לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

פרק קי״ט, פסוקים א-צ״ו.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת מטות-מסעי, כ״ה תמוז ה׳תשפ״ו (10 יולי 2026) פרשת השבוע עוסקת בהכנות המעשיות לכניסת בני ישראל לארץ כנען ובחלוקתה: ראשית, אלוהים ממנה את אלעזר הכהן, יהושע בן נון ונשיאי השבטים לשמש כאפוטרופוסים ושלוחים שיחלקו את נחלות הארץ למשפחות באופן הוגן. בהמשך, מצווה אלוהים להקצות ללוויים, שאין להם נחלה משלהם, 48 ערים למגורים מתוך שטחי שאר השבטים (לפי גודל כל שבט). סביב ערים אלו...

תני יומי ליום חמישי, כ"ד תמוז ה׳תשפ״ו (9 יולי 2026) בסיום פרק ח' מסביר בעל התניא כי לאחר שרוח המחילה והטהרה מנקה את הנפש ("תשובה תתאה"), היא מסוגלת לשוב עד ה' ממש ולהתייחד עמו בתכלית הייחוד, כפי שהייתה מאוחדת בו לפני שירדה והתלבשה בגוף (כמשל הרוח שבאדם הנופח, שבטרם יציאתה היא מאוחדת בנפשו). ייחוד מופלא זה הוא המדרגה של "תשובה עילאה" (תשובה עליונה, שבה משמעות המילה...

פרקים קי״ג-קי״ח.

שיעור החומש היומי ליום חמישי, כ"ד תמוז ה׳תשפ״ו (9 יולי 2026) בקטע זה מצווה הקדוש ברוך הוא את בני ישראל בערבות מואב, רגע לפני המעבר, לרשת ולגרש את כל יושבי ארץ כנען, לאבד את בתי עבודה זרה שלהם ("משכיותם") ולחלק את הארץ בגורל לפי משפחות. משה מזהיר אותם שאם יותירו מיושבי הארץ, הם יהיו להם לרועץ כקוצים ויתדות המנקרים את העיניים והצידיים, ויביאו עליהם כליה. בהמשך מתארת התורה בפירוט רב את...

השיעור היומי ליום רביעי, כ"ג תמוז ה׳תשפ״ו (8 יולי 2026). בתחילת פרק ח' מסביר בעל התניא כי לאחר שהאדם מעמיק בדעתו ברחמנות על נפשו ובגלות השכינה שגרם בחטאיו, הוא מסוגל לבקש מעומק הלב "כרוב רחמיך מחה פשעי". בקשה אמיתית זו מעוררת את י"ג מידות הרחמים העליונות הנובעות מהרצון העליון (הנרמז בקוצו של יו"ד), שהוא למעלה מאותיות שם הוי"ה ואינו מושפע מפגמי החטאים. מידות רחמים...

פרקים ק״ח-קי״ב.

שיעור החומש היומי ליום רביעי, כ"ג תמוז ה׳תשפ״ו (8 יולי 2026) בקטע זה מאשר משה את הפשרה עם בני גד ובני ראובן: הוא מתנה את קבלת נחלתם בעבר הירדן המזרחי בכך שיעברו חלוצים בראשי הגיסות וילחמו לפני ה' עד לכיבוש הארץ וחלוקתה, ומזהיר כי אם יפרו את הבטחתם יחטאו לה'. השבטים מסכימים לתנאי, משה ממנה את אלעזר ויהושע לפקח על קיום התנאי, ומעניק להם ולחצי שבט מנשה את ממלכות סיחון ועוג, והם בונים את...

התניא היומי ליום שלישי, כ"ב תמוז ה׳תשפ״ו (7 יולי 2026) בסיום הפרק מסביר בעל התניא שגם מי שלא עבר על עבירות חמורות שיש בהן כרת או מיתה, עלול להגיע לאותו פגם רוחני חמור. הנשמה קשורה למקורה ב"חבל" השזור מתרי"ג פתילות (כנגד המצוות), וריבוי עבירות קלות – או חזרה מרובה על חטא אחד – יוצרת מחיצות רבות ודקות המאפילות על אור ה' ומנתקות את הנפש, בדיוק כמו ענן עבה אחד. יתרה מכך, חז&quo...

פרקים ק״ו-ק״ז.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, כ"ב תמוז ה׳תשפ״ו (7 יולי 2026) בקטע זה פונים בני גד ובני ראובן, שהיו בעלי מקנה רב, אל משה ומבקשים לקבל את ארץ סיחון ועוג שבעבר הירדן המזרחי כאחוזתם ולא לעבור את הירדן. משה מוכיח אותם קשות בתמיהה: "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?", ומאשים אותם בהנאת לב העם ובחזרה על חטא המרגלים, שבגללו התגלגלו ישראל במדבר ארבעים שנה. בתגובה, הם ניגשים אליו ומציעים פשרה...

התניא היומי ליום שני, כ"א תמוז ה׳תשפ״ו (6 יולי 2026) בקטע זה מסביר בעל התניא כי בדורותינו, בשל חולשתנו הגופנית, אין ביכולתנו להגיע לשבירת הלב ולביטול היצר הרע באמצעות צומות וסיגופים מרובים כפי שעשה דוד המלך. הדרך העיקרית והאפקטיבית ביותר להכנעת הלב ולהעברת רוח הטומאה היא להפוך ל"מארי דחשבנא" (בעלי חשבון נפש) – להקדיש שעה בכל יום או לילה להתבוננות מעמיקה בנזק הרוחני שגרמו החטאים. התב...

פרקים ק״ד-ק״ה

שיעור החומש היומי ליום שני, כ"א תמוז ה׳תשפ״ו (6 יולי 2026) בקטע זה משה קוצף על מפקדי הצבא שחזרו ממלחמת מדין והותירו את הנשים בחיים, שכן הן החטיאו את ישראל בעצת בלעם, ומצווה להרוג אותן ואת הטף הזכרים ולטהר את הלוחמים והשלל. בשל כעסו של משה נתעלמו ממנו הלכות הגעלת וטבילת כלי הגויים, ואלעזר הכהן מלמד אותן במקומו. בהמשך מתבצעת חלוקת השלל (המלקוח) שווה בשווה בין הלוחמים לעדה, תוך הפרשת מכס לה'...

התניא היומי ליום ראשון, כ' בתמוז התשפ״ו (5 ביולי 2026). תחילתו של פרק ז' באגרת התשובה מתווה את "דרך האמת והישר" לביצוע "תשובה תתאה" (התשובה התחתונה, שמטרתה להשיב את השכינה ואת נפש האדם מגלות הקליפות אליה נפלו בעקבות החטאים) באופן יציב ובר-קיום. דרך זו מורכבת משני שלבים מעשיים בנפש: הראשון הוא עוררות רחמים עליונים עצומים על הנשמה ועל מקורה האלוקי (שם הוי"ה) שירדו &q...

פרקים צ״ז-ק״ג.

החומש היומי ליום ראשון ,כ' בתמוז התשפ"ו (5 ביולי 2026). קריאת התורה ליום הראשון של פרשת מטות-מסעי (במדבר ל:ב-ל"א:י"ב) עוסקת בשני נושאים מרכזיים המלווים בפירוש רש"י: חלקו הראשון מפרט את הלכות נדרים ושבועות, כולל דיני הקמה והפרת נדרים על ידי אב לבתה הצעירה ובעל לאשתו; חלקו השני מתאר את מלחמת נקמת בני ישראל במדין שנערכה בהוראת ה', ובה יצאו למערכה אלף איש מכל שבט בהובלת פינ...

התניא היומי למוצאישבת י״ט תמוז ה׳תשפ״ו (4 יולי 2026) . קטע זה מסכם את מהותה של "תשובה תתאה" דרך משל החבל, לפיו נשמת היהודי קשורה בשורשה לאות ה' האחרונה של שם הוי' (השכינה), וכאשר אדם חוטא הוא מושך ומוריד חיות ממקור קדוש זה אל היכלות הסטרא אחרא והקליפות, דבר המהווה את עניין "גלות השכינה" ומאפשר לרשעים ליהנות משפע זמני בלבד; אולם, כאשר היהודי עושה תשובה נכונה, הוא מסלק מה...

פרקים צ-צ״ו.

שיעור החומש היומי למוצאי שבת י״ט תמוז ה׳תשפ״ו (4 יולי 2026) פסוקי הקריאה ופירוש רש"י עוסקים בקרבנות חג הסוכות ובשמיני עצרת: פרסי החג המקריבים לפוחת והולך (שבעים פרים) מיועדים להגנה על שבעים אומות העולם, ואילו תשעים ושמונה הכבשים הקבועים מכוונים כנגד עם ישראל כדי לבטל מהם את תשעים ושמונה הקללות שבמשנה תורה; ביום השמיני, חג העצרת, מבקש ה' מעם ישראל להישאר עמו ל"סעודה קטנה" ואינטימ...

התניא היומי ליום שישי י״ח תמוז ה׳תשפ״ו (3 ביולי 2026). פרק זה מיישב את התהייה כיצד חוטאים החייבים כרת מאריכים ימים בגלות: בעוד שבזמן בית המקדש חיותם של ישראל נבעה ישירות מקדושת שרשם (שם הוי"), ולכן חטא חמור גרם לניתוק ה"חבל" ולמוות פיזי מיידי – הרי שבזמן גלות השכינה, השפע האלוקי (האות ה' תתאה) השתלשל והתלבש בתוך עשר ספירות של קליפת "נוגה" (עץ הדעת טוב ורע), המנהיגה את...

פרקים פ״ח-פ״ט.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת פנחס, י״ח תמוז ה׳תשפ״ו (3 ביולי 2026) קריאה זו מפרטת את קורבנות המוסף המיוחדים המוקרבים במועדי השנה: חג המצות (פסח), חג השבועות (יום הביכורים), ראש השנה (יום תרועה באחד לחודש השביעי) ויום הכיפורים (בעשור לחודש השביעי), אשר בכולם נאסרה עשיית מלאכה. רש"י מסביר כי איסור המלאכה ביום טוב חמור יותר מבחול המועד ואוסר אפילו "דבר האבד", ומביא בשם רבי משה הדר...

התניא היומי ליום חמישי י״ז תמוז ה׳תשפ״ו (2 ביולי 2026) פרק זה מסביר כי נפש היהודי משולה לחבל רוחני (הכלול מ-613 חבלים דקים כנגד תרי"ג מצוות) המקשר בין הגוף בעולם הזה לבין מקורו האלוקי העליון – שם הוי"ה, כאשר המצוות הן צינורות ההמשכה והעוונות מהווים חציצה ומסך. עשיית עבירה רגילה פוגמת ומנתקת חבל דק אחד, ואילו עבירות חמורות של כרת או מיתה בידי שמיים מנתקות את החבל כולו ומנתקות את האדם מפני...

פרקים פ"ג-פ"ז.