עושים זיכרון - הפודקאסט של יד ושם

פרידות היו חלק קשה ומהותי  בחיי היומיום בתקופת השואה. פרידות מהבית, מהמשפחה ומהאהובים, ובעצם, מכל מה שהכירו עד כה. בפרק הזה נאזין לארבעה ניצולי שואה שיספרו על רגעי פרידה שונים,  על פרידות שהתרחשו לעיתים ברגע, לעיתים במילה ולעיתים  בשתיקה מוחלטת.     ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד״ר יעל ריצ׳לר-פרידמן כתיבה ועריכת תסריט: ליהיא צדוק, נעמה גליל, לירז לחמנוביץ, ד״ר בלהה שילה  קר...

בפרק נאזין לשלוש ניצולות שואה שגורשו מבתיהן יחד עם משפחתן. נשמע מהן על המשמעויות של הגירוש מהבית; על הרגשות הנלווים לפרידה מהבית ועל ההתלבטויות הקשות - מה לקחת ומה להותיר מאחור.   ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן כתיבה ועריכת תסריט: ליהיא צדוק, לירז לחמנוביץ, ד״ר בלההשילה  קריינות: עפרה הלחמי עריכת סאונד: טל כרבי, סטודיו יונייטד טווינס עיצוב סאונד...

בפרק נאזין לעדויות של ניצולים על  אהבה שחוו במהלך שנות השואה - איך הצליחה אהבה להתפתח ולהתקיים גם  במצבים של ייאוש וחוסר תקווה, כיצד היא נתנה כוח לשרוד, והאם בכלל יכולה הייתה  להתממש במציאות הכאוטית של תקופת השואה.    ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן כתיבה ועריכת תסריט: ליהיא צדוק, ד"ר בלהה שילה, לירז לחמנוביץ קריינות: עפרה הלחמי עריכת סאונד: טל כרבי, סטוד...

בפרק נאזין לעדויות ניצולים שיספרו מה היה הרעב בתקופת השואה. כיצד אפשר להסביר מושג  שאין לנו דרך לתפוס אותו?  כיצד הרעב השפיע על הגוף ועל הנפש? - והאם בעולם אפוף  רעב ניתן בכלל לדבר על בחירה?   ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן כתיבת תסריט: ליהיא צדוק, לירז לחמנוביץ, ד"ר יעל ריצ'לר פרידמן קריינות: עפרה הלחמי עריכת סאונד: ניר לייסט עיצוב סאו...

ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן מארחת את ד"ר דוד זליברקלנג, חוקר בכיר במכוןהמחקר של יד ושם. הפרק יעסוק בשחרור מהמחנה, במצבם של הניצולים ובמשמעותו של ה 27 בינואר כיום הזיכרון הבינלאומי לשואה   ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן יעוץ תוכן: שלומי ברנד, דפנה קנאי, שלומית שטיינר, איתן ויילר הקלטת סאונד: צביקה נבו עריכה ועיצוב סאונד: מור סיון, סטודיו...

תיאור - ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן מארחת את ד"ר דוד זליברקלנג, חוקר בכיר במכון המחקר של יד ושם. בפרק יעסוק בסוגי התיעוד השונים שנותרו מהמחנה ובמשמעות שלהם.   ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן יעוץ תוכן: שלומי ברנד, דפנה קנאי, שלומית שטיינר, איתן ויילר הקלטת סאונד: צביקה נבו עריכה ועיצוב סאונד: מור סיון, סטודיו יונייטד טווינס הפרקים הופקו ה...

ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן מארחת את נעמה גליל, פרויקטורית תוכן ביד שם. בפרק זה ננסה להבין את משמעות וחשיבות ההשתייכות הקהילתית במחנה ואת המאפיינים המיוחדים של קהילות שונות בו.   ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן יעוץ תוכן: שלומי ברנד, דפנה קנאי, שלומית שטיינר, איתן ויילר הקלטת סאונד: צביקה נבו עריכה ועיצוב סאונד: מור סיון, סטודיו יונייטד טווינס...

נשמח לשמוע מה חשבתם על הפרק. כתבו לנו בדף הפייסבוק שלנו: ⁠⁠ https://www.facebook.com/profile.php?id=61586737651155 ⁠⁠ ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן מארחת את פרופ' חוי דרייפוס, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב וראש המרכז לחקר השואה בפולין ביד ושם. בפרק זה נעמוד על המורכבות הבלתי אפשרית של חיי האסיר במחנה, איבוד הזהות, החיים בצל ההשמדה והניסיונות להיאחז בתקווה. קרדיטים ניהול פרויקט ועריכת...

נשמח לשמוע מה חשבתם על הפרק. כתבו לנו בדף הפייסבוק שלנו: ⁠⁠ https://www.facebook.com/profile.php?id=61586737651155 ⁠⁠ ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן מארחת את ד"ר יואל זיסנווין, מנהל מחלקת חסידי האומות העולם ביד ושם. בפרק זה נסקור את המידע שהגיע אל העולם הרחב על המחנה בתקופת השואה, מי שלח את המידע, לאן הוא הגיע והאם ננקטו פעולות בעקבות כך.   ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי:...

נשמח לשמוע מה חשבתם על הפרק. כתבו לנו בדף הפייסבוק שלנו: ⁠https://www.facebook.com/profile.php?id=61586737651155⁠ ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן מארחת את ד"ר יוחאי כהן, מנהל מחלקת הדרכה וקה לרחב ביד ושם. בפרק זה ננסה להבין מדוע דווקא אושוויץ הפך לסמל השואה ומה המשמעויות הנובעות מהיותו סמל שכזה.   ניהול פרויקט ועריכת תוכן: לירז לחמנוביץ יעוץ פדגוגי: ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן יעוץ תוכן: של...

שיחות על אושוויץ - סדרת פודקאסט חדשה לציון ה- 27 בינואר, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה. עכשיו באפליקציות הפודקאסטים. הפרקים הופקו הודות לתרומתם הנדיבה של: Steven Baral  The ASPER foundation 

בעקבות הוצאתו לאור של הספר "חובה מנחמת: תנועת המוסר והשואה בהגות ובמעשה ", נפגשנו עם מחברו הרב ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי לשיחה על הזרמים של תנועת המוסר, אופן התמודדותם עם עליית הנאצים ועם מאורעות השואה, ודנו בתגובות לשבר התאולוגי שנוצר בעקבותיה. הפרקים הופקו הודותלתרומתם הנדיבה של  -  Steven Baral   The ASPER foundation 

בפרק זה נספר את סיפורה של קהילת מונקאץ בכלל ואת סיפורה של הגימנסיה העברית בה בפרט. הסיפור של מונקאץ' מחזיק ביסודות הקיום היהודי המורכב והעשיר ערב השואה, ו"התקווה" של ילדי הגימנסיה היא לא רק שיר, אלא סימבול מושלם לכך.  הפרקים הופקו הודות לתרומתם הנדיבה של: Steven Baral  The ASPER foundation 

בשבת כא' בתמוז תש"ג, 24 ליולי 1943, התקים בגטו קובנה שבליטא קונצרט חגיגי ומיוחד, אותו ניגנה תזמורת הגטו. הקונצרט התקיים בעברית ובסתר מחשש הגרמנים שאסרו על כל פעילות לאומית וציונית בגטו. חלקם הגדול של השותפים לקונצרט זה-  הנגנים, הזמרים וקהל הגטו - לא שרד ונרצח בשואה. פרק זה של 'עושים זיכרון' מוקדש לזכרם. צוות יד ושם - ניהול פרויקט: לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק: נעמה גליל;...

גטו טרזין היה המחנה גטו היחיד שהוקם במרכז אירופה. אחד המאפיינים הייחודיים שלו היו בתי הילדים, ''היים'. פרק זה של "עושים זיכרון" עוסק בְילדי גטו מחנה טֶרֶזין והוא מביא את סיפורם של הילדים מהיים 1, יוצרי עיתון הילדים "ודם".צוות יד ושם: ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה ונעמה גליל; עורכת ראשית – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ&#...

"שתיקת הניצולים" הוא דימוי רווח שהשתרש לאחר השואה ונוכח לעיתים גם בשיח הציבורי כיום. אבל, האם באמת הניצולים לא דיברו? האם לא רצו לספר ולהשמיע את שעבר עליהם בתקופת השואה? אם דיברו, אז מי, ובפני מי. על מה דיברו, ומדוע נוצר הדימוי של "השתיקה"? פרק זה של עושים זיכרון, הפודקאסט של יד ושם, יוקדש לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ולנושא השנתי של יד ושם – כאב השחרור והצמיחה.  

 ד"ר אלה פלורסהיים מראיינת את ההיסטוריונית מגלי רונו קטורזה על ספרה " מריאן – חייה ומותה של גיבורת המחתרת היהודית בצרפת ". הספר מתאר את סיפורה של מריאן כהן, יהודייה ילידת גרמניה, שפעלה במסגרת המחתרת היהודית בצרפת והבריחה ילדים יהודים מעבר לגבול לשווייץ, תחת הכינוי המחתרתי "קולן".הפרק הופק על ידי מכון המחקר הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם.

ד"ר  אלה פלורסהיים מראיינת את ד"ר נעמה שי"ק על ספרה, בצריחות אילמות'. הספר עוסק בתלאותיהן של האסירות היהודיות באושוויץ־בירקנאו והוא משרטט קווים לדמותה של ההתנסות הנשית במחנה- מהפרדת הנשים מהילדיהן ועד הריון, מחזור ופגישות עם מנגלה. הפרק הופק על ידי מכון המחקר הבינלאומי ביד ושם.

בפרק זה נעקוב אחר גלגוליו של שיר הפרטיזן. על מנת להבין את דרכו המפותלת, נחזור אחורה, הרחק בזמן ובמקום, אל אירופה של שנות ה-40' של המאה ה-20, אל יערות הפרטיזנים, נלווה את השיר במסע עלייתו משם אל ארץ ישראל והפיכתו, בשינוי אדרת, לאחד השירים המזוהים ביותר עם מלחמת העצמאות ונגלה כיצד הפך לאחד השירים המושרים בפי זמרי הז'אנר הים תיכוני כדוגמת זוהר ארגוב, אביהו מדינה ואחרים.  חומרים להרחבה   &quot...

עבור היהודים היוונים היו לַשירה ולַשירים תפקידים ייחודיים. פרק זה יוקדש לַתופעה המרתקת של שירים ששרו יהודי יוון בְמַחֲנות אושוויץ, שאליהם נשלחו מרביתם, ולסיפור של קהילות שהעבירו את תרבותן השירית לכל מקום. הפרקים הופקו הודות לתרומתם הנדיבה של: Steven Baral  The ASPER foundation 

בתוך 'אפר ואבק', האלבום הביוגרפי והאינטימי של יהודה פוליקר ושותפו לדרך יעקב גלעד נמצא גם שיר אחד זר לכאורה, הגרעין שממנו התחיל הפרויקט; השיר "התחנה הקטנה טרבלינקה". השיר נכתב בגטו ורשה על ידי ולדיסלב שְלֶנְגֶל, מי שזכה לַכינוי "משורר הגטו". מה ידעו בגטו על טרבלינקה? מתי נכתב השיר? איך הוא הגיע לידיהם של פוליקר וגלעד?  אנחנו מזמינים אתכם להאזין לסיפור המרתק הטומן בחובו ה...

בשנת 1970 פירסם המשורר ושורד השואה דן פגיס שיר קצר בן שש שורות. הוא לא מזכיר את הנאצים, הוא לא מזכיר את הגטאות או המחנות או את השמדתם של קרוב לשישה מיליון יהודים. ועדיין נדמה שהשיר האיקוני הזה לוכד בשש שורותיו את המהות של השואה כולה. בפרק הזה ג'קי מצגר, מורה, מדריך ומרצה ותיק ביד ושם, חושף את שלל הרמיזות החבויות בין מילות השיר, במרכזו מציב פגיס את חוה - אם כל חי. 

אלפרד וצלר ורודולף ורבה נשלחו לאושוויץ בשנת 1942. במשך שנתיים הם היו עדים להתרוקנותה של אירופה מיהודיה, לרציחתם היעילה והשיטתית. בראשית 1944, לאחר שרוב היהודים בה כבר נרצחו, אסירי המחנה קיבלו פקודה להרחיבו, ואף להכניס את מסילות הרכבת לתוך מחנה ההשמדה, כמעט עד למשרפות עצמן. וצלר וורבה ידעו כי הקהילה היהודית האחרונה שנשארה- יהודי הונגריה הם הבאים בתור. הם החליטו לעשות את הבלתי אפשרי. לאסוף ראיות ולב...

ב 24 ביוני 1944 אדק גלינסקי, אסיר פולני פוליטי ואסירה יהודייה בשם מלה צימטבאום יצאו משערי מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו. אדק, מחופש לאיש ס.ס ליווה את מלה שהתחזתה לאסיר שנשלח לעבודות סניטציה. ברגע שעברו את נקודת הביקורת, החלה בריחתם מן המחנה. הגרמנים הוכו בתדהמה- "מלה? איך מלה שלנו ברחה?" ברישומי המחנה היו בסך הכל 928 בריחות מתועדות, רובן הגדול נכשל. אבל הבריחה הזו, היתה אחת מן הברי...

בשבועות הראשונים לכיבוש הנאצי איבד רבי קלונימוס קלמיש שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה את בנו, כלתו, גיסתו ואימו. לאחר מכן נכלא יחד עם שאר יהודי העיר בגטו ורשה. מראשית הכיבוש, נשא האדמו"ר דרשות, אותן העלה על הכתב, תחת הכותרת 'חידושי תורה משנות הזעם'. בדרשות אלה ניסה לחפש את הפשר והמשמעות של הסבל והגורל של העם היהודי בתקופת השואה. בפרק זה נבחן כיצד הוא מבין את המאורעות שעובר העם היהודי בתק...