שיעורי הרב אריה איתן בסוגיות בפרשת השבוע ומועדים

בא "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך" אסור להניח תפילין בשבת והשיטות שאין איסור אלא שבת לאו זמן תפילין, הולך במדבר מתי מניח תפילין,בחידוש הביאור הלכה שאחד שלא שובת חייב בתפילין בשבת,האיך לנהוג במקומות שספק מתי שבת כמו ביפן, במחלוקת האם תפילין זה כלי שמלאכתו לאיסור.

וארא ז י"א "וַיַּֽעֲשׂ֨וּ גַם-הֵ֜ם חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֛יִם בְּלַֽהֲטֵיהֶ֖ם כֵּֽן" ז כ"ב "וַיַּֽעֲשׂוּ-כֵ֛ן חַרְטֻמֵּ֥י מִצְרַ֖יִם בְּלָֽטֵיהֶ֑ם" אומרת הגמרא בלטיהם אלו מעשה שדים בלהטיהם אלו מעשה כשפים, הסבר לחילוק בין כשפים לשדים,במחלוקת הראשונים אם מעשה שדים מותר,במחלקת הרמב"ם והראשונים האם כישוף הוא יש מאין או רק מראית עין, חידוש בשיטת הרמב"ם במעשה שדים.

שמות "של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא" איסור נעילת נעלים בבית המקדש,בשאלת התוס' שזה נלמד מהפסוק "מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי" במח' האם יש מורא מקדש מדאורייתא גם בהר הבית או רק בעזרה,מח' הרמב"ם והראב"ד אם יש קדושת בית המקדש בזמן הזה,ביאור לרמב"ם שיש שכינה בזה"ז בבית המקש והלא עשרה מסעות נסעה שכינה ,לדעת הראב"ד שאין קדושה האם יש מורא מקדש.

ויחי "אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" פתח יעקב אבינו ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" הגמ' בפסחים התקינו שיאמרו אותו בחשאי (בלחש),ברוך שם בקול ביום כיפור, האיך אומרים ברוך שם בקול בתפילת יוכ"פ קטן, דילג על ברוך שם אם חייב לחזור, בשיטת הרמב"ם שברוך שם הוא מנהג לומר,לא כוון בברוך שם האם חייב לחזור,כוונת השם בקריאת שמע.

עשרה בטבת בסליחות "בְּשָׁלֹשׁ מַכּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה הִכַּנִי וכו' וּמֶלֶךְ יָוָן אִנְּסַנִי לִכְתֹּב דָּת יְוָנִית" צום שמונה בטבת, נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, במחלוקת רבנן ורשב"ג אם ספרי תורה נכתבים בכל לשון או רק ביוונית,האם יש איסור לתרגם התורה מדאורייתא מדרבנן או רק אין בזה קדושת ס"ת,בדברי החזו"א האיך יש כח לחכמים לקבוע לאיזה ספר יהיה קדושת ס"ת ולאיזה לא ,תרגום אונקלוס ותרגום בזמן הזה...

חנוכה "כבתה אין זקוק לו" במחלוקת תרומת הדשן והט"ז האם בערב שבת כבתה זקוק לו,הדלקה ע"י חש"ו,הדלקה נרות חנוכה ע"י גוי.

וישב,חנוכה, "והבור ריק אין בו מים" בשעה ששב יוסף מקבורת אביו בירך ברוך שעשה לי נס במקום הזה.נס חנוכה מברכים על השמן ולא על עיקר הנס לנצחון מלכות ישראל מאתים שנה, וכן ביוסף על על מה שיצא מהבור ולא על המלוכה, בשיטת האבודרהם שהובא בשו"ע רי"ח י"א שאינו מברך על נס אלא בנס שהוא יוצא ממנהג העולם, בשאלת הראשונים לשיטה שחילקו השמן לשמונה ימים והרי אין סומכים על הנס,מערב עד בוקר זה שיעור או זמן המצווה.

וישלח "והוא עבר לפניהם" כל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן חוץ מטבילה,במחלוקת הראשונים האם רק בטבילת גירות או בכל טבילת טמא,בדברי השל"ה שיטבול יברך ויטבול שוב, במחלוקת האם צריך כוונה לטבילה,בטבל והתכוון לא לצאת האם עלתה לו טבילה,כלי שנפל למקווה האם עלתה לו טבילה.

ויצא "וידר יעקב נדר לאמר" בשאלת הראשונים האיך יעקב נדר הרי אסור לנדור,נדר בשעת צרה,במחלוקת ר' מאיר ור' יהודה אם טוב שלא ידור גם מנדר ושילם,בנדר ונאנס האם יש לו שכר על המחשבה לקיים מצווה.

תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו ה" אומד זה למעשרות היה, משנה באבות אין מעשרים אומדות, האם תרומה גדולה מעשרים באומד,במחלוקת הרמב"ם והראב"ד האם אברהם נצטווה ראשון כל המעשרות או יצחק, האם בזמן הזה שמעשרות דרבנן יש את וציותי את ברכתי.

חיי שרה "שים נא ידך תחת ירכי ואשביעך בה" הגמרא לומדת מכאן שצריך בשבועת מודה במקצת נקיטת חפץ,בשאלה האם נקיטת חפץ היא שבועה חזקה יותר או שזה רק דין לאיים על הנשבע,נשבע בלי נקיטת חפץ האיך נשבע שוב הרי הוא חשוד על השבועה,האיך ת"ח יכול להישבע בתפילין.

וירא "ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך" במחלוקת אם זה שם חול או שם קודש "ויבא אלהים אל אבימלך בחלום" ספק אם זה משמות הקדושים,בספק שם קדוש מה מכוון הסופר,אמאי בכתיבת ספר תורה צריך אמירה של הריני כותב לשם ס"ת ובכתיבת שם יש סוברים שמספיק מחשבה לקדושת השם.

לך לך "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאוד" המשנה באבות "שלי שלי ושלך שלך" י"א מידה בינונית וי"א מידת סדום, בביאור רבנו יונה והגור אריה למשנה,בר מצרא מדין כופין על מידת סדום,בשאלת הרמב"ן מאי שנא חטא סדום לבין החטא של פילגש בגבעה שלא נענשו כמו סדום.

פרשת נח "אך את דמכם לנפשותיכם אדרוש" איסור מאבד עצמו לדעת, במחלוקת האם מאבד עצמו הוא רוצח או איסור חדש,האיך שאול הרג עצמו,איך דוד הרג את את הנער העמלקי שהרג את שאול,המקור של המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעולם הבא.

המשנה בכלים:בבריאת העולם,ביום הראשון טומאה, בשני אין בו טומאה, בשלישי יש בו טומאה, ברביעי ובחמישי אין בהם טומאה,וכל שנברא ביום הששי טמא.בביאור הרמב"ם והר"ש למשנה,כלי שנוצר מאדמה שבאה מהירח אם מקבל טומאה, ביאור מדוע לא אג"ו יום כיפור.

נחמיה "ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד:"ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים"האיך עשו סוכות בבית המקדש הרי יש איסור לא תטע לך כל עץ, האם הכהנים היו צריכים סוכה לאכול לחם הפנים,האיך אפשר לומר שלא עשו סוכות מימי יהושע עד לעזרא

בשיטת הב"ח שבאכילה בסוכה צריך לכוון טעם המצווה של "למען ידעו דורותיכם" באחד שאכל וכיוון בפירוש שלא רוצה לצאת בלמען ידעו האם בכל זאת יצא ,האם מצוות צריכות כוונה גם באכילה של סוכות שכן נהנה,במחלוקת הראשונים אם בלילה הראשון חייב לאכול כזית או כביצה.

"אכילה ביום כיפור של פחות מכותבת" מדאורייתא מדין חצי שיעור או מדין ועינתם, בירושלמי שמודה ר"ל ביוכ"פ שחצי שיעור אסור, אוכל שיעורים האם יכול לעלות לתורה במנחה ביוכ"פ, נשבע לבטל חצי שיעור אם חשיב נשבע לבטל המצווה.

ראש השנה:מקצת תקיעה בחיוב ומקצתה שלא בחיוב, מקצת תרועה בחיוב ומקצתה שלא בחיוב, זה צריך פשוטה ראשונה וזה צריך פשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה את שניהם,האריך בתקיעה אחרונה של תשרת כשיעור ב תקיעות כדי שתעלה לו לשם תקיעה אחרונה של תשרת ובשביל ראשונה של תשת,מתי הזמן של תחילה וסוף.

פרשת כי תבוא "עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבמשנה תורה קודם ראש השנה מ"ט כדי שתכלה השנה וקללותיה, לבני מערבא שסיימו רק בשלש שנים האם שייכת התקנה,אין מפסיקין בקללות, שלא לברך על פורעניות למנהג הש"ס שלא היו מברכים בתורה רק העולה הראשון והאחרון ,החילוק בין קללות של בחוקתי לקללות של כי תבוא.

פרשת כי תצא "ולנערה לא תעשה דבר" אונס רחמנא פטרי,רמב"ם בספר המצוות מונה לאו לדיין והרמב"ן לא מנה,בשאלה אם אונס זה פטור מאונסים או שהמעשה לא מתייחס אליו,אונס בקיום מצוות.

פרשת שופטים, במחלוקת הראשונים האם יש מצווה למנות שופטים ושוטרים, דיין שאינו מוסמך שפועל מכח שליחותייהו - דבני ארץ ישראלקעבדינן, האם זה דאורייתא או רק מדרבנן מכח הפקר בי"ד, בי"ד של גירות בזה"ז מכח מה פועל.

 פרשת ראה "אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך" בסתירה ששואל רש"י מהפסוק "לא יחדל אביון מקרב הארץ" החילוק בין אביון לעני לגבי צדקה ולגבי שכר שכיר,במחלוקת במתנות לאביונים אם יוצאים בנתינה לעניים.

עקב"ואכלת ושבעת וברכת" חיוב ברכה ראשונה,במחלוקת הראשונים אם מברך בספק בירך ברכה ראשונה,אונן ואנוס על ברכה,שכח והכניס משקין לתוך פיו בשיטת הרמ"א שמברך אחרי ששתה,האם הדין של אסור לאדם להנות בלא ברכה נאמר גם ברכה אחרונה.

פרשת ואתחנן "וכתבם על מזוזת ביתך" חיוב מזוזה בשכירות לטווח קצר בארץ ישראל, מלון ופונדקאי,מזוזה ופרשיות התפילין בשיטות הראשונים אם קובעים בעמידה או בשכיבה.