שיעורי הרב אריה איתן בסוגיות בפרשת השבוע ומועדים

פרשת מטות,טבילת כלים בכלי מתכות שלא מהשישה מינים שהתורה מנתה כגון אלומיניום,האם זכוכית הוא מין מתכת,האם אלומיניום מקבל טומאה,כהנים לנסוע במטוס שיש בו מת.

פרשת פנחס "נצטוינו בדיני נחלות" בדברי הרמ"א שאין ירושה בטובת הנאה,מחלוקת קצה"ח והנתיבות האם כשזה ברשות היורש האם יורש את הזכות לחלק את הממון,האם יש ירושה בשררה, באחד שהשאיר קרן שהפירות לצדקה האם יש ירושה על זה.

פרשת בלק "עמד פנחס שלא ישתה אדם מישראל מיינן של גוים" בשאלת הראשונים למה סתם יינם אסור בהנאה והוא שונה מפת עכו"ם וכו, בשיטת הרמב"ם שסתם יינן של ישמעאלים מותר בהנאה, במחלוקת השו"ע והרמ"א האם סתם יינם בזמן הזה מותר בהנאה

פרשת חוקת, אשת כהן מעוברת אם מותר לה להיכנס לבית שיש בו מת שהלא אולי העובר זכר,האם עובר נחשב טומאה בלועה,בשיטת המנ"ח שעובר עדיין לא כהן ולא הצטווה על האיסור להיטמא,האם יהיה חיוב לאשה להיבדק ולדעת את מין העובר,להישאר בבית חולים שיש בו טומאה אחרי הלידה.

קורח ”וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל" מעשר ראשון ללווים או גם לכהנים,עזרא קנס שהכהנים יקבלו את המעשר,בשאלת הריטב"א האיך ביטל מצוות נתינה ללווים,בשאלת המנ"ח שהכח של חכמים לעקור מצווה זה רק על חלק מהמצווה ולא על כולה, מעשר ראשון בזה"ז.

שלח "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם" טלית השותפים חייבת בציצית,טלית של שותפות יהודי ועכו"ם,טלית שותפים איש ואשה, לובש חמשה טליתות אם חייב בציצית בכל החמש או מספיק באחד,למ"ד חובת גברא האם החיוב הוא רק על הגברא או עדיין חובת הטלית.

בהעלותך,בן א"י שהיה בחו"ל בשבועות ולא שמע פרשת נשא אם יכול להשלים,קריאת התורה חובת היחיד או חובת הציבור,בשיטת העטרת זקנים שאם לא קראו בשני אפשר להשלים ביום שלישי, ציבור שלא קרה בשבת בשיטת האור זרוע שמשלימים בשבת הבאה.

חג השבועות,יו"ט ביום שישי,לשיטת המנ"ח שמותר לשים קדרה בשבת על האש אם לא תספיק להתבשל בשבת א"כ שיהיה מותר לשים ביו"ט גם בלי הואיל אם זה יתבשל בשבת, בשיטת הרש"ש שחולק, האם איסורי יו"ט ושבת מצטרפים.

במדבר "לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור" רש"י מבאר שהבכורות נפסלו לעבודה בחטא העגל,מי עבד בין חטא העגל לשנה השנית שנלקחו הלווים,פטור כהנים ולויים בפדיון הבן, אם נתעברה מעובד כוכבים בן הלויה פטור מפדיון, בשאלה האם הבן שאביו גוי ואמו לוייה הוא לוי או שזה רק פטור מפדיון הבן.

בחוקותי "והשבתי חיה רעה מן הארץ" בשאלת הראב"ד על הרמב"ם שסובר כשמואל שלעתיד לבוא עולם כמנהגו עומד ואין שינוי בטבע, בב' שיטות הרמב"ן להסביר פסוק זה, בסתירה ברמב"ם שבה' תשובה פסק שלעולם הבא "עין לא ראה אלהים זולתך", בביאור הגר"א שאלו ואלו דברי אלהים חיים ויש ימות משיח בן יוסף ומשיח בן דוד.האם לעתיד לבוא נזכור את יציאת מצרים או צרות אחרונות משכחות הראשונות.

האם יש איסור קצירת חדש בזמן הזה,בשאלת הטורי אבן האם עיצמו של יום מתיר בבית המקדש כמו שמתיר בעומר למדינה,האיך הביאו עומר בבית המקדש הרי לא הותר בבית המקדש עד הבאת שתי הלחם.

קדושים,מצוות פאה "לא תכלה פאת שדך לקצר" ועשה של "לעני ולגר תעזוב אותם" פאה בזה"ז דאורייתא או דרבנן,האם עושים פאה בזמן הזה,כשאין עניים האם מותר לכל מדין יאוש או מדין לעני ולא לעורבים ועטלפים,בשיטת הרמב"ם שחיוב הפרשה יש גם אם אין עניים.

מצורע "ושלח את הצפר החיה על פני השדה" בסברת רבא שבהכרח הציפור המשולחת מותרת דאל"כ לא אמרה תורה שלח לתקלה,בשאלה למה לא יהיה מותר מדין הלך אחר הרוב, ביטול איסור לכתחילה,ביסוד השערי יושר לחלק בין ביטול ברוב להלך אחר הרוב,בנדון הפת"ש האם מותר להחמיר ולא לאכול ביטול ברוב או שזה אפיקרוסות,טמטום הלב בביטול ברוב.

ספק חמץ שעבר עליו הפסח,במחלוקת הפוסקים ובסתירה במ"ב,אמאי לא אומרים ספק דרבנן לקולא,חמץ הוא איסור על הגברא או כמו מאכלות אסורות, בנכרי שקנה החמץ מישראל בקנין כסף שיש ספק אם מועיל אמאי לא נאמר שנשאר ברשות הישראל מדין מרא קמא.

האם בן חו"ל יכול לצאת בהלל ביום טוב שני מבן א"י שחייב רק בחצי הלל שזה מנהג,החילוק בין חוה"מ סוכות לחוה"מ פסח,בחידוש של ר' חיים שאחד שלא אמר הלל שלם ביו"ט הראשון יאמר הלל שלם בחוה"מ, קטן שהגדיל בחוה"מ אם יהיה חייב בהלל שלם.

פסח,כל שלא אמר שלשה דברים פסח מצה ומרור לא יצא,במחלוקת הראשונים אם לא יצא בהגדה או לא יצא באכילת הפסח והמצה,בחידוש הביכורי יעקב שמעכב אף בדיעבד,בחידוש הפמ"ג שחיוב דרבנן מבטל מצווה דאורייתא,במחלוקת הרא"ש והרמב"ם באחד שאכל מצה ולא הסב האם חייב לחזור ולאכול, באחד שאכל בלא הסיבה ובא לחזור ולאכול ועכשיו רבו כאן שאין מיסב האם יאכל שוב.

ד' כוסות האם מעכבות זו את זו ואם יש לו רק ג' האם ישתה,במחלוקת שו"ע והרמ"א האם מברכים בורא פרי הגפן על כוס וכוס או רק על הראשון והשלישי,בפורס מפה ומקדש האם צריך לברך שוב בורא פרי הגפן בליל שבת ובליל הסדר,באחד ששכח בקידוש או הבדלה בורא פרי הגפן וכבר שתה היין האם צריך לקדש שוב.

ויקרא,פסח,"כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו" האיך אפו חמץ ומצה של קרבן תודה באותו תנור,האם איסור חמץ זה מין איסור או טעם איסור,חמץ נוקשה בחידוש שעובר על לאו הבא מכלל עשה שהתורה ציוותה לאכול בפסח חמשת מיני דגן רק בצורה של מצה בלי חימוץ.

ויקהל פקודי, האם אפשר להקריב קרבן פסח או כל קרבן יחיד בזמן הזה,במחלוקת הרמב"ם והראב"ד האם יש קדושת המקדש בזמן הזה,האם מקריבים אפילו שאין בית,טומאה בציבור,תכלת באבנט,כהנים מיוחסים,מקום המזבח, ולא אריח בריח ניחוחכם,והאם הכל על פי נביא.

כי תשא "ואת הארון לעדות" כתב רש"י לצורך לוחות העדות, בשאלה למה לא בנו את ארון העדות בבית שני,האם הארון הוא חלק מכלי המקדש או רק בשביל לוחות הברית,האם אפשר לקדש את הארון בלי שמן המשחה,בסתירה ברש"י האם העדות זה הס"ת או לוחות הברית.

קריאת המגילה,בשיטת הב"י שיש חיוב שמיעה במגילה ולא יוצא אם רק קרא ולא שמע,בחקירת החזו"א למ"ד שבק"ש חייב לשמוע,חרש בקריאת המגילה,באחד שקרה ולא שמע האם השומעים יצאו,קרה בלע"ז והקורא לא הבין והשומע הבין האם יצא.תקע לתוך הבור והיה בתוך הבור שומע פסק המ"ב שיוצא על אף שהתוקע לא יצא.

תרומה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" חיוב לבנות בית המקדש בזמן הזה,בשיטת רש"י שמקדש השלישי בנוי ומשוכלל הוא יגלה ויבוא משמים,כמה דרכים להסביר הרש"י,בבית שני העיד הנביא על מקום מזבח החיצון,מדוע היה צריך עדות מנביא ולא עשו מדידות,בדברי הרמב"ם שיש קפידא מיוחדת על מקום המזבח, מה המשמעות שדוד בחר מקום המזבח ושלמה קידש המקום.

פרשת שקלים,במחלוקת האם מי שלא קרה ד' פרשיות בזמנו הם יכול להשלים בשבת הבאה,קטן בקריאת ד' פרשות,קרה ד' פרשיות אבל לא קרה פרשת השבוע עם שבעה קרואים אם יצא,האם ד' פרשיות מצטרפים לשבע קרואים, האם קריאת ד' פרשיות מחייבת קדיש אחריה וא"כ האיך אנחנו קוראים אותו בתור מפטיר.

האם מותר לכתוב מגילה של תורה ולא כל החומש

ט"ו בשבט-עיקר וטפל מברך על העיקר,בשאלה האם פטור מברכה על הטפל או שברכת העיקר פוטרת גם את הטפל,בספק שעה"צ באחד ששתה רוב רביעית יין שלא מברך מעין ג מספק ושתה מים כשיעור אם יברך בורא נפשות, בחידוש המחנה אפרים הובא ברמ"א באכל הטפל לפני העיקר שיברך שהכל,בספק אם בירך במחלוקת אם ממשיך לאכול בלא ברכה.