצרכן חושב שהוא המחליט. הרצאתה של ד"ר אסנת רוט-כהן מבית הספר לתקשורת שניתנה במרתון הרצאות בנוסח TED בנושא צרכנות בעידן המודרני.

האם הרצון העז שתוקף אותנו לרכוש מוצרים באינטרנט בתקופת ההנחות הגדולה של סוף השנה, מעידה על התמכרות לקניות? ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדברת על הקשר בין תחושת ה-FOMO לבין הדברים שמושכים אותנו לקנות עוד ועוד. בנוסף היא מציעה כמה טיפים להתמודדות עם רכישות אימפולסיביות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

האם הרצון העז שתוקף אותנו לרכוש מוצרים באינטרנט בתקופת ההנחות הגדולה של סוף השנה, מעידה על התמכרות לקניות? ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדברת על הקשר בין תחושת ה-FOMO לבין הדברים שמושכים אותנו לקנות עוד ועוד.  בנוסף היא מציעה כמה טיפים להתמודדות עם רכישות אימפולסיביות.

האם מערכת העצבים במוח יכולה להתחדש או להשתנות אחרי פגיעה? מה קורה לתאי העצב במוח שנפגעים כתוצאה מהתמכרות? ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מדברת על תהליך התחדשות תאי העצב (נוירוג'נסיס) במוח הבוגר.

זיכרון יש תפקיד חשוב בהשפעת חומרים ממכרים על המוח. המכור זוכר את החוויה הראשונית של השימוש הראשון ומנסה לחזור אליה שוב ושוב. פרופ' גל ידיד מהפקולטה למדעי החיים מסביר את התהליך שגורם להתמכרות וחושף מחקר המציע תרופה אפשרית שתמנע אותה.

מסכים, צרכנות או פורטנייט - המערכות סביבנו מתוכנתות כדי לגרום לנו להתמכר. ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדברת על הדמיון הפסיכולוגי והמוחי שבין ההתמכרויות השונות, ועל המסקנה הקשה - כולנו עם פוטנציאל להתמכרות. אבל אל דאגה, אפשר גם להיגמל מההתמכרות או למנוע אותה.

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק האחרון בסדרה הוא דן באופן שבו עברה מדינת ישראל ממדיניות כור ההיתוך לתפיסת הרב-תרבותיות, ושואל - האם בישראל של המאה ה-21 השד העדתי עדיין נוכח?

ד"ר אבי פיקאר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מוציא את ה'שד העדתי' מהבקבוק ובוחן את הקרע שמפלג את החברה הישראלית זה עשורים רבים, ואת תוצאותיו. בפרק הרביעי בסדרה הוא עוסק בהתעוררות המחאות העדתיות בישראל - מה ניסו המוחים להשיג באמצעותן והאם הצליחו?