בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

במה שונה המחשבה היצירתית מהמחשבה השגרתית? האם המחשבה הקונבנציונלית מקבעת? האם כשמפליגים בדמיון ניתן גם להתנתק מהמציאות? פרופ׳ מרים פאוסט מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, מסבירה כיצד היצירתיות והמחשבה השגרתית משתלבות במוחנו, ואיך ניתן לשלב אותן וליישב ביניהן.

האם יש כזה דבר עודף מוטיבציה? פרופ' ניר מדג'ר מהפקולטה לחינוך מסביר איך אפשר להימנע מלהשוות את עצמנו לאחרים? ומתי חרדה יכולה לפגוע בביצועים? פרק שני בסדרה על מוטיבציה. מראיין אורי טולידאנו

האם מוטיבציה זה משהו שאפשר לעודד? איך עושים את זה? פרופ' ניב מדג'ר מהפקולטה לחינוך מדבר על השאלות שאנחנו צריכים לשאול כדי להניע את עצמנו. מראיין אורי טולדנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

הכימיקלים היורדים לחיינו - המחיר הבריאותי של הקידמה. הרצאתו של פרופ' יונה אמיתי מהמחלקה לניהול, ניתנה במרתון הרצאות קצרות בנוסח TED, בנושא רפואה ובריאות.

המחקר הגנטי אינו מפסיק לספק תגליות מרעישות בתחומי הרפואה, הרבייה ותוחלת החיים. פרופ' סיון הניס-קורנבליט מהפקולטה למדעי החיים עונה על השאלה האלמותית – האם המדע יכול להאריך את תוחלת החיים?

האם נועדנו לחיות מעל ל-80 שנה? האם הגוף בנוי לכך? פרופ' חיים כהן מהפקולטה למדעי החיים מציג את המחקרים האחרונים בתחום המאבק במחלות הזקנה, ומגלה איזה אורח חיים כדאי ליישם כדי להאריך בשנים.

שנם אנשים בני 80 שנראים, מתנהגים ומרגישים צעירים. לעומתם יש בני 60 שחשים זקנים וחלשים. פרופ' אהוד בודנר מהחוג המשולב למדעי החברה, מדבר על המחקרים העוסקים במה שמכונה "גיל סובייקטיבי", ומדגים כיצד אנו יכולים להשפיע על איכות חיינו ואף על אריכותם.

זיכרון השואה עדיין מהדהד אצלנו, בחברה ובתרבות. אבל מה יקרה בעוד כמאה שנים? מרטין בובר, מזמין אותנו לחשוב על השואה כעל שאלתו האל-מותית של האדם הניצב בפני משבר האנושיות, והוא מציע לעשות זאת דרך הקריאה הדיאלוגית בספר איוב. פרופ' חנוך בן פזי מהמחלקה למחשבת ישראל, בפרק נוסף על משנתו של מרטין בובר. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ⁠ ⁠⁠

"אין לך ספר בכל הספרים שבעולם שהדיאלוג ממלא אותו כספר הספרים". מרטין בובר מבקש ללמד אותנו להקשיב למקרא, ולקרוא אותו כטקסט שדרכו מתבוננים במציאות ובחיים. בהרצאה זו מאיר פרופ' חנוך בן פזי את התבוננותו הייחודית של בובר במקרא, ואת האופן שבו קריאה זו מעצבת מחדש את המחשבה הציונית הרוחנית.

הדיאלוג בין תרבות המזרח המדגישה את הרוחניות לבין תרבות המערב המלמדת סדר ומסגרת, הוא המפתח להתחדשותו של האדם. על-פי הפילוסוף מרטין בובר, תפקידו של העם היהודי שבא מן המזרח, אך משלה את עצמו שהוא מן המערב, לשמש גשר בין התרבויות. פרק שני על הגותו של בובר, מפי פרופ' חנוך בן פזי, מהמחלקה לפילוסופיה יהודית .

בוקר אחד הגיע אל מרטין בובר צעיר צמא לעצה. בובר והצעיר שוחחו ארוכות, ולאחר שנפרדו לשלום, הצעיר שב לביתו ושם קץ לחייו. בשיחות שהוא מנהל עם עצמו, מאשים בובר את עצמו על כך שלא הבחין במצוקתו של הצעיר. מחשבה זו מביאה אותו ל"הפיכת הלב", ולבנייתה של המחשבה הדיאלוגית. בשיחה זו, עם פרופ' חנוך בן פזי, נבקש להכיר את משמעותו של "הדיאלוג הבובריאני".

מרטין בובר ראוי להיות מוכתר כאיש החזון הגדול של האקדמיה הישראלית. הדיאלוג המורכב שניהל עם המדען חיים ויצמן והמשפטן ברתולד פייבל הוביל לניסוחה של התוכנית הראשונה להקמתה של אקדמיה עברית. פרק ראשון על איש הרוח היהודי מרטין בובר עם פרופ' חנוך בן פזי מהמחלקה למחשבת ישראל.

האם יבוא יום ויצליחו לפתח תוכנה שתוכל למצוא את כל הבאגים בתוכנות המחשב, וגם לפתור אותם? ד"ר יוני זוהר מהמחלקה למדעי המחשב מדבר על ניסיונות המחקר ליצור את תוכנות הפלא הללו שימנעו את הבאגים בקוד המתכנתים. מראיינת: שי קלוט.

מהן שלשלות פיתגוריות, ואיך הן עוזרות לנו להבין בעיות מתמטיות? ד"ר יוני זוהר מהמחלקה למדעי המחשב מדבר על הפיתוחים הטכנולוגיים שהגיעו בעקבות צביעת השלשות הפיתגוריות.

מה היו הגורמים העיקריים שעיצבו את דמותו של המזרח התיכון בתחילת המאה ה-20? האם היו אלה מעשיהם של התושבים הערביים המקומיים, או שהייתה זו נוכחות מעצמות המערב האימפריאליסטי? פרופ' אליעזר טאובר, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מתאר את המהלכים שהובילו המחתרות הלאומיות הערביות במזרח התיכון בתחילת המאה ה-20 וכיצד הם השפיעו על הקמת מדינות ערב המודרניות. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

ב-2016 אירע ניסיון להפיכה צבאית בטורקיה, שהיה רק קצה הקרחון של תהליך עמוק יותר שמתרחש במדינה בשנים האחרונות: המאבק הדתי בין רג'יפ טאיפ ארדואן ויריבו האולטימטיבי פתהוללה גולן. מי הוא המיליארדר הטורקי גולן, ואיך ידידותם ליריבות מרה? ד"ר אפרת אביב מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון ומרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, על האיש שממשיך להקצין ולהשפיע על טורקיה עד היום. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠⁠⁠https://bit.ly...

עד לפני עשור אסרה ערב הסעודית על ציון ימי הולדת בשטחה מסיבות דתיות. עתה היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת במזה"ת בטכנולוגיות של בינה מלאכותית. ד"ר יוסי מן מהמחלקה למזרח תיכון מנתח את כוחה הגאופוליטי של ערב הסעודית שנובע, בין היתר, מעוצמתה בשוק הנפט העולמי, ומסביר מדוע ישראל וערב הסעודית מחזרות זו אחר זו בעקביות מאז מלחמת ששת הימים.

ההנהגה הרוחנית שתפסה את השלטון באיראן אחרי מהפכת 1979 שאפה לבסס את מעמדה של איראן כמנהיגת השיעים בעולם ומאוחר יותר כמנהיגת העולם הערבי כולו. ד"ר אלישבע מכליס מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון בוחנת את הסכסוך הערבי במזרח התיכון ומציעה נקודת מבט שונה מזו המחלקת אותו לסונים ושיעים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

בשונה מעשורים קודמים, ההיתקלויות האחרונות בין ישראל ואיראן, ובין איראן ומדינות אחרות במפרץ הפרסי, לא הובילו עד כה לשינויים מהותיים בשווקים הבינלאומיים. ד"ר יוסי מן, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מנתח את מאזן האנרגיה ומזהיר מפני שאננות יתר בעתיד. מראיינת שי קלוט   להאזנה לפודקאסטים נוספים, הורידו את אפליקציית בר-דעת של אוניברסיטת בר-אילן https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

מסוף שנות ה-90 מדינות המפרץ מזרימות כספים רבים לשוק הכדורגל העולמי. ד"ר יוסי מן מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מדבר על המטרות הנסתרות והגלויות של מדינות המפרץ בחדירתן הכלכלית לכדורגל העולמי. מראיינת שי קלוט

ט״ו בשבט לא מופיע בשום מקום במקרא. גם בספרות חז״ל האזכור של ראש השנה לאילנות הוא שולי למדי ומופיע ליד הצעות לראש השנה למלכים וראש השנה לירקות. פרופ' חזקי שוהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות מדבר על מקורותיו של החג ועוסק בשאלות - מדוע הוא ירד מגדולתו כחג הנטיעות של ימי הקמת המדינה, ומה מציין החג היום.

התגלגל החג וקיבל אופי של חזון נוסטלגי לתקופת בית המקדש, יריד נטיעות ופסטיבל האהבה בצמח. היום, ט״ו באב המודרני הוא חג צרכני הכולל בעיקר מתנות והצהרות אהבה. פרופ׳ חזקי שוהם מהתכנית לפרשנות ותרבות בפרק נוסף על חגים ומועדים בתרבות הישראלית. מראיין אורי טולידאנו

מי היו המכבים, מה הוביל למרד החשמונאים וכיצד המרד הגדול באנטיוכוס עזר לעצב את הנרטיב של חג החנוכה שכולנו מכירים? ד"ר אבנר אקר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מדבר על המקורות ההיסטוריים של חג החנוכה. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

האם בל״ג בעומר אנחנו חוגגים את מרד בר כוכבא? את חייו של הרשב״י ורבי עקיבא, או את סוף מנהגי האבלות של ימי העומר? פרופ׳ חזקי שוהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות מדבר על  מקורותיו התרבותיים אפופי המסתורין של ל"ג בעומר. מראיין: אורי טולידאנו

האם בל״ג בעומר אנחנו חוגגים את מרד בר כוכבא? את חייו של הרשב״י ורבי עקיבא, או את סוף מנהגי האבלות של ימי העומר? פרופ׳ חזקי שוהם מהתוכנית לפרשנות ותרבות מדבר על  מקורותיו התרבותיים אפופי המסתורין של ל"ג בעומר. מראיין: אורי טולידאנו עקבו אחרינו גם בוואטצאפ