הסכת של יד בן־צבי

שיחה עם החוקרת אליסה אברמוב שמספרת על מחקרה אודות קהילת יהודי קווקז בתקופה הסובייטית ועל יחסי השכנות מול האנטישמיות המודרנית. 

שיחה עם החוקרת בלה לבוביץ' שמספרת על מחקרה אודות מעמד הנשים בקרב בני העדה הבוכרית באוזבקיסטן ובישראל, על משפחתה וקהילתה ותקרות הזכוכית שפרצה.

שיחה עם הסופר בן־ציון יהושע על ייחודם של היהודים האפגנים הקשרים עם הסביבה המוסלמית וזכרונות ילדות משכונת הבוכרים בירושלים של ראשית המאה ה-20.

הפרק מספר את סיפורה המיוחד של יהדות גאורגיה. הקשרים שלה עם הנצרות הגאורגית והקשרים המשותפים לירושלים ולישראל (הפרק הוקלט לפני ההפגנות האחרונות בגאורגיה). האורח בהסכת הוא לאשה ז'וואניה, לשעבר שגריר גאורגיה בישראל, חבר פרלמנט ושר הפיתוח הכלכלי. כיום, מנכ"ל הקרן ההומניטרית של הפטריארך הגאורגי בישראל.

ד"ר יניב מזומן בשיחה עם פרופ' אדוין סרוסי לקראת אירוע השקה לספר 'שארית ישראל' לר' ישראל נאג'ארה. ספר שרואה אור אחרי ארבע מאוד שנה. בעריכת טובה בארי ואדוין סרוסי.

על הגניזה האפגנית וגלגוליה עד שהגיעה לספריה הלאומית. הפרק מספר את הסיפור המרתק של גלגוליה של הגניזה האפגנית וחשיבותה לחקר יהודי מרכז אסיה, עם לני וולף, סוחר וצייד עתיקות, אינדיאנה ג'ונס - המקור.

בפרק זה ננסה לברר אם יש הומור יהודי על דרך המשי, למה היהודים מצחיקים יותר והאם יש ייחוד להומור ויצירה יהודית במרחב המוסלמי לעומת קהילות יהודיות אחרות

פרק זה מציג את נושאי ההסכת ומנסה לענות על מספר שאלות יסוד: מה היא 'דרך המשי'? מי הם היהודים החיים לאורכה ומאין באו? מה מייחד את המרחב ואת הקהילות היהודיות הללו?

ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי, משוחח עם פרופ' חנה יבלונקה על שורדי השואה בישראל

ד"ר יניב מזומן משוחח עם בלהה בן-אליהו על הסיפור תהילה של ש"י עגנון

נדבר היום על המשבר שהוא ככל הנראה המשמעותי ביותר בתולדות העם היהודי: חורבן הבית השני . משבר שמסמן את אבדן הריבונות, היציאה לגלות, אבל אולי חשוב מכל - משבר שהביא לשינוי עצום בדיוקנה של היהדות. ננסה להבין כיצד התמודדו היהודים עם שריפת המקדש ואובדן החיים, כיצד זכרו והנציחו את החורבן, והאם המחלוקות שפיצלו את החברה היהודית קודם לחורבן נמשכו גם לאחריו. ולבסוף, נשאל האמנם 'שנאת חנם' היא שהביאה לח...

בפרק זה ננסה באמצעות פרופ' חיים סעדון להבין את הרקע למשבר של הקהילות היהודיות בצפון אפריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה. מנקודת ראות יהודית זה היה המשבר הגדול והמשמעותי ביותר של הקהילות היהודיות ושל הנהגת הקהילות בצפון אפריקה. למשבר הזה הייתה השפעה ארוכת טווח על הקיום היהודי בחבל ארץ זה. 

נדבר היום על פרעות קישינב שהיו לסמל עבור דורות של יהודים, ננסה לברר מדוע הגיע ביאליק לקישינב לאחר הפרעות, ונדבר על חיבורן ועל גלגוליהן של שתי היצירות הידועות שכתב בעקבות הפרעות - "על השחיטה" ו"בעיר ההריגה".

פרופ' מרים פרנקל מספרת על תגובותיהם של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים למצבי משבר. כיצד שימרו את "המסגרת החברתית של הזיכרון", איך עיבדו את הטראומות שחוו, איך סיפרו ומסרו אותן - ואיך ניסו להתגונן מפניהן?

על אירוע דרמטי אך פחות מוכר בציבור – גירוש מוזע בתימן. במאה ה־17, שליט תימן גזר גזרות קשות על היהודים וגירש אותם אל אזור צחיח שממנו רבים לא שבו. מה הייתה מטרת הגירוש, מה אירע לקהילות המגורשים ומה היו רשמי הגירוש – שארך שנה בלבד – על היהודים ועל שכניהם המוסלמים?

על התגובות לנפילת העיר העתיקה במלחמת העצמאות בהיבט ספרותי, תרבותי וחברתי ועל זיכרון הרובע היהודי והנצחתו בעשרות השנים שלאחר המלחמה בדרכים שונות ומגוונות. נבדוק את דרכי הזיכרון וההנצחה, מי עמד מאחוריהן, מה צלח ומה לא, ומדוע?

חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל הוא החורבן הלאומי הראשון שחוו היהודים שאחראים על חיבור התנ"ך. לראשונה בתולדותיה, יהודה הפסיקה להתקיים כיישות מדינית; בית המקדש שהתקיים במשך מאות שנים חרב והפולחן בו פסק; הבירה ירושלים שבמשך שנים נתפסה כחסינה מכל פגיעה נכבשה ונהרסה; בית דוד חדל לתפקד; והמונים מקרב תושביה נאלצו לגלות מארצם. ננסה להבין כיצד התמודדו היהודים בדור החורבן עם השאלות המהותיות שהחורבן ה...

ד"ר אסף תמרי מספר על צפת במאה השש-עשרה, על הפריחה הרוחנית יוצאת הדופן שהתרחשה בה, על השכינה ועל גלותה, ועל הדרכים שבהן בחרו בני צפת לנסות ולתקן עולם שבור. כיצד קרב שתודעת השבר והגלות כל כך חזקות בקרב ההוגים שפעלו בצפת, כמו ר׳ יוסף קארו, ר׳ שלמה אלקבץ, ר׳ ישראל נג׳ארה, ר׳ משה קורדובירו וכמובן האר״י ותלמידיו?