מאחורי הקלעים Behind the curtain

היהלום הנדיר שנמצא בארכיון, בסרטים ביתיים, אצל אספנים או צלמים, הוא פרי מאמץ, מחקר בלשי ומיומנות מיוחדת של התחקירנים הוויזואליים בקולנוע. לילי יודינסקי שזכתה בפרס התחקיר הוויזואלי על הסרט קופסה כחולה', על רזי המקצוע: איך איתרה צילומים ביתיים של זוהר ארגוב, צילום נדיר של האדמו"ר מקלויזנבורג עם אייזנהאואר בתום מלחה"ע ה-2 והסיפור על נערה אלמונית משנות הששים שנמצאה לצורך סרט, בזכות פתק במחלקה בעירייה...

את אפשרות ה"הצצה" לאולם הדיונים של משפט רה"מ נתניהו, סיפקה ביאנה זקוטניק biana zakutnik , שנבחרה ע"י כלי התקשורת להעביר בזמן אמת את המתרחש באולם, כשהצילום אסור. איור המתרחש תוך כדי תנועה, במהירות, כשהכל צופים דרך הזום בתהליך, הוא משימה מאתגרת. את נתניהו ראתה מגבו, השופטים רחוקים, עורכי הדין זזים בעצבנות, ולמרות הקשיים, איוריה הדיגיטליים של ביאנה מביאים את הצופה הכי קרוב שאפשר להצגה הכי טובה ב...

בחלקה השני של התכנית עם במאי הקומדיה הטלוויזיונית קופה ראשית, נשוחח על המרכיבים המשתלבים ליצירת האפקט הקומי: עריכה מהודקת, סינכרון בין תרגום לתמונה ברמת הפריים הבודד, אי השימוש בפסקול (מוסיקה ומחיאות כפיים), המינון באפיון הדמיות והקצנה, תחושות הבמאי כלפי הדמויות, השחקנים, והעובדה שהוא משמש בתפקיד בלתי נראה. מה קורה על הסט ומאחוריו (היכן נמצא הסופר?) של סדרה שגורמת לאנשים להרגיש טוב כדברי הבמאי עור...

"לביים קומדיה, זה מתמטיקה. זה אפס או אחד. זה מצחיק, או מביך". אורן שקדי במאי הסדרות "קופה ראשית", "שב"ס" ועוד, יכולות הצצה אל מאחורי הקלעים של הסט. בחירת רמזי ואנטולי מתוך כמה מועמדים, עיצוב הדמויות, איך אילתורים, שתי ובדויות פנימיות נכנסו לצלומים, ואיך המכונה הזאת שאמורה להצחיק (" להצחיק זאת עבודה מאוד מאוד קשה ") פועל בסינכרון בין כותבים, במאי, עורכים, ושחקנים וגם:.. עושה עם שחוקים מה תוך כדי&nb...

עוזר במאי ראשון, שני או שלישי, לא באמת עוזר לבמאי בבימוי.  'עוזרי במאי', למעשה מנהלים את הסט כולו, לקראת הצילומים ובמהלכם. יותם לאור, מספר על הליהטוט בין צרכי הבמאי לאילוצי המפיק, על האחריות לסנכרן בין מחלקות הצילום, סאונד, הלבשה, איפור וכו' ובעלי התפקידים, בהיבט הארגוני, התפקודי, ומאפשר הצצה למתרחש על הסט לקראת הרגע הקסום של קריאת ה'אקשן' ותחילת הצילום. על ה-'אקשן' מכריז אגב עוזר הבמאי, ולא...

הילד ששקשק באגוזים מנגן על מערכת תופים בקרנגי הול. אלכס נמירובסקי מנהל מחלקת כלי הקשה בפילהרמונית, ממשיך לספר על הכלים המיוחדים: הגלוקנשפיל, המשולש, המרימבה ותופי הטימפני. חוש קצב, מוסיקאליות גבוהה, כושר אלתור ויכולת להמתין שעה למכת מצלתיים אחת, מקצת התכונות של הפרקשניסטים, מול אתגרים שמציבה נגינה במגוון כלים. גם התמודדויות מול מנצחים קשוחים ומנגד תעלולים, תקלות, והרגעים המרגשים בקונצרט בניו יורק....

הם נחשבים לכלי הנגינה העתיקים בעולם. תחילה אבנים ומקלות, ובהמשך תופים, מצילות, קסילופונים, פעמונים, שמעשירים את היצירה במקצבים, ובצבעים עזי מבע. אלכס נמירובסקי, מנהל סקציית כלי ההקשה בתזמורת הפילהרמונית, מספר איך משחק באגוזים, ובמכוניות צעצוע עליהן תופף עם עפרונות, הובילו אותו אל ממלכת כלי ההקשה, לנגינה במגוון כלים הדורשים מיומנויות גבוהות של שמיעה, קצב, ומעברים מהירים מכלי לכלי. עורכת ומגישה: רות...

מחאות והפגנות נעשות פחות ופחות ספונטניות, וגם הן, כמו בעולם המסחרי, עוברות מיתוג ועיצוב חזותי מלוטש. עודד בן יהודה, מעצב גרפי ומומחה למיתוג, על בחירת צבעים, צורות, סמלים, ומשמעויות, של מחאת בלפור, מחאת 2011, ומחאות בעולם (איראן, אוקראינה, ארה"ב), על מיתוג תנועות פוליטיות ואפילו ארגוני טרור (דוגמת ארגון דאעש),  לאורך ההיסטוריה, והשפעתם. על המותג הראשון בהיסטוריה, ועל הבנייה ובריאת סמלים חזותיי...

לקחת את היופי הביתה. פרח, קונכייה, יצירת אמנות. כלומר לרוב העתק שלה: פוסטר, או רפרודוקציה. יאיר מדינה, אמן שיעתוק, בורא חוויה הקרובה למפגש עם יצירת מקור. זהו תהליך יצירת אומנות מחדש, צילום, תאורה, שיווי משקל בין צבע למרקם, הדפסה באמצעים טכנולוגיים, עד שלעיתים אפילו האמן עצמו מתבלבל בין יצירתו המקורית לשיעתוק שלה. על תהליכי היצירה והייצור, המפגש הרגשי עם האמנים והאהבה ליופי. עורכת ומגישה: רותי קרן...

קירות שחורים בחדר השינה, ריהוט נורדי, "טוסקנה ברעננה", ופטרוזיליה ונענע בגידולים ביתיים, אלו מקצת הטרנדים החדשים. גיל רויטר יזם עיצוב וטרנדים, מגלה איך צומח טרנד ואיך משפיעים באמצעותו על נטיות עיצוב אופנה והתנהגות. סרטי קולנוע, אמנות פלסטית, אפילו 'הרחוב', מתורגמים לצרכים ספציפיים. איך זה עובד, כיצד השפיעה הקורונה על טרנדים והתנהגויות, ואיך מאזנים בין הרצון להיות 'כמו כולם' לצורך להיות 'מקורי' עור...

מפגש עם אמנות יכול להתרחש עם פרח אוריגמי במונית, בשירותים ציבוריים, ביצירות על מדפי הסופרמרקט השכונתי, או על לוחות המודעות העירוניים. ולריה גסלב, אוצרת אומנות במרחב הציבורי מספרת על ההקשרים החתרניים, בין היצירות למיקומן ברחבי העיר, ועל חיבורים אנושיים ושיח שמתפתח תוך כדי כך. הנגשת אומנות לציבור במקומות בלתי צפויים, הולכת ומתפתחת, ופותחת אפשרויות גם לאומנים אנונימיים להציג את יצירותיהם לקהל רחב. עו...

במת התיאטרון או האופרה, אינה רק  מבנה עץ מוגבה שעליו מתרחשת ההצגה. הבמה היא מתקן: קירות, מתקני תלייה, מרפסות, ספות, חלונות, פנסי תאורה, חבלים ומסכים. הקהל מאמין באשליה של בית, מלון, או יער, אלא שהכל עשוי עץ, קרטון, אלומיניום או ספוג, עולם בכאילו, שצריך לשמש מקום בטוח ויציב לשחקנים. ישעיהו ביבלאש מנהל ייצור בתיאטרון ובאופרה מספר על סודות בריאת העולם הפיזי, שיוצר את המקסם ששמו תיאטרון.  &n...

שורת רקדניות בחצאיות טוטו הנפרשות סביב גופן כפרח, צרובה כתמונה המסמלת של עולם הבלט. הבלרינה מלהיבה בפירואטים, ושפגטים, ועם זאת, האסתטיקה ויכולת הביצוע נשענות גם על התלבושות, שבתוכן  הרקדן ירגיש נוח, קל וגמיש, שלא יזיע, שהבגד לא יגרד, ויוותר עמיד ויפיפה לאורך כל המופע. גלינה גולדמן מבצעת תלבושות לבלט ולמחול מספרת על הסודות הקטנים, מאחורי ההתאמה המדויקת של בגדי הריקוד לדמות ולמופע. עורכת ומגישה...

טלפון חוגה שהופך לכלב, פטיפון הופך לסחרחרת, תיבת תפירה לאנייה, כך עד אינסוף. חפצים הם לכאורה אובייקטים דוממים, פונקציונליים, אלא שבאמצעות המעשה האמנותי תתגלה הנשמה שבתוכם. שחר מרום: בובנאי, ואמן תיאטרון חפצים, מצליח להפיח חיים בכל חפץ כמעט, ולחולל מול עינינו קסם - סיפור אהבה ורצח בין מקטרת לבקבוק בושם או מפגש אירוטי בין בננה לתפוז, ועוד. מסתרי תיאטרון החפצים למבקשים ללכת לאיבוד בתוך פנטזיה ויופי....

הרקדנים אבי קייזר וסרג'ו אנטונינו, מותחים את גבולות החלל אל מעבר למבנה התיאטרון הסגור, ויוצאים אל המרחב הציבורי. נתיבי איילון, מסדרון צר בדיזנגוף סנטר, מפעל מלט, חניון ציבורי, בין פסלים במוזיאון, ואפילו בדירות פרטיות, דווקא במרחב הפתוח, נוצרו מגבלות וקשיים שאילצו אותם למצוא בתוכם איך הגוף, התנועה, והיצירה האומנותית מגיבה ומתקשרת עם המקום ועם קהל אקראי, ואיזו השפעה יש לחלל על המחול. עורכת ומגישה: ר...

אלון קפלן, הלחין ועיצב פסקולים לכמאה משחקי מחשב, שזכו להצלחה עולמית. כילד נמשך לעולם משחקי המחשב ואפילו תכנת עם חברים משחקים. בשונה מהלחנה לקולנוע המוסיקה והאפקטים משתנים תוך כדי המשחק, ובהתאם למה שהשחקן עושה כשותף פעיל לפסקול שיישמע. שלל אפקטים, דימויים, ובחירת הכלים המתאימים, לתאר משרד משעמם, יער אפל, מפלצות או אויבים המאיימים על השחקן, וכיצד מסנכרנים במדוייק צליל למהלך במשחק. עורכת ומגישה: רותי...

על המתרחש בקרביו של אותו חפץ עשוי ספרות, ומחוגים, גלגלי שיניים, קפיצים וברגים, שמתקתק ומצלצל, עם מטוטלת, או קוקיה, שעוני אורלוגין מנגנים, וגם שעוני הכיס והיד הקטנים, שעדיין מהלכים קסם על כולנו. סוזנה קאופמן שענית כ-40 שנה מספרת על מקצועה הייחודי, מדוע השעון ממהר או מפגר, על התכונות הנדרשות משען, על שעונים נדירים ומאתגרים, ועל הקשר המיוחד בין אוהבים ואספנים - לשעוניהם.   עורכת ומגישה: רות...

קליגרפיה פירושה: כתב יפה. איזי פלודבינסקי מכניס אותנו בסוד האותיות המשוחררות מן הכבלים והחוקים של הסת"ם. הכתב הערבי, או היפני, שהוא חופשי ומלא תנועה כמו ריקוד. תפיסת המקצב של אותיות שחורות על הדף הלבן, כמו במוסיקה, והחיבור ההוליסטי העמוק בין פנים הנפש ליד הכותבת. העבודות לזכר הנספים בשואה, פרוייקט המחאה הפוליטי, וספר שיר השירים הכתוב בגופן "שיר" שברא במיוחד.  See omnystudio.com/listener for p...

כתיבת סת"ם: ס פרי תורה, ת פילין, מ זוזות ומגילות, היא ההיפך מכתיבה סתם. זוהי כתיבה עם כוונה, וחיבור פנימי של הסופר שמצייר ביד אותיות מעוטרות (חלקן עם כתרים) גם בממדים זעירים. איזי פלודבינסקי, סופר סת"מ וקליגרף שהתאהב במקצוע כשעמד על משמעותו של העוקץ הקטן באות יוד, מכניס אותנו לעולם בעל מסורת עתיקה, סוגי דיו, עטי נוצה מיוחדים, כתיבה על קלף כשר, ובעיקר הכתיבה האמנותית תחת מגבלות, איסורים והלכות &nbs...

מאחורי כל ספר שרואה אור, עומד מנגנון משומן של עורכים, מו"לים ואנשי שיווק. נטע גורביץ' העורכת הראשית לשעבר של ידיעות ספרים, ומייסדת 'ליטרטי'-ספרים בהתאמה אישית, על  ירידי ספרים, זכויות, מלחמות ותחרויות בין הוצאות, ויל השפעת האלגוריתם וחוקי השוק על איכות הספרים. נטע עזבה את תפקיד חייה, עברה לעולם ההייטק כדי לחזור ולנסות לתקן מחדש את עולם הספרות שהיא כל כך אוהבת. היא עוקצת את השיטה בכלים של השיט...

התמודדות עם צילומי פרידה אחרונים, שנעשו במכוון וביודעין או שהפכו כאלה בדיעבד, אינה רק צילומית אלא בעיקר רגשית. תיעוד מחלתה ומותה של גילי פתיר, ענת גוב, מיכל ניב, בתיה גור וגם הורי הצלמת ורדי כהנא. לצדם מנותחי עיניים במדינות העולם השלישי, או ילדים מוגבלים, וגם עוברי אורח בגן סאקר. פורטרטים של זרים אל מול תיעוד המשפחה המורחבת המגוונת, והאחיות ניצולות אושוויץ. מה חווה הצלמת בכל אחד מן האתגרים השונים....

פורטרט הוא צילום ישיר, תקריב של פני המצולם, ותוצר של מפגש אינטימי בין הצלם לאובייקט שלו. ורדי כהנא, שהתפרסמה בעקבות הצילום האייקוני של אמיל גרינצוויג בהפגנת שלום עכשיו דקות לפני הירצחו, צלמת שנים רבות, צילומיה (אריק ושלום, ענת וגידי גוב, אביב גפן ואמו, רבין ורעייתו ואהוד ברק) הפכו לאייקונים, והיא מספרת איך נוצרת אותה קירבה, פתיחות, והיחשפות, מה קודם לה, וכיצד נולדים הרעיונות והבחירות לצילום המסוים...

440 הרץ הוא תדר הצליל, של הטון לה בפסנתר בשנייה אחת , ונקודת ההתייחסות שממנה מכוונים גם שאר הצלילים. כמעט כל כלי הנגינה מכוונים לפי צליל הפסנתר, אבל הפסנתר זקוק למכוון פסנתרים, מקצוע שנדמה כאפרורי, אך מזמן קשרים עם אנשים מוזרים ופסנתרים ייחודיים. משה פורת, מכוון פסנתרים יותר  מארבעים שנה, לחובבים בעיקר, אבל זכה לכוון גם לפסנתרנים מארי פראייה וצ'יק קוריאה, ומספר על מקצועו המיוחד שהולך ונעלם עו...

בניגוד גמור ליצירה מוסיקאלית חופשית בַּגטאות וּבֿמחנות לצרכים תרבותיים,  נפשיים, של האסירים, מנוגנת בִּכֿפייה מוסיקה במחנות הריכוז לצרכים אחרים מחרידים באכזריותם. הרפטרטואר, והנגנים, נאלצים ללוות בנגינה עינויים והוצאות להורג. מנגד, בגטו טרזין מקימים הגרמנים מחנה לראווה ומאפשרים יצירה תרבותית עשירה ברמה גבוהה מאד, ויצירות מוסיקאליות באיכות גבוהה שחלקן נשארות ונמצאות בידינו היום. עורכת ומגישה:...

"בבית קברות לא עושים מוסיקה". חרף הלך הרוח בגטאות בתקופת השואה, בתנאי רעב, קור, אימה ומוות עולה צורך להשמיע קול, וליצור אמנות שעבורה שווה לחיות. כלי נגינה מוברחים פנימה, תזמורות והרכבים מוסיקאליים מנגנים ושרים, וכך מתאפשרת בריחה מן המציאות, שקט ויופי, אך גם העברת מידע, ואפילו הצלת חיים. תמר מצ'אדו חוקרת מוסיקה בשואה מספרת על המוסיקאים והיצירות שהולחנו ונוגנו מבחירה חופשית בגטאות ובמחנות. חלק א' עו...