מדע בגובה האוזניים

מחקר חדש מחזק את ההשערה שלפיה צמחונות וטבעונות מזיקות פחות לסביבה בהשוואה לתזונה מן החי. לכתבה באתר: https://bit.ly/3yoeRP8

בינה מלאכותית מסייעת לזהות תבניות במשחקי כדורגל, לדייק בטקטיקות ולמנוע פציעות באימונים. לכתבה באתר: https://bit.ly/3AkawNv

האם יש במוח תאים שמזהים דבר אחד וספציפי בעולם, כמו שחקנית מסוימת? תשובת המדע השתנתה מגיחוך, ל-כן! ואז ל-לא בדיוק. לכתבה באתר: https://bit.ly/4chut4V

יחסי הגומלין בין תנועה לכוח עומדים ביסוד אחד המונחים הבסיסיים בפיזיקה, שבלעדיו לא יכולנו לפעול בעולם הסובב אותנו. לכתבה באתר: https://bit.ly/4dGxOeD

ב-60 אלף השנים האחרונות נכחדו רבות מהחיות הגדולות ברחבי העולם. האם הסיבה היא שינויי אקלים, פעילות האדם או שניהם יחד?.לכתבה באתר:https://bit.ly/4dvee5m

מחקר חדש השווה בין דרכי התמודדות עם כעס שהעלו את העוררות הפיזיולוגית ובין כאלה שהורידו אותה. לכתבה באתר: https://bit.ly/3SFRQhE

מה מקור כוחן של הופעות חיות, האם הקהל באמת חווה חוויה משותפת, ומה קורה אצל אנשים שלא נהנים ממוזיקה? מחקרים מהשנים האחרונות מגלים איך חוויית ההאזנה למוזיקה משתקפת בפעילות העצבית. לכתבה באתר: https://bit.ly/3WOU1S9

החיים באי יווני ובעתיד ננו-טכנולוגי, מדענים מהעבר ובעלי חיים מההווה. חברי המערכת ממליצים על ספרים. לכתבה באתר: https://bit.ly/3LJqkvO

מחקר רחב היקף מעלה תובנות חדשות על בעלי החיים האלה, שאוכלוסייתם בסיכון בשל ציד וסחר בלתי חוקי. לכתבה באתר: https://bit.ly/3XNNyI4

הפרסים לחוקרים צעירים ומצטיינים יוענקו השנה לשש חוקרות וארבעה חוקרים במגוון תחומים, מתכנון מולקולות אורגניות ועד חקר הזדקנות, ומתובנות ממושבות על חלוקת תאים ועד פיתוח אנטנות מתקדמות. לכתבה באתר: https://bit.ly/3xHZOzk

מחקר עדכני הראה שבעתיד יהיו באזורנו פחות ימי גשם, אבל יותר אירועי גשם חזקים. כיצד יכולים עקרונות מדעיים פשוטים להסביר את מסקנות המחקר? לכתבה באתר: https://bit.ly/3zlaeVZ

החללית הסינית הלא מאוישת היא השנייה שנוחתת בצד הרחוק של הירח, ואמורה להיות הראשונה שתביא משם דגימות לכדור הארץ. לכתבה באתר: https://bit.ly/4eHxsGh

מגיל צעיר אנחנו לומדים שכל החומר סביבנו מורכב מאטומים, אבל לא תמיד ברור לנו מה הם. מסע להכרת אבני הבניין של הקיום. לכתבה באתר: https://bit.ly/45ShmoU

במחקר חדש טוענים החוקרים שפילים משתמשים ב"שמות פרטיים", מאפיינים מסוימים של הקולות שהם משמיעים שייחודיים לכל פיל ופיל לכתבה באתר:ץ https://bit.ly/3VOy4B9

אין תמונה שמזוהה עם האבולוציה יותר משיירת הדמויות המתחילה בקוף ומסתיימת באדם המודרני. מה סוד ההצלחה שלה? ולמה הביולוגים נרתעים ממנה? לכתבה באתר: https://bit.ly/3xKWZNX

שמה של הסדרה "בעיית שלושת הגופים" לקוח מבעיה פיזיקלית אמיתית. הסדרה מציגה עוד כמה רעיונות מדעיים וטכנולוגיים, מתקשורת באמצעות שזירה קוונטית ועד חלליות גרעיניות – מה המדע האמיתי מאחוריהם? לכתבה באתר: https://bit.ly/4cOReOj

עומד, נפול, לולייני, קוצני, קולני, דוקרני, זוהר, חצוי או כפול – פינים בכל צורה וצבע. לא תאמינו איזה מגוון עצום של איברי מין זכריים התפתח ממש מתחת לאף (אצל עכבישים), בבסיס הזנב (לטאות) או בצורה המוכרת לנו יותר, בין הרגליים. לכתבה באתר: https://bit.ly/3VrN1Jp

שני מחקרים חדשים הראו שגם קופי האדם וגם החרקים מסוגלים ללמוד לבצע משימה מסובכת, שלא היו יכולים לפתור לבד, על ידי התבוננות בבני מינם - יכולת שחוקרים רבים סברו שיש רק לבני אדם. לכתבה באתר: https://bit.ly/4aFI6tK

הבונובו מתוארים לרוב כקופי אדם שלווים ורגועים, שמעדיפים "לעשות אהבה ולא מלחמה". אך מחקר חדש, שמסתמך על אלפי שעות תצפית, מראה שזכרי בונובו מעורבים בתקריות אלימות לעיתים קרובות יותר מאשר זכרי השימפנזים. לכתבה באתר: https://bit.ly/3X7N13w

מהספנים הפולינזים הקדומים עד צוללות גרעיניות, מסוחרים בשיירות גמלים ועד אסטרונאוטים – כולם צריכים להגיע ממקום למקום בהצלחה. במשך ההיסטוריה פיתחה האנושות שיטות רבות ומתוחכמות להתמצא בסביבה ולשכלל את אמנות ואומנות הניווט. לכתבה באתר: https://bit.ly/4564tYc

זינוק חד במספר כותבי המאמרים הפוריים במיוחד מעורר חשש להתנהגות לא ישרה של חוקרים, המונעים בידי לחצי קידום ותקצוב. לכתבה באתר: https://bit.ly/4aKyKNo

יוזמה, מקוריות וציונות הנחו את דרכם של שישה סטודנטים מבטיחים לפיזיקה, שהובילה מהר הצופים הנצור לבניית המורשת המפוארת של הגרעין הישראלי. לכתבה באתר: https://bit.ly/3X0s4aK

מחקרים בפסיכולוגיה מבוססים כמעט בלעדית על נבדקים ממדינות המערב. מה הבעיה עם זה, והאם יש מקום לשינוי? לכתבה באתר: https://bit.ly/45aAuhW

איך שלוש מהפכות הפכו את ישראל חסרת המים למובילת מים עולמית. לכתבה באתר: https://bit.ly/3X6bpmc

כבר לפני יותר מ-2,000 שנה התחילו אסטרונומים למפות בשיטתיות את כוכבי השמיים, ובזכות עבודתם אנו יכולים גם לתארך יצירות עתיקות. לכתבה באתר: https://bit.ly/4bKfWz0