לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

התניא היומי יום חמישי, ט' באדר ה'תשפ"ו (26 בפברואר 2026). פרק ל"ב בתניא, המכונה "פרק אהבת ישראל", מלמד שהדרך לאהוב כל יהודי היא לראות בנשמה את העיקר ובגוף את הטפל. מכיוון שלכל הנשמות מקור אלוהי משותף ("אב אחד"), כל היהודים הם אחים ממש, והפירוד ביניהם קיים רק ברובד הגופני-חומרי. אדמו"ר הזקן מסביר שזוהי תמצית התורה כולה, שכן מטרת המצוות היא להשכין את האור ה...

פרקים מ"ט-נ"ד.

החומש היומי ליום חמישי, פרשת תצוה, ט' באדר ה'תשפ"ו (26 בפברואר 2026). קטע זה בפרשת תצוה מפרט את תהליך "מילואי הכהונה" – טקס חנוכת אהרן ובניו והקדשתם לעבודת המקדש שנמשך שבעה ימים. במהלך ימים אלו הוקרב "איל המילואים", שדמו הונח על תנוך אוזנם ובהונותיהם של הכהנים כסמל להתקדשותם, והוזו עליהם ועל בגדיהם דם ושמן משחה. התורה מתארת את טקסי התנופה המשותפים למשה ולאהרן, את א...

התניא היומי ליום רביעי, ח' באדר התשפ"ו (25 בפברואר 2026). סיום פרק ל"א בליקוטי אמרים מדריך את האדם כיצד להפוך את המרירות והעצב על מצבו הרוחני לשמחה גדולה של "תשובה" (השבת הנפש למקורה). אדמו"ר הזקן מסביר כי ירידת הנשמה האלקית לגוף ולנפש הבהמית ("משכא דחויא") היא ירידה לצורך עליה, שמטרתה לברר ולזכך את הנפש הבהמית ולבושיה (מחשבה, דיבור ומעשה) על ידי חיבורם לתורה...

פרקים מ"ד-מ"ח

החומש היומי לייום רביעי, פרשת תצוה, ח' באדר התשפ"ו (25 בפברואר 2026).בקטע זה בפרשת תצוה מתארים את טקס המילואים – תהליך ההקדשה של אהרן ובניו לכהונה. התורה מפרטת את ההכנות הנדרשות, הכוללות הבאת קורבנות (פר ושני אילים) ולחמי מצות, וכן את סדר הפעולות לקידוש הכהנים: טבילה, לבישת בגדי הכהונה המיוחדים ומשיחה בשמן המשחה. בהמשך מתואר סדר הקרבת הפר כחטאת (לכפרה על מעשה העגל) והקרבת האיל הראשון כעול...

שיעור התניא היומי ליום שלישי, ז' אדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026). עבודת השם היומיומית צריכה להיעשות בשמחה גדולה, הנובעת משחרור הנפש האלוקית מ"מאסר" הגוף והנפש הבהמית וחזרתה לשורשה דרך לימוד תורה ותפילה. בדומה לבן מלך הבורח מבית האסורים אל ארמון אביו, היהודי חווה בכל יום "יציאת מצרים" רוחנית: הוא אינו נותן לנחיתות של גופו הגשמי לעצור אותו, אלא בוחר לשמוח בניצחון הנפש שמתעל...

פרקים ל"ט-מ"ג.

שיעור החומש היומי ליום שלישי, פרשת תצוה, ז' אדר התשפ"ו (24 בפברואר 2026). קטע זה משלים את תיאור בגדי הכהונה, ומתמקדים במעיל של הכהן הגדול המעוטר בפעמוני זהב ורימונים, בציץ הזהב המונח על המצח, ובבגדי הכהנים ההדיוטות (בני אהרן) הכוללים כתוונת, אבנט, מגבעות ומכנסיים. התורה מדגישה כי לבישת כל הבגדים הללו היא תנאי הכרחי לעבודה במשכן; כהן שחסר אחד מבגדיו בזמן השירות פוסל את העבודה וחייב מיתה בי...

התניא היומי ליום שני, ו׳ אדר ה׳תשפ״ו (23 בפברואר 2026). המעבר ממרירות לשמחה אמיתית מתרחש כאשר האדם מבין שלמרות שפלותו האישית, בתוכו שוכן "חלק א-לוה ממעל" (הנפש האלוהית) הנמצא בגלות בתוך גופו. במקום לשקוע בעצבות, עליו להתמלא ברחמים על נשמתו ולפעול להוצאתה מהגלות על ידי לימוד תורה, קיום מצוות ותפילה. גישה זו הופכת כל מעשה טוב לפעולה של "תשובה" – השבת הנפש למקורה האלוהי – ובכך הופ...

פרקים ל"ה-ל"ח

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת תצוה, ו׳ אדר התשפ״ו (23 בפברואר 2026). קטע זה מתאר את הכנת חושן המשפט, אחד מבגדי הכהן הגדול, העשוי אריג יקר ובו משובצות 12 אבנים טובות כנגד שבטי ישראל. החושן מחובר לאפוד במערכת מורכבת של שרשראות זהב, טבעות ופתיל תכלת, שנועדו להבטיח שיישאר צמוד לליבו של אהרון ולא יזוז ממקומו. בתוך כפלי החושן הונחו האורים והתומים (שמות קדושים), שבאמצעותם בירר הכהן שאלות גורליות עבור...

התניא היומי ליום ראשון, ה' אדר ה'תשפ"ו (22 בפברואר 2026). בפתח פרק ל"א, אדמו"ר הזקן מתייחס לחשש שמא חשבון נפש מעמיק על מצבו הרוחני של האדם יפיל אותו לעצבות. הוא מסביר שיש להבחין בין עצבות שלילית, שהיא תחושת כבדות וטמטום הלב, לבין מרירות או "לב נשבר" שהם רגשות חיוביים של חיות ורצון לשינוי. העצה המרכזית היא להשתמש ב"מרירות" הקדושה כדי לשבור את היצר הרע בשיט...

פרקים כ"ט-ל"ד.

שיעור החומש היומי ליום ראשון, פרשת תצוה, ה' אדר ה'תשפ"ו. (22 בפברואר 2026). פרשת "תצוה" נפתחת במצווה להשיג שמן זית זך ואיכותי להדלקת המנורה מדי לילה, ועוברת למינויים הרשמי של אהרן ובניו לכהונה. כדי שיוכלו לשרת במשכן, התורה מפרטת את ההנחיות ליצירת "בגדי קודש" מפוארים, ומתמקדת כאן במעשה האפוד: מעין סינר ארוג בטכניקה מורכבת, שעל כתפיו נקבעו שתי אבני שוהם ועליהן חרוטים...

התניא היומי למוצאי שבת, ד' באדר ה'תשפ"ו (21 בפברואר 2026). סיום פרק ל' בתניא מלמד כיצד יכול גם אדם הלומד תורה ומקיים מצוות להרגיש שפלות רוח אמיתית ("והוי שפל רוח בפני כל האדם"), אפילו מול "קל שבקלים". אדמו"ר הזקן מסביר שהמדד אינו רק המעשה החיצוני, אלא עוצמת המלחמה הפנימית: אם אדם אינו נאבק ביצרו כדי להתפלל בכוונה, ללמוד מעבר להרגלו או להימנע מלשון הרע &quo...

פרקים כ"ג-כ"ח

שיעור החומש היומי למוצאי שבת, פרשת תרומה, ד' באדר ה'תשפ"ו (21 בפברואר 2026). קטע זה חותם את פרשת תרומה בתיאור מפורט של חצר המשכן – המתחם הפתוח שהקיף את אוהל מועד. החצר הייתה מלבנית, באורך של 100 אמה וברוחב 50 אמה, ומוקפת ב"קלעים" (מחיצות רשת) עשויים שש משזר. המחיצות נתלו על עמודי נחושת בעזרת ווים וחישוקים מכסף. במזרח נקבע שער ברוחב 20 אמה, מכוסה במסך רקום בגווני תכלת, ארגמן...

התניא היומי ליום שישי, ג' באדר ה'תשפ"ו (20 בפברואר 2026). בפרק ל', אדמו"ר הזקן עובר מהטיפול ב"טמטום הלב" אל בניית מידת השפלות האמיתית. הוא מסביר שהציווי "והוי שפל רוח בפני כל האדם" אינו רק הנהגה חיצונית, אלא דרישה להכרה פנימית בכך שגם אדם שומר מצוות עשוי להיות "פחות" במדרגתו מהחוטא הגרוע ביותר. המפתח לכך הוא ההבנה שאין לשפוט אדם עד שמגיעים למקומו...

פרקים י"ח-כ"ב.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת תרומה, ג' באדר ה'תשפ"ו (20 בפברואר 2026). קטע זה מתאר את בניית מזבח העולה (הנקרא גם מזבח הנחושת) שעמד בחצר המשכן. המזבח היה עשוי עצי שיטים ומצופה נחושת, וצורתו רבועה עם ארבע "קרנות" בפינותיו. רש"י מציין כי הציפוי בנחושת נועד לכפר על "עזות מצח" של עם ישראל. המזבח נבנה כקופסה חלולה ("נבוב לוחות") שאותה מילאו באדמה בכל...

התניא היומי ליום חמישי, ב' באדר ה'תשפ"ו (19 בפברואר 2026). סיום פרק כ"ט בתניא מסביר מדוע שפלות הלב היא המפתח להסרת ה"טמטום" המונע מהאדם להרגיש אלקות. האדמו"ר הזקן ממשיל את הסטרא אחרא לחושך – אין לה ממשות עצמית והיא בטלה לגמרי אל האור, אלא שניתנה לה רשות זמנית להגביה את עצמה כדי לאפשר לאדם בחירה וחוסן. כאשר האדם משפיל את גאוותו ושובר את לבו ("אתערותא דלתתא&quot...

פרקים י-י"ז

שיעור החומש היומי ל‫יום חמישי, פרשת תרומה. ב' באדר ה'תשפ"ו (19 בפברואר 2026). קטע זה עוסק בבניית הפרוכת המפרידה בין "הקודש" ל"קודש הקודשים", ובמיקום הכלים בתוך המשכן. הפרוכת, שעליה נרקמו כרובים באריגת "מעשה חושב" המיוחדת, נתלתה על ארבעה עמודי שיטים מצופים זהב. בתוך קודש הקודשים הונח ארון העדות, ומחוץ לפרוכת הוצבו השולחן (בצפון) והמנורה (בדרום). בסוף הפרשי...

התניא היומי ליום רביעי, א' באדר ה'תשפ"ו (18 בפברואר 2026). בפרק זה מסביר אדמו"ר הזקן כיצד לשבור את ה"אטימות" של הלב ולהחליש את היצר הרע (הסטרא אחרא). הדרך היא באמצעות "ביטוש" – מצד אחד להעמיק במחשבה על המצב הרוחני כדי להגיע לענווה ו"לב נשבר", ומצד שני "להרעים" על היצר הרע בקול רוגז ולגעור בו על כך שהוא מסתיר את האמת האלוקית. כאשר האדם משפיל...