הטוב האפשרי

שקד אבידן הוא מאייר ואנימטור, וימני. כשלמד במכללת שנקר הוא נתקל לא רק בהטייה פוליטית מצד מרצים וסטודנטים, אלא גם בהתנגדות אידיאולוגית לאומנות שמחויבת ליופי, והתרחקות מרכישת מיומנויות טכניות, לטובת אומנות שמטרתה "לגרום למתבונן לזוע באי נוחות בכיסא". דיברנו על כל זה, על אומנות ופוליטיקה, ימין ושמאל באומנות, על האם "לצרוך" אומנות זה דבר פסול, ועוד, בפרק מעט שונה של הטוב האפשרי. דיברנו גם על הספר החדש...

הרפורמה המשפטית אמנם תקועה, אך הקרע בין ימין לשמאל לא נעלם. האם אפשר לעקוף את העימות הישיר? בפרק זה שוחחנו עם מנכ״ל המרכז לחירות ישראלית, עמיעד כהן, ועם עורך כתב העת "השילוח", ד״ר שגיא ברמק, בעקבות מאמרם "בית עליון לישראל". לדבריהם, המהלך יחזק את הדמוקרטיה, יחזיר את המשילות לידי הציבור, ויתמרץ חקיקה אחראית ומאופקת. אבל איך זה אמור לעבוד? האם בג״ץ יסכים לוותר על כוחו? מדוע שחברי הכנסת יאשרו מהלך כז...

ליאת תופסת הפעם את תפקיד האורחת ומספרת לנו איך צפייה בסדרות אמריקניות גרמה לה להבין שהאמריקנים, שעוד שקועים בתזת "קץ ההיסטוריה" של פרנסיס פוקויאמה, לא מסוגלים לדמיין שיש להם אויבים אמיתיים, אומות יריבות שעשויות להתעניין בהשמדתם. ומה עושים כשאין אויב מבחוץ? מוצאים, כמובן, את האויב שבפנים. שיחה בעקבות "האויב שבפנים", מאמר הביקורת של ליאת מגיליון 41.

שבוע וחצי מאז פרוץ המלחמה עם איראן. זמן טוב לשבת לדבר על זה. מה יש לומר על חרפת הפרשנים והתקשורת, שהציעו לנו הכול חוץ מקריאה נכונה של התפתחות האירועים? מה קורה בתנועת MAGA ומהן התגובות למעורבות האמריקנית במלחמה? ננסה – בזהירות – לחשוב גם מה הלאה, בעתיד הקרוב, והקרוב פחות. פרק לייב מיוחד של הטוב האפשרי עם ד"ר שגיא ברמק וד"ר רפאל בן לוי להוצאת מנוי לכתב העת שלנו - https://hashiloach.org.il/subscript...

פורטו-ריקו היא טריטוריה מיוחדת ללא ריבונות מלאה, אחת מיני רבות בעולם. בספרו "מדינה אחת" מציע שגריר ארה"ב לשעבר, דיוויד פרידמן, לאמץ את המודל הזה כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בשיחה עם ד"ר רות קבסה-אברמזון, מומחית לענייני ניהול וממשל וחוקרת הקשר בין אתוס למשילות, ניסינו להבין מה עומד מאחורי המודל החדש, מדוע החידוש המשמעותי יותר בספר הוא בכלל הגישה התיאולוגית-מדינית שבה נוקט פרידמן, ואיך כל זה מתקש...

התיישבנו לשיחה עם משה קופל כדי לדבר על המאמר החדש שכתב לנו, ובדרך נגענו בשלל נושאים: מדוע הרפורמה המשפטית הייתה מוצדקת, היכן היו הטעויות, מה באמת עומד לדעתו מאחורי מחנה המחאה (ספוילר: זו לא אי הסכמה מקצועית בענייני משפט), ומדוע הוא חושב שהדרך לשלטון העם אומנם ארוכה, אבל בסוף נגיע לשם. קישור למאמר: https://hashiloach.org.il/people/ עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/subscription/

עד כמה משמעותי מסמך רוח צה"ל, שמחולק לכל טירון בצבא ונדחף למעמקי התיק? על פי חוקרי מרכז יכין, הרבנים יאיר קרטמן ויעקב יקיר – משמעותי מאוד. תוכניות צבאיות שמתבטלות, מבצעים שמסכנים חיי חיילים ואף פסקי דין המרשיעים חיילים בהסתמך על המסמך. בשיחה איתם חזרנו אחורה לתקופה שבה נוסח וגובש הקוד, ועמדנו על תפיסת העולם שעדיין עומדת בבסיסו. תפיסה שלפיה מלחמה צודקת היא רק כזו המגנה על חיי פרטים המאוימים באופן מ...

התקציב הביטחוני נוסק, המילואימניקים ממשיכים לשרת, הצפון דורש שיקום, הכלכלה הישראלית ממשיכה להיחנק על ידי ועדי עובדים וקבוצות אינטרסים, ולא ברור כמה זמן הקטר של ההיי-טק יצליח למשוך לבדו את שאר הקרונות החלודים. שיחה עם ריקי ממן על החשיבות של התנעת רפורמות לשחרור הכלכלה הישראלית, לפני שיגיע המיתון, ולא אחריו. המאמר שכתבה ריקי לגיליון 35: https://hashiloach.org.il/the-day-after-in-the-economy/ עשוי מנ...

ד"ר חנה השקס רצתה לכתוב על הבשורה של חיבור על בסיס אמונה בעולם מערבי-ליברלי, ואז הגיע ה-7 באוקטובר. בפרק הזה שוחחנו עם השקס על הטעם שהיא עדיין רואה במפגשים הבין-דתיים ועל הדרכים להתגבר על פערי חזון משמעותיים. בעיקר ניסינו להבין באיזה אופן השבתו של אלוהים לשיח המוסרי עשויה לסייע באתגרים הקשים שבפתחנו. מקווים שתהנו. הראיון התקיים בעקבות המאמר "מפגש באוהל אברהם" שהתפרסם בגיליון 40 של '...

בשבועות האחרונים צף ועולה דיון פנים ימני: האם יש להמשיך בנחישות במהלכי התיקון שנתפסים כמוצדקים וראויים (רפורמה משפטית, פיטורי יועמ"שית, פיטורי ראש השב"כ), או שמא, לאור החשש משבירת הכלים, ולאור האיומים משמאל על הנכונות לשבור את הכלים, ראוי שהימין ינהג באחריות ויתקפל? יש מי שאומרים שזו התנהלות אחראית, יש מי שאומרים שזו התנהלות תבוסתנית. גם אנחנו מצאנו את עצמנו מתלבטים. לידידנו אלון שלו יש עמדה ברורה...

נדמה שהמתיחות סביב מערכת המשפט בפרט ושיטת המשטר הישראלית בכלל – כאן כדי להישאר. הפעם ישבנו לשוחח עם עו"ד יחיאל אורן-הרוש בעקבות מאמרו "הרפורמה המשפטית: כתב הגנה" וניסינו להבין: מדוע לדעתו שימורה של ישראל מדינה דמוקרטית-ליברלית אינה קשורה בסמכויותיו הנוכחיות של בג"ץ? מדוע טיעון "עריצות הממשלה" של מתנגדי הרפורמה אינו משכנע דיו? ובאיזה אופן דעתו על הרפורמה בכל זאת השתנתה מאז שפרצה מחאת הנגד? המאמר: h...

שיחה עם ד"ר יואב שורק, לשעבר העורך הראשי של השילוח, על ספרו החדש, "מפרשבורג לירושלים: הרב גלאזנר, האורתודוקסיה ההונגרית והציונות", שעוסק בדמותו של הרב משה שמואל גלאזנר, שהוביל מהפכה ציונית בטרנסילבניה שאחרי מלחמת העולם הראשונה. הספר: https://www.shazar.org.il/product/%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92-%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D/

כיצד נולדים רעיונות מדיניים חדשים? באיזה אופן משפיע הציבור על מקבלי ההחלטות? באיזה אופן יכול הציבור לקחת חלק במימוש שאיפותיו החברתיות? בעיני עדי ארבל, מנהל הפורום לחברה אזרחית, התשובה לכך טמונה בארגוני החברה האזרחית. לכבוד יום הNGO הבינלאומי, שוחחנו עמו כדי להבין מדוע החברה האזרחית חשובה כל כך בחברה ששואפת לחרות? מה ההבדל (אם ישנו) בין ארגוני סנגור לבין ארגוני שירות? כיצד מתמודדים עם התערבות של גו...

כיצד התחלף הזרם המרכזי בשמאל הישראלי מהמפא"יניקיות הלוחמת של קום המדינה, למר"ציות הסולדת מלחימה של שנות השבעים ואילך? ומה קרה בשנים האחרונות, שבהן שב השמאל הישראלי לאמץ את הגנרלים, הכוחניות והלאום? שיחה עם אהוד פירר על שני מאמריו, אחד שפורסם בגיליון 9, ושני שיראה אור בגיליון 40 הקרוב. הספקנו גם לדון מעט בספרו החדש של פירר, "כחיות הנוהמות ביער", ועל הקשר שלו למהלך המפותח בשני המאמרים. עלייתם ונפילת...

לכבוד סיעור הכתיבה השנתי שלנו (הגישו מועמדות בקישור שמופיע כאן למטה!), שיוקדש השנה לכתיבה בנושא מדיניות ציבורית, התיישבנו לשיחה עם ד"ר שגיא ברמק, העורך הראשי של השילוח, וחשבנו יחד: מהי מדיניות ציבורית שמרנית? מה מבדיל אותה ממדיניות ליברלית או, להבדיל, פרוגרסיבית, ומדוע הנושא הזה חשוב דווקא עכשיו, בצוק העיתים? נעזרנו בשלושה מאמרי מדיניות קלאסיים שפורסמו אצלנו בכתב העת, מאת פרידיך האייק, ישראל קירזנ...

במאה ה-19 מהפכת הקיטור הפכה את בריטניה לאימפריה הגדולה בעולם. מהפכת החשמל והתיעוש הפכה את ארה"ב לענק חסר מתחרים במאה ה-20. הבינה המלאכותית תקבע אילו מדינות יובילו את העולם במאה ה-21. השאלה היחידה היא מי יהיו המדינות שיצליחו לרתום אותה ראשונות. שיחה עם אופיר זיגלמן, מנהל בכיר בחברת טכנולוגיה בינלאומית מובילה, על מירוץ החימוש של המאה ה-21, ועל מה ישראל צריכה לעשות כדי לא לאבד את מקומה כמעצמה טכנולוג...

שנה אחרי כניסתו של חאבייר מיליי לתפקיד נשיא ארגנטינה, עם סגירה מסיבית של משרדים ממשלתיים ופיטורי עובדים במגזר הציבורי – ארגנטינה הצליחה לצאת מהמיתון. התיישבנו לשיחה עם ניקולאי טלייסניק, חוקר לשעבר בפורום קהלת, כדי להבין מיהו מיליי, האם הוא יותר פופוליסט (ועל הדרך ניסינו להבין מה זה פופוליזם) או יותר ליברטריאן, מה המשמעות שלו לתפיסה הליברטריאנית בעולם, ובמה כדאי שישראל תיקח ממנו השראה. המאמר של ניק...

העימותים הגוברים בין היועמ"שית לממשלה יוצרים תחושת חוסר אמון בקרב ציבורים גדולים בימין. האם התחושות האלה מבוססות? שוחחנו עם ד"ר יהודה יפרח, הפרשן המשפטי של מקור ראשון, כדי לנסות להבין בדיוק את זה. דיברנו על פרשת אודליה מינס, מינוי נציב שירות המדינה, מועדי עדותו של ראש הממשלה, תיק פדלשטיין ועוד. יפרח, שרואה עצמו דמות מובילה במאבק נגד האקטיביזם השיפוטי, מסביר מדוע בתפיסתה העצמית של היועצת היא אכן שו...

מייק דוראן הוא מומחה למזרח התיכון, עמית בכיר במכון הדאסון, והוא שירת בעברו בבית הלבן של ממשל בוש כמנהל במועצה לביטחון לאומי וגם כיועץ למחלקת המדינה. מייק הגיע לישראל כדי להשתתף באירוע של מרכז חירות עם דגלאס מארי ובן שפירו לפני שבועיים, ב-19 בנובמבר, ואנחנו ניצלנו את ההזדמנות כדי לשבת איתו לשיחה על המתרחש במזרח התיכון עם דגש על האסטרטגיה האמריקנית כפי שהייתה תחת ממשל ביידן, וכפי שמייק מקווה שהיא תה...

מדוע האוונגליסטים תומכים בנו כל כך? מדוע יש מי שמתעקש שצריך להיזהר מהם? ואיפה מלחמת גוג ומגוג נכנסת בכל הסיפור? שיחה עם תום זיו, דוקטורנט במחלקה ליחסים בינלאומיים באונ' העברית וחוקר היחסים בין התנועה האוונגליסטית וישראל (ומנכ"ל מכון ארגמן היוצא), שטוען שהפחד מהאוונגליסטים מבוסס לא על מציאות, אלא על אג'נדה פוליטית פנים-ישראלית, ושישראל חייבת לחזק את קשריה עם התנועה, שמהווה בסיס תמיכה משמעותי בישראל...

ד"ר דרור גולדברג הוא מרצה בכיר במחלקה לניהול ולכלכלה באוניברסיטה הפתוחה. ספר הלימוד שכתב, "זהב, נייר וקריפטו: היבטים תיאורטיים, היסטוריים ומעשיים בכלכלה מוניטרית", הופיע השנה בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. דרור בא לפודקאסט כדי לדבר איתנו על מוסד הבנק המרכזי וכוחו בדמוקרטיה המודרנית – וספציפית על בנק ישראל. המאמר של דרור: https://hashiloach.org.il/central-bank/

רועי תמיר הוא אלוף משנה במיל' ששירת בתפקידים בכירים באמ"ן כולל ראש זירת הטרור בחטיבת המחקר, קצין המודיעין של פיקוד דרום ובתפקידו האחרון כמפקד מערך הההדרכה של החיל. בעקבות מאמר שכתב לגיליון 38, שוחחנו עם תמיר על ההתמכרות של אמ"ן לטכנולוגיה, על הניוון במיומנויות היסוד של העשייה המודיעינית, ועל הצורך לשוב לאיזון בריא בין אלו לבין השימוש ביתרון הטכנולוגי של אמ"ן. מאמרו של תמיר באתר השילוח: https://has...

בגיליון הראשון שהוצאנו אחרי ה-7 באוקטובר, פרסמנו מאמר מאת ד"ר ברוך כהנא והעיתונאי מתן חסידים, מאמר שהוא עיון פסיכולוגי-תרבותי בתופעה של הרוע האנושי, ובאופנים שבהם התרבות המערבית והתרבות היהודית מתייחסות אליו. בשיחה עם ד"ר כהנא דנו בין השאר בשאלת תפקידן של תרבויות שונות בטיפוח ברוע, או בטיפוח התנגדות לרוע. לקריאת המאמר: https://hashiloach.org.il/to-the-bad-and-beyond/ לרכישת מנוי לכתב העת: https://...

מהו ניצחון מוחלט? איך ניתן להגיע אליו? ולמה כדאי להעמיק במלחמות העתיקות שבין רומא וקרתגו כדי לחזור למושכלות היסוד על המלחמה והשלכותיה? בפרק הזה שוחחנו עם ניצן דוד פוקס, מגיש הפודקאסט המשחק הגדול ועמית מחקר במכון ארגמן, על חיסול רעיונות, שבירת רוח האויב, ואיך כל זה קשור למלחמה בעזה. המאמר של ניצן: https://hashiloach.org.il/the-way-to-a-total-victory/ עשוי מנוי להשילוח: https://hashiloach.org.il/sub...

Today we're hosting Rabbi Dr. Mitchell Rocklin of Lobel Center for Jewish Classical Education, and the University of Dallas, for a conversation about his and Eric Cohen's article about Jewish Classical Education. We talked about the unique strain of Jewish Classical education, on the differences between Classical and Progressive education, their pros and cons, the effect of the progressive approac...