פרשת השבוע עם חזי כהן

חלק מרכזי בסיפור בלעם סתום מעט. הוא כולל ארבע נבואות על עם ישראל שלעתים קשה להבין מה התחדש בכל נבואה. בעוד שהחלק הסיפורי נהיר הרי שנבואותיו של בלעם מחייבות חשיפת המבנה הספרותי ומתוך כך עמידה על תוכן נבואותיו. בשיעורנו נראה מה מייחדת כל אחת מן הנבואות ונעמוד על השינוי שחל בבלעם לאורך הדרך.

בשני סיפורים משה מכה בסלע, האחד בספר שמות – ושם זה מעשה ראוי, והשני בפרשתנו – והוא נחשב חטא שעונש חמור בצידו. מה ההבדל בין שני הסיפורים? ומה היה כל כך חמור במעשיו של משה שעונשו היה שלא להיכנס לארץ? בשיעור לפרשת חוקת נבקש לבחון את הציפיה להתבגרות רוחנית של עם ישראל במדבר, המתבטאת בשינויים עמוקים בין התלונות בספר במדבר לאלו שבספר שמות. נעקוב אחר התמורות בתפקידו של המטה ובהכרח גם במקומו של משה כמנהיג...

לפעמים מה שמאפשר להבין תהליכי עומק אינו האירוע עצמו אלא מה שקורה לאחריו. סיפור המגיפה והקטורת שבפרשת קורח דומה מאוד במבנה ובעלילה לסיפור תלונת קורח ועדתו שמופיע קודם לכן. שוב תלונה, שוב משה ואהרון בורחים מפני המתלוננים לאוהל מועד, ושוב ה' מתגלה ומבקש ממשה ואהרון להיבדל מהעדה על מנת להעניש את כולם. בשיעור לפרשת קורח נעסוק בשאלת הדמיון ובעיקר נבקש דרך הפער להבין מה התפקיד שנטלו עליהם משה ואהרון בסיפ...

לאחר פרשת המרגלים, שהייתה אירוע חמור שתוצאותיו קשות, מופיעה פרשת המקושש עצים בשבת. בשיעור ננסה לבחון מה הקשר בין שני הסיפורים ומדוע הובא סיפור המקושש דווקא כאן. רש"י מביא מדרש הרואה בפרשה כישלון נוסף של עם ישראל שלא הצליח לשמור שבת, אולם עיון בפשט המקראות יעלה תמונה אחרת.

סיפור המן והשלו חושף את קשייו של משה רבינו לשמש מנהיג יחיד. בשיעורנו נעקוב אחר הדיאלוג המתמשך בינו לבין הקב"ה, ונעמיק בעיון בתיקון הגדול שבסופו. מתוך הסיפור נעמוד על עמדתו של משה ביחס לנבואה, ובעקבות זאת נבין את תלונת מרים ואהרון. נסיים בהבנה של המהלך המרכזי של ספר במדבר של הרחבת מעגלי הקדושה וההנהגה.

דיני שילוח המצורע אל מחוץ למחנה שמופיעים בפרשת נשא כבר הופיעו בספר ויקרא, אלא שהפעם התורה מוסיפה לרשימת הטמאים המשולחים גם את הזב וטמאי מתים. מדוע התורה חוזרת על מה שכבר נאמר? ומדוע נוספו לחוק אנשים נוספים? בשיעורנו נדון על דרך גישת התמורות במעבר מדיני הטומאה שבספר ויקרא לאלו שבספר במדבר.

בתוככי פרשת סדר המחנות התורה מספרת על "תולדות אהרון ומשה". אך למרות הכותרת המבטיחה, בפועל רק בני אהרון נזכרים בפרשה. מדוע הושמטו בני משה? עיון ברשימה נוספת בסיפור יציאת מצרים מגלה שגם שם הם נעדרים. בשיעורנו נעקוב אחר צאצאי משה ונדון בשאלה מה המשמעות של היעדרותם מן הרשימות.

"אם בחוקותי תלכו" – באילו חוקים מדובר? על אילו חוקים אומרת פרשתנו ששמירה עליהם תביא ברכה, והפרתם תביא ח"ו קללה? האם מדובר בכל המצוות? אולי דווקא במצוות המופיעות בפרשת בהר? ושמא יש הצעות נוספות? בשיעור נעסוק בשאלה זו ומתוכה נבקש לדון בפרשת הקללות והברכות ובספר ויקרא כולו.

התורה מכנה את קרוב המשפחה "גואל", ובכך היא יוצקת משמעות עמוקה של אחריות של אדם לבני משפחתו. כך למשל, כשאדם נופל למשבר כלכלי על קרוביו לשמש רשת הגנה משפחתית. בשיעורנו נעמוד על דיני הגאולה שבפרשת בהר, וכן נעיין, על פי גישת התמורות, בתמורה שחלה בדיני הגאולה בספר ירמיהו ומגילת רות.

פרשת המקלל מעלה את שאלת מעמדו של האדם בעולם. היא עוסקת במקרה של מריבה שהתפתחה לתגרה ולקללה, ובמפתיע עוסקת גם בדיני פגיעה באדם ובבהמה. בשיעורנו נברר מה רוצה התורה לומר על אחריות האדם למעשיו ונברר מה היחס לגרים, וזאת באמצעות ניתוח המקרה ותוך בירור הקשר בין דיני הכאת בהמה ופציעת אדם לבין סיפורו של המקלל.

כיצד מגיעים לקדושה? אפשר להגיע לקדושה בהתבודדות על הר גבוה בשתיקה עמוקה, אך פרשתנו מציירת התקדשות שקשורה לחיים באופנים רבים, במצוות מגוונות שנוגעות לחקלאות ולחברות, למקדש וליחסים עם ההורים, ועוד ועוד. כך התורה מבקשת לשנות את משמעות החיים אך לא את החיים עצמם. בשיעור נעמיק במבט הכולל ונראה כיצד פרשת משפטים דורשת את עשרת הדברות, ובעצם את הדיבר הראשון: "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מבית עבדים".

פרשת יום הכיפורים מתחילה בתורה בתיאור עבודת הכהן הגדול במקדש, וממשיכה לתיאור העינוי והשבתון של כלל ישראל. מה היחס בין שני המרחבים? במה הם שונים וכיצד הם משלימים זה את זה? ועוד, במה מתייחדת פרשתנו משאר תיאורי יום הכיפורים בתורה? עיון בפרשה יחשוף את הצורך בשתי דרכים בעבודת ה' שכל אחת משלימה את חברתה.

מה צריך לעשות מצורע כדי להיטהר? בשיעור נגלה שיש שלוש טהרות במהלך חזרת המצורע לביתו. נברר מדוע יש שני שלבים מרכזיים ומה מאפיין כל אחד מהם, ונדון בהשוואה של שבעת ימי המילואים והיום השמיני בחנוכת המשכן לטהרת המצורע.

איך המצורע נפטר מן הצרעת? איך טיפלו בצרעת בקרב אומות העולם ומה חידשה התורה בענין זה? בשיעורנו נבקר מצורעים שונים – נעמן, מרים ואחרים ונבקש לעמוד על טיבה של מחלת הצרעת. לאחר מכן נעיין באופן מדוקדק בדיני הסגרת המצורע, לפיהם נקבע איזה נגע נחשב טמא ואיזה טהור. מתוך כך נגלה מה חידשה התורה על המקובל בעולם ביחס למחלה זו.

הציווי על שבעת ימי המילואים ניתן עוד בספר שמות, עם הציווי על הקמת המשכן. באופן מפתיע, דווקא היום השמיני, שהוא שיאו של תהליך חנוכת המשכן, אינו מופיע בציווי, והוא נראה כחידוש של ספר ויקרא. האם יתכן שבתחילה לא תוכנן יום כזה? ומה גרם בעצם להוספתו? עיון בטקסי שבעת הימים והיום השמיני יסביר מדוע נוצר צורך בו, ויבהיר מה בעצם עושים ביום זה.

קורבן השלמים מופיע עוד מימי ראשית האנושות, והוא מתייחד בכך שכולם נהנים ממנו: הבעלים, הכוהנים, והמזבח – המייצג את הקב"ה. בשיעורנו נבחן את סוגי השלמים וננסה להבין מדוע יש הבדלים בין שלמי תודה לשלמי נדר ונדבה, וגם איך ההבדל בין חזה התנופה לשוק התרומה מלמד דבר חשוב על מקומם של הכוהנים בין המקריב לבין ה'. ובעיקר ננסה להבין מה הכוח של האכילה בחיינו, וכיצד מגייסת התורה את האכילה לעבודת ה'.

מגילת אסתר מסתירה את סודותיה, אבל אם נסכים לקרוא אותה כמו קריקטורה מוגזמת וססגונית יחשפו סודותיה בפנינו. מוזמנים להיכנס אל תוככי המגילה העמוסה אדי יין, ולגלות את חכמתה של אסתר בדרך להסרת הגזרה. הדרך, שכללה שני משתאות ולילה של נדודי שינה, מלאה חכמה, בתוך עולם של דמויות מוגזמות המהוות מראה לעולמנו. שיעור מיוחד לכבוד פורים!

בדרך כלל שמו של הקורבן חושף את סודו, וכאן "החטאת" מזכירה שני מונחים: חטא וחיטוי. אם כך מהו בעצם קורבן החטאת? ומה המשמעות של הזאת הדם? ובעיקר מדוע שונים ארבעת המקרים המופיעים בפרשתנו זה מזה? ניכנס יחד אל המשכן וננסה לגלות את סודה של החטאת.

למה דומה המשכן? התשובה לכך נעוצה בסיפור גן עדן ובסיפור בריאת העולם. בשיעור נעמוד על הדמיון הרב בין תהליך הקמת המשכן לסיפור בריאת העולם, ובין גן עדן והמשכן. הדמיון יחדד דווקא את הפערים שבין הסיפורים, ומתוכו יעלו כמה תובנות דתיות חשובות.

רגע לפני הקמת המשכן מצווה משה על השבת. תופעה זו מחזירה אותנו לדין השבת שהופיע בפרשה הקודמת, לאחר הציווי על הקמת המשכן. הצמדת פרשיות המשכן מעוררת את השאלה מה היחס בין שתי הדרכים הללו לעבודת ה'? ומדוע הם נזכרים שוב ושוב בתנ"ך זה לצד זה? בשיעורנו נשוטט בתנ"ך כולו, נדון ביחס שבין שני מרחבי קדושה אלו, ונרד לשורש העניין המצוי לטעמנו בשני המעמדות שהיו במתן תורה, כפי שראינו בשיעור על פרשת יתרו.

מיד לאחר חטא העגל מוציא משה את אוהל מועד מחוץ למחנה. ומיד יש לשאול באיזה אוהל מדובר? מדוע משה הוציא אותו? והאם מדובר באירוע זמני עד להקמת המשכן? ובעיקר נשאל מה היחס בין אוהל מועד למשכן? בשיעור נציע שיש שני מרכזים, שכל אחד נותן מענה שונה למפגש עם היושב במרומים – תפיסה שיש בה להסביר גישות שונות בעבודת ה' גם בימינו.

מה המקום הכי קדוש במשכן, ומה הכלי הכי חשוב בו? יש שיאמרו הארון (כך הצענו בשיעור הקודם) אולם בשיעור זה נראה שיש למקדש שני מוקדים: הארון והמזבח. בשניהם ה' מתגלה לעם וכל אחד מייצג ממד אחר בעבודת ה'; האחד עולם רוחני מופשט הכולל מילים ואת לוחות הברית ועשרת הדברות, והשני עולם פיזי ממשי של קורבנות. המשכן הוא שיקוף של הדרכים האפשריות למפגש של האדם עם הקב"ה. בעקבות הבנה זו נבקש להתבונן בפרשת מזבח הקטורת, ש...

בשיעורנו נעמיק בהבנת מבנה המשכן ומשמעותו. נטייל בחצר המשכן, ניכנס אל הקודש ואפילו לקודש הקודשים. נבין את תפקידו של הארון וננסה לעמוד על המשמעות הרוחנית של המשכן וכליו. נקנח בסיפור מופלא על חכם יוסף חיי, הבן איש חי; סיפור ששמעתי מאבי ומהווה שיקוף עמוק של תורת המשכן.

גישת התמורות מיסודן של ישיבות הקיבוץ הדתי מבקשת לפתור סתירות בתורה. מן המפורסמות שדיני אמה עבריה בשמות סותרים את דיניה בדברים. בשיעור נעקוב אחר הפתרון של חז"ל ופרשנים אחרים לסתירות, ונציג את הפתרון של מורי ורבי הרב אביה הכהן לסוגייה. מתוך כך נעסוק בשאלת נצחיות התורה ובשאלה המשמעות של פרשה העוסקת בדיני עבדים ושפחות לאדם המודרני. מהלך השיעור מופיע בהרחבה בספר "גישת התמורות": https://korenpub.co.il/p...

מעמד הר סיני הוא אירוע מכונן בחיי עם ישראל, אולם בשיעורנו נטען שהיו בעצם שני מעמדות, ובכל אחד מהם התרחש מהלך רוחני שונה ואפילו ניתנו מצוות שונות. במעמד הגדול היה דיבור ישיר בין ה' והעם, וניתנו בו עשרת הדברות שבמוקדן קדושת הזמן (שבת). לאחריו הופיע המעמד הקטן שבו ניתנו דיני המזבח והקורבנות. בשיעור לפרשת יתרו ננסה להבין מה גרם לשינוי בתוכנית, וכיצד השפיעו הדברים על המפגש בין אלוהים לאדם. מהלך השיעור...