פרשת השבוע עם חזי כהן

הנביאים זכריה וחגי דחפו להקמת בית המקדש השני בעת שיבת ציון. הם עודדו את שבי ציון ובעיקר את זרובבל ויהושע לבנות את המקדש, ועסקו בנבואותיהם בתקומת ישראל. זכריה מנבא על המנורה ומשני צדדיה ענפי זית (מה שהפך להיות סמל המדינה), וגם על אבן אחת מוזרה בעלת שבע עיניים. מה משמעות המנורה והאבן? ואיך כל זה קשור לחנוכת המקדש ולחג החנוכה?

הנביא עמוס מתאר את המצב המוסרי הקשה של ממלכת אפרים לבית יוסף. הנבואה הערוכה במבנה ספרותי מרהיב חושפת בעיה עמוקה בממלכת ישראל הצפונית, והיא תשמש פתח להבין מדוע פתאום השתנו פני הנבואה. מדוע חל מעבר מנביאים שבעיקר פועלים במרחב, כאליהו ואלישע, לנביאים שבעיקר נואמים, כעמוס והושע? השינוי באופי הנבואה ילמדנו מהי נבואה וכיצד שינויים חברתיים וכלכליים הופכים לדרישה מוסרית ורוחנית מחודשת.

נבואת עובדיה עוסקת ביום ה' הקרב ובא, הכולל חורבן של אדום והעמים שהחריבו את ממלכת יהודה. עובדיה פותח פתח להבין כיצד פגעו האדומים בעם ישראל בזמן חורבן בית המקדש הראשון, ותיאוריו הכואבים מבטאים את זעמו של ה' על מעשיהם ואת העונש שיוטל עליהם. במהלך הלימוד נראה קטע נבואה מאוד דומה בדברי ירמיהו הנביא, וננסה להבין כיצד שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד.

ממלכת ישראל הצפונית היא ארצו של יעקב אבינו. ה' התגלה ליעקב בבית אל, מחניים ופנואל, ולכן אנשי ממלכת שומרון חשו שהם קרובים לה'. אולם בפועל ממלכת ישראל הייתה מקום של כזב ושקר, והנביא הושע מבקר אותם בחריפות על תרבות השקר שהתפתחה שם. בעלי הפטרה לא רצו לסיים בתמונת חורבן ועל כן המשיכו את ההפטרה עד לסיום הספר, שם מופיעה נבואת נחמה הקוראת לעם לשוב, משום ששערי תשובה וגאולה לא ננעלו.

מלאכי היה אחרון הנביאים. הוא ניבא בבית שני ובזמנו היו חיכוכים בין ישראל לאדום, וזו הסיבה שהוא נשא נבואות חורבן על אדום. העימות בין יעקב לעשו, שהתחיל בפרשת השבוע שלנו, נמשך בעצם מאות שנים וגלש עד לימי בית שני. בשיעורנו נעמיק בנבואת מלאכי, וגם נבקש להבין מדוע ההפטרה ממשיכה לפסוקי ביקורת על התנהגות העם והכוהנים במקדש, נושא שאינו קשור במישרין לפרשה.

אברהם ודוד זקנים באים בימים, ובעקבות כך מתחיל חיפוש אחר אישה. הדמיון בין הסיפור בהפטרה לזה שבפרשה רב, אולם מהם ההבדלים בין הסיפורים? ומה הסיבה לכך שדוד שמוצג כחולה וזקן בתחילת הסיפור, מתעורר לחיים ומנהל ביעילות את המערכה לבחירת שלמה? קריאת ההפטרה בהקשרה הרחב לאור פרשת בת שבע ואוריה תציע מפתח לסיפור.

הזיקה בין ההפטרה לפרשה מובנת מאליה – שני סיפורי בשורה ולידה. השאלה היא מדוע הבן שנולד לפי הבטחת אלישע מת בצעירותו? האם הבעיה הייתה בהתנהגות האם או דווקא בזו של הנביא? בשיעורנו נציג מחלוקת מי הגיבור של הסיפור, וממנה נצא לניתוח כפול של הפרק ולמסקנות שונות.

הפטרה היא בעצם מדרש. היא לוקחת קטע מהנביאים, חותכת אותו ומדביקה אותו לפרשה מסוימת – וכך נוצר לו הקשר חדש. מה הקשר בין גאולת ישראל לאמונה באל אחד? התמונה בנבואה היא של ייאוש שאחז בגולים, והנביא מבטיח שהגאולה תבוא על ידי איש ממזרח. בפשט הנבואה, הכוונה לכורש מלך פרס, ששמו יוזכר פעמיים בנבואות הנחמה (ישעיהו מד; מה), אבל כשמצמידים את הנבואה לפרשת לך לך – הרי שהכוונה היא לאברהם אבינו. ואולי האמירה היא ש...

נח מוזכר בהפטרה, אבל מה הקשר בין סיפור המבול לגאולת ישראל? עיון בהפטרה יגלה שמעבר לאזכור של השבועה לנח שלא להחריב עוד את העולם, וכעת את ישראל – הרי שהקשר רחב יותר. לאחר דברי נחמה מרובים הנביא קובע שהגאולה תלויה בכך שלא יהיה עושק – דבר שהוביל למבול. כך יוצא שהגאולה מובטחת אבל מותנית במעשינו. יתרה מכך, אזכור דוד (לפי מנהג התימנים והאשכנזים) לצד רמיזות לאברהם, שרה ויעקב מלמדות שהנביא רואה בשיבת ציון...

הסיבה לבחירה בהפטרה מישעיהו מב לפרשת בראשית גלוי לעין, משום בשניהם מופיע רעיון הבריאה. אבל מדוע באמת רעיון הבריאה כל כך מרכזי בחלק השני של ספר ישעיהו, הכולל נבואות על שיבת ציון? מדוע הנביא חוזר שוב ושוב על מעשה בראשית (השורש בר"א מופיע כעשר פעמים מישעיהו מ ואילך)? ובעצם מה הקשר בין גאולת עם ישראל לגאולת העולם כולו, ומה תפקידו של עם ישראל בתהליך? בשיעור נעסוק במה שהיה, ובעצם במה שיהיה...

עם החזרה לבראשית, מתחילים את סדרת השיעורים של השנה, והפעם – ההפטרות! הצטרפו אלינו לסדרת השיעורים עם חכם חזי כהן!

פסוקי החתימה של התורה מתארים את מותו של משה ומסכמים את פועלו. בשיעור לפרשת וזאת הברכה נעמוד על ייחודו של משה גדול הנביאים ונראה מה הקשר בין מותו לסיום עידן התורה. נראה כיצד הסיפור קושר בין מותו לסיום התורה, אך במקביל גם מדגיש שהתורה אינה תורתו של משה אלא תורת ה'.

שתי חתימות יש לספר דברים. האחת עוסקת בתורה, והיא מהווה סיום אידיאלי שבמרכזו עומדת הדרישה של ה' מאיתנו לאהבת הבורא וקיום מצוותיו. השנייה עוסקת בשירה המתארת מה יקרה כשהדברים מתפרקים. זה כוחה של התורה – לדרוש מאיתנו, אבל במקביל להבין שהחיים מורכבים ויהיו נפילות. ההבנה הזו תסייע להבחין במבנה הכפול של פרשיות וילך והאזינו, ולהעמיק בתפקידה של השירה כחלק מטקס כריתת הברית עם ה'. מתוך ההבנה הזו נוכל להבין מ...

פרידה היא תהליך מורכב, והפרידה ממשה על אחת כמה וכמה. עיון בפרשה מעלה שיש בעצם שתי פרידות ממשה, ומיד עולה השאלה: מה ההבדל ביניהן, וכיצד הן מנהירות את מה שארע לאחר מות משה. בשיעור נעסוק גם ביחס שבין התורה לשירת האזינו וכיצד יחד הן מהוות עוגן רוחני לעם ישראל.

פרשת התשובה נמצאת בפנים אבל בחוץ. מחוץ לברכות והקללות שפורטו בפרשת כי תבוא, אבל עדיין בתוך המסגרת של הברית שנחתמת בפרשה שלנו. מה העובדה הזו אומרת על רעיון התשובה? ומדוע מוטיב התשובה חוזר שלוש פעמים בפרשה במקומות שונים? האם הדבר מלמד על שלושה שלבים בתהליך התשובה? ואם כך, מה המשמעות שהתשובה היא תהליכית? השאלות טובות והתשובה בגוף הפרשה...

רגע לפני הכניסה לארץ מצווה משה על עם ישראל שיקימו מזבח בהר עיבל כשיגיעו לארץ ישראל. קריאה בפרשה תראה שיש הרבה פסוקים שחוזרים על עצמם. מתוך עיון בפסוקים, לצד עיון בסיפור מתן תורה ובספר יהושע, ננסה להבין מה בדיוק מבקש משה.

זכתה מצוות ייבום לכך שהתורה עצמה מתארת כיצד התבצע הייבום בארץ כנען לפני מתן תורה, בסיפור יהודה ותמר. מה הדומה ובעיקר מה השונה בין הנוהג המשתקף מהסיפור לבין הדין המתואר בפרשת כי תצא? ובעצם מה חידשה התורה בדיני ייבום? בשיעורנו על דרך גישת התמורות נעסוק בחידושה ההלכתי של מצוות הייבום, וגם נעיין במגילת רות ונראה כיצד פועל מדרש הלכה המאחד את דיני הגאולה עם דיני הייבום.

פרשתנו עוסקת בהקמת מערכת המשפט בישראל, מן השופטים בשערים עד לערכאה העליונה שתשב במקום אשר יבחר ה'. להפתעתנו, הפרשה כוללת סתירה בין הדרישה לשני עדים במשפט, לבין דין עד זומם המנוסח בלשון יחיד – וממנו עולה שאפשר להסתפק בעד אחד. הדברים מפתיעים על רקע השלילה הנחרצת בחוק ועל רקע ההדגשה שהדרישה לשני עדים קיימת בכל תחום משפטי. בשיעור נציע כי חלה תמורה דרמטית בדיני המשפט בתורה. בתחילה היה ניתן להסתפק בעד י...

שלוש פעמים עוסקת התורה בדיני עבד עברי, ובין הפרשיות פערים וסתירות. פרשת עבד עברי היא דוגמה טובה להבין את הדרכים השונות בעולם התורה לפתרון הסתירות בחוקי התורה. בשיעורנו נסקור את העמדות השונות: חז"ל ורש"י, הגישה הספרותית, הגישה המשפטית-היסטורית ושיטת הבחינות. נחתום בפתרון על פי דרכה של 'גישת התמורות' המאפיינת את תורתה של ישיבת מעלה גלבוע.

בכל יום אנו אומרים את פסוקי קריאת שמע: "ואהבת", "והיה אם שמוע". שתי הפרשות שייכות לקבוצת 'פרשיות תפילין' שחלקן נמצאות בספר שמות וחלקן בדברים. בשיעור נעסוק בפרשיות על דרך גישת התמורות: נשאל מדוע המזוזות נזכרו רק בפרשיות בספר דברים? והאם השינוי משקף תמורה משמעותית בעבודת ה'? ובעקבות דברינו נברר כיצד השפיעו הדברים על פרשיות התפילין.

מן המפורסמות שישנם הבדלים בין עשרת הדברות בשמות לאלו שבדברים. חז"ל הסבירו "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו", וכבר אבן עזרא הציע פרשנות שונה, לפיה משה ניסח והוסיף משלו לפי הצורך לבני הדור הכנסים לארץ בשנת הארבעים. בשיעור לפרשת ואתחנן נעמוד על ההבדלים, ונדון בתמורות שחלו בדין השבת ובאיסור לחמוד, כחלק מחידושיו של ספר דברים.

נאומו של משה כולל חזרה על כמה מן הסיפורים שאירעו במדבר – מלחמות, מרגלים ומעפילים, אולם דווקא הסיפור הראשון עוסק בהקמת מערכת המשפט. זה דבר תמוה: לשם מה מסופר הסיפור הזה מחדש? ומדוע זכה לפתוח את ספר דברים? השאלות מתעצמות כשרואים שיש הבדלים בין סיפורנו בפרשת דברים לסיפור שבפרשת יתרו. את הקשיים נפתור כשנחשוף תפיסה יסודית המהווה תשתית לספר דברים כולו.

בעוד שספר ויקרא דומה להלכה פסוקה (מעין 'שולחן ערוך' או 'בן איש חי'), הרי שספר במדבר דומה לספר שאלות ותשובות (שו"ת). פעמים רבות השאלה צומחת מן השטח בעקבות מקרה שדרש מענה. כך קורה בפרשת בנות צלפחד שחייבה תמורה בדיני הירושה, ולאחר מכן פנייה של ראשי שבט מנשה שחייבה תמורה שניה בדיני הנישואין הבין-שבטיים. בשיעור לפרשת מסעי נעקוב, על דרך גישת התמורות, בתהליך שפרשׂה התורה לפנינו, ונבקש לחדד שדווקא התמורות...

מדוע חצי שבט מנשה עבר להתגורר בעבר הירדן? עיון בפסוקים יגלה שהם בכלל לא השתתפו בבקשת ראובן וגד! המסע בעקבות שבט מנשה בפרקי התנ"ך יחזור ללידתו במצרים ויצעד קדימה לספר יהושע ואף למלחמות בימי המלכים. במהלך השיעור לפרשת מטות נכיר את אופיו המיוחד של שבט מנשה שנשלח להיות הגרעין התורני-חברתי הראשון בהיסטוריה היהודית. מתוך כך נעמוד על הכלים שבהם השתמשו משה ויהושע על מנת ששבט מנשה יצליח בתפקידו.

ההכנות האחרונות לקראת הכניסה לארץ כוללות את החלפת המנהיגות. בתחילה נפטרה מרים, אחר כך אהרון, וכעת, בפרשת פינחס, מתמנה מחליף למשה. לכאורה, עיקר הסיפור הוא מינוי יהושע כמנהיג ("איש אשר רוח בו") אולם עיון בסיפור מלמדנו כי המוקד כאן הוא דווקא משה, המבקש מיוזמתו למצוא לו מחליף ראוי לצורך העברת שרביט ההנהגה. דווקא הסיפור המהווה המשך לפרשת החטא במי מריבה הוא הסיפור המעלה על נס את סגולתו של משה, שבחר לשים...