בר-דעת, הפודקאסט של בר-אילן

האיחוד האירופי ביסס את מעמדו כאחד מהגופים החשובים והמשפיעים ביותר בעולם, בעיקר הודות להסכמים כלכליים ומדיניים שמעניקים לו מעין מעמד פדרלי. אלא שאז הגיע הברקזיט שטלטל את אמות הספים והעלה את השאלה האם האיחוד עמיד בפני התפרקות? פרופ' אריה רייך מהפקולטה למשפטים מסביר מהו האיחוד האירופי, איך ישתנה מעמדו לאחר עזיבתה של בריטניה, ואיך זה ישפיע עלינו.

דמוקרטיה אינה שיטת ממשל מושלמת, אבל רוב העולם המערבי המודרני מעדיף אותה. פרופ' דניאלה דוויק מהמחלקה להיסטוריה כללית מחזירה אותנו ליוון העתיקה, לדמוקרטיה הראשונה באתונה. מה עשו האתונאים כדי למנוע שחיתות? מי היה מנוע מהשתתפות בהצבעות, ואיך התמודדו הדמוקרטים הראשונים עם דמגוגיה?

בעתיד לא יהיו יותר מדינות. נשמע מפתיע? מוזר? מפחיד? אנחנו חיים בתקופה שבה הרעיון של מדינה משתנה והגלובליזציה מקבלת משמעויות מעשיות. האזינו לד"ר מור מיטראני מהמחלקה למדעי המדינה, שמסבירה כיצד הגלובליזציה משפיעה על מחירי הבגדים שאתם לובשים, על מכשירי הסלולר שבהם אתם משתמשים וגם על כוח העבודה הזול שנמצא מאחורי הקלעים ומאפשר זאת.

בעתיד לא יהיו יותר מדינות. נשמע מפתיע? מוזר? מפחיד? אנחנו חיים בתקופה שבה הרעיון של מדינה משתנה והגלובליזציה מקבלת משמעויות מעשיות. האזינו לד"ר מור מיטראני מהמחלקה למדעי המדינה, שמסבירה כיצד הגלובליזציה משפיעה על מחירי הבגדים שאתם לובשים, על מכשירי הסלולר שבהם אתם משתמשים וגם על כוח העבודה הזול שנמצא מאחורי הקלעים ומאפשר זאת.

חומרי הדברה וכימיקלים אחרים, הנדסה והשבחה גנטית כולם הכרחיים להמשך הזנת המין האנושי וקיומו. מנגד, לקדמה שהביאה עמה המהפכה הירוקה יש היסטוריה אפלה ומחיר דמים. מה הן האלטרנטיבות שעלינו לפתח? עם ד"ר רן שאולי מן המחלקה ללימודי אסיה בפקולטה למדעי הרוח.

ההגירה הכפויה, וחוסר השוויון שהחלו לשגשג בעקבות זאת? ואיך הגענו משם למהפכה הירוקה? ד"ר רן שאולי מהתוכנית ללימודי אסיה בפקולטה למדעי הרוח, מדבר על השינויים החברתיים והכלכליים שעבר עולמנו מאז המהפכה התעשייתית. לפרקים נוספים הורידו את האפליקציה >> https://go.onelink.me/LJ1H/262773c

האם ישנו הבדל מהותי בין מיסטיקה ופילוסופיה ביוון העתיקה? ומהו היחס שבין הידיעה הפילוסופית הרציונלית לידע המיסטי המתקבל בבת אחת בחוויה המיסטית? בפרק הרביעי והאחרון בסדרה העוסקת בחוויה המיסטית מתאר פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה את הצטלבות הדרכים של דרך-החקירה הפילוסופית והדרך המיסטית.

מהו הקשר בין החוויה המסטית והחוויה הדתית? האם ישנן דתות מיסטיות ודתות שמתנגדות למיסטיקה? בפרק השלישי בסדרה העוסקת בחוויה המיסטית מתאר פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה את מערכת הזיקות הסבוכה שבין מיסטיקה ודת.

מהי מיסטיקה פסיכדלית? בפרק השני בסדרה העוסקת בחוויה המיסטית מעמיק פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה בטיעון פילוסופי אודות הפסיכדליה המיסטית, ובוחן את החזון האוטופי הפסיכדלי.

מהי החוויה המיסטית? מהי משמעותה התודעתית והפסיכולוגית והאם ניתן לבטא במילים את הידע המיסטי הנצחי? בפרק הראשון בסדרת הפרקים העוסקים בחוויה המיסטית, מציג בפנינו פרופ' שלומי מועלם מהמחלקה לספרות משווה את חידת התופעה המיסטית.

מדוע בזמן מלחמה, יש עליה במספר מקרי האלימות בתוך המשפחה? ד"ר ענת בן פורת מבית הספר לעבודה סוציאלית מתארת את תופעת האלימות במשפחה ובוחנת מדוע היא מתגברת בזמן מלחמה. בנוסף, היא מציגה כלים להתמודדות עם התופעה. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

האם וכיצד תשפיע מלחמת חרבות ברזל על הרפורמה המשפטית? פרופ' אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים בודק היכן פוגש המשפט החוקתי בישראל את מלחמת חרבות ברזל, ועונה על השאלה - האם מתקפת החמאס שארעה ב-7 באוקטובר תשפיע על הרפורמה המשפטית שהחלה לעשות את צעדיה הראשונים כמה חודשים לפני כן. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה משמעותו של הסכם הגבול הימי עם לבנון בלחימה מול חיזבאללה החל מה-7 באוקטובר? וכיצד פוטנציאל האנרגיה בלבנון, והמשבר הכלכלי והפוליטי במדינה, משפיעים על היקף הלחימה בצפון מול החיזבאללה? הגשריר לשעבר מיקי הררי, חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מסביר את הסיבות שהובילו את ישראל ולבנון לחתום על הסכם הגבול הימי. בנוסף הוא דן בחשיבותו של ההסכם ברמה האזורית, בתפקידה של ארה"ב בהסכם הזה ובהשפעות ההסכ...

מה הייתה תגובת עולם הספורט לאירועי ה-7 באוקטובר, ולמה זה חשוב בכלל? ד"ר יהודה בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מסביר כיצד מתקשר עולם הספורט לסוגיות גיאופוליטיות בכלל ולמדינת ישראל בפרט. הוא מנתח את הקשר הזהותי העמוק שבין אוהדי הכדורגל למועדונים שלהם, ומציע ערוץ נוסף שדרכו ניתן יהיה להשפיע על דעת הקהל, ולהטות את הלבבות לטובת ישראל.

מלחמת חרבות ברזל יצרה מצב של אי ודאות כלכלית במדינה כולה. ד"ר נתן גולדשטיין מהמחלקה לכלכלה, מסביר כיצד המצב משפיע על כיסו של הצרכן ועל המשק, ומתאר כיצד קובעי המדיניות יכולים לסייע בהקטנת השפעתה השלילית של המלחמה על הכלכלה.

האם ישראל אחראית לאספקת מקורות אנרגיה לרצועת עזה בזמן המלחמה עמה? ד"ר עילי רטיג מהמחלקה למדעי המדינה, מנתח את הדילמות העולות בעת הלחימה ברצועת עזה בתחום האנרגיה, ומסביר את הקשר בין המדיניות הישראלית בתחום האנרגיה, לבין מצבה של רצועת עזה ביום שאחרי המלחמה.

הסיבה להתנהגותם הרצחנית של מחבלי החמאס בשבעה באוקטובר קשורה באופן הדוק למערכת החינוך ברצועת עזה ולאינדוקטרינציה השוררת שם מזה שנים. ד"ר נסיה שמר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מדברת על מדיניות החינוך של ארגון הטרור חמאס, ומדגימה באמצעותה כיצד ניתן להפוך אנשים למכונות הרג חסרות מצפון.

מה ארגון חיזבאללה רוצה להשיג כשהוא פועל בחזית הצפונית של ישראל בד בבד עם הלחימה של ישראל בארגון הטרור חמאס, וכיצד איראן קשורה לכך? ד"ר אלישבע מכליס מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון מנתחת כיצד התסבוכת הפנים-לבנונית לאורך השנים, מאפשרת לאיראן להגשים את רצונה להפוך לשליטה פאן איסלאמית כלל אזורית באמצעות הפעלת ארגון חזבאללה. קבו אחרינו גם בוואטצאפ

האם יש קשר בין מעורבותה של איראן במלחמת האזרחים בסוריה לנעשה בעזה ולמלחמת חרבות ברזל? ד"ר יהודה בלנגה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון, מנתח את האופן שבו איראן ניצלה את הקרע הפנים מדינתי בסוריה בכדי לכבוש לעצמה דריסת רגל בכל המזרח התיכון, וכיצד שאיפתה ליצור "סהר שיעי" במזרח התיכון באמצעות ארגוני הטרור, מסוכנת למדינת ישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

האם יש תיאוריה מסדרת לפעילות צה"ל במלחמת "חרבות ברזל"? ד"ר טל טובי מהמחלקה להיסטוריה כללית, מדבר על התרומה שניתן להפיק מידיעת התיאוריה הצבאית, טרם היציאה לקרב, ומדגים כיצד תיאוריות צבאיות שנכתבו לפני 500 שנים יכולות לסייע בבניית תוכנית צבאית בימינו.

מה היא המשמעות של חשיפה לטראומה קולקטיבית עבור הפרט והקהילה, והאם החברה הישראלית תמצא את הדרך להירפא ולהתחזק לאחריה? פרופ' מיכל אלברשטין, דקנית הפקולטה למשפטים, מנתחת את האופן בו אירועי אוקטובר 23 נשזרים במארג הטראומות הקולקטיביות שמלוות את הציבור בישראל. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

מה תפקידו של המודיעיו במלחמה א-סימטרית, איך ניתן להבין על בסיס זה את מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס בשבעה באוקטובר, ומהם הלקחים שיש להפיק להמשך התנהלותה של מדינת ישראל במערכה הזו? ד"ר נתנאל פלמר מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון מנתח את המאמצים שעשה ארגון הטרור חמאס במטרה לאסוף מידע מודיעיני על מדינת ישראל, ובמקביל את הפעולות שנקט די לסכל איסוף מידע מודיעני לגביו.

למה חשוב לתכנן את החזרה לשגרת עבודה גם בעתות מלחמה? ומדוע יש לראות את שגרת העבודה כחלק מהמאמץ המלחמתי? בן שלום כהן מהמחלקה לפסיכולוגיה מסביר כיצד מנהלים יכולים לסייע לעובדיהם בניהול שגרת עבודה בעתות מלחמה, ומציע מודל שיסייע למנהלים לעשות זאת. עקבו אחרינו גם בוואטצאפ

עד כמה המעצמות החדשות מעוניינות להתערב בנעשה בלחימה בין מדינת ישראל לארגון הטרור חמאס? ד"ר לורן דגן עמוס מהמחלקה למדעי המדינה מנתחת את המצב הגיאופוליטי החדש שהולך ומתהווה בעקבות המלחמה בעזה ודנה במניעים של הודו סין ויפן להתערב, או שלא להתערב, במלחמה.

מה הייתה הקונספציה ששבתה את ההנהגה הישראלית, והובילה אותה לעיוורון הזמני שאפשר את מתקפת הפתע של ארגון הטרור חמאס באוקטובר 2023? פרופ' איתן שמיר ראש מכון בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן, מסביר כיצד התעצבה הקונספציה על אודות החמאס, איך היא השפיעה על שיקולי הביטחון בישראל, ומיהי הצלע השלישית שמרכיבה את תפיסת הביטחון הישראלית, שיש בכוחה לסייע ולהביא לסיום המלחמה?