הסכת של יד בן־צבי

התנועה השבתאית, תנועת המשיח הגדולה ביותר בהיסטוריה היהודית, הייתה אירוע חסר תקדים בהיקפו העולמי. מחקר חדש חושף עד כמה נטועה הייתה התנועה בהקשר ההיסטורי והתרבותי הרחב של האימפריה העות'מאנית והמזרח הקרוב, הרבה מעבר למרכיבים הקבליים-תיאולוגיים שהדגיש גרשום שלום.בפרק זה נבחנות טענות מרכזיות אלה בשיחה עם ד"ר רוני ויינשטיין, היסטוריון של עם ישראל המתמחה בתקופת העת החדשה המוקדמת. מחקריו האחרונים...

בפרק זה של בין הקורות מבית יד בן־צבי, ד"ר יניב מזומן מארח את החכם ד"ר משה פיירוז, חוקר בכיר למחשבת ישראל ומן המומחים הבולטים להיסטוריה ולהגות הקראית, לשיחה מעמיקה על הדוקטורט שלו, העוסק בספרו של יהודה הדסי אשכול הכֹפר. הספר, שנכתב בביזנטיון במאה ה־12, הוא אחד מחיבורי היסוד של ההגות הקראית המאוחרת.ד"ר פיירוז מציג את מקורותיו של הדסי, את השפעת הספרות הרבנית והקראית עליו, ואת האופן שבו...

האם הציונות היא מרד במסורת או המשך ישיר שלה? והאם משבר השבתאות במאה ה-17 הוא שקבע את היחס שלנו למדינת ישראל עד היום? בפרק זה של ההסכת "בין הקורות" מבית יד בן צבי, ד"ר יניב מזומן מארח את פרופ' יוסף שרביט לשיחה מרתקת שטורפת את הקלפים של ההיסטוריוגרפיה הציונית המקובלת. על בסיס שני מאמרים פורצי דרך, פרופ' שרביט מציע מבט חדש: הציונות לא נולדה רק כתגובה לאנטישמיות באירופה, אלא כתנועה משיחית-פוליטית שהחל...

בפרק זה של בין הקורות, ד"ר יניב מזומן מארח את ד"ר חיים קאופמן – חוקר ומרצה בכיר להיסטוריה של הספורט ותרבות הגוף – לשיחה רחבה על אחד הנושאים המרכזיים שעיצבו את דמותה של הלאומיות היהודית במאה ה־20: תרבות הגוף והחינוך הגופני בעם היהודי וביישוב העברי בארץ ישראל.היחס היהודי לגוף עבר תמורה עמוקה: מהחברה הגלותית, שנשאה עמה דימויים של חולשה, פסיביות וריחוק מעיסוק גופני, אל עבר אידיאל ה"יהוד...

יהודי קווקז – ג'והורו, "יהודי ההר" – הם אחת הקהילות היהודיות השורשיות והמרתקות ביותר. במשך מאות שנים התעצבו חייהם במרחב הקווקזי הרב־אתני: בין אזרבייג'ן לדאגסטן, צ’צ’ניה ועד לאזורים הצ'רקסים של קברדינו־בלקריה . קהילה זו פיתחה דפוסי חיים של יושרה אתנית ודתית, רב־לשוניות ויכולת תיווך תרבותי בין עמים, שפות ומסורות. כל אלו התקיימו במתח יצירתי בין שמירה על מסורת אבות לבין תהליכי מו...

מסע מרתק אל מדרש ויקרא רבה – סיפורים, דמויות, מיתוסים ודיאלוגים בין יהודים, נוצרים ותרבויות הים־התיכוניות. שיחה עם פרופ’ גלית חזן־רוקם על ספרה "סירוניות בבית המדרש".הפרק לוקח את המאזינים למסע מרתק אל מדרש ויקרא רבה, מן היצירות הספרותיות העשירות והמורכבות של חז"ל, שנערכה בארץ ישראל בין המאות החמישית לשביעית. בתוך טקסט זה מסתתר עולם מלא חיים: סיפורי עם, דיאלוגים בין חכמים, דמויות מן ה...

בפרק זה של הסכת "בין הקורות" מבית יד בן צבי, ד"ר יניב מזומן מארח את פרופ' דניאל שוורץ, פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית וחוקר בכיר להיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני.יחד הם צוללים אל האוטוביוגרפיה יוצאת הדופן "חיי יוסף" מאת יוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס), ההיסטוריון ומפקד בצבא היהודי בסוף ימי בית שני.הפרק נוגע בשורשיו המשפחתיים (משפחת כהנים אריסטוקרטית בירושלים),...

מסע בעקבות “ארון השירים היהודי” – איך יצאו פיוטים ותפילות מבתי הכנסת אל קדמת הבמה הישראלית? על המסע של המסורת היהודית בין קודש לחול, ועל הפיוטים שהפכו לחלק מהפסקול הישראלי, עם עומר בן רובי. איש רדיו וטלוויזיה, עורך התוכניות ארון השירים היהודי ואגן הים התיכון בכאן גימל.“ארון השירים היהודי” הוא מסע תרבותי ומוזיקלי מרתק בעקבות הפיוטים, התפילות והטקסטים העתיקים של המסורת היהודית. מה שהחל בקולו של החזן...

פרק מיוחד בעקבות הספר "חוט וצבע: באריגי ארץ־ישראל הקדומה" בהוצאת יד בן-צבי, החושף את סודות הצביעה, האריגים והצבעים בארץ־ישראל הקדומה.הצבעים ליוו את האדם משחר ההיסטוריה: כסמל, כחומר וכאמנות.בפרק זה אנו צוללים אל עולמם של הצבעים והאריגים בארץ־ישראל הקדומה, בעקבות הספר "חוט וצבע: באריגי ארץ־ישראל הקדומה" מאת נעמה סוקניק, זהר עמר ודוד אילוז.נשוחח על מלאכת הצביעה העתיקה – ממקורותיה...

המהפכה הדיגיטלית חוללה שינוי עמוק גם בעולם הארכיאולוגיה. טכנולוגיות צילום מתקדמות מאפשרות כיום לחשוף כתבים, מגילות וכתובות שלא ניתן היה לפענח בעבר. באמצעות סריקות תלת־ממד, הדגשת שכבות חומריות וזיהוי דיו דהוי או חריטות נסתרות, נחשפים טקסטים שהיו חבויים במשך מאות ואלפי שנים.מגילות שרופות ומפוחמות הופכות לנגישות, כתובות חרס עתיקות מתגלות מחדש – ומספרות את סיפורה החי של התרבות האנושית.בפרק זה ד"ר יניב...

מי היו ה"מאמינים" — צאצאי השבתאים שחיו בזהות כפולה, בין יהדות לאסלאם? בהסכת זה נשוחח עם ד"ר הדר פלדמן סמט על קהילה סודית שהתפתחה באימפריה העות'מאנית, ועל שירה פולחנית ששימשה מפתח להבנת עולמה הרוחני, החברה שסביבה, ומגעיה עם תרבויות אחרות.סיפורה של קהילת ה"מאמינים" — ממשיכי דרכו של שבתאי צבי — הוא סיפור נדיר של זהות מרובדת, אמונה נסתרת ומפגש עמוק בין דתות ותרבויות. מאז ה...

הפעם אנו מארחים את פרופ’ מעוז עזריהו, חוקר גיאוגרפיה תרבותית מאוניברסיטת חיפה, לשיחה על התפתחות הדימוי המיתולוגי של תל אביב: מ"העיר העברית הראשונה", דרך "העיר ללא הפסקה" ועד "מדינת תל אביב". מה מספר לנו הדימוי הזה על החברה הישראלית, על יחסי מרכז־שוליים ועל המתח מול ירושלים? הצטרפו למסע מרתק בעקבות העיר שבויה בדימויה.תל אביב היא הרבה יותר מהעיר שאנו רואים בעיניים. היא...

מדוע שגשגו ערי הנגב בתקופה הביזנטית – ולמה נעלמו? ד"ר עופר שיאון, רשות העתיקות, חושף את סודות ההתיישבות, החקלאות והכלכלה במדבר שפרח לפני 1,500 שנה.בפרק זה מארח יניב מזומן את ד"ר עופר שיאון, ארכיאולוג ומומחה בכיר ברשות העתיקות, שניהל למעלה ממאה חפירות ברחבי הארץ. השיחה עוסקת באחת התקופות המרתקות בתולדות הנגב — השגשוג יוצא הדופן של היישובים הגדולים בתקופה הביזנטית והמערכות החקלאיות שסביבם....

בפרק מיוחד עם פרופ' אריאל פלדשטיין אנחנו יוצאים למסע בין זיכרון מלחמת יום הכיפורים לחרבות ברזל – על טראומה, שכול, מנהיגות ותקווה לעתיד.האם אירועי ההווה משנים את תפיסתנו על העבר? בפרק זה של ההסכת אנו משוחחים עם פרופ' אריאל פלדשטיין. היסטוריון ישראלי, ראש מסלול לימודים כלליים במחלקה להיסטוריה של עם ישראל בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחבר סגל בחוג ללימודי ארץ ישראל וא...

הפרק עוסק בתקופה מסעירה, שופעת עוצמה, אדריכלות ושליטה אסטרטגית , עם דגש על העיר עזה בתקופה הממלוכית בארץ ישראל.הממלוכים – חיילים עבדים שהפכו לשליטים – שלטו בארץ ישראל במשך קרוב ל-260 שנה, משנת 1260 ועד לכיבוש העות'מאני בשנת 1516. ד"ר יניב מזון שוחח עם פרופ' ראובן עמיתי.יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהילות...

מהו מקורו של המתח העדתית בישראל? בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר אבי פיקאר על יחסה של התנועה הציונית ליהודי ארצות האסלאם, על כור ההיתוך, קולוניאליזם, לאומיות והמתח שביניהם. המתח העדתי בין יוצאי אירופה לבין יוצאי ארצות האסלאם היה ונשאר אחד ממוקדי השיח המרכזיים בחברה הישראלית. בפרק זה אנו מארחים את ד"ר אבי פיקאר – היסטוריון של ארץ ישראל בתקופת העת החדשה, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ב...

ספר חבקוק, מן הקצרים והמסתוריים שבספרי הנביאים, מציב בעוז את השאלות הגדולות על צדק, אמונה ומשמעות הסבל. עם פרופ’ נועם מזרחי נצלול אל הדיאלוג הייחודי בין הנביא לאל (“צדיק באמונתו יחיה”) ונבחן את פירושיו בתקופת הבית השני דרך מגילת פשר חבקוק מקומראן.על הפרק:חבקוק, שפעל ככל הנראה בסוף ימי הבית הראשון, אינו מסתפק בהעברת מסר לעם אלא מתעמת עם שאלת הצלחת הרשע וסבל הצדיק. מגילת פשר חבקוק, שנחקרה בהרחבה ע״י...

כיצד הפך "יד ושם" לאתר ההנצחה המרכזי לשואה במדינת ישראל?מה הודגש ומה טושטש לאורך הדרך? ומדוע שמו של האיש שהגה את הרעיון – מרדכי שנהבי – כמעט ואינו מוכר בציבור הרחב?במשך כ־34 שנים, משנות ה־40 ועד אמצע שנות ה־70, התנהל מאבק אידיאולוגי עז על האופן שבו יעוצב זיכרון השואה בישראל. בספרו החדש, הר הזיכרון: אתגר הנצחת השואה והגבורה ביד ושם, 1942–1976, חושף פרופ' דורון בר פרקים סמויים למחצה במ...

הר הרצל הוא סמל ההנצחה הלאומי של ישראל ונבחר להיות מקום מנוחתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, שביקש להיקבר בארץ ישראל. המקום הפך לזירת עיצוב הזיכרון והזהות הישראלית, ומשמעותו נוכחת בלב החברה הישראלית עד היוםיד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהילות ישראל במזרח, חקר תולדות ארץ ישראל, חקר ירושלים והנחלתם לציבור הרחב.בקרו ב...

עם קום המדינה, מצאה ישראל את עצמה ללא אתרי הקודש החשובים והעתיקים ביותר בארץ ישראל: הכותל המערבי בירושלים, קבר רחל ליד בית לחם ומערת המכפלה בחברון. נוצר צורך חשוב ומיידי באתרי עלייה לרגל חלופיים, המחוברים לזיכרון הלאומי וגם ללוח השנה.שיחה עם פרופ' דורון בר, לשעבר נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, חוקר התפתחות המקומות הקדושים ועיצוב הזיכרון הלאומי בישראל – ומחבר הספר "לקדש ארץ" באותו נושא.

הפרק עוסק בתקופה מסעירה, שופעת עוצמה, אדריכלות ושליטה אסטרטגית , עם דגש על העיר עזה בתקופה הממלוכית בארץ ישראל.הממלוכים – חיילים עבדים שהפכו לשליטים – שלטו בארץ ישראל במשך קרוב ל-260 שנה, משנת 1260 ועד לכיבוש העות'מאני בשנת 1516. ד"ר יניב מזון שוחח עם פרופ' ראובן עמיתי.יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהילות...

כתיבתו של הרב חיים סבתו היא מהקולות המקוריים בספרות הישראלית. הוא משלב עומק תורני עם רגישות ספרותית, כתיבה שמחוברת לשורשים ופונה גם על ליבו של הקורא. ספריו נוגעים בשאלות של זהות וזיכרון, אמונה ועולמו הפנימי של האדם, והם מצליחים להאיר את המתח והחיבור שבין קודש לחול, בין עבר להווה. נדבר על הנוכחות המיוחדת של סיפורי משפחתו בכתיבתו – משפחה שמוצאה בעיר חלב שבסוריה, על גלגוליהם במצרים שאליה עברו, על העל...

רב סעדיה גאון – רס"ג, הוא מחשובי הגאונים בבבל, איש אשכולות שהשאיר מפעל ספרותי עצום: הלכה ופרשנות מקרא, לשון ודקדוק, תיאולוגיה ופילוסופיה, פיוטים ועוד. אחד מספריו החשובים הוא "ספר המצוות", שנכתב בערבית-יהודית לפני יותר מאלף שנה. הספר יוצא עכשיו ביד בן־צבי במהדורה חדשה ומוערת, לפי כתבי יד שנמצאו בגניזה הקהירית.ד"ר יניב מזומן שוחח עם שני האחים שבזכות מחקרם המעמיק יוצא שוב ספר המצוות לרס"ג: ד"ר נסים ס...

איראן ניצבת בימים אלה בצומת דרכים היסטורי: מדינה על סף גרעין, (כנראה היתה ....)תחת סנקציות כלכליות כבדות, בעיצומה של מתיחות צבאית מול ישראל וארה"ב ובזירה פנימית רותחת. החברה האיראנית חווה שבר עמוק בין דור צעיר, תוסס ומודרני, לבין שלטון שמרני המתקשה להעניק מענה לאתגרים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים. מחאות "מהסא אמיני" חשפו את עומק הזעם הציבורי, במיוחד סביב סוגיות החג'אב והחירות ה...

הפרק עוסק בספרו החדש של פרופ' סרג' רוזר, כתבי הברית החדשה כספרות יהודית , המציע מבט חדשני על הברית החדשה כטקסט יהודי לכל דבר ועניין.נבחן כיצד פרספקטיבה זו משנה את הבנתנו את ראשית הנצרות ואת הקשרים ההדוקים בין היהדות לנצרות. ד"ר יניב מזומן שוחח עם פרופ' סרג' רוזר .יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהיל...