בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

כבר היום, בינה מלאכותית מעורבת במלחמה על התודעה שלנו - בקבלת החלטות פוליטיות, ביצירת תכנים כמו בנטפליקס ובעתיד, אולי אפילו בתקשורת בין מוח למוח. ערן שחם, מנהל בית הספר להייטק וסייבר בבר-אילן משוחח עם אריק וסרמן דוקטורנט בתחום הנדסת מחשבים ומרצה בקורס "מבוא ל AI וישומים בשימוש עסקי" ומדעני נתונים עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

כיצד בינה מלאכותית משנה את עבודת המנהל? באילו משימות ניתן לשלב אותה, והאם מקצועות מסויימים הולכים להפוך למיותרים? ערן שחם, מנהל ביה״ס להייטק וסייבר בבר-אילן משוחח עם אריק וסרמן דוקטורנט בתחום הנדסת מחשבים ומרצה לקורס "מבוא ל AI וישומים בשימוש עסקי" ומדעני נתונים . עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠

למה אנשי מדעי הרוח צריכים להיות מעורבים בפיתוח טכנולוגיות הבינה המלאכותית? פרופ' יניב פוקס מהמחלקה להיסטוריה כללית דן בדילמות האתיות העולות מהשימוש בבינה מלאכותית, ומציע פתרונות אפשריים מתחומו.

הטכנולוגיה המתפתחת משפיעה על תחומים רבים בחיינו והיא אינה פוסחת גם על המוזיקה. בשנים האחרונות מוזיקאים רבים משלבים בהפקות תהליכים אוטונומיים ואוטומטיים של בינה מלאכותית. ד"ר שי כהן מהמחלקה למוזיקה מדבר על השפעות הטכנולוגיה המתקדמת על היצירה המוזיקלית.

למה חשוב שמחשב יבין סיפור? האם ניתן ללמד מחשבים לפרש סיפורים? ולמה חשוב שגם בני אדם יבינו את הסיפורים שהמחשבים מספרים לעצמם? פרופ' צבי לוטקר מהפקולטה להנדסה מדבר על שפה טבעית. מראיינת: שי קלוט.

על מה מבוססת טכנולוגיית הבינה המלאכותית? מהם השינויים הגדולים שהתרחשו בתחום זה, וכיצד הם עלולים לגרום לטלטלה בשוק תעסוקה? והאם עלינו להיזהר מהעתיד לבוא? עמית מנדלבאום, בוגר הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בר-אילן מומחה לבינה מלאכותית, ומייסד everminds מדבר על השפעות טכנולוגיות הבינה המלאכותית – היום ובעתיד. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠

הצ'אט מבוסס הבינה המלאכותית ששינה את עולמנו, משמש אותנו במשימות רבות, ובהן סיוע לתלמידים ולסטודנטים בלמידה. עם זאת, ישנן עדיין משימות רבות שהוא לא יוכל לעשות במקומנו. ד״ר נועה גרדוביץ' מהמחלקה למדעי המידע מתארת כיצד יראו ההוראה והלמידה בעתיד, בעקבות השינויים שהצ'אט מביא אתו.

איזו מהפכה מביאה אתה הבינה המלאכותית בתחומי מחוללי הציורים? ד״ר נועה גרדוביץ' מהמחלקה למדעי המידע מציגה את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הפיתוחים שמסוגלים להפוך כל אחד לאמן בן רגע.

מה היא בינה מלאכותית? ומה ההבדל בינה לבין למידת מכונה? פרופ׳ און שחורי מבית הספר למנהל עסקים מסביר על ההבדלים בין הטכנלוגיות ועל קצה גבול היכולת שלהן

יישומי הבינה המלאכותית שפרצו לחיינו בשנים האחרונות משפיעות על ענקיות הטכנולוגיה ועלינו כצרכנים. ד"ר מור דשן מהמחלקה למדעי המידע, עורכת היכרות עם הטכנולוגיות DALL-E ו- ChatGPT, ומסבירה כיצד הן משפיעות על הזירה הטכנולוגית.

כמויות עצומות של נתונים ופריטי מידע שהצטברו במשך שנים ארוכות ויכולות חישוב שאף הן השתכללו עם הזמן, סללו את הדרך למהפכת הבינה המלאכותית. פרופ' און שחורי מבית הספר למנהל עסקים מסביר מה היא בינה מלאכותית, ומה הם הסיכונים שהיא מציבה לפנינו.

בהגווד גיטא, "שירת האל" היא יצירה קאנונית הינדית. אילו מסרים טמונים בספר הקצר הזה ואיך אימצה אותו התנועה הלאומית ההודית במאבקה לעצמאות? ד"ר איתמר תיאודור מהתוכנית הרב תחומית במדעי הרוח מסביר את אחד האפוסים החשובים ביותר בתרבות ההינדית.

הידנואיזם היא דתם של 80 אחוזים מתושבי הודו. מה אנו יודעים על דת חשובה זאת? ד"ר איתמר תיאודור מהתוכנית הרב-תחומית במדעי הרוח מספר על ההיסטוריה של הדת החשובה ועורך היכרות עם הבהגווד גיטה וטקסטים נוספים בקאנון ההינדי.

מה הרקע למתיחות השוררת בין הודו לפקיסטן, האם יש חשש כי תפרוץ מלחמה בין שתי המעצמות הגרעיניות? ד"ר לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה מדברת על שורשי הסכסוך בין הודו לפקיסטן, שנטועים עוד בתום השילטון הבריטי באיזור בשנת 1947. ⁠ עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

כיצד הבחירות לראשות הממשלה בהודו יכולות לספר לנו על האופן בו המדינה הופכת להיות דמוקרטית יותר מאי פעם? ד"ר לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה מתארת את האופן בו הבחירות בהודו מתנהלות, ומסבירה מהן הסוגיות שמוציאות כמיליארד הודים לבחור?

כיצד ניתן ללמוד על מעמדה של הודו בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה? לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה מדגימה באמצעות המלחמה בין רוסיה ואוקראינה כיצד מעמדה של הודו הולך ועולה כמעצמה בינלאומית.

איזה תפקיד לוקחת הודו במאבק הכוחות שבין ארה"ב ורוסיה? ואיך משפיעות גם סין ופקיסטן על מדיניות החוץ שלה? לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה, מנתחת את המורכבות ביחסי החוץ של הודו אל מול האינטרסים של המעצמות הגדולות ומדברת על שאיפתה של הודו לבסס תוך כדי כך את מעמדה כמעצמה בינלאומית בפני עצמה. מראיינת: שי קלוט.

יחסי ישראל-הודו הפכו לרשמיים רק לפני 30 שנה. לורן דגן עמוס, מהמחלקה למדעי המדינה מסבירה את הנסיבות שהביאו להתקרבות בין המדינות, ומדברת על מהותם של יחסים אלה היום ועל חשיבותם לעתיד. מראיינת: שי קלוט.

מערב אסיה, כך מתייחסת הודו למזרח התיכון, אזור שמבחינתה טומן בחובו הזדמנויות בתחומי הכלכלה, האנרגיה, וההשקעות. לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה, מסבירה מה הודו מחפשת במזרח התיכון, מה היא מרוויחה מהיחסים עם המדינות השונות באזור, וכיצד הסכמי אברהם קשורים לכך. מראיינת: שי קלוט.

בשנים האחרונות הודו נמצאת במסע התעצמות בתחומי הכלכלה, הביטחון, ומדיניות החוץ שלה. האם העולם מבין את חשיבותה בזירה הבינלאומית? בפרק הפותח את הסדרה על אודות הודו, לורן דגן-עמוס מהמחלקה למדעי המדינה, מדברת על התעצמותה של הודו בשנים האחרונות, והיחס של המערב כלפיה. מראיינת: שי קלוט.

מלחמת חרבות ברזל גילתה לנו לא מעט גיבורים וגיבורות שהושיטו יד לעזרה וסיכנו את חייהם. האם בכל מצב אנו מושיטים יד לעזרה, או שלפעמים נעדיף להתעלם ולעבור הלאה? נדבר היום על ״אפקט הצופה מהצד״, עם ד״ר טלי גזית, מרצה בכירה במחלקה למדעי המידע המתמחה בפסיכולוגיה של האינטרנט. מראיין - אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

כיצד אתם מתמצאים במידע שלכם? בתיקיות או בחיפוש? מסתבר שלאופן סידור המידע יש משמעות והשפעה על תחומים רבים בחיינו. פרופ׳ עופר ברגמן מהמחלקה ללימודי מידע מפריך מיתוסים ומרחיב על המחקר העוסק בניהול המידע האישי עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat⁠

יחסים אנלוגיים בעולם דיגיטלי - מה עשתה הטכנולוגיה ליחסים המשפחתיים והחברתיים שלנו? הרצאתה של ד"ר שירלי בן שלמה מבית הספר לעבודה סוציאלית, שניתנה במרתון הרצאות קצרות בנושא: הטכנולוגיה - משרתת או משעבדת?

לכולנו יש קבוצת וואטספ שנמצאים בה הורים, סבים, דודים, ילדים ולפעמים גם נכדים, שלושה או אולי ארבעה דורות, שאמנם חולקים את אותם גנים, אך מבנה האישיות של כל אחד הוא שונה ומיוחד. ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע חקרה את הקבוצה שלה, והפיקה ממנה כמה טיפים חשובים לחיים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

תופעות הגזענות והאנטישמיות, שחשבנו כי דעכו אחרי מלחמת העולם השנייה, לא נעלמו אלא מצאו מקום מסתור וקיום חדש ברשת האינטרנט. ד"ר לב טופר מהמחלקה למדעי המדינה מתאר כיצד יכולים גזענים וקיצוניים אחרים להביע את המסרים שלהם ללא ביקורת או חשש מרשויות החוק, ברשת האינטרנט, בזו הפופולרית וגם בזו האפלה.