שיעורי הרב אריה איתן בסוגיות בפרשת השבוע ומועדים

בשיטת הרמב"ם שיביאו מהעיר הרחוקה יותר,עיר שאין בה בי"ד לא מביאים ממנה עגלה,אמאי יביאו מהעיר הרחוקה יותר הרי הרוצח הגיע מהעיר שאין בה בי"ד,רוב וקרוב בירור או הנהגה.

פירות שלא הפקיר אלא נתן רשות לאוכלם לכל האם פטורים ממעשרות,בשיטת הרמב"ם שהפקר מדין נדר,בחידוש קצה"ח שלא יוצא מרשותו עד שאחר יזכה בו.

האם בתלמוד תורה צריך כוונה לצאת המצווה,מצוות שעיקרם התוצאה,הכוונה הופכת המצווה לחפצא של מצווה .

פרשת ואתחנן, ק"ש דאורייתא או דרבנן, בדעת הכ"מ שזמן ק"ש של יום מדאורייתא בכל היום כמו בלילה,בחידוש הפמ"ג שבין השמשות לא יוצא אפילו מספק,בין עלות השחר לנץ בק"ש של לילה ויום והאם חייב בק"ש של לילה יכול להוציא את החייב בק"ש של יום.

תוספת ט' באב,מחלוקת הרי"ף והרמב"ן אם שייך קבלת תענית לפני התענית, בחידוש שו"ע הרב שיש קבלת תוספת ויש קבלת עיצומו של יום.

פרשת מטות "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם והיוצא מפיכם תעשו" ביאור המשך חכמה על הפסוק על פי קצה"ח רמ"א שהתנה שלא כדרך התנאים חייב לקיים התנאי מדין שכירות,בשיטת הנתיבות שחולק וסובר שהתנאי בטל לגמרי.תנאי בחליצה.

מה האיסור של אליהו להטמא למתים ולעבור תחום שבת הרי במתים חופשי.

בשלמא את זמרי הרגו מדין בועל ארמית פוגעים בו אבל האשה אינה חייבת ואינה מצווה,דין נעשה תקלה ע"י כבהמה הנרבעת שנהרגת,בשיטות שגם על הנבעלת יש דין של קנאים פוגעים בה.

והאם נאסר בהנאה העור והשער.

נפק"מ קצות החושן רמ"ג האם אפשר לתת מתנות כהונה לקטן,האם יש שכר לחזן,בשיטת הרמב"ן שהפרשת מעשר ראשון הוא מצווה והנתינה היא עוד מצווה אבל בתרומת מעשר ההפרשה והנתינה מצווה אחת היא.

בביאור רעק"א שהפרשת חלה אינה מצווה גמורה שהרי יכול לא לאכול וציצית מצווה גמורהעת אף שיכול לא ללבוש בגד של ד' כנפות,האם יש חיוב עמידה בלבישת טלית קטן, בגדר מצוות עטיפת ציצית.

הלויים נוטלים ידים לכהנים,קדימה בברכת המזון,קדימה בפדיון שבויים וצדקה,קדימה בעליה לתורה,כשאין כהן נתפרדה החבילה

גירות עם ישראל בהר סיני, במחלוקת האם היה לעם ישראל דין של גר שנתגייר כקטן שנולד,"שובו לכם לאהליכם" "בוכה למשפחותיו" האם נאסרו בעריות שנשאו לפני מתן תורה,האיך נשא שמעון אחותו דינה, גירות בכפה עליהם.

בקושית התוס בכתובות מה החילוק בין ספירת העומר לספירת זבה,בתירוץ המשך חכמה ,ובקושית התוס במנחות האיך כתוב בפסוק תספרו חמישים יום ואנו סופרים רק מ"ט ימים.

בדעת האחיזער שנחלקו בבלי וירושלמי בתבואת חו"ל בארץ ישראל אם אסור מדאורייתא,איסור סחורה בחדש,אם חדש נחשב לדבר שיש לו מתירין

פרשת אמור "וקדשתו כי את את לחם אלהיך הוא מקריב" וקדשתו בבעל מום וקטן,כהן בכהן אחר בוקדשתו,במחלוקת האם הכהן יכול למחול,כה"ג בוקדשתו ובדין הגדול מאחיו.

הרא"ש אומר שהמנהג לברך לפני.האם מצוות כיסוי הדם היא חלק ממצות שחיטה ואם לא כיסה לא קיים מצוות שחיטה כראוי או שהיא מצוות בפני עצמה.

ספירת העומר מדוע סופרים ימים בתחילת היום ושבועות רק כשעבר השבוע,במחלוקת הראשונים אם ספירת ימים ושבועות זה מצווה אחת או ב' מצוות,האם מברכים על ספירת שבועות,בספר ביום השביעי היום שבוע אחד ולא ספר הימים אם יצא.

חול המועד פסח אמאי לא גומרים את הלל ובחול המועד סוכות גומרים,באחד שלא אמר הלל שלם ביו"ט האם ישלים בחוה"מ,הלל מדין המועד והלל על הנס. ברכה וגדר חיוב ההלל של ר"ח ושל חוה"מ פסח.

בן חו"ל שעושה סדר שני בארץ ישראל ובנו אינו עושה סדר האם שייך והגדת,יש לו כמה בנים האם יש חיוב והגדת לכל אחד מהם.

יין מגיתו-יין מגולה-יין מזוג בחידוש האור שמח והעמק ברכה שלא פסול לגבי מזבח אלא חסר בשיעור היין.

בחידוש הריטב"א שאם בית דין לא קידשו החודש אין מועד באותו החודש-קידוש לסדר התאריכים וקידוש למועדים-במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן האיך מקדשים החודש בזמן הזה-כח של יושבי א"י למנות סמוכין גם בזה"ז

מי שוודאי לא יקום ולא יגיע לשומרו הגם שרפואות אלו יועילו לשעות או ימים לא יחלל עליו שבת-חיי שעה-בחידוש הנציב שיש דין של וחי בהם ויש דין של חלל שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה

האם משלוח מנות נחשב לפורע חוב והאם מותר להחזיר בפירות שביעית משלוח למי שנתן לו או שחשיב כתמלוגין.

בחידושי ר חיים על הרמב"ם חידש שבהדלקת הנרות העיקר שהנרות ידלקו ולא מעשה ההדלקה,כלים מדין צורת הבית,בחידוש רעק"א שמותר לעשות מנורה של חול מזהב בלי כפתורים ופרחים.