הסכת של יד בן־צבי

בפרק זה ננסה באמצעות פרופ' חיים סעדון להבין את הרקע למשבר של הקהילות היהודיות בצפון אפריקה בתקופת מלחמת העולם השנייה. מנקודת ראות יהודית זה היה המשבר הגדול והמשמעותי ביותר של הקהילות היהודיות ושל הנהגת הקהילות בצפון אפריקה. למשבר הזה הייתה השפעה ארוכת טווח על הקיום היהודי בחבל ארץ זה. 

נדבר היום על פרעות קישינב שהיו לסמל עבור דורות של יהודים, ננסה לברר מדוע הגיע ביאליק לקישינב לאחר הפרעות, ונדבר על חיבורן ועל גלגוליהן של שתי היצירות הידועות שכתב בעקבות הפרעות - "על השחיטה" ו"בעיר ההריגה".

פרופ' מרים פרנקל מספרת על תגובותיהם של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים למצבי משבר. כיצד שימרו את "המסגרת החברתית של הזיכרון", איך עיבדו את הטראומות שחוו, איך סיפרו ומסרו אותן - ואיך ניסו להתגונן מפניהן?

על אירוע דרמטי אך פחות מוכר בציבור – גירוש מוזע בתימן. במאה ה־17, שליט תימן גזר גזרות קשות על היהודים וגירש אותם אל אזור צחיח שממנו רבים לא שבו. מה הייתה מטרת הגירוש, מה אירע לקהילות המגורשים ומה היו רשמי הגירוש – שארך שנה בלבד – על היהודים ועל שכניהם המוסלמים?

על התגובות לנפילת העיר העתיקה במלחמת העצמאות בהיבט ספרותי, תרבותי וחברתי ועל זיכרון הרובע היהודי והנצחתו בעשרות השנים שלאחר המלחמה בדרכים שונות ומגוונות. נבדוק את דרכי הזיכרון וההנצחה, מי עמד מאחוריהן, מה צלח ומה לא, ומדוע?

חורבן בית המקדש הראשון וגלות בבל הוא החורבן הלאומי הראשון שחוו היהודים שאחראים על חיבור התנ"ך. לראשונה בתולדותיה, יהודה הפסיקה להתקיים כיישות מדינית; בית המקדש שהתקיים במשך מאות שנים חרב והפולחן בו פסק; הבירה ירושלים שבמשך שנים נתפסה כחסינה מכל פגיעה נכבשה ונהרסה; בית דוד חדל לתפקד; והמונים מקרב תושביה נאלצו לגלות מארצם. ננסה להבין כיצד התמודדו היהודים בדור החורבן עם השאלות המהותיות שהחורבן ה...

ד"ר אסף תמרי מספר על צפת במאה השש-עשרה, על הפריחה הרוחנית יוצאת הדופן שהתרחשה בה, על השכינה ועל גלותה, ועל הדרכים שבהן בחרו בני צפת לנסות ולתקן עולם שבור. כיצד קרב שתודעת השבר והגלות כל כך חזקות בקרב ההוגים שפעלו בצפת, כמו ר׳ יוסף קארו, ר׳ שלמה אלקבץ, ר׳ ישראל נג׳ארה, ר׳ משה קורדובירו וכמובן האר״י ותלמידיו?