משדרים ביטחון

עם שיא שלילי של 252 נרצחים בשנת 2025, האלימות והפשיעה בחברה הערבית הפכו לאחד האתגרים הבוערים ביותר בחברה הישראלית. בפרק זה של "משדרים ביטחון", העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס צוללת אל מעבר לכותרות החדשותיות כדי להבין מה חושב הציבור ומה נדרש מהממשלה. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון, תציג ממצאים מסקר ינואר העדכני: עד כמה כלל החברה הישראלית מוטרדת מהמצב? ומי באמת תומך בהכנסת השב"כ לטיפול בסוגיה?...

האם קיימת אופוזיציה רוסית חמושה? מה הסיפור של אלכסי נבלני שכולם דיברו עליו לפני כמה שנים? והאם שיר יכול לאיים על השלטון? השגריר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - בפרק על המתנגדים ועל והדרכים להתנגד למשטרו של פוטין.

לראשונה מאז 2014 אין יותר חטופים בעזה, עם השבת גופתו של רס״ל רן גאוילי ז"ל, וכעת מתחיל שלב ב' בתוכנית הנשיא טראמפ. אז מה עכשיו? פתיחת מעבר רפיח, התפרקות חמאס מנשקו, תחילת עבודתה של ממשלת הטכנוקרטים בעזה והכנסת כוח בינלאומי לרצועה - אלה רק חלק מהנושאים הסבוכים שעל הפרק. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מנסים לעשות סדר ולזהות את המוקשים המומחים עפר שלח, חוקר בכיר ומנהל תכנית המחקר "מדיניות הביטח...

איראן, סין, קטר, רוסיה ושחקנים לא מדינתיים עמלים קשה לזרוע כאוס אל תוך חברות דמוקרטיות, בייחוד בתקופת בחירות. באיחוד האירופי פיתחו סט כלים להתמודדות עם התופעה, המסכנת את הביטחון הלאומי של מדינות, לעיתים לא פחות מטילים בליסטים. מה הוא סט הכלים, עד כמה הוא אפקטיבי ומה בישראל יכולים לאמץ כדי לבלום גם פה את הניסיונות להשפיע ולהרוס? ד"ר עופר פרידמן - מרצה בכיר במחלקה ללימודי מלחמה בקינגס קולג' לונדון,...

אליזבת' צורקוב, עמיתה בכירה במכון "ניו ליינס", וד"ר מייקל נייטס, מומחה לעיראק ולמדינות המפרץ, מתארחים בפרק מיוחד של "משדרים [אקסטרה] ביטחון" העוסק במצבה של עיראק כיום, בתפקיד שממלאות בה מיליציות שיעיות פרו-איראניות, ובהפיכתה של המדינה למוקד פעילות של הציר השיעי בהובלת איראן. יחד עם ד"ר ירון שניידר, דנים השניים באיומים הנוכחיים על ישראל מהזירה העיראקית, בתהליך התחזקותן של המיליציות השיעיות הפרו-איר...

"הגיע הזמן לחפש הנהגה אחרת באיראן", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאתר פוליטיקו. אם כך, האם הוא עדיין מכוון להתערבות אמריקנית נגד משטר האיתוללות, ואם כן, מהם התסריטים שעדיין על השולחן? מה מצב המחאה, במסגרת מעט המידע האמין שניתן לאסוף? וכיצד ניתן להעריך את הסיכונים לסבב אלים נוסף בין ישראל לאיראן? ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר אבישי בן ששון-גורדיס, חוקר בכיר בתכנית לחקר מדיניו...

כיצד הפכה ויקיפדיה מזירה של ידע להמונים למוקד השפעה גלובלי המעצב את התודעה העולמית ביחס לישראל, ובמקרים רבים לרעת ישראל? בניגוד לחזון הנאיבי והרומנטי של ויקיפדיה, חלו שינויים בתהליכי העריכה שהפכו את האנציקלופדיה לכלי המביא לידי ביטוי נרטיב חד-צדדי, במיוחד לאור אירועי ה-7 באוקטובר. דוד סימן-טוב, ד"ר שלומית ליר ואלה קינן בשיחה על "הקרב על הידע" כפי שבא לידי ביטוי באנציקלופדיות הדיגיטליות, וכן ברשתות...

ב-8 בינואר הודיע צבא לבנון כי השיג "מונופול של המדינה על הנשק" בדרום לבנון, למעט האזורים שתחת שליטה ישראלית. עם זאת, חיזבאללה לא מפורק מנשקו והארגון השיעי אפילו לא מוזכר בהודעה. אבל האם זה אומר שצבא לבנון לא פועל בהתאם להסכם? וכיצד משפיעות המחאות באיראן נגד משטר האייתוללות, שיצר את חיזבאללה, על הישרדות הארגון? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פל...

-מגרש הרוסים" מארח את המומחה לאיראן בני סבטי. סבטי וחוקר רוסיה גאורגי פורוסקון משווים יחד בין החברות הלא מערביות של איראן ורוסיה, ומנתחים: מהיכן באה תחושת הייחודיות של שתי החברות? למה למוסד המדינה יש משקל כה גדול מול הפרט? ואיך ניתן להסביר את המקום השונה של הדת בקרבם של שני העמים?

ב-26 בחודש דצמבר 2025, ישראל הכריזה על הכרה בסומלילנד. ההכרזה גררה גל של תגובות ופרשנויות בנוגע לסיבות שהובילו את ישראל להכרה בטריטוריה האפריקנית, וניסיונות שונים להבין מה יהיו ההשלכות של פעולה זו ומה צריכה להיות התגובה של מדינות ערב להכרה. בפרק זה של "מעבר לרשת", החוקרת אורית פרלוב סוקרת את שלוש המגמות העיקריות שבלטו בשיח הערבי הציבורי: • הטענה הראשונה מייחסת לישראל ניסיון להוביל עידוד בדלנות אזו...

ביום שבת, 3 בינואר, ארה"ב יצאה למבצע ממוקד בוונצואלה, עצרה את הנשיא ניקולס מדורו ורעייתו והביאה אותם למתקן מעצר בניו יורק. איך זה מסתדר עם המדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ וההבטחה לסגור מלחמות ולא לפתוח חזיתות? עד כמה ההתרחשות משפיעה על התהליכים הנוכחיים באיראן? והאם אפשר גם לשלוף את חמינאי ממיטתו? כל התשובות בשיחה המרתקת של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תחום ארה"ב במכון...

היבט מוכר פחות של שיתוף הפעולה הביטחוני-טכנולוגי בין סין ואיראן הוא המחקר האקדמי-טכנולוגי המשותף שהולך ומתרחב. מחקר זה קשור למוסדות הביטחון של שתי המדינות ומתייחס לתחומים שונים, וביניהם אנרגיה גרעינית, תעופה וחלל, טילים, כטב"מים, כלי רכב תת-ימיים וסייבר. תת אלוף (מיל') אסף אוריון, חוקר בכיר וראש המרכז למדיניות ישראל-סין ע"ש דיאן וגילפורד גלייזר, משוחח עם נושא חשוב זה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.

בזמן שהכותרות מדווחות על הסלמה בגזרות השונות והמערכת הפוליטית נערכת לבחירות, מה באמת עובר על הציבור הישראלי? בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", חוקרי המכון עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן צוללים אל תוך הנתונים המרתקים שעולים מהסקרים האחרונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי. יחד הם מנסים להבין את הלכי הרוח בישראל של סוף 2025: האם הציבור מאמין שהסלמה היא כורח ביטחוני? האם הישראלים מרגישים שהמלחמה נגמרה,...

חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מחקר חדש שפורסם ב- INSSממפה באופן מפורט את הארכיטקטורה המבצעית של המנגנון. שניים מהאנשים החתומיפ על המחקר - דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר במכון בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואבישי סובר - חוקר בכיר בכל-אבן, עמותה הפועלת למיפוי ושיבוש רשתות מימון טרור...

תיאוריות קונספירציה ועיוות המציאות משמשים את המשטר הרוסי כדי לשכנע את אזרחיו שכל אלטרנטיבה - היא איום. התזה המרכזית: עיקר העיסוק של המערב הוא מזימות להשמדת רוסיה. כיצד נבנים נרטיבים אלה? עד כמה הזויים הסיפורים? וגם - מי פיתח לכאורה "זן של יתושי קרב" כנשק ביולוגי נגד הרוסים? חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - עושים סדר בעלילה.

אין משא ומתן בעניין הגרעין האיראני. למשטר האייתוללות יש אינטרס להגיע להסכם שיאפשר את הסרת הסנקציות, אבל הוא אינו סומך על סבא"א, ובמקביל נשיא ארה"ב לא רואה בכך צורך חיוני מאחר שמבחינתו, תוכנית הגרעין האיראנית "הושמדה" במלחמת 12 הימים. כיצד המבוי הסתום הזה קשור לפיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן? האם אנחנו קרובים לעוד מלחמה עם הרפובליקה האסלאמית, ואם כן, איך היא עלולה להיראות? סימה שיין, חוקרת...

בעקבות פריצת הדרך שהתרחשה בישראל עם יישום קרן הלייזר בהגנה המבצעית מפני טילים וכטב״מים, ד״ר יהושע קליסקי מציג את הפיתוחים הטכנולוגיים העיקריים בהקשר זה ואת המשמעויות של מהפכת הלוחמה האלקטרומגנטית. מה הם המאפיינים הייחודיים והיתרונות של יירוט בלייזר לעומת מיירטים קינטיים, ולאילו קשיים ביירוט המערכת שפיתחה ישראל מסוגלת לתת מענה? מה נעשה מבצעית בלחימה בלבנון בהקשר זה? מה המצב של פיתוחי הלייזר ביתר מד...

?עד כמה שליט סוריה, אחמד א-שרע, הצליח לבסס את שלטונו בסוריה בשנת פעילות ראשונה ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית סוריה במכון, ואמל חאיכ, עוזר מחקר בתכנית סוריה, מנתחים את הישגיו של א-שרע במישור הפנימי ובמישור הבינלאומי ומזהים את האתגרים המאיימים עליו. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס הם מזהירים מפני הפיכתה של ישראל "לספוילר" ומפני פעולה אחת יותר מדי של צה"ל, שעלולה לגרור את האזור להסלמה...

לאור הדיווחים על מעבר צפוי לשלב שני של תכנית טראמפ, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית מסכסוך להסדרים, מציג את מורכבות המצב בשטח, שבו הסכסוך הפלסטיני-ישראלי מנוהל על ידי ריבוי שחקנים בינלאומיים בעלי אינטרסים שונים. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מסביר כיצד ישראל יכולה וצריכה לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה ברצועה.

ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הלקחים שניתן להפיק מהבחירות שהתקיימו בעיראק ב-11 בנובמבר האחרון. האם הלחץ של ארה"ב יצליח לרסן את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות או שהן יתחזקו ואיתן האיום האיראני?

״זה האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. ייקח עשרות שנים להשתקם". ד"ר תא"ל (מיל') אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, גיאולוג וחוקר בכיר לשעבר במכון הגיאולוגי, מזהיר כבר שנים מפני אסון על מדינת ישראל והאוכלוסייה בגין רעידת אדמה בלתי נמנעת. "אבל זה לא מאוחר מדי", הוא מסביר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אם כי מדגיש ש"לא יבואו להציל אותנו" ומציע שלושה מהלכים דחופים לפעולה ...

על רקע השינוי בתפיסת האיומים על ישראל באזור הים האדום, והצורך הדחוף לגבש אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם האיום הממושך מצד החות׳ים בתימן, ד״ר אשר לובוצקי, חוקר יחסי ישראל-אפריקה, מנתח את האפשרויות לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות יבשת אפריקה, בדגש על סומלילנד, ככר לפעילות ביטחונית ולקואליציה צבאית אזורית נגד האיום החות׳י. בהמשך לדיון זה, לובוצקי מנתח את השיקולים שמובילים את סומלילנד ומדינות נוספות באפריק...

המיעוט המוסלמי בארה"ב עבר כמה וכמה שינויים לאורך העשורים האחרונים. נקודת ציון משמעותית הייתה לאחר פיגועי 11 בספטמבר, וכעת, אחרי 7.10, ניתן להצביע על שלב נוסף בגיבוש הזהות החברתית והפוליטית של הקהילות המוסלמיות האמריקניות. ד"ר אלעד בן דוד, חוקר בתוכנית המחקר של ISGAP-INSS בתחום האנטישמיות בת זמננו, עוקב מקרוב אחרי אימאמים אמריקנים בולטים, הרטוריקה והפעילות שלהם. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס,...

ברוסיה של זמננו קיימת הבחנה ברורה מאוד בין מי ש"משלנו" לבין האחרים - בוגדים, זרים. מהם שורשי התופעה? כיצד המלחמה החייתה את ההלשנות ההמוניות מתקופת סטלין? אילו קטגוריות של אנשים נכללים להגדרת ה"לא משלנו" ומה מחיר התיוג? חוקרי המכון, השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" בסוגיה הכואבת שחזרה לקדמת הבמה ברוסיה, וגם - למה הנושא הזה רלוונטי דווקא ליה...

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מטוסי 35-F, ובן סלמאן מצדו הבטיח השקעה של טריליון דולר בארה"ב. האם זה אומר שאלה יקבלו ואלה יתנו? ואיפה באמת עומד עניין הנורמליזציה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, ואל"מ במיל' אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, שטראמפ שמר לעצמו שני קלפים משמעותיים בשרוול. הם...