משנה ברורה דרשו אידיש 15 מינוט Mishnah Berurah dirshu daily

לצרף לזימן מי שלא אכל פת סעיף ג המצטרף צריך לברך ברכה אחרונה על מה שאכל ואינו נפטר בברכת המזון של אלו במה דברים אמורים דסגי בכל מאכל להצטרף לעשרה אבל לג' אינו מצטרף עד שיאכל כזית פת ויש אומרים דבכזית דגן מהני אפילו אינו פת ויש אומרים דבירק ובכל מאכל מהני הלכך שנים שאכלו ובא שלישי אם יכולים להזקיקו שיאכל כזית פת מוטב ואם אינו רוצה לא יתנו לו לשתות ולא מאכל אחר ואם אירע שנתנו לו לשתות או מאכל אחר יז...

דין צירוף לזימון ג' או עשרה סעיף א שנים שאכלו כאחד וגמרו ובא שלישי כל היכא דאי מייתי להו מידי מצו למיכל מיניה מצטרף בהדייהו וחייבים ליתן לו לאכול כדי שיצטרף עמהם והוא שבא עד שלא אמרו הב לן ונברך אבל אם אמרו הב לן ונברך ואחר כך בא השלישי אינו מצטרף עמהם. הגה: ונטילת מים אחרונים כהב לן ונבריך דמי (מרדכי פרק שלשה שאכלו). ועיין לעיל סימן קע"ט: סעיף ב תשעה שאכלו דגן ואחד אכל כזית ירק מצטרפין להזכיר השם...

סימן קצו סעיף ב - סי' קצז, דיני זימון צירוף ב' מיני אכילות סעיף ב אם אכל דבר איסור במקום סכנה מברכים עליו. (ועיין לקמן סימן ר"ד): סעיף ג שלשה שאכלו כאחד אחד נזהר מפת עובד כוכבים ואחד אינו נזהר או אחד מהן כהן ואוכל חלות אף על פי שאותו שנזהר אינו יכול לאכול עם אותו שאינו נזהר ולא ישראל עם הכהן כיון שאותו שאינו נזהר יכול לאכול עם הנזהר והכהן עם הישראל מצטרפין אבל אם היו כהנים וזר אוכלים כאחד והכהנים...

סעיף א אכל דבר איסור אף על פי שאינו אסור אלא מדרבנן אין מזמנין עליו ואין מברכין עליו לא בתחלה ולא בסוף דף צט: סימן קצו סעיף א - ב

דיני זימון רואין אלו את אלו, ואופני צירוף החבורות. סעיף א שתי חבורות שאוכלות בבית אחד או בשני בתים אם מקצתן רואים אלו את אלו מצטרפות לזימון ואם לאו אינם מצטרפות ואם יש שמש אחד לשתיהן הוא מצרפן וכגון שנכנסו מתחלה על דעת להצטרף יחד ויש מי שאומר שאם רשות הרבים מפסקת בין שני הבתים אינם מצטרפין בשום ענין: סעיף ב אכלו מקצתן בבית ומקצתן חוץ לבית אם המברך יושב על מפתן הבית הוא מצרפן: סעיף ג כל היכא שמצטרפ...

דיני זימון כשאחד שכח לזמן, יצא אחד מהם לשוק, כשאחד אינו יודע לברך סעיף א שלשה שאכלו כאחד ושכחו וברך כל אחד לעצמו בטל מהם הזימון ואין יכולים לחזור ולזמן למפרע וכן אם ברכו שנים מהם אבל אם שכח אחד מהם ובירך השנים יכולים לזמן עם השלישי אף על פי שכבר ברך יכול לומר ברוך שאכלנו משלו והם יוצאים ידי חובת זימון והוא אינו יוצא ידי זימון שאין זימון למפרע. הגה: ואם האחד זימן עם אחרים אף שנים הנשארים אינן יכולי...

דיני זימון אחד שבני שלחנו זימנו כבר מתי יכול לזמן עוד פעם סעיף ה ג' שבאו מג' חבורות של שלשה שלשה בני אדם ונתחברו אלו השלשה אם זימנו עליהם במקומם כגון שהפסיקו כל אחד לשנים עד שאמרו הזן שוב אינם יכולים לזמן אפילו אכלו אחר כך יחד וגמרו סעודתן ואם לא זימנו עליהם במקומם חייבים לזמן ואינם רשאים ליחלק ואפילו לא אכלו אלו הג' ביחד משנתחברו: סעיף ו שלש חבורות שהיו בכל אחת ארבעה ופירש אחד מכל חבורה ונצטרפו ל...

דין מה נחשב לקביעת לענין זימון סעיף ג אם היו רוכבים ואמרו נאכל אף על פי שכל אחד אוכל מככרו ולא ירדו מהבהמות מצטרפין כיון שעמדו במקום אחד אבל אם היו הולכים ואוכלים לא ואם היו אוכלים בשדה מפוזרים ומפורדים אף על פי שאוכלים כלם בשעה אחת ומככר אחד כיון שלא קבעו מקום לאכול אינם מצטרפין. הגה: המנהג שלא לזמן בבית עובד כוכבים ונראה לי הטעם משום דלא יוכלו לקבוע עצמן בבית עובד כוכבים משום יראת העובד כוכבים ו...

דיני זימון מתי אפשר לחלק הזימון ומתי לא. סעיף א שנים שאכלו אף על פי שבברכת המוציא פוטר אחד את חבירו מצוה ליחלק שיברך כל אחד ברכת המזון לעצמו במה דברים אמורים כשהיו שניהם יודעין לברך ברכת המזון אבל אם אחד יודע והשני אינו יודע מברך היודע ויוצא השני. אם מבין לשון הקודש אלא שאינו יודע לברך וצריך לכוין מלה במלה לכל מה שיאמר. הגה: וצריך המברך שיכוין להוציאו (מרדכי ריש פרק שלשה שאכלו ובית יוסף בשם סמ"ג)....

דיני זימון כטעה ולא אמר אלוקינו בעשרה, מי מצרף לזימון סעיף ב אם טעה המזמן בעשרה והעונים ולא הזכירו אלהינו אין יכולים לחזור אבל אם עדיין לא ענו אחריו יחזור ויזמן בשם סימן קצב סעיף ב - סי' קצג סעי' א' אמצע [דיני זימון]

ברכת זימון בג' או בעשרה סעיף א היו המסובין ג' חייבים בזימון שאומר אחד מהם נברך שאכלנו משלו והם עונים ואומרים ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו והוא חוזר ואומר ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם הזן את העולם וכו' ואם הם ד' יכול לומר ברכו שאכלנו משלו אבל יותר טוב לומר נברך שלא להוציא עצמו מן הכלל. ואם הם עשרה צריך להזכיר את ה' שאומר נברך אלהינו וכו' והם עונים ואומרים ברוך אלהינו...

כל שמסופק אי יגיע לו הכוס צריך לברך, אם הפועלים מחוייבים לברך, מלאכה בשעת ברכה. סימן קצ סעיף ה כשמסובין בסעודה גדולה ואין יודעים עד היכן יגיע כוס של ברכת המזון כל אחד מהמסופקים אם יגיע לו צריך לברך בורא פרי הגפן אם הפועלים מחוייבים לברך סעיף א פועלים העושים מלאכה אצל בעל הבית מקצרין בברכת המזון כדי שלא לבטל מלאכת בעל הבית כיצד ברכה ראשונה כתקנה ושניה פותח בברכת הארץ וכולל בה בונה ירושלים וחותם בבר...

השיעור שתיה לחייב בברכה אחרונה, לא רצה המברך לשתות מכוס של ברכה יתן לאחד מהמסובים, לכתחילה ישתה גם המסובים מהכוס של ברכה. סעיף ג שיעור שתיית יין להתחייב בברכה אחרונה יש ספק אם די בכזית או ברביעית לכך יזהר לשתות או פחות מכזית או רביעית כדי להסתלק מן הספק והכא אי אפשר לשתות פחות מכזית דכל דבר שצריך כוס צריך לשתות ממנו כמלא לוגמיו שהוא רוב רביעית הלכך ישתה רביעית שלם: סעיף ד אם המברך אינו רוצה לטעום...

נוסח ברכה רביעית בבית אבל, ודין הגפן ומעין שלוש על הכוס של ברכה סעיף ב בבית האבל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו בוראנו גואלנו קדושנו קדוש יעקב המלך החי הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שתיית היין אחר הברכה ודיניו סעיף א אחר שסיים ברכת המזון מברך בורא פרי הגפן ויטעום המברך. (ואם הפסיק בין הברכה לטעימה עיין לקמן סימן רע"א סעיף ט"ו) ואחר כך יטעמו האחרים אם כולם זקוקים לכוס אחד ונותן המב...

נוסח ברכה רביעית ודיניה הזכרת בה ג' מלכות, הטבות, גמולות. סעיף א ברכה רביעית לא יאמר תתברך ולא יאמר בה החי כי אם בבית האבל ואומר בה שלשה מלכיות ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם האל אבינו מלכנו כו' המלך הטוב. וג' הטבות הוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא ייטיב לנו. וג' גמולות הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו סימן קפט סעיף א - ב

דין ראש חודש והמשיך הסעודה בלילה, טעה בשבת ר"ח, זימון בטעה, שלוש סעודות דינו כסעודת ר"ח. סעיף ז באמצע אם חל ראש חודש בשבת והזכיר של שבת ולא הזכיר של ראש חודש ולא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב אינו חוזר. ואם שכח של שבת ונזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, כולל ראש חודש עם שבת, ואומר שנתן שבתות למנוחה וראשי חדשים לזכרון. ואם פתח בהטוב והמטיב, חוזר לראש ברכת המזון, ומזכיר של שבת ושל ראש חודש. ויש מי שאומר, שא...

דין מי שלא הזכיר יעלה ויבא בברכת המזון בראש חודש. סעיף ז אם טעה ולא הזכיר בה של ראש חודש בין ביום בין בלילה אומר ברוך שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון, ואינו חותם בה, והוא שנזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב. אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, אינו חוזר, מפני שאינו חייב לאכול פת, כדי שיתחייב לברך ברכת המזון. וחול המועד דינו כראש חודש. הגה: ואפשר דמכל מקום יש לאמרו בתוך שאר הרחמן כמו שנתבאר לעיל סוף...

נוסח הברכה כששכח רצה או יעלה ויבא בשבת יו"ט ראש חודש ראש השנה ויוהכ"פ. סעיף ו טעה ולא הזכיר של שבת אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת. ואם טעה ולא הזכיר של יום טוב אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים. ואם חל יום טוב בשבת אומר שנתן שבתות למנוחה...

איסור הזכרת מלכות אחר בבונה ירושלים נוסח ברכת רחם, רצה ויעלה ויבא בשבת ויום טוב. סעיף ג צריך להזכיר בברכה שלישית מלכות בית דוד ואין להזכיר בה שום מלכות אחר והאומר ומלכותך ומלכות בית דוד משיחך טועה שאין להשוות מלכותא דארעא עם מלכותא דשמיא וכן אין לומר בה אבינו מלכנו. הגה: ויש אומרים דאף כשאומר יעלה ויבא לא יסיים מלך חנון ורחום אלא ידלג מלת מלך (אבודרהם) וסברא נכונה היא אבל לא ראיתי נוהגין כן: סעיף...

כשלא אמר ברית ותורה בברכת הארץ מלכות בית דוד בבונה ירושלים מה דינו ודין אמן אחר בונה ירושלים סעיף ג אם לא הזכיר בברכת הארץ ברית ותורה אפילו אם לא חיסר אלא אחד מהם מחזירין אותו. הגה: ונשים ועבדים לא יאמרו ברית ותורה דנשים לאו בני ברית נינהו ועבדים לאו בני תורה נינהו (כל בו): סעיף ד אם לא הזכיר בבונה ירושלים מלכות בית דוד מחזירין אותו. הגה: ואומרים על הנסים בחנוכה ובפורים קודם ועל הכל וכו' ואם לא אמ...

אם נשים וקטנים חייבים בברכת המזון ודיוקים בנוסח ברכת המזון סעיף א נשים חייבות בברכת המזון וספק הוא אם הן חייבות מדאורייתא ומוציאות את האנשים או אם אינן חייבות אלא מדרבנן ואינן מוציאות אלא למי שאין חיובו אלא מדרבנן. (ועיין לקמן סימן קצ"ט בענין זימון שלהם): סעיף ב קטן חייב מדרבנן כדי לחנכו וההיא דבן מברך לאביו כשלא אכל האב כדי שביעה שאינו חייב אלא מדרבנן סימן קפז סעיף א יש אומרים ברוך משביע לרעבים ו...

בירך ברכת המזון נגד צואה או מי רגלים או שהיה שיכור לגמרי מה דינו סעיף ה אם בירך והיתה צואה כנגדו או שהיה שכור (פירוש לגמרי) נסתפקו התוספות והרא"ש אם צריך לחזור ולברך ומשום מי רגלים פשיטא שאינו חוזר לברך: סימן קפה סעיף ה - סימן קפו

לברך ברכת המזון, בקול רם, בשאר לשונות, כשנשתכר, להשמיע לאזנו. סעיף א ברכת המזון נאמרת בכל לשון: סעיף ב צריך שישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו ואם לא השמיע לאזניו יצא ובלבד שיוציא בשפתיו: סעיף ג יש מי שאומר דבעל הבית עם בניו ואשתו צריך לברך בקול רם כדי שיצאו בברכתו: סעיף ד אפילו נשתכר כל כך עד שאינו יכול לדבר כראוי יכול לברך ברכת המזון: סימן קפה סעיף א - ה

עד כמה יכול לברך מי ששכח ולא בירך, שיעור אכילה לחייב בברכת המזון סעיף ה עד אימתי יכול לברך עד שיתעכל המזון שבמעיו וכמה שיעורו כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה ומשעה שהתחיל להיות רעב אף על פי שלא נתעכל עדיין לגמרי כנתעכל לגמרי דיינינן ליה וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית יין אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותם פירות יברך אם אינו יודע לשער אם נתעכלו: סעיף ו שיעור אכילה לברך עליה ברכת המזון בכזית סימן קפד...

דין לקבוע ברכה במקום סעודה, מתי צריך לחזור למקומו ומתי יכול לברך במקום השני סעיף א מי שאכל במקום אחד -- צריך לברך קודם שיעקור ממקומו. (הגה: ועיין לעיל סימן קע"ח). ואם יצא ממקומו ולא בירך אם היה במזיד יחזור למקומו ויברך ואם בירך במקום שנזכר יצא. הגה: ודוקא לדעת הרמב"ם אבל לדעת הרא"ש דסבירא ליה דאף בשוגג יחזור למקומו לכתחלה -- במזיד אף בדיעבד לא יצא (טור). ואם היה בשוגג להרמב"ם יברך במקום שנזכר ולהר...