בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

מה היא המשמעות של חשיפה לטראומה קולקטיבית עבור הפרט והקהילה, והאם החברה הישראלית תמצא את הדרך להירפא ולהתחזק לאחריה? פרופ' מיכל אלברשטין, דקנית הפקולטה למשפטים, מנתחת את האופן בו אירועי אוקטובר 23 נשזרים במארג הטראומות הקולקטיביות שמלוות את הציבור בישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה תפקידו של המודיעיו במלחמה א-סימטרית, איך ניתן להבין על בסיס זה את מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס בשבעה באוקטובר, ומהם הלקחים שיש להפיק להמשך התנהלותה של מדינת ישראל במערכה הזו? ד"ר נתנאל פלמר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון מנתח את המאמצים שעשה ארגון הטרור חמאס במטרה לאסוף מידע מודיעיני על מדינת ישראל, ובמקביל את הפעולות שנקט די לסכל איסוף מידע מודיעני לגביו.

למה חשוב לתכנן את החזרה לשגרת עבודה גם בעתות מלחמה? ומדוע יש לראות את שגרת העבודה כחלק מהמאמץ המלחמתי? בן שלום כהן מהמחלקה לפסיכולוגיה מסביר כיצד מנהלים יכולים לסייע לעובדיהם בניהול שגרת עבודה בעתות מלחמה, ומציע מודל שיסייע למנהלים לעשות זאת. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

עד כמה המעצמות החדשות מעוניינות להתערב בנעשה בלחימה בין מדינת ישראל לארגון הטרור חמאס? ד"ר לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה מנתחת את המצב הגיאופוליטי החדש שהולך ומתהווה בעקבות המלחמה בעזה ודנה במניעים של הודו סין ויפן להתערב, או שלא להתערב, במלחמה.

מה הייתה הקונספציה ששבתה את ההנהגה הישראלית, והובילה אותה לעיוורון הזמני שאפשר את מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס באוקטובר 2023? פרופ' איתן שמיר ראש מכון בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, מסביר כיצד התעצבה הקונספציה על אודות החמאס, איך היא השפיעה על שיקולי הביטחון בישראל, ומיהי הצלע השלישית שמרכיבה את תפיסת הביטחון הישראלית, שיש בכוחה לסייע ולהביא לסיום המלחמה?

רבה על הגולשים והוא אף עשוי לשמש כנשק בידי האויב. בהרצאה שניתנה לקהל הרחב בתקופת מלחמת חרבות ברזל, דן ד"ר גל יעבץ מהמחלקה למדעי המידע בסוגיות המידע המופץ ברשתות החברתיות, בהשפעתו על הגולשים ובדרכים להתגונן מפני פייק ניוז.

סיקור מלחמות הוא אחד משיאיה של עבודת המדיה, והוא מעלה שלל סוגיות ביחס לתפקידיה: עד כמה לחשוף את הצופים לתמונות הקשות? עד כמה לשאול שאלות קשות? האם סיקור האבל הכרחי או שהוא פוגע במורל? איך לוודא אמינות מידע? בהרצאה שניתנה לקהל הרחב בתקופת מלחמת חרבות ברזל, עוסק פרופ' מוטי נייגר מבית הספר לתקשורת, בדילמות התקשורתיות ובתפקידה של התקשורת בעתות מלחמה. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מהי טראומה לאומית? מתי אירוע קולקטיבי הופך להיות טראומה לאומית, האם ניתן לחשוב במונחי חשיפה של מדינה לטראומה ואם כן, איך החברה מגיבה לכך? בהרצאה שניתנה לקהל הרחב בתקופת מלחמת חרבות ברזל, עוסקת פרופ' רבקה תובל-משיח, מהמחלקה לפסיכולוגיה בסימני הטראומה האישית ובאופן שבו היא הופכת לטראומה לאומית. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

מה ההבדל בין סכסוכים שהצליחו להסתיים בהסכם שלום לבין סכסוכים שלא נפתרו? ד"ר אמירה שיף מהתוכנית לניהול וישוב סכסוכים ומשא ומתן, מציגה כדוגמה את הסכם השלום בין אצ'ה לאינדונזיה שנחתם ב-2005 בתיווכו של ראש ממשלת פינלנד לשעבר מרטי אהטיסרי. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה החשיבות של "הקול היהודי" בקמפיינים לבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024? פרופ' איתן גלבוע מביה"ס לתקשורת, מנתח את המאפיינים של המצביעים היהודים בארה"ב, מצביע על בעיית הנאמנות הכפולה של יהודי ארה"ב כסוגייה בבחירות לנשיאות, ובוחן עד כמה ישראל חשובה ליהודים באמריקה בבחירת המועמד אליו יצביעו בבחירות. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

עד כמה גדלו ממדי האנטישמיות בארצות הברית בשנים האחרונות? פרופ' איתן גלבוע מביה"ס לתקשורת, מנתח את התופעה ומנסה להצביע על הסיבות והאחראיים להתעצמות הנוכחית של אנטישמיות בארה""ב. הוא גם מסביר את הקשר שבין אנטי ציוניות ואנטישמיות, ומתאר מה עושים הארגונים היהודים כדי להתגונן ולמגר את התופעה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

עד כמה גדלו ממדי האנטישמיות בארצות הברית בשנים האחרונות? פרופ' איתן גלבוע מביה"ס לתקשורת, מנתח את התופעה ומנסה להצביע על הסיבות והאחראיים להתעצמות הנוכחית של אנטישמיות בארה""ב. הוא גם מסביר את הקשר שבין אנטי ציוניות ואנטישמיות, ומתאר מה עושים הארגונים היהודים כדי להתגונן ולמגר את התופעה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ https://bit.ly/whatsapp_channel_bardaat

מה הנושאים העומדים על סדר היום לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024? פרופ' איתן גלבוע, מייסד וראש ביה"ס לתקשורת והמרכז לתקשורת בינלאומית, מנתח את הפוליטיקה האמריקאית בתקופת הבחירות לנשיאות בארצות הברית, ודן בשאלות: מהם הגורמים שיכולים להכריע את הבחירות, מדוע מדובר במערכת בחירות מיוחדת, ובעיקר איזו השפעה יש לבחירות לנשיאות ארה"ב - על מדינת ישראל.

היכולת להשתמש באמצעים האלקטרוניים ובאינטרנט ולדווח בזמן אמת על אירועים חדשותיים שינתה את משחק התפקידים בין האזרחים, מקבלי ההחלטות, התקשורת והדיפלומטיה. שי אטיאס מבית הספר לתקשורת מדבר על דיפלומטיה בין אנשים בעידן הדיגיטלי.

מלאות 30 שנים לחתימת הסכם אוסלו, ד"ר ניר לויטן, בוגר התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים ומו"מ, ועמית מחקר במכון אירופה, מדבר על התפקיד שלקחו על עצמן המדינות הסקנדינביות בעיצוב ההסכם בין ישראל לפלסטינאים, וכיצד הן רואות את תפקידן כמתווכות בסכסוכים בינלאומיים כיום.

כיצד השתנו היחסים בין המדינות לאורך השנים? מדוע התחזקה תמיכתם של הרפובליקנים בישראל, ואילו תמיכתם של הדמוקרטים הולכת ודועכת? פרופ׳ יונתן ריינהולד מהמחלקה למדעי המדינה על עתיד היחסים בין המדינות. ⁠עקבו אחרינו גם בוואטצאפ ⁠

בדומה לפסיכולוגיה, מאז ותמיד עסקו הפילוסופים בהתבוננות בטבע האנושי. כיצד ניתן להשתמש בפילוסופיה כמרפא של הנפש? הפסיכותרפיסט שחר צדוק מהפקולטה לחינוך, בפרק שמיני, החותם את הסדרה על החוסן הנפשי. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

כיצד יכולה הפילוסופיה העתיקה להעשיר את הכלים לפיתוח חוסן ותחושת אושר? בפרק השביעי בסדרה בסדרה עוסק הפסיכותרפיסט שחר צדוק מהפקולטה לחינוך, בנקודת המפגש שבין הפילוסופיה והפסיכולוגיה - הפסיכופילוסופיה. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

האם רגשות מדבקים? עד כמה חשובה הקירבה הפיזית בין אדם לחברו לעומת תקשורת מרחוק ו-ZOOM. בפרק השישי בסדרה עוסק הפסיכותרפיסט שחר צדוק מהפקולטה לחינוך על הקשר בין אינטליגנציה רגשית לבין תקשורת רגשית. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

מהי תקשורת בריאה בתרבות מפריעת קשב? מדוע הפחד מאינטימיות מהווה חסם לפיתוח התקשורת הרגשית? בפרק החמישי בסדרה עוסק הפסיכותרפיסט שחר צדוק מהפקולטה לחינוך, בחשיבותן של ההקשבה וההתבוננות לפיתוח התקשורת הרגשית והחוסן. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

איך ניתן להבחין במצוקות שלנו ושל הסובבים אותנו? בפרק הרביעי בסדרה. שחר צדוק, פסיכותרפיסט ומרצה בפקולטה לחינוך מדבר על יישום השיטות להשגת חוסן נפשי בקבוצות גיל שונות ועל הקשר שבין הפילוסופיה לפסיכולוגיה.

מהם הכלים המעשיים שאפשר לאמץ בחיי היומיום כדי לשפר את יכולות הוויסות הרגשית שלנו ואת החוסן כדי להתמודד עם אתגרי החיים? שחר צדוק, פסיכותרפיסט ומרצה באוניברסיטת בר אילן מהפקולטה לחינוך בפרק שלישי בסידרה.

איך ניתן להיעזר בוויסות רגשות בהתמודדות עם מצבי לחץ ושחיקה, ואיך זה קשור לפיתוח חוסן נפשי. הפסיכותרפיסט ד״ר שחר צדוק מהפקולטה לחינוך, בפרק שני בסדרה

איך ניתן להתמודד עם לחץ ומדוע חשוב לעשות זאת? בסדרת הפרקים על פיתוח חוסן רגשי במציאות משתנה, מסביר הפסיכותרפיסט שחר צדוק מהפקולטה לחינוך, כיצד ניתן באמצעות שימוש בכלים קוגניטיביים ונפשיים להפחית את הלחץ והעומס הנפשי המלווים אותנו בחיי היומיום. פרק זה יתמקד בשאלות כיצד לזהות לחץ ומהם הגורמים שפוגעים באיכות הקשב שלנו. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

האם סרטים שמתארים כיצד נכתבו היצירות המוזיקליות המפורסמות, משקפים את האמת שמאחורי תהליך היצירה? פרופ' אלון שב מהמחלקה למוזיקה, מדבר על תהליך היצירה המוזיקלי כפי שהוא בא לידי ביטוי בקולנוע, ומסביר כיצד סרטים יכולים לבנות או לנפץ מיתוסים על אומנים. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ