קש"ת

בין ישראל לעמים | 2 | המקור לשבע מצוות בני נח (המשך), מאת הרב נתנאל בוקס האם שבע מצוות בני נח נובעות מן השכל או מציווי אלוקי? לפי רב ניסים גאון, השכל מחייב בפני עצמו. לפי הרמב"ם, רק מי שמקיים אותן מתוך תודעת ציווי הוא "חסיד אומות העולם", ומי שמקיים מהכרעת הדעת הוא "מחכמיהם". השאלה נוגעת ביסוד: האם המצוות הן תשתית לאנושיות, או בסיס לעבודת ה'.

קריאות ספרותיות בפרשת השבוע | אנלוגיה | סיפור המבול מאת פרופ' יונתן גרוסמן מה היחס בין העולם שלפני המבול לעולם שאחריו? בשיעורנו נקרא ונשווה בין שני סיפורי 'הבריאה'- בריאת העולם הראשונה לצד חידוש העולם שלאחר המבול. שלבי החשיפה של העולם לאחר המבול מקבילים לבריאת העולם הראשונה אך היתר אכילת בעלי חיים שונה לאחר המבול, מה פשר העניין?

מלידה עד שיבה | 2 | ההריון, מפי הרב ישי יסלזון. העובר בהלכה: חפץ, אדם או נשמה בדרך? בשיעור השני בסדרה החדשה של קש"ת תשפ"ז:  מלידה עד שיבה: הלכה ומחשבה בתחנות חייו של היהודי, עוסק הרב בשלב ההיריון, ובשאלה ההלכתית היסודית: האם עובר נחשב אדם חי? האם העובר הוא חלק מאמו, חפץ שקיים בעולם או כבר אדם בעל נשמה? מתוך דיני קידושין, קניינים, טומאת כהנים, פיקוח נפש ושבת, השיעור משרטט תהליך של התהוות: גוף שנבנה...

שכם,בית אל, חברון, אברם, יעקב (יהושע?), מאת הרב יצחק לוי אברהם, יעקב ויהושע הלכו באותו מסלול בדיוק. מקרה? הרמב"ן חושף את הסוד. אברהם, יעקב ויהושע עוברים באותם מקומות בארץ ובאותו סדר: שכם, בית אל והעי, וחברון. על פי כלל הרמב"ן "כל מה שאירע לאבות סימן לבנים", ובהרחבתו של קאסוטו, אין זו הקבלה טכנית בלבד. האבות קנו את הארץ באופן סמלי, בבניית מזבחות ובקניית חלקות, והבנים מממשים בכיבוש את מה שהאבות כבר...

דינמיקה של הקריאה הספרותית | סיפור קין והבל מאת פרופ' יונתן גרוסמן בסדרה חדשה זו נלמד את פרשת השבוע דרך שימוש באמצעים ספרותיים. בפרק זה נעסוק במודעות הנלווית לתהליך קריאת הסיפור. נעסוק בפרשיית הקורבנות אצל קין והבל. כיצד סוף הסיפור, רצח קין את הבל, משפיע על קריאת הפרשה והאם ישנה קריאה אלטרנטיבית לפרשה זו.

עיון בפרשת בראשית | תשפ"ז | מפעלו של למך מאת הרב משה ליכטנשטיין פרשת בראשית נפתחת ב"וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" ונחתמת ב"וינחם ה' כי עשה את האדם". הרב משה ליכטנשטיין בוחן את ההידרדרות שבין שני הקצוות דרך שרשרת היוחסין של צאצאי קין, מקין ועד למך.

משמעות המקום בתורה, מאת הרב יצחק לוי שיעור פתיחה בסדרה חדשה לתשפ"ז על שכם, בית אל, חברון וירושלים. מדוע מקפידה התורה לציין היכן התרחשו הדברים? המקום אינו תפאורה, הוא לב הסיפור. התורה מציינת במדויק היכן התרחש כל אירוע, ולא במקרה. לפי השיעור, לכל מקום בארץ ישראל יש צביון רוחני ייחודי, שמתעצב ומתגלה דרך האירועים שקורים בו. לשם המקום, למיקומו הגאוגרפי, לשבט שבנחלתו הוא שוכן ולכיוון ההליכה יש משמעות. כ...

שיעור פתיחה לסדרה חדשה 'ישראל בין העמים' , סדרה העוסקת במקומם של אומות העולם במשנת התורה, מן ההלכה אל המחשבה.  פתיחה | מה התורה מצפה מאומות העולם? מאת הרב נתנאל בוקס האם לתורה יש מסר גם לאומות העולם? שיעור פתיחה על ישראל, העמים ושבע מצוות בני נח. האם התורה פונה רק לעם ישראל? השיעור מראה שלצד בחירת ישראל, התנ"ך מציב ציפיות מוסריות ודתיות לכל האנושות, ובאחרית הימים כל העמים עולים לירושלים. ציפייה זו...

מצוות הולדה, מפי הרב ישי יסלזון. שיעור ראשון בסדרה החדשה של קש"ת תשפ"ז: מלידה עד שיבה: הלכה ומחשבה בתחנות חייו של היהודי נתחיל את מסענו במצווה להוליד, ננסה להבין מה היא מלמדת אותנו על תפקיד האדם בעולם ועל היחס שלנו לזוגיות, ילדים ומשפחה.

משמעותו המתחדשת של סוכות, מאת הרב אמנון בזק ליל לימוד הושענא רבה בהיכל שלמה, תשפ"ז

וזאת הברכה | החיבוק האחרון של משה רבינו, מאת הרב משה ליכטנשטיין משה רבינו אינו נפרד מעם ישראל בתוכחה אלא בחיבוק. אחרי הדברים הקשים של האזינו, הוא מברך את השבטים בשפע, בביטחון ובאהבה. הוא הופך את הקללות לברכות ואת ביקורת יעקב לברכה, ומאחד את השבטים לעם אחד. כך הוא הופך ל"איש האלוקים": מי שנוהג במידותיו של הקב"ה ואוהב את ישראל בכל לבו, למרות חסרונותיהם.

שיא החגים ושמחת התורה, מאת הרב איתיאל גולד, פסיכולוג שבעה ימים בסוכה הם רק הכנה. מה קורה ביום השמיני, ולמה אין בתורה מצווה לשמוח בתורה? שמיני עצרת אינו תוספת לסוכות אלא שיאו. בימי המילואים השכינה שרתה רק ביום השמיני. באותו אופן, שבעת ימי הסוכה הם הכנה וחסות ראשונית, והיום השמיני מבטא בגרות ומפגש עצמאי עם הקב"ה. התורה אינה יכולה לצוות לשמוח בה עצמה, ולכן עם ישראל בחר מעצמו להפוך את היום לשמחת תורה....

אבות דרבי נתן: הנעימה האישית כתרופה לקנאה, מאת אבי גוזלן למה ברא הקב"ה לכל אדם 'נעימה' משלו? ומה הקשר בין הקול שלנו לקנאה? שיעור פתיחה באבות דרבי נתן (סדרת טקסט תשפ"ז בבית מדרש הוירטואלי 'תורת הר עציון' הירשמו עוד היום לסדרות בית המדרש הוירטואלי: https://etzion.org.il/he/series_register אבי גוזלן, בוגר ישיבת הר עציון מחזור י"ח, בעל תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, עובד כיום כפסיכולוג קליני

סוכות כגן העדן של הילדות, מאת הרב איתיאל גולד, פסיכולוג למה דווקא בשיא השפע יוצאים מהבית לסוכה? התשובה נמצאת במדבר, בימי הנעורים שלנו עם ה' סוכות, חג השפע של האסיף, מוציא אותנו אל הסוכה כדי לחבר את השפע שלנו אל מקורו, ולא כדי להילחם בו. לדעת הרשב"ם הסוכה מזכירה את ייסורי המדבר. השיעור טוען שהיא מזכירה את השגחת ה' המיטיבה, כאב הנושא את בנו. בבואו מיד אחרי יום הכיפורים, החג מחזיר אותנו אל האמון הראש...

עשייה ושביתה ביום הכיפורים, מאת הרב איתיאל גולד, פסיכולוג יום הכיפורים אינו יום עצב או סבל, אלא יום של שביתה מוחלטת - "שבת שבתון" ברמה העמוקה ביותר, המקבילה ליובל. בעוד הכהן הגדול עובד באינטנסיביות במקדש, עם ישראל נדרש לעצור לגמרי - לחזור להוויה פנימית טהורה, ובכך לאפשר את תהליך הכפרה והטהרה.

"מוסף יום  הזיכרון הזה" | קדושת היום | ראש השנה תשפ"ז, מאת הרב משה ליכטנשטיין הרב ליכטנשטיין על סוד קדושת היום. האם היום הוא יום המלכת ה' או יום מפגש האדם עם בוראו? השיעור דן במחלוקת התנאים בגמרא האם קדושת היום של ראש השנה משתלבת עם מלכויות (רבי עקיבא) או עם זכרונות (רשב"ג), ומראה שביסודה עומדת שאלה עקרונית: האם היום הוא יום המלכת ה' או יום מפגש האדם עם בוראו. בהמשך מוסבר מדוע אין תוקעים בשופר כשר...

משה רבנו - בין מנהיגם של ישראל לבין אביהם של ישראל | פרשות ניצבים - וילך תשפ"ו מפי הרב משה ליכטנשטיין השיעור מנגיד בין דמות משה כמנהיג הציבורי (בפרשת ניצבים) לבין משה כ"אב" הפרטי הנפרד מעמו (בפרשת וילך). באמצעות דימוי של הורה ומתבגר, מוצגת מערכת היחסים המורכבת בין משה לעם ישראל לאורך המדבר. מרכז השיעור הוא ההבחנה בין חטא נקודתי ("זנות"), שממנו אפשר לחזור, לבין "הפרת ברית" – ניתוק מוחלט מהקב"ה.

מועדים בפסיכולוגיה 01 | הקולות השונים בראש השנה, מפי הרב איתיאל גולד, פסיכולוג למה ראש השנה הוא גם יום דין מפחיד וגם יום שמחה של תקווה? מסע במקורות התורה חושף איך מבנה התקיעות עצמו מיישב את הסתירה. השיעור פותח סדרה חדשה, "מועדים ופסיכולוגיה", ועוסק בראש השנה כחג המעורפל ביותר בתורה. דרך ניתוח פרשיית החצוצרות ופרשת היובל, מתגלה שראש השנה מכיל שני קולות סותרים: תרועה (מתח, חרדה, דין) ותקיעה (שמחה, מ...

על משמעותה של המילה "היום" וסיום מערכת המצוות | פרשת כי תבוא תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין למה חוזרת המילה "היום" שוב ושוב בפתיחת פרשת כי תבוא? הרב משה חושף ארבע שכבות משמעות — מרש"י ועד הנצי"ב.

"לפנים משורת הדין" כחוט המחבר בין מצוות הפרשה | כי תצא תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין בפרשה עם הכי הרבה מצוות בתורה — מה מחבר בין ריבית, אבֵדה, משכון ויפת תואר?

בל תשחית | פרשת שופטים תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין בשיעור נעסוק באיסור 'בל תשחית', אופיו וטעמו, ומדוע מיקומו מופיע בשעת מלחמה.

מהות החזרתיות של פרשת ראה | פרשת ראה תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין פרשת ראה כמעט חוזרת מילה במילה על ואתחנן — אז מה היא באה להוסיף? הרב משה חושף את המהפכה שבין כניסה לארץ להתיישבות בה.

הדרך מ"כוחי ועוצם ידי" אל אחריות ודבקות | עקב תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין מה מסוכן יותר — העוני או השפע? הרב משה ליכטנשטיין על האזהרה הגדולה של פרשת עקב

משמעות תיאורי מעמד הר סיני | פרשת ואתחנן תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין בלי ענני כבוד, בלי מן, בלי משכן במרכז המחנה — איך פוגשים את הקב"ה בארץ ישראל? הרב משה ליכטנשטיין על הסוד שמאחורי הפרשה.

על שינוי מסלול הכניסה לארץ וברית בני אברהם שלא קרתה | פרשת דברים תשפ"ו מאת הרב משה ליכטנשטיין "אחד עשר יום מחורב" — כך הייתה אמורה להיראות הכניסה . מה שינה חטא המרגלים, ואיזו ברית בין צאצאי אברהם כמעט קרתה - ולא קרתה?