תולדות חכמינו | הרב בנימין הולצמן

הרב פנחס הלוי הורוויץ עבד את ה' מתוך עוני, עסק בתורה ובחסידות, והיה רבן של קהילות קטנות, עד שנות ה-40 לחייו. אז מונה כרב בקהילת פרנקפורט המעטירה, היה מקובל בעיני אלוקים ואדם, גדל בתורה, והצניע את דרך החסידות. לימים ספריו בשם "ההפלאה", בעיקר על סדר נשים, נודעו בעולם התורה, והפכו לספר יסוד בלימוד גמרא בעיון בסדר זה. בשיעור נעסוק בחייו ובתורתו, בקשר המיוחד עם אחיו הרב שמעלקא, ונעמוד על תורתו הגלויה ב...

הפרי מגדים הוא אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על פוסקי זמננו. הוא נושא כלים "מגדר שני", כיוון שלא נכתב על שו"ע עצמו, אלא הוא פירוש על נושאי הכלים. נלמד על מחברו, הרב יוסף תאומים, שחילק את חייו בין פולין-ליטא הולדתו, לבין ממלכת פרוסיה, וניסה להקטין רוב חייו את תפקידו והשפעתו הציבורית. ננסה גם לעקוב על דרכו ההלכתית, שאינה ממש פסיקת הלכה, למרות שדבריו הפכו להיות אבן יסוד של ההלכה למעשה דף מקורות: htt...

הרב דוד פַּארְדוֹ מוכר כ"חסדי דוד", הפירוש החשוב ביותר על התוספתא. בשיעור נעקוב תחילה אחר מסע חייו: מונציה, בה הוא נולד למשפחת רבנים, אך בהמשך עוזב אותה בחוסר כל; דרך דלמטיה, שם הוא נעשה לרב העיר איספאלטרו ולראש ישיבה חשוב; ונעבור איתו לתפקידו הרבני הבא כרב העיר בוסניה. כשהרד"פ מגיע לליוורנו להדפסת אחד מספריו, הוא פוגש שם כמה שד"רים מארץ ישראל, וביניהם את החיד"א. הרד"פ מתרשם שיש תורה גדולה בארץ יש...

את החלק השני של סדרת האחרונים פתחנו בהגר"א, ואנחנו ממשיכים כעת בחיד"א. מלבד היותם שני ענקי רוח, שהשפיעו רבות על היהדות במאה ה-18, אפשר לציינם כשני הפכים: הגר"א כמשפיע על יהדות אשכנז, והחיד"א על קהילות ספרד; הגר"א רוב ימיו נמצא בחדרו בווילנא, והחיד"א נוסע בעולם בסקרנות גדולה; הגר"א אינו כותב כמעט, והחיד"א הוא מהכותבים הפוריים ביותר. ננסה בשיעור זה לטעום מהחידה, אם לא לפתור אותה: לנסות לחוות מעט מהע...

החלק השני על פועלו ותורתו של הגר"א מתמקד בארבעה נושאים, דרכם ננסה להכיר את האיש ותקופתו: יחסו ללימוד המדעים; לימוד פשט בתורה ובמשנה; התנגדותו לחסידות; ותורת הגאולה במשנתו דף מקורות: https://did.li/tol402

את החלק השני של סדרת האחרונים אנו פותחים בענק – הגר"א, הגאון ר' אליהו מוילנא. את השפעתו לדורות הישווה החזון-אי"ש לאנשים כמו משה רבנו, רבי ורב אשי. וזאת למרות שהגר"א לא נשא בשום משרה ציבורית, ולא כתב בעצמו כמעט שום ספר. את פועלו והשפעתו, אפילו בקצרה, לא הצלחתי לסכם בשיעור אחד, לכן נעביר עליו שני שיעורים. שיעור זה עוסק בחייו, בהשפעתו, בדרך לימודו, בייחסו ל"תורה לשמה", ובספרו "ביאור הגר"א על השולחן ע...

הרב יחזקאל לנדא נודע גם כגדול בדורו, וגם השפיע לדורות בעיקר בשו"ת "הנודע ביהודה". את חייו אפשר לחלק עד הגעתו לפראג, תקופה רצופת נדודים, ול-38 שנותיו האחרונות, בהן ישב על כס רבנות פראג המעטירה. היה מעורב גם בסכסוך ר"י אייבשיץ ור"י עמדין, וכן בויכוח על תנועת החסידות שֶקמה ועולה. בשיעור ננסה לגעת גם בפעלו בברודי וביאמפול, ולא רק בפראג. וכן נטעם מתורתו הענפה.

דמותו של ר' חיים לוצאטו, הרמח"ל, מוכרת בעולם הישיבות כיום בעיקר כמחבר ספר המוסר היסודי "מסילת ישרים", ובישיבות מסוימות נלמדים בעיון גם ספריו הקבליים, כמו "דרך ה'" ו"דעת תבונות". אבל בחייו הקצרים היה הרמח"ל דמות צבעונית, מסעירה ונתונה במחלוקת. בשיעור ננסה לגעת בחייו הסוערים – בעליות ובמורדות, בפולמוסים ובחרמות, בחבורות הלומדים ובמגיד, וגם במסעותיו. ננסה גם לגעת בתורתו הרחבה והמגוונת, הכוללת מלבד ספ...

רבנו יונה נולד בגירוני, נסע ללמוד בצרפת, וחזר ופעל בברצלונה ובטולדו לאורך המאה הי"ג. מלבד מפעלו בעיון והלכה, הרגיל לזמנו ומקומו, הוא מחדש יצירה ענפה בדרשנות ובספרות מוסר. בשיעור נתמקד בתורתו המוסרית בכלל, ובספרו "שערי תשובה" בפרט, המתאים לימים אלו. השיעור הועבר בזום

מסענו בעקבות אור החיים הקדוש ייקח אותנו למרוקו, איטליה וארץ הקודש. רבי חיים בן עטר נולד ופעל במרוקו, גלה לאיטליה, ומשם עלה בראש חבורת תלמידים לארץ ישראל. אולם זכורה לו בעיקר שנתו האחרונה לחייו, בה עמד בראש ישיבה בירושלים. הוא כתב גם על הגמרא וההלכה, אולם לחיבורו על התורה אירע דבר מופלא – הוא זכה לפרסום רב, מיד עם צאתו, דווקא במזרח אירופה (!), שם הפך להיות מבשר החסידות. נחלק את השיעור בין חייו המרת...

על הרב אריה לייב גינצבורג, בעל השאגת אריה, כתב פרופ' תא-שמע שהוא אחד משלוש דמויות "שהפכו לדמויות מעין מיתיות בעולמה של הרבנות בישראל". נסה לעמוד בשיעור זה על דמותו המיוחדת. הוא זכה להכרה בישראל רק בשנות החמישים לחייו, אולם האריך ימים ונפטר כבן 90. נתמקד בשיעור בחריפותו הגדולה, בעיקר בספרו "שאגת אריה", אך גם בספריו על הש"ס. ונעמוד גם על יחסו המורכב לספרי העבר ולמחבריהם

הרב יהונתן אייבשיץ הסעיר את יהדות אשכנז. שילוב של תורה וחכמה, הלכה ומדע, רטוריקה ולהט, שמרנות עם חידוש. הרב אייבשיץ היה איש אשכולות, וכיהן כרב, דרשן, מקובל, פוסק הלכה ועוד. בשבתו בפראג ניהל קשרים ענפים גם עם אנשי האקדמיה והכמורה. הפולמוס בשאלה האם נטה לשבתאות פיצל את יהדות אשכנז ומזרח אירופה, ולמעשה נתון במחלוקת עד היום (ונלמד גם את הפולמוס זוטא שקדם לו, בדבר "תרנגולת שנמצאה בלא לב").  נעיין...

מסע חייו הארוך של הרב יעקב יהושע פלק, ה"פני יהושע", מלא נדודים, עליות ומורדות, אסונות ופולמוסים, אך בעיקר – תורה גדולה של אדם גדול. הוא נולד בקרקוב ב-1680, התחתן בלבוב, ושם באסון גדול מאבד את אשתו ובתו. הוא ניצל בנס, ונודר להקדיש את חייו לתורה. נעקוב אחר נדודיו, אחר סכסוכיו הקטנים, אחר מעורבתו החשובה בפולמוס אייבשיץ-עמדין, עד לפטירתו וקבורתו בפרפנקורט דמיין. נביא מעט מתורתו בספרו החשוב, המהווה בסי...

שיעורנו יעסוק באחת הדמויות המופלאות שקמו לישראל בתקופה זו, ויקח אותנו מאיטליה לירושלים, ומירושלים לאמסטרדם וחזרה (אם כי אותי הוא לקח למרתפי מוזיאון ישראל, כפי שאספר בשיעור). חזקיה די סילוה נולד בליוורנו שבאיטליה ב-1659, אולם אנו יודעים לספר עליו רק מעלייתו לירושלים בגיל 20 לערך, ועד לפטירתו כעבור כ-20 שנה. בזמן זה הוא הופך לאחד מגדולי הפוסקים, מוחרם במצרים, הופך לראש הישיבה החשובה בירושלים, נוסע ל...

הרב חיים-יאיר בכרך לא זכה לרוב נחת בחייו. הוא פוטר לאחר שלוש שנים ממשרתו כרב העיר קובלנץ, שאף להתמנות לרבנות העיר ורמייזא בה כיהנו אביו וסבו, אך אחר התמנה תחתיו, וגורש עם יהודי ורמייזא לעשר שנים. הוא כתב חיבור גדול על שולחן ערוך, אך הדפסתו התעכבה, ובינתיים נדפסו נושאי כלים אחרים, שבגללם הוא לא הדפיס את ספרו. אך אחריתו טובה – לאחר חזרת היהודים לוורמייזא הוא מונה לרב העיר, וספר תשובותיו, ה"חוות יאיר...

הרב אברהם גומבינר זכה לתהילה מועטה מאוד בחייו, וכשנפטר בעיר קאליש שבפולין בגיל 45 היה אלמוני למדי, אף שהיה מו"צ בעיר. הוא ניסה להדפיס את פירושו לחלק אורח-חיים על השו"ע, אולם צירוף נסיבות מנע את הדבר. גם בנו יחידו נתקל בקשיים כשניסה להדפיס את הפירוש, אולם לבסוף הצליח לשכנע מדפיס להוציא פירוש זה בשם "מגן אברהם", ולהדפיסו יחד עם הט"ז במהדורה שנקראה "מגיני ארץ". הפירוש הפך במהירות למקובל בכל ישראל. בש...

בשנת 1646 יצא לאור פירוש חשוב על שו"ע יורה-דעה, אותו הדפיס הט"ז, שנחשב אז מגדולי הדור וממכובדיו. אלא שבאותה שנה יוצא לאור פירוש נוסף על יו"ד, של צעיר אלמוני בן 24. פירוש בשם "שפתי כהן" או הש"ך, ספר המתקבל ברעש גדול בעולם התורה. בשיעור נספר בקצרה על חייו של הש"ך, שעובר לווילנה לאחר נישואיו, וגולה ממנה בחורבנה (אותה תיאר ב"מגילה עיפה"). ונתמקד בתורתו העמוקה, שיש אומרים שהיוותה את הבסיס לחשיבה המופשט...

המסע אחר ר' חיים בנבנישתי, מגדולי מפרשי הטור, לוקח אותנו לאיזמיר בימי שבתי צבי. החבי"ב היגר בצעירותו מאיסטנבול לאיזמיר, ושם עבר דרך ארוכה של פולמוסים ומריבות, עד שבסוף ימיו מונה לרבה היחיד של איזמיר. כתב כמה ספרים, וראש להם הוא "כנסת הגדולה" – פירושו החשוב על הטור. את השיעור נחלק בין חייו המרתקים, כולל נסיון להבנת עמדתו בנוגע למחלוקת סביב ש"צ, עם צלילה למעט מתורתו הגדולה

משה רבקש היה תלמיד חכם גדול, אבל לא נשא בתפקיד רבני. הוא עסק בהצלחה רבה במסחר בעיר וילנה, והקדיש את רוב עתיו לתורה. כשהצבא הרוסי הגיע לעזור למורדים הפולנים – חרבה יהדות וילנה. הוא גלה מוילנה וישב בקהילה הספרדית באמסטרדם, שם עמדו על גדולתו בתורה, וכשהדפיסו את השלחן ערוך – ביקשו ממנו לכתוב בקצרה את מקורותיו. כך בא לעולם "באר הגולה", שלא נחשב ממש כנושא כלים, אבל אי אפשר לתאר את לימוד השו"ע בלעדיו. מכ...

הרב דוד הלוי סגל, הוא הט"ז, היה אור גדול לישראל באחת מתקופותיו הקשות. בפרעות ת"ח נמלט מוואהלין, ובהמשך שכל שני בנים ב"פרעות לבוב". נעיין בחייו הסוערים ובתורתו הגדולה והרחבה – על הקלותיו ועל חומרותיו, על יחסו לחותנו הגדול הב"ח, ועל התקבלות תורתו

רבי יום-טוב (ליפמן) הלר. נודע בעיקר בזכות "תוספות יום-טוב" על המשנה, ובזכות פירושיו על הרא"ש. התפרסם כבר בצעירותו כתלמיד חכם מרשים, ובגיל 18 מונה לדיין בפראג (!), שבהמשך יכהן גם כרבה.  נדבר על חייו מלאי התהפוכות (בעקבות הלשנה וגזרת גלות), על הבנתו הרבה במדעים, על פירושיו לרא"ש, וכמובן ובעיקר – על פירושו החשוב למשנה

רבי יואל סירקיש, הוא הב"ח, מגדולי ישראל בשלהי המאה ה-16. חיבורו על הטור נודע בהעמקתו, חריפותו ובקיאותו, ובכך שאינו נושא פנים לאיש, והפך לספר יסוד בהלכה. בשיעור נעמוד על חייו, על מאבקו הנחרץ והסיזיפי להעמדת נוסח מדוקדק לכל ספרי היסוד וגם לתפילה. וגם על יחסו לקבלה, על דרכו החינוכית, על פסקו המהפכני להתרת "חדש", ועוד

הרב יום-טוב צהלון, המכונה מהריט"ץ, הוא אחד הרבנים הפחות מוכרים הנכללים בסדרה זו. יושבי בית המדרש יתקלו בשמו בעיקר אם ילמדו בעיון את חלק או"ח של השלחן ערוך, בו מרבים להביאו האחרונים, ובעיקר המשנה ברורה (כנראה דרך האליהו רבה). המהריט"ץ חי בצפת בשלהי המאה ה-16, והיה מהנסמכים בחידוש הסמיכה, על ידי יעקב בירב השני. נדבר על יחסו לשו"ע ולשאר פוסקים, ועל כמה מפסקיו הידועים או המעניינים, וכמובן על פסקו המפו...

השל"ה – תורה וקדושה במקום אחד. נספר על חייו של הרב ישעיהו הלוי הורביץ, שהיו מלאי נדודים ותפקידים רבניים, עד שעלה לעיר הקודש. נלמד כמה קטעים קצרים ומהותיים בספרו "שני לוחות הברית", ונעיר על דרכו הידועה בכמה עניינים, כמו תפילתו, תקיעותיו, ותיקונו לליל שבועות

המהרש"א, ששמו המלא שמואל אליעזר הלוי איידלס, ידוע מאוד בפירושו לש"ס. אלו למעשה שני פירושים: "חידושי הלכות" ו"חידושי אגדות", שהוא הדפיס בנפרד, אולם ביקש שבהמשך יודפסו יחד, וכך אכן עשו בדפוס וילנא (בגופנים שונים). פירושו הפך במהירות למקובל מאוד, עד שיש ישיבות שלמדו "גמרא, רש"י, תוספות ומהרש"א". על דרכו בהלכה ועל דרכו באגדה. על שיטתו החינוכית ועל שיטת לימודו. על הקפדתו שלא לכתוב דבר שלא למד בחבורה. ע...