לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

שיעור החומש היומי למוצאי שבת, פרשת ואתחנן, י״א אב ה׳תשפ״ו (25 יולי 2026). קריאה זו עוסקת בהנחיות לקראת הכניסה לארץ ישראל: איסור לכרות ברית או להתחתן עם שבעת עמי כנען כדי למנוע השפעה עבודה זרה, ודרישה לנתץ את מצבותיהם ופסליהם. התורה מדגישה כי ה' בחר בעם ישראל מתוך אהבה ונאמנות לשבועת האבות ולא בשל גודלם, שכן ייחודו של העם הוא בענוותנותו, ומסיימת בתזכורת שה' משלם גמול טוב לרשעים כבר בעולם הז...

תניא יומי ליום שישי, י' באב ה'תשפ"ו (24 ביולי 2026). לומדים באגרת הקודש (אמצע איגרת ד') בספר התניא כי הניצוץ האלוהי שבלב כל יהודי נמצא לעיתים בבחינת "גלות" וכיסוי ("ערלה") מחמת שקיעה בתאוות ובענייני העולם הזה. התורה מבחינה בין הסרת ה"ערלה הגסה" (התאוות הגסות), שמוטלת על האדם לעשות בכוחות עצמו ("ומלתם את ערלת לבבכם"), לבין הסרת ה"קליפה ה...

פרקים נ״ה-נ״ט.

החומש היומי ליום שישי, פרשת ואתחנן, י' באב ה'תשפ"ו (24 ביולי 2026). קוראים את עליית "שישי" בפרשת ואתחנן (דברים ו', ד'-כ"ה), הפותחת בפרשת "שמע ישראל" – יסוד אמונת היחוד, אהבת ה' בכל הלב, הנפש והמאד, והמצוות הנגזרות ממנה: לימוד תורה, תפילין ומזוזות. בהמשך מזהירה התורה מפני שכחת ה' והליכה אחר אלוהים אחרים כתוצאה מהשפע והרווחה עם הכניסה לארץ כנען,...

התניא היומי ליום חמישי, ט' באב ה'תשפ"ו (23 ביולי 2026). לומדים בתחילת איגרת ד' באגרת הקודש שבספר התניא על מעלתה של הצדקה כגורם המרכזי לגאולת ישראל ("אין ישראל נגאלין אלא בצדקה"), ועל קיומה של נקודת עומק ופנימיות בלב היהודי. בעוד שחיצוניות הלב מבטאת אהבה לה' שמגיעה מתוך התבוננות והבנה שכלית, פנימיות הלב ("ממעמקים") היא האהבה העצמית והשלמה לה' שלמעלה מכל...

פרקים מ״ט-נ״ד.

החומש היומי ליום חמישי, פרשת ואתחנן, ט' באב ה'תשפ"ו (23 ביולי 2026). קוראים את עליית "חמישי" בפרשת ואתחנן (דברים ה', י"ט - ו', ג'), שבה משה רבנו ממשיך לשחזר את אירועי מעמד הר סיני ואת תגובת העם לשמיעת קול ה'. בני ישראל, שחששו למות מעצמת הגילוי האלוהי והאש הגדולה, ביקשו ממשה לשמש כמתווך, להתקרב לה' ולמסור להם את שאר המצוות; ה' קיבל את דבריהם ברצון...

התניא היומי ליום רביעי, ח' באב ה'תשפ"ו (22 ביולי 2026). לומדים בסיום איגרת ג' בתניא כיצד מעשה הצדקה וקיום המצוות מביאים שפע אלוקי לעולם הזה הגשמי. על ידי המצוות נמשך אור עליון ואינסופי (המכונה "ש"ע נהורין"), שעבורו אין שום הבדל בין העולמות הרוחניים לעולם הגשמי, ולכן הוא מצליח לחדור מטה ולהשפיע עלינו ברכה. הקב"ה מעניק לנו כעת את ה"פירות" והשפע ממעשינו,...

פרקים מ״ד-מ״ח.

החומש היומי ליום רביעי, פרשת ואתחנן, ח' באב ה'תשפ"ו (22 ביולי 2026). משה רבנו מזכיר לבני ישראל את מעמד הר סיני ואת כריתת הברית הישירה והבלתי אמצעית של ה' עמם. במסגרת זו מובאת חזרת עשרת הדיברות – המצווים בין היתר על אמונה באל אחד, איסור עבודה זרה, שמירת השבת, כיבוד הורים והאיסורים המוסריים שבין אדם לחברו – תוך הדגשה כי ציווים אלו תקפים ומחייבים את כל בני ישראל בכל דור ודור.

תניא יומי ליום שלישי ז' מנחם-אב ה'תשפ"ו (21 ביולי 2026) בקטע זה מאגרת הקודש מסביר אדמו"ר הזקן כיצד מצוות הצדקה פועלת כ"שריון" הגנה רוחני, ומחדש כי מעבר להצטרפות הפרוטות לחשבון גדול, המשל משקף מבנה של קשקשים המגינים על נקבים : ככלל, שכר המצוות מגיע מאור אינסופי ("סובב כל עלמין") ואינו יכול להתלבש בעולם הזה המצומצם ("שכר מצווה בהאי עלמא ליכא"), אולם בצ...

פרקים ל״ט-מ״ג.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת ואתחנן, ז' אב. ( 21 ביולי). פסוקים אלו מפרשת ואתחנן מתארים שני עניינים מרכזיים: תחילה, משה רבינו מבדיל שלוש ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי (בצר, ראמות וגולן) כדי לשמש מקלט למחבר בשוגג, כאשר רש"י מדגיש את זריזותו של משה לקיים מצווה זו מיד כשהדבר התאפשר לו, אף על פי שהן נכנסו לתוקף רק בהמשך. מיד לאחר מכן, הפסוקים משמשים כהקדמה חגיגית לנאום המצוות שמשה עומד לשא...

התניא היומי ליום שני, ו' אב ה׳תשפ״ו (20 ביולי 2026): באיגרת זו, שנכתבה לאחר שחרורו של אדמו״ר הזקן מהמאסר, מוסבר שכאשר ה׳ מרבה חסד עם האדם עליו להגיב בענווה ובהכנעה, כפי שיעקב אבינו אמר: "קטונתי מכל החסדים". ככל שהאדם זוכה לקרבה גדולה יותר לה׳, כך עליו לראות את עצמו בשפלות ובענווה, ולא בגאווה. אדמו״ר הזקן מדגיש שהחסידים צריכים להגיב לחסד הגדול שנעשה עמם בענווה, באהבת ישראל, בדיבור רך...

פרקים ל״ה-ל״ח.

שיעור החומש היומי ליום שני , פרשת ואתחנן , ו' באב ה׳תשפ״ו (20 ביולי 2026): משה רבנו מזכיר לעם ישראל לשמור ולקיים את התורה והמצוות, כי בכך תתגלה חכמתם לעיני העמים ויתחזק הקשר המיוחד שלהם עם ה'. הוא מזכיר את מעמד הר סיני, שבו שמעו את קול ה' ללא כל דמות, ולכן מזהיר מפני עבודה זרה. משה מתאר את בחירת עם ישראל, את יציאת מצרים ואת חסדי ה', ומזהיר שהתרחקות מהתורה תוביל לגלות, אך מבטיח שאם...

התניא היומי ליום ראשון, ה' באב ה'תשפ"ו (19 ביולי 2026) לאחר שובו מפטרבורג, רבנו הזקן פונה בבקשה ובהוראה לקהילות החסידים להסדיר את הנהגת התפילה בציבור באופן שיאפשר תפילה מתוך יישוב הדעת, אריכות וכוונה. הוא מדגיש שבימות החול ראוי שמי שיורד לפני התיבה יהיו אלו שיכולים להאריך בתפילתם, ואילו בשבתות ובימים טובים גם בעלי העסקים, שמתפנים מעיסוקיהם, צריכים להקדיש זמן רב יותר לתפילה ולעבודת ה&#...

פרקים כ״ט-ל״ד.

שיעור החומש היומי ליום ראשון, פרשת דברים, ה' באב ה'תשפ"ו (19 ביולי 2026): בפרשה זו אנו קוראים על תחנוניו הכנים של משה רבנו אל ה' שיאפשר לו לעבור את הירדן ולהיכנס לארץ ישראל – בקשה שנדחית על ידי ה', המורה לו להסתפק בראייתה מראש הפסגה ולהעביר את סמכויות ההנהגה ליהושע בן נון. בהמשך לכך, פונה משה אל העם בקריאה נרגשת לשמור על חוקי התורה ומצוותיה באדיקות, בלי להוסיף או לגרוע מהם, תו...

תניא יומי למוצאי שבת, ד' באב ה'תשפ"ו (18 ביולי 2026): קטע זה מסביר כי לימוד הלכות התורה שבעל פה הוא הנותן כוח ועוז לאמונה (הנמשלת ל"מתניים"), ובכך מייצב ומחזק את השכל המתבונן בגדלות ה' (ה"ראש") ואת רגשות האהבה והיראה אליו (ה"זרועות"). כיוון שהלכות התורה שבעל פה מייצגות את גילוי הרצון העליון (הנעלה אף מחכמה), הן מעניקות לנשמה את הלבוש והכוח הרוחני הנדר...

פרקים כ״ג-כ״ח.

שיעור החומש היומי למוצאי שבת, פרשת דברים, ד' באב התשפ"ו (18 ביולי 2026): בפסוקים אלו משה רבנו מתאר את חלוקת נחלות עבר הירדן המזרחי לשבטי ראובן, גד וחצי המנשה (מכיר), תוך הגדרת גבולותיהם הגיאוגרפיים המדויקים. משה מדגיש את התנאי שהציב לשבטים אלו: עליהם לצאת כחלוצי צבא חמושים בראש בני ישראל ולסייע בכיבוש הארץ המערבית, בזמן שנשיהם, טפם ומקניהם הרב נשארים בערים המבוצרות שקיבלו. לבסוף, משה מחזק...

התניא היומי ליום שישי, ג' באב ה'תשפ"ו (17 ביולי 2026): אגרת זו פותחת בברכה והודיה על המנהג החסידי של חלוקת וסיום הש"ס מדי שנה בשנה. אדמו"ר הזקן מסביר כי לימוד התורה שבעל פה מעניק "גבורה" ועוז לנשמה. הוא מדמה את האמונה של היהודי ל"מתניים" בגוף – כפי שהמתניים מעמידים את הגוף כולו ונושאים את הראש, כך האמונה הפשוטה והטהורה באחדות ה' ובנוכחותו האינסופית הי...

פרקים י״ח-כ״ב.

שיעור החומש היומי ליום שישי, ג' באב התשפ"ו (17 ביולי 2026): בחלק זה מתוארים הניצחונות המוחצים של בני ישראל על שני מלכי האמורי הגדולים בעבר הירדן המזרחי; תחילה ה' מכניע את שרו הרוחני של סיחון מלך חשבון, וסיחון ועמו ניגפים במלחמה ביהצה וכל עריהם נכבשות ומושמדות. לאחר מכן פונים ישראל צפונה אל הבשן, ומשה, שמקבל הבטחה מה' שלא לירא מזכותו ההיסטורית של עוג מלך הבשן (שהיה פליט מדור אברהם)...