פרשת השבוע עם חזי כהן

מדוע צריך לספר כיצד נולד שמשון? וכיצד הדבר משפיע על הבנת דמותו של השופט משבט דן? מתוך עיון בסיפור תיפתח מחדש שאלת הגבורה, והיא תשמש מפתח למחזור הסיפורים כולו. השיעור גם יעסוק בנזירות המופיעה בפרשה ובגללה נבחרה דווקא הפטרה זו. נעמוד על התופעה הייחודית של נזירות עולם בשבטי אפרים ומנשה, ועל הסיבה שבגללה שמשון חייב להיות נזיר.

אחת הדמויות המופלאות בתנ"ך כולו הוא יהונתן שאף שהיה המועמד הטבעי למלוכה ויתר עליה לטובת דוד. ההפטרה 'מחר חודש' נקבעה משום חגיגות ראש החודש המהוות רקע לסיפור התמיכה של יהונתן בדוד – מעשה שגרר מריבה קשה עם אביו (ואף הטלת חנית לכיוונו). בשיעורנו נבקש לצייר את דמותו הייחודית של יהונתן שיוצא למבצע מסוכן להצלת המלחמה בתעוזה ומתוך אמונה, וננסה לעמוד על הסיבה הרוחנית שבעקבותיה החליט לסייע לדו...

בעלי ההפטרות צירפו שתי נבואות יחד להפטרה אחת, והוסיפו עוד פסוק אחד מהנבואה השלישית, וכך נוצרה הפטרה שהיא מעין מדרש לפרשה. הקשר לפרשת בחקותי ברור: בשתיהן עוסקים בשמירת הברית ובשכרה, ובעונשים הבאים בעקבות הפרת הברית. אבל ירמיהו תורם שפה חדשה, אישית יותר ומנוסחת בשפת האמונה. בכך הוא מציג שפה שונה מן התורה, אך גם שונה מזו של תהלים פרק א.

סוף ספר יחזקאל עוסק בתיאור עתידי של המקדש ושל החיים בארץ ישראל, וזאת כחלק מקובץ נבואות נחמה. המטרה היא בראש ובראשונה לעודד את הגולים ולהפיח בעצמות היבשות רוח חיים. המטרה השניה, היא לנסח את המערכת המקדשית הראויה בזמן הגאולה, וכחלק מהמבנה החדש תחול תמורה גם בחוקי הכהונה. בשיעורנו ננסה להבין מיהם הכהנים הנבחרים ומדוע דווקא הם נבחרו, נעסוק בשאלת הפער שבין הנאמר בנבואת יחזקאל לדיני התורה על דרך גישת הת...

לעיתים ההפטרה היא מדרש של הפרשה, והפעם נפגוש שני מדרשים: המנהג הספרדי להפטיר בסקירה ההיסטורית הייחודית שביחזקאל כ, והמנהג האשכנזי להפטיר בעמוס ט העוסק במעמד עם ישראל. התורה דורשת "קדושים תהיו", ובהמשך מזהירה שאם יחטאו ישראל – הארץ תקיא אותם. והנה עמוס ויחזקאל מנסחים באופן שונה מה המקום של עם ישראל אצל הקב"ה, ומתוך כך מתארים את הגלות שתבוא עליו אם יחטא, ומסבירים באופן הפוך מדוע תהיה...

הבדיחה אומרת שההפטרה לחג העצמאות נבחרה בגלל מילות הפסוק "ינופף ידו", המסמלות את המנגלים שכולנו עושים ביום הזה... אולם כמובן הקישור הוא עמוק, שכן ההפטרה שנבחרה לחג עצמאותנו היא נבואות גאולה של ישעיהו הנביא. כיצד הנביא מתאר את הגאולה ומה היחס בינה לבין גאולת עם ישראל ממצרים? וגם כמובן מהם יסודות הגאולה לפי הנבואה? העיסוק בשאלות אלו יקרין גם על ימינו.

בימי המקרא היה לראש חודש מעמד מיוחד: הקריבו קרבנות מוספים, עלו למקדש, הלכו לשמוע את דברי הנביא ועוד. נבואת הנחמה שנבחרה לשבת ראש חודש מדברת על כך שכל בשר, כלומר כל האנושות, תעלה בשבתות וראשי חודשים להשתחוות לה'. החזון הזה הוא מופלא ודרמטי, ולצד גאולת ישראל וקיבוץ גלויות הנביא אומר שכל באי עולם יעלו לירושלים ובכך תחזור האמונה בה' להיות על כל הארץ.

באמצע סיפורי מלכות דוד מופיע קובץ סיפורי ירושלים (שמואל ב ה–ז): הראשון כולל את כיבושה והפיכה לעיר מלך, השני עוסק בהעלאת הארון והשלישי בכמיהתו של דוד לבנות מקדש בירושלים. מתוך אלו נבחרה ההפטרה לפרשת חנוכת המשכן, ובכך יצרה קישור בין המשכן למקדש. ההפטרה ממחישה גם את הסכנה שבמפגש לא ראוי עם הקדושה, שהביא למותם של נדב ואביהוא בפרשה ושל עוזה בהפטרה. עיון בהפטרה יעלה שהכמיהה אל הקודש היא שהעניקה לדוד מלכ...

בשביעי של פסח קוראים בתורה את סיפור קריעת ים סוף ואת שירת הים שבעקבותיו, וההפטרה שנבחרה לשירת הים היא שירת דוד. זו הזדמנות לברר מהי שירה, ומדוע היא חשובה כל כך לחיינו? נראה על מה מודה דוד בשירתו ומתוך כך נעמוד על יחסו לקב"ה, ונברר מדוע שירת דוד חותמת את ספר שמואל וכיצד שירה זו סוגרת מעגל עם שירת חנה שפתחה את הספר.

יש הפטרות, שכאשר אנו קוראים אותן כאן בארץ ישראל, זו חוויה גדולה. אחת מהן היא חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל. פסח הוא חג הגאולה הראשונה, וההפטרה מסמלת את הגאולה השנייה – גאולת שיבת ציון. כשקוראים אותה היום היא מסמלת את החזרה של יהודים מכל רחבי העולם לארץ והקמת המדינה. בשיעורנו נעמיק בהבנת החזון, ונדון ביחס שבין הגוף לרוח, ומתוך כך נעמיק בהבנת המושג גאולה.

יצאנו ממצרים בפסח, והנה אנחנו נכנסים לארץ בפסח. פרק ה' ביהושע שנבחר כהפטרה לחג הראשון מסמל את הייעוד של היציאה ממצרים, שהוא חיים של ברית בארץ ישראל. ההבנה שהפסח מבטא את הברית בינינו לבין הקב"ה תסביר את הזיקה בפרקנו ובמקומות נוספים בין ברית המילה והפסח. החידוש כאן הוא אזכור המן, שבעזרתו ננסה לעמוד על השינויים הדרמטיים בפניהם עומדים עם ישראל.

בכל שבת קוראים הפטרה, אבל המיוחד בשבת הגדול הוא שההפטרה נתנה לה את שמה, וזאת בעקבות הפסוק "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא". הפסוק הזה, שהוא חלק מחתימה של כל חלק הנבואה בתנ"ך, קובע שהגאולה עוד תבוא ושאליהו יבשר אותה. כך, בשבת שלפני גאולת מצרים, אנחנו חולמים על הגאולה העתידית. המעניין הוא לראות מה אמור להשתנות, ובעצם...

לפעמים ההפטרה היא מעשה אנרכיסטי. אל מול פרשת הקורבנות, המפרטת כל קורבן ודיניו, באה ההפטרה וקובעת שה' לא ביקש קורבנות. האם יש כאן סתירה? נראה שלא. נראה שהנביא מזהיר מפני עבודה חיצונית ומכנית, ובלשונו – אלילית. כי אפשר לעבוד אלילים, ואפילו אפשר לעבוד את ה' בקורבנות אבל בצורה של אלילות, והנביא בהפטרה מזהיר משניהם.

ההפטרה לפרשת החודש, המכניסה אותנו לחודש ניסן ולחג הפסח, היא תיאור חג הפסח בנבואת יחזקאל. היא כוללת גם תרומות לנביא ואת קורבנות הנשיא בשבת וראש חודש. עיון ביחידה זו מעלה את השאלה כיצד ייתכן שהנביא יחזקאל מוסר חוקים שונים מאלו שבתורה? והרי ישנו איסור בל תוסיף ובל תגרע? אנו ננתח את השאלה על פי גישת התמורות, שלפיה אנו לומדים סוגיות רבות.

ספר יחזקאל מסתיים בנבואות נחמה רבות שבאו לעודד את הגולים לבבל. הנבואה שנבחרה להפטרת פרשת פרה מופיעה בפרק לו, והיא כוללת תיאור של זריקת מים טהורים על ישראל. הפעולה שנעשית בתורה כדי לטהר טמא מת, הזאת מי חטאת, תיעשה לפי יחזקאל לכל עם ישראל. ואכן הפרק כולל תיאור של שלבי הגאולה וזאת במונחים המזכירים את ארבע לשונות הגאולה שביציאת מצרים. עם זאת, כשקוראים את הנבואה בהקשרה, הטון משתנה ומתגלה הסיבה האמיתית...

שבת זכור מכוונת את מבטנו אל עמלק, האויב האולטימטיבי של עם ישראל. אנו קוראים את הפרשה בתורה על מצוות מחיית עמלק, מפטירים בהפטרה מן הנביאים על מלחמת שאול בעמלק, וכל זה לקראת קריאת מגילת אסתר שבכתובים בחג הפורים. בשיעורנו ננתח את סיפור שאול ועמלק ונגלה שיש סיבה – שקצת נעלמה מעיני הפרשנים – שבגללה בעצם הודח שאול מהמלוכה (לא לקיחת השלל). בעקבות זאת נגלה קישור חדש בין ההפטרה למגילת אסתר, ומתוך כך נוכל ל...

אנו צועדים מן המשכן אל המקדש. ההפטרה שהיא חלק משרשרת הפטרות המתארות את הקמת מקדש שלמה. היא כוללת תיאור חוכמתו בניהול הפרויקט, והקמת המבנה המרשים מלא ההוד וההדר. והנה באמצע תמונת הבניה ישנה שיחה של ה' עם שלמה. בשיעורנו נראה כמה היא שוברת את הסדר, ובעצם כיצד היא מעניקה פרשנות חשובה לכל המהלך. דברי ה' ילוו את עם ישראל והמקדש לאורך כל ימי בית ראשון עד לחורבנו.

שבת שקלים נקבעה לזכר איסוף מחצית השקל למקדש באחד באדר, והיא מביאה איתה את ההפטרה על המלך יואש שאסף כספים לשיפוץ המקדש. בשיעורנו ננסה להבין מיהו המלך יואש ומה ביקש לעשות, ומדוע הכוהנים לא שיתפו איתו פעולה בתחילה. נלמד כיצד מובילים שינוי וגם נדבר על כתובת אחת שלכאורה מוכיחה את הסיפור שלנו אבל היא אולי זיוף, ואיזו מילה הסגירה אותה.

פרשת יתרו מתארת את התגלות ה' בהר סיני ומתן עשרת הדברות, ובעקבות זאת ההפטרה מתרכזת ברעיון ההתגלות של ה' במקדש כחלק מסיפור הקדשת ישעיהו. בשיעור ננסה להבין מדוע היה חשוב לתאר כיצד התגלה ה' לישעיהו (כיסא, שרפים, קדוש, קדוש, קדוש...) ואיך כל זה קשור למסר הכי חשוב של ישעיהו במסע סנחריב שרצה להחריב את המקדש.

באיזה סיפור בתנ"ך יש מלחמה שאחריה באה שירת ניצחון? התשובה לשאלה הזו היא קריעת ים סוף שבפרשת בשלח, וסיפור דבורה וברק ושירת דבורה שבהפטרה. הקשר הראשוני ברור והוא ממשיך במוטיבים נוספים, אבל שיעורנו יעסוק דווקא בהבדלים שבין הסיפור שבתורה לזה שבנביאים, ובעיקר יעסוק בניתוח הפערים שבין סיפור הניצחון של דבורה וברק לבין שירת דבורה – פער שבעזרתו נבנה יחד תמונה מורכבת יותר ושלימה של האירועים. וכמובן נדבר על...

ירמיהו ניבא נבואות חורבן על הגויים בכלל ועל מצרים בפרט. בשיעורנו נפליג אל אחד הקרבות החשובים ביותר בעולם הקדום – קרב כרכמיש. בקרה הזה לחמו המצרים כתף אל כתף עם האשורים כנגד בבל – האימפריה הצעירה והחדשה. ירמיהו מנבא את תוצאות הקרב ובכך קובע שהאירועים העולמיים הם חלק מהשאלה היהודאית. בשיעורנו נעסוק גם בשאלה האם באמת הנביאים ניבאו לגויים או שמא זו דרך מתוחכמת לשוחח עם בני ירושלים?

הפטרת וארא מפליגה אל ימי יחזקאל הנביא, המנבא בעיקר אחרי חורבן המקדש. יחזקאל מנבא נבואת זעם על פרעה מלך מצרים המזוהה עם התנין. הקישור לפרשה טבעי מאוד שכן ה' מכה במצרים, ופתיחת האירועים קשורה לאות התנין שבולע את התנינים של חרטומי מצרים. לאור זאת סיום הנבואה מפתיע מאוד ונותן פרשנות חדשה-ישנה ובעיקר דרמטית למונח "לדעת את ה'" המלווה את פרשיות השבוע.

שלושה מנהגים שונים יש בקריאת ההפטרה לפרשת שמות, ולכל אחד הגיון משלו. האשכנזים קוראים בישעיהו כז המזכיר את יציאת מצרים, הספרדים בהקדשת ירמיהו כנגד הקדשת משה, והתימנים במשל האסופית ביחזקאל טז כביטוי לכך שה' הושיע את עם ישראל במצרים – וכך יעשה גם בשיבת ציון. בשיעורנו נתמקד הפעם בהפטרה האשכנזית, וננסה להבין מהי גאולה לפי הנביא, ובעיקר מדוע ההפטרה לא סיימה בתיאור הגאולה אלא המשיכה אל נבואות החורבן על י...

צוואת דוד נבחרה כהפטרה לפרשת ויחי, שבמרכזה צוואת יעקב אבינו. הרעיון שאדם לוקח אחריות להנחות את הדור הבא רגע לפני סיום חייו, מצוי אצל כמה מהמנהיגים בתנ"ך, כמשה ויהושע. צוואת דוד המלך מיוחדת כי היא מחברת רוח ופוליטיקה, ויש בה הוראות ספציפיות לשלמה עם למי להיטיב ולמי להרע. מדוע בעצם דוד מבקש משלמה לעשות זאת ולא עשה זאת בעצמו? בשיעורנו נתמקד בסיפורו של יואב ויחסיו המורכבים עם דוד.

אחד החידושים הגדולים של יחזקאל הוא הקביעה ששבטי יהודה ויוסף יתאחדו לכדי ממלכה אחת בראשות מלך מבית דוד. כך אירוע פילוג הממלכה שקרע את עם ישראל לשתי ממלכות יבוא לתיקון היסטורי. הנביא יחזקאל מתאר את תהליך הגאולה על שלביו השונים ומלמדנו כי האחדות היא הבסיס לגאולה.