עושים ת'מוות

ד"ר שירלי אברמי, איבדה את אביה כשהתאבד בהיותה בת תשע בלבד. לאחר 25 שנה של שתיקה, החלה שירלי לחקור את הנושא במסגרת לימודיה לתואר השני בעבודה סוציאלית כשחיברה תזה בנושא השפעה של התאבדות הורה על ילדיו וחיברה את הספר 'עדיף שהיה מת במלחמה'. הפעם בעושים ת'מוות נשוחח עם שירלי על התופעה המטרידה שרבים נמנעים מלדבר עליה ושגובה את חייהם של מאות ישראלים מדיי שנה.

עם השנים דבקו סטיגמות רבות בנוגע למהו טיפול פליאטיבי. ביניהן: מי שבוחר בטיפול זה כנראה סובל ממחלה חשוכת מרפא או שהרופאים הם קבוצת תמיכה שיושבת עם החולה ושרה איתו שירים. בפועל מדובר בגישה טיפולית שעוסקת בהארכת החיים של החולה, תוך התמקדות בהפחתת הסבל ומתן יכולת לבחור בין מספר אפשרויות טיפול העומדות לרשותו. ד"ר רתם תלם, ראש היחידה לרפואה פליאטיבית במרכז הרפואי איכילוב, סיפרה לנו עוד על הטיפול המרתק,...

בפרק יתארחו גלינה ארבלי ואיתי לניאדו, מרצים במחלקה לעיצוב תעשייתי, הפקולטה לעיצוב, HIT מכון טכנולוגי חולון, לשיחה על 'סטודיו סוף חיים' - קורס מיוחד במינו בו הם מלווים סטודנטים ביצירת מוצרים שמטרתם להקל ולו במעט על אנשים וסביבתם שנמצאים במצבי סוף חיים.

מה קורה למידע אישי מקוון שנשאר לאחר מותנו? למי יש גישה למידע שהשאירו קרובינו שנפטרו ומה אנחנו יכולים לעשות איתו? הפעם ב'עושים ת'מוות' ממשיכים את השיחה עם ד"ר טל מורס שיספר גם מה המדיניות של חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק לגבי אדם שרוצה למחוק מידע אישי ששמור אצלן, ואילו כלים טכנולוגיים לניהול המידע הזה הן מציעות לאחר מותו של אדם.

תפיסת המוות בחברה הישראלית ידעה שינויים רבים מאז קום המדינה ועד היום. ד"ר טל מורס, חוקר תקשורת ומוות, מספר על גלגולה של תפיסת 'המוות הטוב' ואם יש כזה, דרך המורשת שהשאירו אחריהם טרומפלדור בעבר וענת גוב ועדי טלמור בימינו.

אלי ליפשטיין הוא מנהל תחום נתיחת הגופות במכון לרפואה משפטית 'אבו-כביר'. בפרק הוא מספר בגילוי לב על המראות הקשים ועל התחושה של להיות חי בין המתים בזמן שהוא משחזר שני אירועים בלתי נשכחים בקריירה שלו - הפיגוע בדולפינריום והרגע שבו התבשר שינתח את גופתו של יצחק רבין בליל הרצח.

חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית מספר על מקרה ייחודי ובלתי נשכח עבורו בו פעילות המכון שינתה את כיוון החקירה של מקרה מוות. עוד יספר על איך התחיל הרומן עם המוות והרצון לעבוד ברפואה משפטית, איך מתמודדים עם השחיקה, על הקולות שמתנגדים לפעילות המכון ולנתיחת גופות ועל מצוקת המתמחים והמחסור בכוח אדם ממנו סובל התחום.

מה זה רפואה משפטית ומה עושה בדיוק המכון לרפואה משפטית "אבו-כביר"? ד"ר חן קוגל, מנהל המכון, מספר ב'עושים ת'מוות' על המפגש היום יומי עם המוות, המספרים מאחורי הגופות שהוא פוגש והחיכוך בין עבודת המכון לפרקליטות ולמשטרה. 

אחרי מסיבת הקרחת עם הילדים וההתמודדות עם סדרת טיפולים אינטנסיבית ליהיא מתבשרת שהיא 'נקייה' מסרטן, אבל בדיעבד התברר לה שזה זמני בלבד. הסרטן חוזר והיא צריכה לגייס כוחות מחודשים כדי לספר לסביבה ולצאת לקרב הבא. הפעם ב'עושים ת'מוות' תספר ליהיא למה זה כל כך מעצבן כשאומרים לחולת סרטן "יפה לך קרחת, את נראית כמו שינייד או'קונור" ואיך החיים בצל המחלה הובילו אותה לטפל ולהנחות קבוצות של חולי סרטן. האזנה נעימה...

כבר מהילדות המוות סיקרן את ליהיא פרלמן-נחום, פסיכולוגית קלינית מתמחה שמדברת עם המוות יום יום. על פניו, מסלול החיים של ליהיא היה שגרתי לחלוטין - זוגיות, ילדים, התמחות, קריירה - עד הרגע שבו היא מתבשרת שאביה חלה בסרטן ריאות בשלב מתקדם. כעבור חודשים בודדים הוא נפטר, ומשם המלחמה שלה רק מתחילה...

מוות של אדם קרוב גורם בדרך כלל לתחושת הלם ועצבות בכל גיל, אך התמודדות עם אירוע כזה כבר בילדות עלולה ליצור משבר אישי עמוק אף יותר. ד"ר נעמי באום, פסיכולוגית המתמחה באובדן ואבל בליווי ילדים ובדגש על חוסן והתמודדות עם טראומה, מספרת איך מתווכים לילדים את הנושא של אובדן ופרידה ואיך ניתן לסייע להורים להתמודד עם הילדים בהקשר הזה.

בפרק ההמשך על ייפוי כוח מתמשך, עם עו"ד אפרת פריימן, ננסה להבין באיזה גיל נכון לערוך את המסמך ומה החשיבות של העניין, וגם אילו השלכות עלולות להיות על חייהם של העורכים אותו כתוצאה משימוש לא נכון בכלי.

תכירו את ייפוי הכוח המתמשך - מסמך משפטי עליו חותם אדם עצמאי, שלא איבד את יכולת קבלת ההחלטות וניהול חייו. הכלי הזה מעניק לאנשים עליהם הוא סומך, לרוב בן משפחה קרוב, את הסמכות לקבל החלטות במקומו במקרה בו, חלילה, תיבצר ממנו היכולת לעשות זאת. עו"ד אפרת פריימן מסבירה מהו ייפוי כוח מתמשך, למה חשוב לערוך אותו ואיך הוא יכול למנוע סכסוכים משפחתיים.

שריפת גופות הוא אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת סביב דרכו אחרונה של אדם. מסתבר שרובנו אפילו חושבים שפרידה מן העולם בשריפה עומדת בסתירה מוחלטת ליהדות. בפרק ננפץ את כל המיתוסים סביב שריפת גופות, נבין מה היחס לנושא בעולם המערבי ובישראל בפרט, ונבין מה מניע אנשים לרצות לשרוף את גופתם.

בישראל כל זוג שלישי עובר טיפולי פיריון ולכל זוג שישי יש חומר גנטי במעבדות. מה אומר החוק ביחס לאותם עוברים מוקפאים? האם זה מוסרי להביא ילד לעולם כשהוריו אינם בין החיים? הפעם תספר לנו עו"ד אירית רוזנבלום על המורכבות שמלווה את נושא הצוואה הביולוגית כשהיא משחזרת מקרים נבחרים שליוותה, ביניהם הרגע שבו נבחרה להיות סנדקית של תינוקת שנוצרה בעקבות צוואה ביולוגית. 

בתחילת הקריירה שלה עו"ד אירית רוזנבלום עסקה בעיקר בתיקי משפחה קלאסיים עד שפגישה אקראית ברחוב גרמה לה להבין שהייעוד שלה נמצא במקום אחר. היא הקימה את "משפחה חדשה", עמותה שפועלת לשינוי היחס המשפטי והחברתי כלפי זוגות שמעוניינים בנישואין והקמת משפחה מחוץ למסגרת המסורתית. כשהיא כבר עמוק בעשייה החדשה פונה אליה חייל משוחרר, שרגע לפני שהוא ממסד את הקשר הזוגי שלו, הוא משתף את אירית בסוד שהסתיר מפני אהובתו:...

איך מתמודדים עם מפגש עם אדם הנוטה למות? מה קורה כשמשפחה מנסה להפר צוואה של בן משפחה שנפטר? הפעם ב"עושים ת'מוות" עו"ד רז חג'ג' יענה על שאלות אלה ובהמשך נשוחח על מקרים יוצאי דופן שעוררו סערה בעולם הצוואות: מאי פלג ז"ל - טרנסג'נדרית שביקשה שגופתה תישרף בעוד שמשפחתה התנגדה לכך ואורי גלעדי ז"ל - שהוריש לשוכרות שלו דירות בלב תל אביב ואת הטיפול בחתולים שלו.

המוות מלווה את רז חג'ג' כבר שני עשורים. בשנת 2000, הוא נקלע לתקרית ביטחונית יחד עם חבריו במוצב הבופור שבלבנון, בה איבד את חברו סמל צחי איטח ז"ל אך גם הצליח להציל את סמ"ר רועי כהן מתוקף תפקידו כחובש בגבעתי. מאז, ואולי בגלל אותו אירוע מכונן, העיסוק במוות ממשיך ללוות את רז. כיום הוא עו"ד המתמחה בירושות וצוואות והוא יפיח חיים בעולם המשפטי היבש והמוכר לנו שרובנו מנסים להתחמק ממנו - צוואות.

בפרק השני על המתות חסד, משחזר מאיר את היום האחרון עם אמו בשוויץ ואת רגע ההמתה. איך מתאוששים, אם בכלל, מאירוע כזה? איך נראה היום שאחרי? וגם איך כל זה מתקשר לקפה ולמוות? כל זה ועוד בפרק נוסף בפודקאסט "עושים ת'מוות".

לאחר שאיבד את אביו בפיגוע, פגש מאיר רוזנברג את המוות מקרוב בפעם השנייה בחייו. בפרק הבכורה בפודקאסט "עושים ת'מוות" מספר מאיר על המסע שעבר יחד עם אמו בדרכה האחרונה כאשר בחרה לשים קץ לחייה בהמתת חסד.

הפעם נציג את החלופות הקיימות לקבורת השדה ונבין איך אפשר להתמודד עם משבר הקרקעות וזיהומן בישראל. עוד נתייחס לפתרונות עתידיים כמו קבורה בים, עיכול בתמיסה מימית ושימוש במרחבים אורבניים. וגם, האם יש פיתרון הילכתי שהוא לא קבורת שדה? כל התשובות בפנים.

קבורה שדה היא שיטת הקבורה הפופולארית ביותר בישראל, שרובנו פשוט לא מודעים לעלות הסביבתית שלה. הפעם ב'עושים ת'מוות' נכיר לעומק את שיטות הקבורה הנהוגות בימינו בישראל ונבין איזה תפקיד יש להן בבזבוז שטחים וקרקעות. נדבר גם על שיטות קבורה נוספות ומפתיעות מסביב לעולם, שכנראה טרם שמעתם עליהן. אורחים: ניבי קסלר, ד"ר עידו קליין וד"ר ספי חסקין מטעם תוכנית "ממשק" של האגודה הישראלית לאקולוגיה.