הסכת של יד בן־צבי

הספר הגזזת – המגפה הנשכחת , בוחן את הטיפול במחלת הגזזת באמצעות הקרנות רנטגן בארץ ישראל מראשית תקופת המנדט הבריטי ועד לעלייה הגדולה בשנות החמישים של המאה העשרים. הוא מתחקה אחר הדרך שבה הפך הטיפול הרפואי בגזזת – נושא רפואי-בריאותי מובהק – לסוגיה חברתית-עדתית טעונה, שהובילה בסופו של דבר לחקיקת חוק לפיצוי נפגעי הגזזת בישראל. שיחה עם פרופ' שפרה שוורץ .יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנוש...

ארץ ישראל והמפעל הציוני משכו מבקרים יהודים רבים. בין אלה, מחקר שנערך לאחרונה גילה קבוצה מיוחדת מתוכם, היהודים ה"יקים" מגרמניה, שחלקם השאירו תיעוד פרטי מצולם – נדיר לאותה תקופה. התמונות והיומנים שהשאירו הם חומר היסטורי מרגש וחשוב לחוקרי הארץ והיישוב העברי.שיחה עם פרופסור עודד מיוחס – חוקר ומרצה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, מתנדב בארכיון התמונות של יד יצחק בן־צבי, ומחבר הס...

ירושלים בירת ישראל הייתה מחולקת במשך 19 שנה בין ישראל וירדן: מסוף מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים ב-1967. העיר הוכרזה לבירה כשהיא מוקפת שטחי אויב ופצעי המלחמה עדיין ניכרים בה – מבחינה פיזית ותודעתית. בכך היא הציבה שלל אתגרים לתושבים, למתכננים ולמוסדות המדינה.שיחה עם ד"ר אלדד ברין –גיאוגרף היסטורי, חוקר ירושלים ומורה דרך. ספרו על אכלוסה מחדש של ירושלים הישראלית בשנים 1967-1948 יראה אור בקרוב...

דמות ה"צבר" היתה במשך עשרות שנים לסמל הישראליות: קוצני בחוץ, מתוק מבפנים, ויודע לחיות גם בתנאי מצוקה. מוטיב הצבר מוכר בחברה, באמנות ובתרבות, במוצרי שיווק כגון ליקר ומכונית ואפילו טנק - אבל כעבור עשרות שנים שינה את משמעותו.שיחה עם פרופ' עודד היילברונר, היסטוריון וחוקר תרבות פופולרית באירופה ובישראל, חבר סגל ומרצה בכיר במכללת שנקר ובאוניברסיטת רייכמן.

לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ב-1967, שבוהתושבים היהודים אל הרובע החרב בעיר העתיקה. בשיקום הרובע היהודי היו מעורביםגורמים ממשלתיים ועירוניים, קהילתיים ופרטיים. תוך כדי עבודה התגלו ממצאים חשוביםונדרשו החלטות כבדות משקל בשלל תחומים – החלטות שהשפיעו על התושבים והמבקרים עדימינו. עם הגב' ברכה סליי –יקירת ירושלים, תושבת הרובע היהודי כמעט יובל שנים, חוקרת תולדותיו, ומחברת ספר על השימור וההתחדשו...

שדים ורוחות ליוו את בני האדם משחר האנושות. בקהילות האשכנזיות, צמחבמאות האחרונות מושג ה"דיבוק" – רוח רעה ה"נדבקת" לאדם,משתלטת עליו וגורמת למעשים לא-רצוניים ולעתים לא מקובלים. עם פרופסור יורםבילו – חוקר ומרצה במחלקה ל סוציולוגיה , ל אנתרופולוגיה  ולפסיכולוגיהב אוניברסיטה העברית,   חתן  פרס ישראל לשנת תשע"ג, וחוקר המפגשהטעון בין פסיכולוגיה, תרבות וקהילה.

כשמדברים על קהילות היהודים בארץ ישראל, לא כולם זוכריםאת ה"מוּסְתערבּים" – שישבו במזרח התיכון ובארץישראל במשך דורות רבים. הם היו עדה נבדלת מן האשכנזים ומיוצאי ספרד וצפון אפריקה,אך בהמשך נטמעו. קהילות אלו גם שבו את דמיונו של הנשיא השני יצחק בן־צבי, שחקר אתתולדות ה'מוסתערבים' וביקש להנציח את מורשתם בגליל. עם ד"ר דותן ארד – ראש מרכז אלישר לחקר היהודים הספרדים בארץ ישראל,מרצה באו...

הר הרצל הוא בית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. המצבות בהר משקפותאת הסיפור שלנו, מראשית ההתיישבות ועד ימים אלה. השינויים שחלו עם השנים בהר הרצל,משקפים את השינויים שהתחוללו בחברה הישראלית. שיחה עם פרופסור אריאל פלדשטיין

תופעת ה'דיבוק' בקהילות יהודיות עם פרופ' יורם בילו

זה 400 שנה שיהודים שרים את פיוטיו של ר' ישראל נג'ארה, שהיה בין השאר רבה של העיר עזה. הוא נדד במזרח הים התיכון, אסף השפעות מוזיקליות משלל מקורות, ושילב לחנים עממיים בפיוטיו. לאחרונה יצאה ביד בן־צבי (בשיתוף קרן הרב רוזן) מהדורה מוערת של ספרו "שארית ישראל", ובו מאות משיריו.יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר...

בפרק זה מתראיין עו"ד אדי מורדכייב, חבר מועצת העיר רמלהופעיל קהילתי בקרב יהודי בוכרה והוא מספר על הפעילות האירגונית של קהילותהעדה.

משה בראל, שהיה בין החותמים על המכתב מספר בפרק זה על החיים היהודיים בגאורגיה הסובייטית, המאבק לעליה ומה הביא אותו ואת משפחתו המורחבת לחתום על מכתב קריאה לעזרה, שהיה יכול להביא למאסרו. בימים אלו מועילית בכנסת הצעת חוק לקבוע מועד ממלכתי לציון חיבור מכתב ה-18.פרק זה יוכל לשפוך אור על האירוע יוצא  הדופן, שיש ואומרים שהיהממאיצי המאבק על "יהדות הדממה".

הפעם, לכבוד ט"ו בשבט, הסכת "בין הקורות" יוצאלשטח. כאן בשפלת יהודה, באזור שידע הרבה שינויים מרתקים בהיסטוריה, בנוף השדות והמטעיםהכל-כך מוכר לנו, נדבר על עצי מורשת ועל ההיסטוריה החקלאית של הארץ – שעדייןחשובה מאוד לחיינו כאן כיום. לשם כך, נאמר שלום לשני אנשים שעוסקים בתחום המרתק הזה: אסף בשן - אגרונום ב" SHELEF מעבדה חקלאית",ומוביל בעשור האחרון את פרויקט "עצי מורשת" לאיתור, ריבוי, שתילהוהדרכה של הציב...

זה 400 שנה שיהודים שרים את פיוטיו של ר' ישראל נג'ארה, שהיה ביןהשאר רבה של העיר עזה. הוא נדד במזרח הים התיכון, אסף השפעות מוזיקליות משללמקורות, ושילב לחנים עממיים בפיוטיו. לאחרונה יצאה ביד בן־צבי (בשיתוף קרן הרברוזן) מהדורה מוערת של ספרו "שארית ישראל", ובו מאות משיריו. מהו סודקסמו?

במאה השביעית פרץ האסלאם מחצי האי ערב ותוך שנים ספורות הגיע לארץ ישראל. הדת החדשה גרמה לשינויים בתחומים רבים בארץ בסביבותיה, אך העדויות הארכיאולוגיות לאסלאם הקדום הן פחות מוכרות בציבור – בעיקר ביחס לתקופות כימי בית שני או התקופה הצלבנית, שהייתה קצרה הרבה יותר. נארח את ד"ר קטיה ציטרין – ראש החוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון אוניברסיטה העברית, ארכיאולוגית וחוקרת התקופות המוסלמיות בארץ ישראל.

המונח "יהודי נמל" הוא הגדרה חדשה במחקר:יהודים שחיו בערים ובארצות שונות, אך היו להם מאפיינים משותפים ייחודיים בזכות המקום בו חיו – ערי נמל ראשיות, שלהן קשרים בין־לאומיים. איך השפיעו ערי הנמל על הקהילה היהודית שחיה בהן? מהו ההבדל בין יהודים בערי נמל לבין אחיהם שהתגוררובפנים הארץ? הפעם נארח את ד"ר מורדי אסייג - איש חינוך ומורה להיסטוריה, מחבר הספר "יהודי נמל" בהוצאת יד בן־צבי.

התורה אמנם מצווה בספר שמות "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה", אבלהמחקר הארכיאולוגי מגלה לנו סמלים ודמויות באמנות היהודית כבר בעת העתיקה. מתי השתמשו אבותינו באמנות הדמות, והיכן נמצא אותה? מתי נמנעו ממנה לחלוטין? מה ידוע לנו על האמנים שיצרו אותה, ועל מקורות ההשפעה? נארח הפעם את ד"ר נעה יובל-חכם – דיקנית מכון שכטר וחוקרת תולדות האומנות בשלהי העת העתיקה.

הקשר בין היהודים לעיר עזה הוא עתיק יומין. במהלך ההיסטוריה ידועות לנו כמה תקופות בהן הייתה קהילה יהודית פורחת בעזה, שהייתה עיר מסחר בין־לאומית ונמל חשוב. בעזה גם פעלו דמויות ידועות וחשובות בתולדותינו, כמו רבי ישראל נג'ארה – שהיה רב העיר – ו נתן העזתי , שהיה מהדמויות המרכזיות בתנועה השבתאית. במפגש היום, נשמע מי היו היהודים בעזה, מה הביא אותם אליה, כיצד ניראו חייהם בעיר – ומתי לאחרונה עזבו.

לנצרות יש קשר עתיק וייחודי לעם היהודי ולארץ ישראל, שמהם היא צמחה בראשיתה, אבל בין שתי הדתות - ובין יהודים לנוצרים - יש מערכת יחסים טעונה שהשאירה משקעים קשים בשני הצדדים מזמן היותם של היהודים מיעוט מושפל בארצות הנוצריות [בהמשך לדוקטרינה של אבות הכנסייה. הקמתה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, ובהמשך גם תוצאותיה של  מלחמת ששת הימים [שהביאו לשליטה ישראלית במקומות הקדושים לנצרות] יצרו אתגר כפול: הן עב...

במאה ה־16, לאחר גירוש ספרד, הייתה פריחה רוחנית ורעיונית יוצאת דופן בעיר צפת. למקובלי צפת הספרדים הייתה תפיסה היסטורית מיוחדת, שונה מהתודעה הציונית המוכרת לנו. מה היו התפיסות של מקובלי צפת, ולמה לא ממש למדנו עליהן בבית הספר? שיחה עם פרופסור אמנון רז־קרקוצקין, פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן־גוריון, חוקר התודעה ההיסטורית הציונית וניצני המודרניות ביהדות ימי הביניים.

האוכל הוא זווית נהדרת ללמוד היסטוריה וחברה: מה אוכלים ומה לא, מאין הגיעו המוצרים, מהם החוקים או המיגבלות להכנת המזון, ועוד. המטבח היהודי השתנה לאורך התקופות ובהתאם לתפוצות, אבל מקורות עתיקים יכולים לספק לנו מידע מפתיע. נארח הפעם את עדי נמיה־כהן – דוקטורנטית בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית, חוקרת יהודי ארצות האסלאם וגניזת קהיר, ואוצרת שותפה של התערוכה "סיפורי טעמים" במוזי...

מגילות מדבר יהודה, או 'המגילות הגנוזות', נמצאו לראשונה במקרה לפני קרוב ל-80 שנה. סיפור גילויין, וכמובן תוכנן, הפתיעו והלהיבו את הציבור בישראל ובעולם. בקטעי המגילות נכללו מאות ספרים, בהם כאלה שלא היו ידועים קודם לכן, והן שופכות אור מרתק על קבוצות, על אירועים ועל רעיונות דתיים וחברתיים בסוף ימי הבית השני, לפני כאלפיים שנה. ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי משוחח על המגילות, הרעיונות והאנשים שמאחוריהן...

מפגש מרתק עם המלחין והמנצח ד"ר בנימין יוסופוב על המוזיקה במרכז אסיה, על שורשי הששמקום ומקומם של היהודים במורשת ענפה זו, הסגנונות המסורתיים וניסיונות השימור והחידוש לאורך המאה ה־20. קטעים מוזיקליים מתוך ההסכת: https://www.youtube.com/watch?v=vYzPefQ9ob4&list=PLy-7Fn4cbZTvtr77YjPKm_6K44-DFNUlC&index=3 https://youtu.be/AoG4sl36wXY?si=rN-ITQGplZ0w7NZi https://www.youtube.com/watch?v=7MXYV...

על מגוון נושאים בין פולקלור יהודי לחוויות של שגריר המדינה בארץ מוסלמית, שיחה משולבת של שני מראיינים ושני מרואיינים. מראיינים: ד"ר יניב מזומן וד"ר זאב לוין, מרואיינים: ד"ר יעל מהל והשגריר עמי מהל.

ד"ר זאב לוין מספר על התמורות המפליגות שעברו קהילות יהודי מרכז אסיה והקווקז במהלך המאה ה־20, שבמהלכה הפכו מקבוצת מיעוט דתי לקבוצות לאום ייחודיות ובחזרה לעדות דתיות.