שיעורי הרב אריה איתן בסוגיות בפרשת השבוע ומועדים

וארא "ויהיו תנינים" בביאור הגר"א הביא ראיה מכאן שלא כשיטת הרמב"ם שכשפים אין בהם ממש,ראיה מר' חנינא ור' אושעיא שבראו עגלה מספר היצירה,בביאור המהר"ל לגמרא שהלכות כשפים כהלכות שבת.

שמות "ארץ זבת חלב ודבש" הגמרא בבכורות לומדת מכאן שחלב מותר באכילה,בשאלת השטמ"ק למה לא למדו מאברהם שנתן לאורחים חלב, בן נח בחלב, בשיטת הרמב"ם שבן נח אסור במפרכסת, והאם איסור אבר מן החי של ישראל ובן נח אותו האיסור.

עשרה בטבת שיטת השו"ע "בשבת קודם לצום מכריז שליח ציבור הצום" וברמ"א חולק,בביאור הגר"א למחלוקת, תענית בערב שבת אם משלימים התענית או לא,בחידוש האור שמח על פי האובדרהם שבעשרה בטבת וודאי אין משלימים, חיוב אכילה בשבת דאורייתא או דרבנן

האם יהודה היה ערב רגיל או ערב קבלן, מה מחייב את הערב

חנוכה "כבתה אין זקוק לו" כיבוי במזיד,במחלוקת תרומת הדשן והט"ז בכבתה בערב שבת,איסור להדליק בשמנים בנר שבת ובנר חנוכה.

וישב "זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף"האשה שהיא יוצאה ליהרג אין ממתינין לה עד שתלד,מדין עובר ירך אמו או מדין עינוי,הריגת עובר בן ישראל,בן נח שהרג עובר נהרג עליו.

וישלח "על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה"במחלוקת אם גיד הנשה אסור בהנאה,האיך משתמשים בבהמה מחיים,כדי אכילת פרס וחצי שיעור בגיד הנשה,מלקות בהנאה,על המנהג בארץ ישראל לא לאכול את חלק האחורי של הבהמה.

ויצא "ויפגע במקום וילן שם" יעקב תקן תפלת ערבית,במחלוקת אם תפילת ערבית רשות או חובה, במחלוקת תוס' והרמב"ם אם זה רשות ממש,במחלקות הרמב"ם והראב"ד בנזכר באמצע ערבית אם מפסיק אפילו באמצע ברכה או ממשיך,בשיטת הרמב"ם שערבית אפשר להתפלל קודם זמנה כי היא רשות,בספק לו אם התפלל ערבית האם חוזר כשחרית ומנחה.

שבת ערב ראש חודש, אכל סעודה שלישית וסיים במוצאי שבת במחלוקת הראשונים האם אומר רצה,השו"ע פוסק שיאמר רצה בסתירה בדבריו שפסק באכל בערב שבת וסיים בשבת שיאמר רצה, בברכת המזון שחייב רצה ויעלה ויבוא ובראשון אמר רק רצה ובשני אמר רק יעלה ויבוא,במחלוקת הראשונים אם ג' הברכות מעכבות זו את זו.

חיי שרה "ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה" במסכת כלה למדו מכאן ברכת חתנים,במחלוקת האם שליח לקידושין מברך ברכת אירוסין, ברכת המצוות או ברכת השבח,האם ברכת אירוסין לפני הקידושין או אחרי.האם צריך עשרה בברכת אירוסין.

פרשת וירא "וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" רש"י בסנהדרין לומד מפסוק זה פשרה בדין, בשאלת המשך חכמה שהרי נחלקו בגמרא אם אסור לעשות פשרה או מצווה לעשות פשרה,האם פשרה זה דין או הסרת התביעה ע" הפשרה,בחילוק בין דבר שאפשר לדונו בבי"ד לדבר שא"א.

התפלל תפילת חול בשבת ושכח לומר ותן טל ומטר במחלוקת האם חוזר,בשכח במנחה בערב שבת לומר ותן טל ומטר במחלוקת האם מתפלל ערבית שתים,במחלוקת הראשונים בשכח במנחה ביו"ט לומר יעלה ויבוא אם מתפלל ערבית שתים

הלל בראש חודש מנהג, במחלוקת הראשונים אם מברך על ההלל,טעה בהלל יחזור לראש הפרק על אף שהלל דרבנן ,בחידוש הביה"ל שיחזור כדי שלא יעבור על ברכה לבטלה דאורייתא,בחידוש הגרי"ז שהברכה היא לא על המצווה אלא על עצם אמירת ההלל.

שמחת תורה "ועושין בו סעודת משתה לגמרה של תורה"במקור של ביאור הגר"א לסעודת מצווה בסיום משלמה,סיום חמשה חומשי תורה יש אומרים דדוקא תלמיד חכם צריך לסיים, במקור של ביאור הגר"א מהגמרא במנחות שמונה פסוקים שבתורה מי כתבם, "יחיד קורא אותם" ובשיטת רש"י והרמב"ם

בשיטת בעל המאור שביום הראשון לא היה חיוב בבית המקדש,במחלוקת הראשונים למה כשר חסר בשאר הימים,בזה"ז בירושלים אם יש חיוב דאורייתא ואם חסר כשר.

ברכת הנר במוצאי יום כיפור באש ששבת, במוצ"ש אין צריך לחזר על האור במחלוקת הראשונים אם צריך לחזר על הנר במוצאי יוכ"פ, באין לו כוס אם יברך על הנר,במבדיל ביום למחרת אם יברך על הנר, במחלוקת בשבת יוכ"פ אם יכול לברך על נר שלא שבת.

ראש השנה קדושה אחת,בגדר קדושה אחת,שני ימים של ר"ח קדושה אחת או שני קדושות

ראש השנה, שכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון, התפלל תפילת חול בליל ר"ה, אמר האל הקדוש במקום המלך הקדוש בליל ר"ה,אמר האל הקדוש במנחה או נעילה ביוכ"פ אם צריך להתפלל ערבית שתים.

כי תבוא,וידוי מעשרות,ביעור מעשרות,מוני המצוות מונים רק את וידוי מעשרות,וידוי וביעור בזמן הזה, וידוי במקום שלא מבער,בלא ביער אם נאסרו הפירות,בשאלת הספורנו למה זה נקרא וידוי ואיזה חטא עבר.

על הלאו עובר רק אחרי ג רגלים ,בצדקה אם עובר מיד או לאחר ג' רגלים, בנודר לאלתר מתי עובר, בקיימי עניים,בגדר בל תאחר אם לא חייב עד לאחר ג' רגלים או שחייב רק לא עובר על הלאו.

איסור לראות המצרים,על מה סמכו לגור במצרים, האיך הרמב"ם גר במצרים,איסור בזה"ז, לאחר שסנחריב בלבל העולם,לאו שאין בו מעשה,לרדת לפרקמטיא.

איסור מחיקה או הפסד השם,כתב יהוה והוסיף ד ועכשיו יהודה אם עבר על האיסור

פרשת עקב,ברכת המזון דאורייתא.במחלוקת האם ברכה שניה ושלישית דאורייתא או דרבנן. אשה בברכת המזון להוציא איש.במחלוקת אם שלשת הברכות מעכבות זו את זו.חצי ברכה בשומע כעונה וחצי ברכה באמירה אם יוצא.

פרשת ואתחנן, שוכר בא"י חייב מיד בחו"ל לאחר שלשים יום, במחלוקת הראשונים אם שוכר חייב מדאורייתא או רק מדרבנן, במחלוקת המרדכי והרשב"א בבית של ישראל ועכו"ם שותפים אם חייב במזוזה,בנדון רעק"א שאחד שיצא מביתו לכה ימים וחזר שיברך על המזוזה שהרי מזוזה חובת הדר וכשיצא היה פטור

ט' באב אסור בלימוד תורה אבל קורה בדברים הרעים,במחלוקת הראשונים אם אבל מותר לקרות בדברים הרעים,האנק דום באבלות,הרהור בדברי תורה,במנהג לא ללמוד בערב ט' באב מחצות.