המכללה התורנית

י"ז חשוון, אנחנו מתחילים אגרת כ"ח. קשורה לנושא הקודם מאגרת כ"ז. אדמו"ר הזקן כותב לנחם את "עַמּוּד הַיְּמָנִי, פַּטִּישׁ הֶחָזָק," רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, "הַסָּנֵגוֹר שֶׁל יִשְׂרָאֵל," על פטירת בנו. ומסביר שפטירה של צדיק מכפרת על עוון עם ישראל. "לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מִרְיָם לְפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה? מַה פָּרָה מְכַפֶּרֶת, כָּךְ מִיתַת צַדִּיקִים מְכַפֶּרֶת." "וְצָרִיךְ לְהָבִין לָמָּה נִסְ...

ט"ז חשוון, מסיימים את אגרת כ"ז. כמו שלמדנו — הצדיק פועל אפילו יותר אחרי הסתלקותו. מי שמחובר לצדיק ממשיך לו השפעה גדולה מאוד. הרבי מלך המשיח אמר וכתב: התקשרות לצדיק על ידי לימוד תורתו וקיום הוראותיו. "וְהִנֵּה יֵשׁ עוֹד בְּחִינַת הֶאָרָה לְתַלְמִידָיו" — הֶאָרָה שנייה — "רַק שֶׁאֵינָהּ מִתְלַבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ מוֹחָם" — "רַק מֵאִירָה עַל" מלמעלה — "בְּחִינַת מַקִּיף." "מֵעֲלִיַּת רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ...

ט"ו חשוון, ממשיכים באגרת כ"ז. "וְהִנֵּה בִּהְיוֹת הַצַּדִּיק חַי עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" — שלוש מידות אלו, אמונה יראה ואהבה, "בְּתוֹךְ כְּלִי וְלְבוּשׁ שֶׁלָּהֶם," "בְּחִינַת נֶפֶשׁ הַקְּשׁוּרָה בְּגוּפוֹ." "וְכָל תַּלְמִידָיו אֵינָם מְקַבְּלִים רַק הֶאָרַת מִדּוֹת אֵלּוּ וְזִיוָן" — "הַמֵּאִיר לְחוּץ לַכְּלִי." "וְלָכֵן אָמְרוּ חַז"ל שֶׁאֵין אָדָם עוֹמֵד עַל דַּעַת רַבּוֹ עַד מ\' שָׁנָה." אחרי פטיר...

חובת הלבבות שער הביטחון - עם פירוש הרב ערד ר׳ מנדי משאלי, שיעור 1 - פתיח, יד מרחשוון

לימוד בספר הדרך הישרה - לימוד יומי בענייני גאולה ומשיח, ר׳ דובער שנהב יד מרחשוון, תשפ״ז

י"ד חשוון, סיכום אגרת כ"ז. מסכמים את המשמעות העמוקה. "אִיתָא בְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ" — "דְּצַדִּיקַיָּא דְּאִסְתַּלְּקוּ בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין יַתִּיר מִבְּחַיֵּיהוֹן." "תֵּינַח" בעולמות העליונים, מובן. אבל בעולם הזה? "וְיֵשׁ לוֹמַר הַדֶּרֶךְ" — מה שקיבל אדמו"ר הזקן על מאמר חז"ל "דְּשַׁבַּק חַיִּים לְכָל חַי." "חַיֵּי הַצַּדִּיק" זה לא "חַיִּים שָׂרִים." צדיק אמיתי לא מונח בגשמיות — זה אל"ף בי"ת של צד...

י"ג חשוון, ממשיכים באגרת כ"ז על מעלת הצדיק גם לאחר פטירתו. "וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ" — "דְּצַדִּיק דְּאִסְתַּלַּק בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין יַתִּיר מִבְּחַיּוֹהִי." צדיק שנפטר נמצא בכל העולמות יותר מבחייו — אין לו את ההגבלה של הגוף. "דְּהַיְינוּ שֶׁגַּם בְּעוֹלָם הַזֶּה הַמַּעֲשֶׂה" — "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וּמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם." גם בעולם המעשה, "שְׁתַּחַת" — הצדיק נמצא "בְּמִדָּה מְר...

י"ב חשוון, אגרת כ"ז של אדמו"ר הזקן בספר התניא. אדמו"ר הזקן כותב "לְיוֹשְׁבֵי אֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן" "לְנַחֲמָם בְּכִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה" על פטירת "נֵר יִשְׂרָאֵל, הָעַמּוּד הַיְּמָנִי, פַּטִּישׁ הֶחָזָק" — רבי מנחם מנדל מהורודוק, תלמיד המגיד ממזריטש, זכר צדיק לברכה. "בָּאתִי לְדַבֵּר" על "הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים" ולנחמם. "שְׁבוֹק חַיִּים לְכָל חַי" — מה הכוונה? "חַיֵּי הַצַּ...

י"ג חשוון, ממשיכים באגרת כ"ז בתניא, עמוד 296. ממשיכים את מה שאדמו"ר הזקן כותב לתלמידי רבי מנחם מנדל מהורודוק. הוא מביא את הזוהר חלק ג' עמוד ע': "צַדִּיקַיָּא דְּמִסְתַּלְּקִין — בְּכֻלְּהוּ מְיַגְּנֵי עַל עָלְמָא יַתִּיר מִבְּחַיֵּיהוֹן." "דְּהַיְינוּ" שגם ב"זֶה הָעוֹלָם הַמַּעֲשֶׂה" — "הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם" — "וּמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם." "הַצַּדִּיק בְּמִדָּה מְרֻבָּה יוֹתֵר" — גם בפרנסה, בריאות,...

אתה תמיד בעליה #הרבי #חסידות #פרשתהשבוע

י"א חשוון, מסיימים את אגרת ח"ו באגרת הקודש. "אַךְ בְּצֵאת הַשְּׁכִינָה מִקְּלִיפַּת נֹגַהּ" — "יִשְׁלַם בֵּרוּר הַנִּיצוֹצוֹת וְהִיפָּרֵד הָרַע מֵהַטּוֹב." "לֹא יִשְׁלֹט אִילָן דְּטוֹב וָרָע." "לֹא יִהְיֶה עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת לְבָרֵר בֵּרוּרִים, כִּי אִם לְיַחֵד יִחוּדִים עֶלְיוֹנִים" — להמשיך "אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים יוֹתֵר" שלמעלה מאצילות, על ידי "פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה." "דְּמִצְוֹת בְּטֵ...

י' חשוון, ממשיכים באגרת ח"ו, אגרת הקודש, עמוד 288. כל יהודי ויהודיה יש להם את הכוח להביא את הגאולה. שבתוך הגשמיות, בתוך הלמטה ביותר, יש ניצוצות קדושה שאנחנו מרימים, על ידי "אִתְכַּפְיָא" ו"אִתְהַפְּכָא." "וְהִנֵּה הָעֶלְיוֹנִים" — "אֵין בָּהֶם כֹּחַ לְבָרֵר וּלְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצוֹת מֵהַשְּׁבִירָה שֶׁבִּקְלִיפַּת נֹגַהּ." — "הַתַּחְתּוֹנִים לְבַד" יכולים. הגוף שלנו נקרא "מִשְׁכָּא דְּחִוְיָא", מ"...

ט' חשוון, עמוד 288, ממשיכים באגרת כ"ו, תניא. "וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין עִנְיָן פֶּלֶא גָּדוֹל מִזֶּה מְאֹד" — מה נעשה בשמיים ממעל על ידי עיון ובירור הלכה פסוקה מן הגמרא ופוסקים ראשונים ואחרונים. לפני שאדם מתעמק, ההלכה הייתה "מוּסְתֶּרֶת", בבחינת "הֶעְלֵם וְהַסְתֵּר." כמו שהקליפה מסתירה על התפוז, ככה בעולם שלנו יש עולם של קליפות שמעלים ומסתיר על האמת האלוקית. שאנחנו מתפלפלים ומתעמקים בהלכה — אנחנו מג...

הרב מנחם מיידנצ'יק, שליח הרבי באזוה"ת הרצליה פיתוח, מדגים כיצד מניחים תפילין.

ח' חשוון, עמוד 284, ממשיכים באגרת ח"ו. אדמו"ר הזקן מסביר שלא רק התורה באה בהתלבשות. "וְהִנֵּה כְּשֶׁמַּלְכוּת דְּאַצִּילוּת" מתלבשת ב"קְלִיפַּת נֹגַהּ", כדי לברר הניצוצות שנפלו בחטא אדם הראשון, ו"רפ"ח ניצוצות" שנפלו בשבירת הכלים. "מַלְכוּת דְּאַצִּילוּת נִקְרֵאת בְּשֵׁם עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" לגבי "זְעֵיר אַנְפִּין דְּאַצִּילוּת" שאינו יורד שם, "וְהַהוּא נִקְרָא עֵץ הַחַיִּים." "וְהִנֵּה הִתְלַב...

ז' חשוון, עמוד 284, ממשיכים באגרת ח"ו בתניא. ממשיכים להסביר שהדברים של האיסור וההיתר מקבלים חיות על ידי "קְלִיפַּת נֹגַהּ", שמעורב בטוב ורע. האר"י ז"ל אמר שהמשניות הן "מַלְכוּת דִּיצִירָה", אבל הזוהר אמר "מַלְכוּת דְּאַצִּילוּת." "רוֹצֶה לוֹמַר לְבוּשׁ מַלְכוּת דִּיצִירָה שֶׁנִּתְלַבְּשָׁה בְּמַלְכוּת דְּאַצִּילוּת." "וּמַלְכוּת דִּיצִירָה נִקְרָא שִׁפְחָה" — משמשת לאלה שמלובשים בה, לגבי מלכות האצ...

ו' חשוון, עמוד 286, ממשיכים באגרת ח"ו. "אַךְ בֶּאֱמֶת" אדמו"ר הזקן מדקדק בלשון "רַעְיָא מְהֵימְנָא" — לא הדינים ולימוד התורה של איסור והיתר הם חלילה "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע." אלא הכוונה לעצם הדבר האסור ועצם הדבר המותר, שמקבלים חיות מ"קְלִיפַּת נֹגַהּ." "וְאִילָנָא דְּטוֹב וָרָע דְּהַיְינוּ אִיסּוּר וְהֶיתֵּר — וְלֹא אָמַר תּוֹרַת אִיסּוּר וְהֶיתֵּר." "וְזֶהוּ לְשׁוֹן אָסוּר" — קשור לדבר הלא טוב,...

ה' חשוון, ממשיכים באגרת ח"ו בתניא. אחרי שתי שאלות, "וְעוֹד יֵשׁ לְהַפְלִי פֶּלֶא וָפֶלֶא" — שאלה שלישית: איך אפשר שלימות המשיח לא יצטרכו ללמוד הלכות איסור והיתר? הרי איך ישחטו הקורבנות בלי לדעת "דְּרָסָה" ו"שַׁהְיָה"? ופגימת הסכין פוסלת הבהמה. "וְכִי יִוָּלֵד אִישׁ בְּטִבְעוֹ" שיהיה שוחט? "הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת" — יהיה עניין המיתה בהתחלה, עדיין צריך דיני טומאת המת. "הָרֶה וְיֹלֶדֶת יַח...

מהי תיבת נוח בחיי האדם לפי הבחסידות? #חסידות #יהדות #הרבפזשביט

ד' חשוון, מתחילים אגרת חדשה, אגרת ח"ו בתניא. אחרי שדיברנו על התלבשות השכינה בגלות, היום נדבר איך מצד ההתלבשות הזאת יש בתורה "הֶעְלֵם וְהַסְתֵּר." אדמו"ר הזקן יביא "מַאֲמָרָה מֵאֹמֶן" בזוהר, פרשת נשא, על "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ." "בְּהַאי חִיבּוּרָא דִּילָךְ" מ"נְּהוֹרָא דְּאִמָּא עִלָּאָה" בחיבור הזה לא צריך ניסיון. "וּבְגִין" זאת, "עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמֵיטַב מֵאִילָן ה...

ג' חשוון, אנחנו מסיימים את אגרת כ"ה, עמוד 281. דיברנו אתמול על "צְוָואַת הָרִיבַ"שׁ" ועל התרגום "שָׁרְתָה" לעומת "נִתְלַבְּשָׁה." אדמו"ר הזקן אומר: "דּוֹמֶה לִי שֶׁתְּפִיסָתָם בִּכְלָל" אינו מצד דקדוק הלשון, אלא בכלל יש להם בעיה עם עיקר עניין ההתלבשות של השכינה בקליפות. "אֵין לְךָ גַּשְׁמִי כְּעָפָר הָאָרֶץ" ואף על פי כן מתלבשת בו "מַלְכוּת דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה." "אִם קָשֶׁה לָהֶם" משום טומאת...

ב' חשוון, אגרת כ"ה, עמוד 280, תניא. "כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִילּוּ עוֹבֵד עֲ"זָ" בעניינים גשמיים. אבל "בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא" בענייני שמיים, "לְהַפְרִישׁ שֶׁמֵּאִיסּוּרָה", לא שייך "הֵיתָמָה דְּאָמְרַן." לומדים ממשה רבינו: "וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה" כי "הַשֵּׁם יִקְרֶה לְפָנָיו מִצְוָה זוֹ לְפָרֹשׁ שֶׁמֵּאִיסּוּרָה." "אַךְ זֶהוּ כְּשֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת" להניע את חברו "בְּקִצְפּוֹ וְכַעֲסוֹ", אז מותר ב...

א' חשוון, אנחנו ממשיכים באגרת כ"ה, עמוד 280, תניא. "וְהִנֵּה" כל דבר שיש בקדושה יש "בְּלָעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים". כמו שבקדושה יש י' ספירות, "בְּלָעוּמַּת זֶה" יש י' "קִיטְרִין דִּמְסָאַבוּתָא" ומהם נמשכות נפשות האומות. "וּמוֹדַעַת זֹאת בָּאָרֶץ", מה שכתוב בספר הגלגולים לאר"י ז"ל, "שְׁאֵלַת הָאָדָם בָּאָדָם לְרַע לוֹ." שזה סוד גלות השכינה בתוך הקליפות. "לְהַחֲיוֹתָם וּלְהַשְׁלִיטָם" בזמן הגל...

ל' בתשרי — ראש חודש חשוון — עמוד 280 — ממשיכים באגרת כ"ה — תניא. "וְהִנֵּה נֶפֶשׁ הָאָדָם — יָדוּעַ לַכֹּל שֶׁהִיא כְּלוּלָה מִי' סְפִירוֹת" — חב"ד: חכמה בינה ודעת — מידות: אהבה יראה וכולי — ומלכות: כוח הדיבור. "וְאַף שֶׁבְּכֻלָּן" — כולם באים "מֵרוּחַ פִּיו יִתְבָּרַךְ" — "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים." "דֶּרֶךְ פְּרָט" — חכמה בינה ודעת שבנפשו הם דוגמה לחכמה בינה ודעת שבי\' ספירות שלמעלה...

כ"ח תשרי — עמוד 278 — ממשיכים באגרת הקודש. אחרי שדיברנו על השכינה — דבר השם שמחיה את הנבראים — אדמו"ר הזקן מסביר: "אֶלָּא שֶׁבְּאַרְצוֹת הָאֻמּוֹת... הַחַיּוּת הוּא עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּת שָׂרִים הַחִיצוֹנִיִּים הַמְמֻנִּים עַל ע\' אֻמּוֹת" — ניצוץ מ"מַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה" מאיר עליהם מבחינת "מְקִיף" — "וּמֵהֶאָרָה זוֹ הוּא בִּבְחִינַת גָּלוּת בְּתוֹכָם" — שנקראים "אֱלֹהִים אֲחֵרִים" — "אֱלֹהָאָה...