עושים זיכרון - הפודקאסט של יד ושם

נובמבר 1940 הכניסו הכובשים הגרמנים של ורשה קרוב ל 400 אלף יהודים, שהיוו למעלה משליש מאוכלוסיית העיר, לתוך שטח של פחות מ 2.5 אחוזים משטח העיר, ולאחר מכן הקיפו אותו בחומה. בגטו הסגור התכנסה קבוצה של יהודים כדי לתעד את המתרחש. הם כתבו על מחלות, רעב ועינויים פיזיים ופסיכולוגיים כאחד, אבל גם על עצמם, על משפחותיהם ועל רגעים מעטים של נורמליות בתוך כל הזוועה. הקבוצה הזו ייסדה את הארכיון המחתרתי "עונג...

ב 12 בנובמבר 1938 כינס הרמן גרינג, מי שהיה מספר 2 במפלגה הנאצית, ישיבה גורלית, רבת משתתפים מן הדרג הבכיר של המפלגה והממשל. במהלכה, לאחר שורה של גזירות חדשות שנקבעו אמר: "לא הייתי רוצה להיות יהודי בגרמניה". בשש השנים הראשונות לקיומה, תיקנה הממשלה הנאצית למעלה מ-400 גזירות ותקנות שנישלו את היהודים בהדרגה שיטתית מזכויותיהם ורכושם והפכה אותם למוקצים במדינתם. הכל במסגרת "חוקית" וללא...

כשעוסקים בשואה יש לפעמים נטייה לתאר את הנאצים ושותפיהם כמפלצות, כמי שביצעו פשעים לא אנושיים, שלא מן העולם הזה. אבל חשוב לזכור שהשואה היא אירוע היסטורי שמבצעיו היו בני אדם וקורבנותיו היו בני אדם. עשרות אלפי גרמנים ובני לאומים אחרים נטלו חלק ממשי ברצח המוני ומאות אלפי אנשים אחרים אפשרו את ביצועו. הפעם ב 'עושים זיכרון' נארח את ד"ר דוד זילברקלנג, היסטוריון וחוקר בכיר במכון המחקר ביד ושם,...

ב 23 באוגוסט 1942 נתפס והובל יעקב ויירניק, נגר ובנאי, לכיכר השילוחים בגטו ורשה, משם נשלח בקרונות משא למחנה ההשמדה טרבלינקה. ויירניק צורף לקבוצת עבודה של בנאים שבין היתר הופקדה על בנייתם של עשרה תאי גז במחנה. בשניים באוגוסט 1943 פרץ מרד אסירים במסגרתו הצליחו לברוח מן המחנה כמה עשרות אסירים, ויירניק ביניהם. כבר בשנת 1944 כתב ויירניק עדות אודות המחנה שפורסמה עוד בשנה זו תחת הכותרת 'שנה בטרבלינקה&...

אלה היתה ילדה בת 11 כשכוחות גרמניים כבשו את העיירה בה גרה עם הוריה וששת אחיה. כאשר הובלו מהגטו אל בורות הירי, החליטה אימה שהם בורחים אל היער למסתור. בימי החורף הקשים מצאו מקלט אצל איכרה שהכירו מלפני המלחמה. לאחר זמן מה נאלצה המשפחה לחזור אל היער ואלה הושארה כדי לעבוד ולהיות מי שתבריח אוכל עבורם. כשנפרדו אמרה לה אימה "את תישארי ותספרי עלינו". בקיץ 2019  נפגשה אלה עם עירית דגן מבית הספר הב...

השואה לא יכולה הייתה להתבצע על ידי הרוצחים בשטח בלבד. רצח בקנה מידה כה גדול, שהשתרע על פני שטחים כה נרחבים, הצריך מנגנון עצום שאויש על ידי מאות אלפי אנשי מינהל ורשויות הביטחון של המדינה. איך יכלו כל כך הרבה אנשים "רגילים" לכאורה, לקחת חלק ביודעין בפשעים כאלה? בפרק זה אנו מקבלים הצצה לתופעה המטרידה הזו, דרך דמותו של קצין משטרה גרמני אחד, פול סאליטר, שהופקד על ליווי רכבת של 1,007 יהודים מג...

באביב 1944 נשלחה שרה לייכט יחד עם משפחתה מביתה שבטלגד, כפר קטן בטרנסילווניה, למחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ בירקנאו, והיא בת 15 בלבד. בקיץ 2019 ניפגשתי איתה בביתה שבירושלים, שנתיים לפני שהלכה לעולמה, לשיחה מרתקת, מרגשת וכנה. על געגועים, על אירועים בלתי נשכחים ובלתי נסלחים, על גרמני אחד טוב ועל שאלות, שבדרך כלל לא שואלים.. על הבחירה להביא ילדים לעולם לאחר המלחמה, על רגשות אשם, ועל החיים לאחר ולצד איר...

פרק זה נמשיך ונדבר עם ד"ר נעמה שי"ק, היסטוריונית וחוקרת שואה, על מסירת העדות לאחר השואה. על האינטראקציה המורכבת שבין מוסר העדות, שורד השואה, לבין המאזין לה, המנסה לתפוס את ה"בלתי נתפס". מהי 'מידת הודאות' המונעת מאתנו להקשיב או להבין באמת? וכיצד יראה זיכרון השואה בעולם ללא עדים? 

בספרם 'עדות' הגדירו החוקרים דורי לאוב ושושנה פלמן את השואה כ'אירוע ללא עד'. הגדרה זו תהיה אולי מפתיעה עבור רבים מאיתנו מכיוון שאנחנו חיים בעידן בו לעדות ולעדים שורדי השואה, מקום מרכזי כל-כך באופן בו אנו עוסקים או זוכרים את השואה. נדמה לנו כי יש שפע של מקורות דרכם אנו יכולים לנסות ולהבין את השואה כאירוע היסטורי. בפרק הזה ב'עושים זיכרון' נשוחח עם ד"ר נעמה שי"ק, היסט...

בפרק זה נמשיך ונעקוב אחר גורלם של היהודים אשר נכלאו בגטו מינסק, ונתמקד באחד המאפיינים הייחודיים שלו - המחתרת החזקה שצמחה בו כבר למן הימים הראשונים לסגירתו. מאפיין ייחודי נוסף בהקשר זה הוא העובדה כי המחתרת והיודנראט - ההנהגה הרשמית בגטו, שיתפו פעולה באופן מלא ופעלו יחד למען האפשרות היחידה כמעט להצלה: בריחה אל היערות הסמוכים, אל הפרטיזנים. אולם, האם כלל האוכלוסיה יכולה היתה לברוח? מה המשמעות של חיים...

גטו מינסק היה הגטו הרביעי בגודלו, אולם מסיבות רבות סיפורו כמעט ואינו מוכר. רוב העדים והעדויות אודותיו נותרו במשך שנים רבות מאחורי "מסך הברזל" או חתומים בארכיונים שנפתחו רק לאחרונה. אין זה סיפורו של "עוד גטו". גטו מינסק היה גטו ייחודי במובנים רבים בשל מיקומו בשטחי ברית המועצות, אוכלוסייתו שעברה סובייטיזציה כבר בשנות ה-20 של המאה, אליה נוספו פליטים מפולין ומגורשים מן הרייך, והמחת...

ספרו 'זמן שאול' הקדיש פרימו לוי פרק בשם "מלך היהודים של גטו לודז' " למי שעמד בראש מועצת היהודים בגטו מרדכי חיים רומקובסקי. בין היתר כתב: "סיפורו של רומקובסקי לא תם ולא נשלם, הוא הרה שאלות יותר מאשר בכוחו לספק תשובות... הוא צועק ותובע פירוש... אך הפירוש אינו פשוט". האם היה אדם תאב שלטון שמסר את בני עמו,  או מנהיג שאחראי להצלתם של כעשרת אלפים יהודים?  הפעם ב 'עושי...

בתקופת השואה הפעיל המשטר הנאצי מערך נרחב של משתפי פעולה, ביניהם גם יהודים שהיו בעלי תפקידים מטעם המשטר הן בגטאות והן במחנות. בזמן ששיתוף פעולה עם האויב נתפס, הן על ידי החברה והן על ידי המערכת המשפטית כמעשה של בגידה, עולה השאלה כיצד צריך להתייחס למשתפי פעולה יהודיים בתקופת השואה. המשמעות של מעשיהם הייתה מצד אחד הרעת מצבם של חלק מן היהודים אולם, מן הצד השני, דרך להצלת חייהם וחיי משפחתם.  אבל  האם ני...

לאחר 20 שנות שתיקה בנוגע לחוויותיו בתקופת השואה,  הקריא ז'אן אמרי בתסכית הרדיו של דרום גרמניה את המסה הראשונה שכתב אודות חיי האסיר במחנה- "אינטלקטואל באושוויץ". בתוך שנתיים השלים את חמש המסות שהרכיבו את ספרו "מעבר לאשמה ולכפרה- ניסיונותיו של אדם מובס לגבור על התבוסה". אמרי, נולד בוינה שבאוסטריה בשם הנס חיים מאייר. על-פי ההלכה הוא לא  היה יהודי. הוא לא הגדיר עצמו יהודי. אך מ...

משך שנים רבות הניצחון במלחמת העצמאות יוחס רק לדור הצעיר של ילידי הארץ. אולם שני שליש מהכוח הלוחם בחלקה השני של המלחמה- לאחר הכרזת העצמאות והסרת מגבלות העלייה של הבריטים,  הורכב מניצולי שואה. מי שרק שנים ספורות קודם לכן חוו טראומה בלתי נתפסת, שנותרו בודדים ממשפחותיהם, מקהילותיהם, ובחרו בדרך הקשה יותר - לארץ ישראל. אלו שכונו אבק אדם, ונתפסו כמי שהלכו כצאן לטבח, נלחמו שכם אל שכם עם בני הארץ על מדינה...

שמרקה קצרגינסקי היה אמן ומוזיקאי מוכשר ותוסס אשר הוביל קבוצת אמנים צעירה בשם"יונג וילנע"-וילנה הצעירה. חבר נוסף בקבוצה היה מי שיתפתח להיות גדול משוררי היידיש- אברהם סוצקבר. פרוץ המלחמה והפלישה של גרמניה הנאצית לוילנה שינו את חייהם ואת יצירתם מן הקצה אל הקצה, והובילו אותם לקחת חלק במשימת חייהם- הצלת אוצרות הרוח היקרים ביותר של העם היהודי. הם היו חלק מבריגדת הנייר- מחתרת שנאבקה להצלת אוצרו...

בשנים שלאחר המלחמה בחרו למעלה ממאה חסידי אומות העולם  להמשיך ולקשור את גורלם בגורלו של העם היהודי, ולבנות מחדש את חייהם כאן בישראל . בחירה זו לוותה באתגרים וקשיי השתלבות שונים הכרוכים בשפה, תעסוקה, מנטאליות שונה ולעיתים אף חיים בבדידות. סיפוריהם לרוב לא היו מוכרים כאן בארץ, ומקום קבורתם של חלקם לא היה ידוע. הפעם בעושים זיכרון, נקדיש את הפרק לחסידי אומות העולם שחיו בישראל ועל פרוייקט 'חסד אחרון...

ב- 28 בספטמבר 1941 פורסם צו גרמני שהורה על יהודי קייב והסביבה לאסוף בגדים וחפצים ולהתייצב בצומת לא הרחק מתחנת הרכבת המקומית. השמועות בעיר היו על גירוש ויישוב מחדש, אולם זו הייתה רק אשליה. הם הוצעדו לעבר שורה של גאיות- שם הם נורו במשך יומיים. על פי דוח עדכני, ב 29 וב 30 בספטמבר 1941 נרצחו 33,771 יהודים על ידי כוחות גרמנים בסיוע יחידות משטרה מקומיות.  לאורך המלחמה כולה נרצחו ב בבי-יאר, שהיה גיא ההרי...

ב24 בדצמבר 1941, צלם גרמני, קצין אס-אס, תעד רגע נדיר וכמעט בלתי אפשרי. הוא צילם תמונה משותפת שלוש נשים צעירות, יהודיות, חברות תנועת החלוץ דרור, במסיבת חג המולד במטה הגסטאפו בגרודנה. כל אחת מהן קיבלה עותק מן התמונה- עותק אחד אבד, עותק שני הוחרם והביא ללכידתן של שתיים מהן ושילוחן לאושוויץ העותק השלישי שרד. בזכותו, אנו נחשפים לסיפור גבורה יוצא דופן של שלוש קשריות- לונקה קוז'יברודסקה, תמה שניידרמן...

צאלק פרחודניק היה שוטר יהודי בגטו אוטווצק והיה שותף לאקציה בה גורשו כ 8,000 מיהודי העיר, ביניהם גם אישתו אנה וביתו אטלי. צאלק, שהיה בטוח כי הן יהיו מוגנות, הוציא אותן מן המחבוא בו הסתתרו ולקח אותן לכיכר השילוחים, בה הועלו על הרכבת ונשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. צאלק נותר לבדו, אכול רגשות אשם ולאחר כמה חודשים, בעת ששהה במסתור בצד הארי של ורשה, הוא כותב ווידוי, כתב אשמה נוקב, יומן- אותו הוא מקדיש לאי...

ערב מלחמת העולם השנייה חיה בפולין הקהילה היהודית הגדולה ביותר, במשך למעלה משמונה מאות שנה. בתקופת השואה חלה קריסה ביחס לאוכלוסייה היהודית- הן בשטחי פולין הכבושה, והן במדינות ובאזורים רבים ברחבי אירופה, ויהודים נרדפו ונרצחו תוך השתתפות וסיוע של תושבי המקום. הפעם ב"עושים זיכרון" פרופ' חווי דרייפוס, ראש המרכז לחקר פולין ביד ושם ומרצה בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, תדבר...

כמיליון וחצי חיילים יהודים לחמו בצבאות בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה. על פי הערכות כחמש מאות אלף מתוכם לחמו בשורות הצבא האדום- הם נלחמו בחזית רצחנית, לעיתים קרובות בקו הראשון, ובאותו הזמן נאלצו להתמודד עם אנטישמיות ודימוי שלילי, שיוחס להם בקרב סביבתם ובקרב רבים מן הלוחמים לצידם. חיילים אשר גילו עד מהרה מה עלה בגורל משפחותיהם ונלחמו תוך תחושה קשה של יתמות ואובדן. הפעם ב"עושים זיכרון&quo...

ב 10 באפריל 1961, בשעה 8:55 הוכנס אדולף אייכמן לתא הזכוכית בבית העם בירושלים. האולם היה מלא מפה לפה, אנשים בישראל וברחבי העולם כולו נצמדו למקלטי הרדיו והאזינו בדריכות למאה ועשרה העדים שעלו בזה אחר זה וסיפרו, בגוף ראשון יחיד, את מוראות השואה. היתה זו הפעם הראשונה שסיפוריהם של הניצולים עמדו במרכז הבמה והפעם הראשונה שהציבור בארץ עצר, שמע והקשיב. במרכז הפרק יעמדו עדויותיהם של משה בייסקי, ניצול מחנה פל...

ב – 22 ביוני 1941 פתחה גרמניה הנאצית במתקפת פתע נגד ברית-המועצות ופלשה לשטחה במסגרת 'מבצע ברברוסה'. מבצע זה היווה אבן דרך במלחמת העולם השנייה ונקודת מפנה בגורל היהודים. הייתה זו הפעם הראשונה בה נקטה גרמניה הנאצית במדיניות רשמית נרחבת של רצח המוני ובתוך זמן קצר גם שיטתי. לקראת סוף אותה שנה התקבלה ההחלטה על הרחבתו של המבצע לרציחתם של כלל יהודי אירופה. לשם כך החלו בבנייתם והפעלתם של מחנות הרצ...

בתשעה באב תש"ב, 22 ביולי 1942 החל 'הגירוש הגדול' מגטו ורשה. תושבי הגטו, שהיו כלואים בו כבר קרוב לשנתיים, שחיו בתנאים של רעב, צפיפות, קור ומחלות, אשר הביאו לפירוק כמעט מוחלט של כל המסגרות- החברתיות, המשפחתיות, האנושיות, עמדו בפתחו של שלב נוסף בהידרדרות המתמדת, במאבקם להישאר בחיים. במשך למעלה מחמישים יום הובלו, נאספו, נצודו יהודים ברחבי הגטו והובלו לכיכר השילוחים: האומשלאג-פלאץ. שם הועל...