הסכת של יד בן־צבי

הפעם אנו מארחים את פרופ’ מעוז עזריהו, חוקר גיאוגרפיה תרבותית מאוניברסיטת חיפה, לשיחה על התפתחות הדימוי המיתולוגי של תל אביב: מ"העיר העברית הראשונה", דרך "העיר ללא הפסקה" ועד "מדינת תל אביב". מה מספר לנו הדימוי הזה על החברה הישראלית, על יחסי מרכז־שוליים ועל המתח מול ירושלים? הצטרפו למסע מרתק בעקבות העיר שבויה בדימויה.תל אביב היא הרבה יותר מהעיר שאנו רואים בעיניים. היא...

מדוע שגשגו ערי הנגב בתקופה הביזנטית – ולמה נעלמו? ד"ר עופר שיאון, רשות העתיקות, חושף את סודות ההתיישבות, החקלאות והכלכלה במדבר שפרח לפני 1,500 שנה.בפרק זה מארח יניב מזומן את ד"ר עופר שיאון, ארכיאולוג ומומחה בכיר ברשות העתיקות, שניהל למעלה ממאה חפירות ברחבי הארץ. השיחה עוסקת באחת התקופות המרתקות בתולדות הנגב — השגשוג יוצא הדופן של היישובים הגדולים בתקופה הביזנטית והמערכות החקלאיות שסביבם....

בפרק מיוחד עם פרופ' אריאל פלדשטיין אנחנו יוצאים למסע בין זיכרון מלחמת יום הכיפורים לחרבות ברזל – על טראומה, שכול, מנהיגות ותקווה לעתיד.האם אירועי ההווה משנים את תפיסתנו על העבר? בפרק זה של ההסכת אנו משוחחים עם פרופ' אריאל פלדשטיין. היסטוריון ישראלי, ראש מסלול לימודים כלליים במחלקה להיסטוריה של עם ישראל בפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וחבר סגל בחוג ללימודי ארץ ישראל וא...

הפרק עוסק בתקופה מסעירה, שופעת עוצמה, אדריכלות ושליטה אסטרטגית , עם דגש על העיר עזה בתקופה הממלוכית בארץ ישראל.הממלוכים – חיילים עבדים שהפכו לשליטים – שלטו בארץ ישראל במשך קרוב ל-260 שנה, משנת 1260 ועד לכיבוש העות'מאני בשנת 1516. ד"ר יניב מזון שוחח עם פרופ' ראובן עמיתי.יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהילות...

מהו מקורו של המתח העדתית בישראל? בפרק זה אנו משוחחים עם ד"ר אבי פיקאר על יחסה של התנועה הציונית ליהודי ארצות האסלאם, על כור ההיתוך, קולוניאליזם, לאומיות והמתח שביניהם. המתח העדתי בין יוצאי אירופה לבין יוצאי ארצות האסלאם היה ונשאר אחד ממוקדי השיח המרכזיים בחברה הישראלית. בפרק זה אנו מארחים את ד"ר אבי פיקאר – היסטוריון של ארץ ישראל בתקופת העת החדשה, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ב...

ספר חבקוק, מן הקצרים והמסתוריים שבספרי הנביאים, מציב בעוז את השאלות הגדולות על צדק, אמונה ומשמעות הסבל. עם פרופ’ נועם מזרחי נצלול אל הדיאלוג הייחודי בין הנביא לאל (“צדיק באמונתו יחיה”) ונבחן את פירושיו בתקופת הבית השני דרך מגילת פשר חבקוק מקומראן.על הפרק:חבקוק, שפעל ככל הנראה בסוף ימי הבית הראשון, אינו מסתפק בהעברת מסר לעם אלא מתעמת עם שאלת הצלחת הרשע וסבל הצדיק. מגילת פשר חבקוק, שנחקרה בהרחבה ע״י...

כיצד הפך "יד ושם" לאתר ההנצחה המרכזי לשואה במדינת ישראל?מה הודגש ומה טושטש לאורך הדרך? ומדוע שמו של האיש שהגה את הרעיון – מרדכי שנהבי – כמעט ואינו מוכר בציבור הרחב?במשך כ־34 שנים, משנות ה־40 ועד אמצע שנות ה־70, התנהל מאבק אידיאולוגי עז על האופן שבו יעוצב זיכרון השואה בישראל. בספרו החדש, הר הזיכרון: אתגר הנצחת השואה והגבורה ביד ושם, 1942–1976, חושף פרופ' דורון בר פרקים סמויים למחצה במ...

הר הרצל הוא סמל ההנצחה הלאומי של ישראל ונבחר להיות מקום מנוחתו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, שביקש להיקבר בארץ ישראל. המקום הפך לזירת עיצוב הזיכרון והזהות הישראלית, ומשמעותו נוכחת בלב החברה הישראלית עד היוםיד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהילות ישראל במזרח, חקר תולדות ארץ ישראל, חקר ירושלים והנחלתם לציבור הרחב.בקרו ב...

עם קום המדינה, מצאה ישראל את עצמה ללא אתרי הקודש החשובים והעתיקים ביותר בארץ ישראל: הכותל המערבי בירושלים, קבר רחל ליד בית לחם ומערת המכפלה בחברון. נוצר צורך חשוב ומיידי באתרי עלייה לרגל חלופיים, המחוברים לזיכרון הלאומי וגם ללוח השנה.שיחה עם פרופ' דורון בר, לשעבר נשיא מכון שכטר למדעי היהדות, חוקר התפתחות המקומות הקדושים ועיצוב הזיכרון הלאומי בישראל – ומחבר הספר "לקדש ארץ" באותו נושא.

הפרק עוסק בתקופה מסעירה, שופעת עוצמה, אדריכלות ושליטה אסטרטגית , עם דגש על העיר עזה בתקופה הממלוכית בארץ ישראל.הממלוכים – חיילים עבדים שהפכו לשליטים – שלטו בארץ ישראל במשך קרוב ל-260 שנה, משנת 1260 ועד לכיבוש העות'מאני בשנת 1516. ד"ר יניב מזון שוחח עם פרופ' ראובן עמיתי.יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהילות...

כתיבתו של הרב חיים סבתו היא מהקולות המקוריים בספרות הישראלית. הוא משלב עומק תורני עם רגישות ספרותית, כתיבה שמחוברת לשורשים ופונה גם על ליבו של הקורא. ספריו נוגעים בשאלות של זהות וזיכרון, אמונה ועולמו הפנימי של האדם, והם מצליחים להאיר את המתח והחיבור שבין קודש לחול, בין עבר להווה. נדבר על הנוכחות המיוחדת של סיפורי משפחתו בכתיבתו – משפחה שמוצאה בעיר חלב שבסוריה, על גלגוליהם במצרים שאליה עברו, על העל...

רב סעדיה גאון – רס"ג, הוא מחשובי הגאונים בבבל, איש אשכולות שהשאיר מפעל ספרותי עצום: הלכה ופרשנות מקרא, לשון ודקדוק, תיאולוגיה ופילוסופיה, פיוטים ועוד. אחד מספריו החשובים הוא "ספר המצוות", שנכתב בערבית-יהודית לפני יותר מאלף שנה. הספר יוצא עכשיו ביד בן־צבי במהדורה חדשה ומוערת, לפי כתבי יד שנמצאו בגניזה הקהירית.ד"ר יניב מזומן שוחח עם שני האחים שבזכות מחקרם המעמיק יוצא שוב ספר המצוות לרס"ג: ד"ר נסים ס...

איראן ניצבת בימים אלה בצומת דרכים היסטורי: מדינה על סף גרעין, (כנראה היתה ....)תחת סנקציות כלכליות כבדות, בעיצומה של מתיחות צבאית מול ישראל וארה"ב ובזירה פנימית רותחת. החברה האיראנית חווה שבר עמוק בין דור צעיר, תוסס ומודרני, לבין שלטון שמרני המתקשה להעניק מענה לאתגרים החברתיים, הכלכליים והתרבותיים. מחאות "מהסא אמיני" חשפו את עומק הזעם הציבורי, במיוחד סביב סוגיות החג'אב והחירות ה...

הפרק עוסק בספרו החדש של פרופ' סרג' רוזר, כתבי הברית החדשה כספרות יהודית , המציע מבט חדשני על הברית החדשה כטקסט יהודי לכל דבר ועניין.נבחן כיצד פרספקטיבה זו משנה את הבנתנו את ראשית הנצרות ואת הקשרים ההדוקים בין היהדות לנצרות. ד"ר יניב מזומן שוחח עם פרופ' סרג' רוזר .יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר קהיל...

הספר הגזזת – המגפה הנשכחת , בוחן את הטיפול במחלת הגזזת באמצעות הקרנות רנטגן בארץ ישראל מראשית תקופת המנדט הבריטי ועד לעלייה הגדולה בשנות החמישים של המאה העשרים. הוא מתחקה אחר הדרך שבה הפך הטיפול הרפואי בגזזת – נושא רפואי-בריאותי מובהק – לסוגיה חברתית-עדתית טעונה, שהובילה בסופו של דבר לחקיקת חוק לפיצוי נפגעי הגזזת בישראל. שיחה עם פרופ' שפרה שוורץ .יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנוש...

ארץ ישראל והמפעל הציוני משכו מבקרים יהודים רבים. בין אלה, מחקר שנערך לאחרונה גילה קבוצה מיוחדת מתוכם, היהודים ה"יקים" מגרמניה, שחלקם השאירו תיעוד פרטי מצולם – נדיר לאותה תקופה. התמונות והיומנים שהשאירו הם חומר היסטורי מרגש וחשוב לחוקרי הארץ והיישוב העברי.שיחה עם פרופסור עודד מיוחס – חוקר ומרצה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, מתנדב בארכיון התמונות של יד יצחק בן־צבי, ומחבר הס...

ירושלים בירת ישראל הייתה מחולקת במשך 19 שנה בין ישראל וירדן: מסוף מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים ב-1967. העיר הוכרזה לבירה כשהיא מוקפת שטחי אויב ופצעי המלחמה עדיין ניכרים בה – מבחינה פיזית ותודעתית. בכך היא הציבה שלל אתגרים לתושבים, למתכננים ולמוסדות המדינה.שיחה עם ד"ר אלדד ברין –גיאוגרף היסטורי, חוקר ירושלים ומורה דרך. ספרו על אכלוסה מחדש של ירושלים הישראלית בשנים 1967-1948 יראה אור בקרוב...

דמות ה"צבר" היתה במשך עשרות שנים לסמל הישראליות: קוצני בחוץ, מתוק מבפנים, ויודע לחיות גם בתנאי מצוקה. מוטיב הצבר מוכר בחברה, באמנות ובתרבות, במוצרי שיווק כגון ליקר ומכונית ואפילו טנק - אבל כעבור עשרות שנים שינה את משמעותו.שיחה עם פרופ' עודד היילברונר, היסטוריון וחוקר תרבות פופולרית באירופה ובישראל, חבר סגל ומרצה בכיר במכללת שנקר ובאוניברסיטת רייכמן.

לאחר איחוד ירושלים במלחמת ששת הימים ב-1967, שבוהתושבים היהודים אל הרובע החרב בעיר העתיקה. בשיקום הרובע היהודי היו מעורביםגורמים ממשלתיים ועירוניים, קהילתיים ופרטיים. תוך כדי עבודה התגלו ממצאים חשוביםונדרשו החלטות כבדות משקל בשלל תחומים – החלטות שהשפיעו על התושבים והמבקרים עדימינו. עם הגב' ברכה סליי –יקירת ירושלים, תושבת הרובע היהודי כמעט יובל שנים, חוקרת תולדותיו, ומחברת ספר על השימור וההתחדשו...

שדים ורוחות ליוו את בני האדם משחר האנושות. בקהילות האשכנזיות, צמחבמאות האחרונות מושג ה"דיבוק" – רוח רעה ה"נדבקת" לאדם,משתלטת עליו וגורמת למעשים לא-רצוניים ולעתים לא מקובלים. עם פרופסור יורםבילו – חוקר ומרצה במחלקה ל סוציולוגיה , ל אנתרופולוגיה  ולפסיכולוגיהב אוניברסיטה העברית,   חתן  פרס ישראל לשנת תשע"ג, וחוקר המפגשהטעון בין פסיכולוגיה, תרבות וקהילה.

כשמדברים על קהילות היהודים בארץ ישראל, לא כולם זוכריםאת ה"מוּסְתערבּים" – שישבו במזרח התיכון ובארץישראל במשך דורות רבים. הם היו עדה נבדלת מן האשכנזים ומיוצאי ספרד וצפון אפריקה,אך בהמשך נטמעו. קהילות אלו גם שבו את דמיונו של הנשיא השני יצחק בן־צבי, שחקר אתתולדות ה'מוסתערבים' וביקש להנציח את מורשתם בגליל. עם ד"ר דותן ארד – ראש מרכז אלישר לחקר היהודים הספרדים בארץ ישראל,מרצה באו...

הר הרצל הוא בית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. המצבות בהר משקפותאת הסיפור שלנו, מראשית ההתיישבות ועד ימים אלה. השינויים שחלו עם השנים בהר הרצל,משקפים את השינויים שהתחוללו בחברה הישראלית. שיחה עם פרופסור אריאל פלדשטיין

תופעת ה'דיבוק' בקהילות יהודיות עם פרופ' יורם בילו

זה 400 שנה שיהודים שרים את פיוטיו של ר' ישראל נג'ארה, שהיה בין השאר רבה של העיר עזה. הוא נדד במזרח הים התיכון, אסף השפעות מוזיקליות משלל מקורות, ושילב לחנים עממיים בפיוטיו. לאחרונה יצאה ביד בן־צבי (בשיתוף קרן הרב רוזן) מהדורה מוערת של ספרו "שארית ישראל", ובו מאות משיריו.יד יצחק בן־צבי היא מוסד מחקר, תרבות וחינוך הנושא את שמו של נשיאה השני של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים הם: חקר...

בפרק זה מתראיין עו"ד אדי מורדכייב, חבר מועצת העיר רמלהופעיל קהילתי בקרב יהודי בוכרה והוא מספר על הפעילות האירגונית של קהילותהעדה.