מאחורי הקלעים Behind the curtain

מאחורי כל ספר שרואה אור, עומד מנגנון משומן של עורכים, מו"לים ואנשי שיווק. נטע גורביץ' העורכת הראשית לשעבר של ידיעות ספרים, ומייסדת 'ליטרטי'-ספרים בהתאמה אישית, על  ירידי ספרים, זכויות, מלחמות ותחרויות בין הוצאות, ויל השפעת האלגוריתם וחוקי השוק על איכות הספרים. נטע עזבה את תפקיד חייה, עברה לעולם ההייטק כדי לחזור ולנסות לתקן מחדש את עולם הספרות שהיא כל כך אוהבת. היא עוקצת את השיטה בכלים של השיט...

התמודדות עם צילומי פרידה אחרונים, שנעשו במכוון וביודעין או שהפכו כאלה בדיעבד, אינה רק צילומית אלא בעיקר רגשית. תיעוד מחלתה ומותה של גילי פתיר, ענת גוב, מיכל ניב, בתיה גור וגם הורי הצלמת ורדי כהנא. לצדם מנותחי עיניים במדינות העולם השלישי, או ילדים מוגבלים, וגם עוברי אורח בגן סאקר. פורטרטים של זרים אל מול תיעוד המשפחה המורחבת המגוונת, והאחיות ניצולות אושוויץ. מה חווה הצלמת בכל אחד מן האתגרים השונים....

פורטרט הוא צילום ישיר, תקריב של פני המצולם, ותוצר של מפגש אינטימי בין הצלם לאובייקט שלו. ורדי כהנא, שהתפרסמה בעקבות הצילום האייקוני של אמיל גרינצוויג בהפגנת שלום עכשיו דקות לפני הירצחו, צלמת שנים רבות, צילומיה (אריק ושלום, ענת וגידי גוב, אביב גפן ואמו, רבין ורעייתו ואהוד ברק) הפכו לאייקונים, והיא מספרת איך נוצרת אותה קירבה, פתיחות, והיחשפות, מה קודם לה, וכיצד נולדים הרעיונות והבחירות לצילום המסוים...

440 הרץ הוא תדר הצליל, של הטון לה בפסנתר בשנייה אחת , ונקודת ההתייחסות שממנה מכוונים גם שאר הצלילים. כמעט כל כלי הנגינה מכוונים לפי צליל הפסנתר, אבל הפסנתר זקוק למכוון פסנתרים, מקצוע שנדמה כאפרורי, אך מזמן קשרים עם אנשים מוזרים ופסנתרים ייחודיים. משה פורת, מכוון פסנתרים יותר  מארבעים שנה, לחובבים בעיקר, אבל זכה לכוון גם לפסנתרנים מארי פראייה וצ'יק קוריאה, ומספר על מקצועו המיוחד שהולך ונעלם עו...

בניגוד גמור ליצירה מוסיקאלית חופשית בַּגטאות וּבֿמחנות לצרכים תרבותיים,  נפשיים, של האסירים, מנוגנת בִּכֿפייה מוסיקה במחנות הריכוז לצרכים אחרים מחרידים באכזריותם. הרפטרטואר, והנגנים, נאלצים ללוות בנגינה עינויים והוצאות להורג. מנגד, בגטו טרזין מקימים הגרמנים מחנה לראווה ומאפשרים יצירה תרבותית עשירה ברמה גבוהה מאד, ויצירות מוסיקאליות באיכות גבוהה שחלקן נשארות ונמצאות בידינו היום. עורכת ומגישה:...

"בבית קברות לא עושים מוסיקה". חרף הלך הרוח בגטאות בתקופת השואה, בתנאי רעב, קור, אימה ומוות עולה צורך להשמיע קול, וליצור אמנות שעבורה שווה לחיות. כלי נגינה מוברחים פנימה, תזמורות והרכבים מוסיקאליים מנגנים ושרים, וכך מתאפשרת בריחה מן המציאות, שקט ויופי, אך גם העברת מידע, ואפילו הצלת חיים. תמר מצ'אדו חוקרת מוסיקה בשואה מספרת על המוסיקאים והיצירות שהולחנו ונוגנו מבחירה חופשית בגטאות ובמחנות. חלק א' עו...

הצייר אבנר מוריה על איוריו המיוחדים: להגדה של פסח, למגילת אסתר הארוכה בעולם, ולספרי החומש שהעניק לשני האפיפיורים בוותיקן. איוריו של הצייר אבנר מוריה מוצגים במוזיאונים החשובים בעולם: במטרופוליטן ובמוזיאון היהודי בניו יורק, בספרייה הלאומית של ארה"ב, בספריית הוותיקן, ובמוזיאון ישראל, והוא מספר על תהליך העבודה על קלף, השוזר ומתאים היבט ויזואלי חדשני, לטקסט המקראי העתיק ולעבודת הקליגרפיה. עורכת ומגישה:...

הסיפור הייחודי מאחורי מערכות הקפה, המאפרות, הצלחות וכלי הנוי, במפעל לקרמיקה שימושית "לפיד", שמלווה את תולדות המדינה ככור היתוך אומנותי ואנושי. מרקם של דתות ואומות, כוח נשי דומיננטי, לצד פועלים ואומנים בעלי שם שהופכים חרס ליצירות ופריטי אספנות נדירים. קובי קלייטמן חקר אסף ופגש את המסמכים, הצילומים, והאנשים שהיוו את המפעל. עורת ומגישה: רותי קרן, צילום: מתוך הספר של קובי קלייטמן 'לפיד קרמיקה-כלים בכו...

בארכיון הספרים נשמרות התכתבויות סוערות, מכתבי אהבה, וגם פתקים אישיים, והוא שופך אור חדש על אישיויותיהם ומערכות היחסים האינטימיות של סופרינו ומשוררינו. מרשימת המאהבות של טשרניחובסקי ועד מכתבי הרבי מלובביץ'. גם תגליות מפתיעות ומרגשות, לצד מסמכים סודיים וחסויים.  חלק ב' עורכת ומגישה: רותי קרן See omnystudio.com/listener for privacy information.

מכתבים, קטעי יומן, מפיות נייר מבית קפה, שרבוטים על קופסאות סיגריות, שמורים בארכיון הספרות "גנזים" ומאפשרים הצצה אל רגשותיהם העמוקים של סופרים ומשוררים כמו: ברנר, טשרניחובסקי, לאה גולדברג, יונה וולך, זלדה וגם דן בן אמוץ, יוסי שריד ועוד. הסופר יצחק בר יוסף ארכיונאי בגנזים מביא אנקדוטות מן הארכיון, ומספר על האוספים שנמצאים לעיתים בפחי אשפה, או מנגד תוך פרידה של הסופר/ משורר מכל אשר אסף בחייו.  ח...

המהלך שעושה ליאור ישראלוב, תלמיד ישיבה עדין וביישן, דרך שירות במודיעין כמתרגם ערבית, שני תארים אקדמיים, בספרות ערבית ומדעי המדינה, עד להפיכתו למלכת דראג מפורסמת בשם "סוזי בום". על אומנות הדראג, האיפור, הבגדים, העקבים, ההתנהגות, של גברים שמופיעים בדמויות נשים. התגובות. הסטיגמות. וההעצמה האישית והציבורית באמצעות תפקיד הדיווה הגדולה מהחיים.  עורכת ומגישה: רותי קרן, הבאה לשידור: אבי שמאי See omny...

האם כישרון מוסיקאלי גדול ועצום ככל שיהיה, מבטיח הצלחה? נראה שלא. כדי להגיע אל הפסגות נדרשות תכונות וִיכולות נוספות שאינן מתחום המוסיקה או האומנות כלל. הפסנתרנית אורית וולף מגלה מה מתרחש מאחורי הקלעים של עולם המוסיקאים המבצעים, האימונים המפרכים, התחרויות, האודישנים, המורים הדרשנים,  הכישלונות, ההשפלות, האתגרים, איך צולחים אותם? ועד כמה עיסוק במוסיקה, אולי גם משום כך- יכול להיות מורה דרך לחיים...

היא יהודיה ילידת סנט פטרסבורג אבל כשרקדה בירדן ובמצרים חשבו שהיא ערבייה לכל דבר. הנערה שהתאהבה ברקדנית הבטן בסרט הערבי מספרת על האמנות שמעבר לפנטזיות האקזוטיות על הרמון נשים מפתות, בבטן חשופה ורוטטת, לצלילים המסלסלים. הופיעה בכל העולם-תחילה מול חיילים אמריקנים בסיני, ואז ביפן שם נכלאה בידי נציג שגרירות ארה"ב, בפסטיבל אמנויות קרקס בשבדיה... כך שלגביה האקזוטיקה אינה רק דימוי אלא יש בה מן הממש. עורכת...

קופצת ראש לתוך הלב של הגיבורים. זו צורת התקשורת של שירלי ברקוביץ' עם גיבורי סרטיה וכתבותיה. בחלקה השני של התכנית, נתוודע לסיפורם של אירית ואשר שמבקשים להוליד מזרע בנם שנפל-ילד. סיפורן של הצעירות האתיופיות שעונו ונאנסו והפכו לישראליות, על הלום קרב שאינו מתאושש, וגם על אמן המיצגים הפרובוקטיביים איתי זלאיט. אבל בעיקר על שירלי. על ההקרבה האישית שלה, חיי המשפחה, הכאבים, וההתמכרות המלאה שלה למקצוע שבחרה...

מגלפת נפשות. כך היא תופסת את עצמה ומסבירה מדוע זרים עם סיפורים קשים, פותחים את לבם ומתמסרים למצלמה שלה. כילדה תיעדה את מלחמת המפרץ, ובהמשך עם הסרטים: "שקרים בארון", "בדרך למעלה", ליווי צוות רפואי במשבר נפשי במחלקת קורונה, ועוד..היא חיה עם גיבוריה חודשים, (במאורות סמים, או במהלך ניתוח בתיאלנד) טוטאלית ומשלמת על כך מחיר פיזי ונפשי. הסיפורים מאחורי הגיבורים, הסרטים, והדמות המתעדת אותם. וידוי מרגש עור...

לתווים צורות ופרשנויות מגוונות והדגשים משתנים, וכדי שתזמורת תנגן באותה שפה, יש לדאוג שלמנצח ולכל הנגנים יהיו אותם התווים עם השינויים והסימונים הנדרשים, מוכנים לתחילת הקונצרט. מדובר במלאכה מורכבת, מדויקת מאד שדורשת הבנה עמוקה במוזיקולוגיה ובקריאת פרטיטורות, ולכך אחראים ספרני התזמורת. טל רוקמן ספרנית התווים של הפילהרמונית הישראלית מספרת על רגעים מביכים, מלחיצים, משעשעים ומרגשים מול גדולי המוסיקאים....

כרבע מיליון פאנצ'ים נכתבים לתכניות הסאטירה השונות, אבל בסופו של דבר יש עשר בדיחות למעשה. אדר מירום כותב מונולוגים, בדיחות, מערכונים, ל"ארץ נהדרת", "גב האומה", "בובה של לילה" ועוד תכניות סאטירה, ולטענתו הכל בנוי על מודלים מתמטיים. אז מאין נובעים הרעיונות, איך מתאימים את הסאטירה, לפאנליסט, לשחקן, לסוג התכנית, לשעת השידור וגם לדד ליין בשידור חי. תרגום המציאות לבדיחה כשבעצם לטענתו זהו מקצוע די טראגי....

היכן עומד הצלם, איך תופסים ניתוח לב, לידת חירום, עיניו הנפערות של המתמחה, או הדקות בהמתנה לאיבר מושתל, הרגשות, הסחרחרת הנפשית, הקשר עם הרופאים המתמחים ועם המטופלים. הצלם תום גת לוקח אותנו אל מאחורי הקלעים של צילום סדרת הטלוויזיה "המתמחים" ואל המקום שלו כמתעד מן הצד את הרגעים הקשים והמרגשים של הרופאים העוסקים בהצלת חיי אדם. האהבה שלו למקצוע והתכונות המיוחדות שלו כצלם בסיטואציה כה רגישה.   See...

הוא מגדיר את עצמו "שדכן צלילים". ללא השכלה מוסיקאלית פורמאלית אבי בללי מלחין, זמר, ובסיסט מנקמת הטרקטור, שכותב מוסיקה לקולנוע, לתיאטרון (רינה ירושלמי) וליצירות מחול (אוהד נהרין מבת שבע, נעה דר, יסמין גודר, תמיר גינץ ועוד). אסוציאציות שקשורות לתנועה, מלה, אור וצליל הופכים אצלו למוסיקה שלצליליה רקדנים נעים בחלל. שיחה על הקשר שלו עם הכוריאוגרפים והרקדנים, והרכיבים ההופכים לבסוף ליצירה מוסיקאלית למחול...

פנים מאחורי המסיכות - מפגש ייחודי של ארבעה אנשי "מאחורי הקלעים" הבאים מתחומים שונים. מליקה שכטר ז"ל המאפרת הראשית לשעבר של ה"קאמרי", יכין הירש ז"ל צלם ובמאי קולנוע, פרופ' יגאל שוורץ עורך ספרות (עמוס עוז, אהרון אפלפלד ואחרים) ומעצבת המסכות יהודית גרינשפן, מדברים על הקסם הגדול והאהבה למקצועותיהם שנותרים סמויים מן העין אך מוארים בזכות מסירותם ומשמעותם הגדולה ליצירה האמנותית המסוימת. התכנית הוקלטה בשנ...

מילדות, ממשפחה של אנשי תיאטרון גדי שכטר הוקסם מאחורי הקלעים, שם גדל. בבגרותו בחר להמשיך ולעסוק בצד של "הסודות הגדולים" והפך לעוזר במאי בכיר באופרה הישראלית, שימש יד ימינו של זפירלי, דל מונקו, עמרי ניצן ואחרים כשהוא אחראי לבימוי הלכה למעשה של הפרטים הקטנים, עבודה פסיכולוגית עם הזמרים מול המנצח, סצנות המון, ליהוק ילדים ומקהלה, ואפילו שימש שחקן לעת מצוא. שיחה על התהליך הפרטני של העמדת אופרה לבמה. See...

"הילד חולם", "בית ברנרדה אלבה", "אמא קוראז'" (ביפן) מקצת ההצגות להן עיצב רוני תורן תפאורה, שבתפיסה המקובלת, (רהיטים, קוליסות, מסכים) הולכת ונעלמת ביצירותיו, ועם זאת, עדיין מתרחשת על הבמה (גם אם ריקה) אותה בריאה של עולם נוכח וקיים. בחלקה השני של התכנית, נעמוד על מנגנון המקסם החזותי התיאטרלי, כשהוא מותאם למקום, לתרבות, (סין, יפן, בריטניה, ישראל), לטקסט, לתקופה, למגבלות הז'אנר ולתפיסת הבמאי See omnys...

איך הופכים בצ'יק חדר עלוב לירח? עוד לפני דמויות, עלילה, יחסים, מוסיקה (באופרה)- החלל. התפאורה. האביזרים. האור. הצבעים. כולם מחוללי קסמים, כשהם מצליחים לתפעל את הדמיון. רוני תורן מעצב תפאורה ותלבושות לתיאטרון ולאופרה כארבעים שנה בארץ ובחו"ל, מספר על אותה בריאה של עולם יש מאין שמתרחשת לזמן קצוב רק על במת התיאטרון. אל השעות, הימים, החודשים הארוכים של יצירה והכנה לקראת הרגע המופלא כשהמסך עולה. See omn...

כשסרט קולנוע עדיין בגדר רעיון, מתקיים תהליך ארוך וקפדני של בחירה, ליווי וסיוע מקצועי וכספי מצד הקרנות שתומכות בפרוייקטים האלו בראשית דרכם, ובעלות השפעה עצומה על התוצר הסופי. עמית גורן, איש קולנוע וותיק ועטור פרסים, מנהל את קרן מקור לסרטי קולנוע וטלוויזיה ומספר על הבחירות, המעורבות, המניפולציות, ועל הכוח בהכרעות, איך מסרבים מחד, ואיך מקדמים ומסייעים מנגד- לקדם ולקבוע את גורלם של יוצרים וסרטיהם. See...

 כוחו של מדריך המוזיאון ליצור תקשורת, בתוך הפרדוכס של איסורים מזה, ושאיפה לפתח דמיון וחופש מחשבה מזה, ולקיים חוויה שמכוונת ליצירת קשב. קשב שמיעתי, חומרי, רגשי ויזואלי וכו'. ניצן יחיאל כהן, אמן יוצר ומדריך במוזיאון תל אביב מספר על ההתאמה של ההדרכה לקבוצות השונות (מבוגרים, ילדים, בני נוער, חיילים, תיירים, חרדים וכו') על התנגדויות, על ספקות, ועל האהבה העצומה שלו לאנשים, למוזיאון וליצירה האמנותית...