לימוד החת״ת היומי - הרב שמרי׳הו הראל

פרקים צ-צ״ו.

שיעור החומש היומי למוצאי שבת י״ט תמוז ה׳תשפ״ו (4 יולי 2026) פסוקי הקריאה ופירוש רש"י עוסקים בקרבנות חג הסוכות ובשמיני עצרת: פרסי החג המקריבים לפוחת והולך (שבעים פרים) מיועדים להגנה על שבעים אומות העולם, ואילו תשעים ושמונה הכבשים הקבועים מכוונים כנגד עם ישראל כדי לבטל מהם את תשעים ושמונה הקללות שבמשנה תורה; ביום השמיני, חג העצרת, מבקש ה' מעם ישראל להישאר עמו ל"סעודה קטנה" ואינטימ...

התניא היומי ליום שישי י״ח תמוז ה׳תשפ״ו (3 ביולי 2026).פרק זה מיישב את התהייה כיצד חוטאים החייבים כרת מאריכים ימים בגלות: בעוד שבזמן בית המקדש חיותם של ישראל נבעה ישירות מקדושת שרשם (שם הוי"), ולכן חטא חמור גרם לניתוק ה"חבל" ולמוות פיזי מיידי – הרי שבזמן גלות השכינה, השפע האלוקי (האות ה' תתאה) השתלשל והתלבש בתוך עשר ספירות של קליפת "נוגה" (עץ הדעת טוב ורע), המנהיגה את ע...

פרקים פ״ח-פ״ט.

שיעור החומש היומי ליום שישי, פרשת פנחס, י״ח תמוז ה׳תשפ״ו (3 ביולי 2026)קריאה זו מפרטת את קורבנות המוסף המיוחדים המוקרבים במועדי השנה: חג המצות (פסח), חג השבועות (יום הביכורים), ראש השנה (יום תרועה באחד לחודש השביעי) ויום הכיפורים (בעשור לחודש השביעי), אשר בכולם נאסרה עשיית מלאכה. רש"י מסביר כי איסור המלאכה ביום טוב חמור יותר מבחול המועד ואוסר אפילו "דבר האבד", ומביא בשם רבי משה הדרש...

התניא היומי ליום חמישי י״ז תמוז ה׳תשפ״ו (2 ביולי 2026)פרק זה מסביר כי נפש היהודי משולה לחבל רוחני (הכלול מ-613 חבלים דקים כנגד תרי"ג מצוות) המקשר בין הגוף בעולם הזה לבין מקורו האלוקי העליון – שם הוי"ה, כאשר המצוות הן צינורות ההמשכה והעוונות מהווים חציצה ומסך. עשיית עבירה רגילה פוגמת ומנתקת חבל דק אחד, ואילו עבירות חמורות של כרת או מיתה בידי שמיים מנתקות את החבל כולו ומנתקות את האדם מפנימ...

פרקים פ"ג-פ"ז.

שיעור החומש היומי ליום חמישי, פרשת פנחס, י״ז תמוז ה׳תשפ״ו (2 ביולי 2026)קריאה זו עוסקת בציווי על קורבנות הציבור הקבועים בבית המקדש. התורה מפרטת את קורבן התמיד המוקרב פעמיים בכל יום (בבוקר ובין הערביים) לצד המנחה ונסכי היין הנלווים אליו, וממשיכה לפירוט קורבנות המוסף המיוחדים של שבת ושל ראשי חודשים. רש"י בפירושו מדגיש את החשיבות של הקרבת הקורבנות במועדם המדויק ללא אפשרות לתשלומי כפל במועד מאוחר...

התניא היומי ליום רביעי ט״ז תמוז ה׳תשפ״ו (1 ביולי 2026)בהמשך למשל על שם הוי"ה, קטע זה מסביר כיצד עשרת כוחות הנשמה ("חלק אלוה ממעל") מקבילים לאותיות השם: האות י' (הנקודה) מייצגת את כוח החכמה, שהוא השכל הנעלם והברקת הרעיון הראשוני שטרם התפשט; האות ה' הראשונה (שיש לה אורך ורוחב) מייצגת את כוח הבינה, שבו האדם מעמיק ומרחיב את ההתבוננות בגדולת ה' כדי להוליד במוחו ובלבו יראה ואה...

פרקים ע״ט-פ״ב.

שיעור החומש היומי ליום רביעי, פרשת פנחס, ט״ז תמוז ה׳תשפ״ו (1 ביולי 2026)בעקבות תביעתן הצודקת של בנות צלפחד, אלוהים מאשר את דבריהן ומצווה על משה להעניק להן את נחלת אביהן, תוך קביעת חוקת משפט סדורה לדיני הנחלות והירושה בישראל. מיד לאחר מכן, ה' מצווה על משה לעלות אל הר העברים כדי לראות את הארץ לפני שייאסף אל עמיו, ומזכיר לו את חטא מי מריבה שבגללו נמנעה כניסתו אליה. משה, הדואג לציבור לפני צרכיו הא...

התניא היומי ליום שלישי ט״ו תמוז ה׳תשפ״ו (30 ביוני 2026).קטע זה מתוך "איגרת התשובה" מסביר כיצד עשר הספירות האלוהיות נכללות ונרמזות בארבע אותיות שם הוי"ה ($יהו"ה$), כרקע להבנת מבנה נשמת האדם המקבילה להן: האות י' (הנקודה) רומזת לספירת החכמה המייצגת העלם והברקה ראשונית, והקוץ שמעליה רומז לרצון העליון (כתר); האות ה' הראשונה, שיש לה אורך ורוחב, רומזת לספירת הבינה המייצגת את ה...

פרקים ע״ז-ע״ח.

שיעור החומש היומי ליום שלישי , פרשת פנחס, ט״ו תמוז ה׳תשפ״ו (30 ביוני 2026)קטע הקריאה ליום זה עוסק בציווי האלוהי על חלוקת ארץ ישראל לנחלות בקרב שבטי ישראל, אשר נעשתה על פי מפקד האוכלוסין, באמצעות גורל פלאי שהונחה ברוח הקודש ובהתחשב באיכות הקרקע. המקרא מפרט גם את מניין שבט לוי ומציין כי דור המדבר נספה כולו בעקבות חטא המרגלים מלבד כָּלֵב וִיהוֹשֻׁעַ, בעוד שהנשים – שחיבבו את הארץ ולא היו שותפות לחטא –...

התניא היומי ליום שני, י"ד תמוז ה'תשפ"ו (29 ביוני 2026)אמצע פרק ד' באגרת התשובה מסביר את מעלתה הייחודית של נשמת היהודי, המוגדרת כ"חלק ה'". באמצעות משל מהאדם, מובחן ההבדל בין דיבור (הבל חיצוני) לנפיחה (הבל פנימי, "מתוכו נפח"). בעוד שהמלאכים וכל צבא השמים נבראו בבחינת חיצונית של "רוח פיו" ועל ידי אותיות עשרה מאמרות (ולכן נקראים בכתובים "אלקים&q...

פרקים ע״ב-ע״ו.

שיעור החומש היומי ליום שני, פרשת פנחס, י"ד תמוז ה'תשפ"ו (29 ביוני 2026).קטע קריאה זה מתוך עליית "שני" של פרשת פנחס מפרט את מפקד האוכלוסין האחרון של בני ישראל במדבר לפני כניסתם לארץ כנען, ומציג את חלוקת השבטים למשפחותיהם ואת מספר הפקודים בכל שבט, המסתכם ב-601,730 גברים. לצד רשימת היוחסין, הכתובים ופירוש רש"י משלבים אזכורים לאירועים היסטוריים משמעותיים, ובהם עונשם של דתן...

התניא היומי ליום ראשון, י"ג תמוז ה'תשפ"ו (28 ביוני 2026)פרק ד' באגרת התשובה מבהיר כי התעניות והצדקות הן רק "דורון" לרצון ולמירוק הנפש לאחר הסליחה, ואילו עיקר התשובה הוא שיבה פנימית אל ה'. על פי הזוהר, המילה תשובה פירושה "תשוב ה'" – החזרת אותיות שם הוי"ה למקורן, כאשר "תשובה תתאה" (התחתונה) מועילה לעבירות רגילות, אך לחטאים חמורים כמו פגם ה...

פרקים ס״ט-ע״א.

שיעור החומש היומי ליום ראשון, פרשת פנחס י"ג תמוז ה'תשפ"ו (28 ביוני 2026).חלקה הראשון של פרשת פנחס פותח בשבחו של פנחס בן אלעזר, אשר בזכות מעשה הקנאות שלו לעצירת חילול השם במגפה זכה ל"ברית שלום" ולירושת הכהונה לו ולזרעו, תוך שהתורה מייחסת אותו ישירות לאהרן הכהן כדי להשתיק את הלועגים לו. בהמשך מצוינים שמותיהם של זמרי בן סלו וכזבי בת צור שחטאו והוקעו, וניתנת הציווי האלוהי להילח...

התניא היומי למוצאי שבת י״ב תמוז ה׳תשפ״ו (27 ביוני 2026)בסיום פרק ג' של אגרת התשובה, מסביר אדמו"ר הזקן כי אף על פי שבדורותינו החלושים יש להמיר את תעניות התשובה בצדקה, "בעל נפש" החפץ בקרבת ה' ראוי שיחמיר על עצמו להשלים לפחות פעם אחת בחייו את מספר הצומות המלא על עוונות חמורים (כגון 84 צומות על הוצאת זרע לבטלה), כאשר ניתן לפרוס אותם לימי החורף הקצרים ואף להיעזר בחצאי ימי צום (עד...

פרקים ס"ו-ס"ח.

החומש היומי למוצאי שבת, פרשת בלק, י״ב תמוז ה׳תשפ״ו (27 ביוני 2026).בפרשת בלק (קריאת שביעי), בלעם נפרד מבלק ומנבא על אחרית הימים — על גדולה וניצחונות שיצמחו מעם ישראל (בהובלת דוד המלך ומלך המשיח) ועל מפלתם העתידית של מואב, אדום ושאר האומות. מיד לאחר מכן, בעצתו הנסתרת של בלעם להכשיל את ישראל, העם חוטא בזנות עם בנות מואב ובעבודה זרה לבעל פעור, דבר המוביל לכעס אלוהי ולמגפה קטלנית. משה מצווה על הדיינים...

התניא היומי ליום שישי, י"א תמוז.הקטע מתוך "אגרת התשובה" שבתניא מסביר כי ריבוי צומות לשם כפרה על חטאים מתאים אך ורק לאנשים חזקים ובריאים, כבדורות עברו. בדורותינו, בהם האנשים חלשים יותר וריבוי תעניות עלול להזיק לבריאותם, אסור להרבות בצומות אפילו על עבירות חמורות. יתרה מכך, אדם שמתענה למרות שאין בכוחו לעשות זאת נקרא בתלמוד "חוטא", ובמיוחד תלמיד חכם שבעקבות הצום ייחלש ויתבטל מ...

פרקים ס-ס״ה.