Intॐe | INTO ME אפרת וכטל

זה לא את מי אני מרצה, זה מה אני רוצה. רובנו גדלנו בתוך עסקה לא כתובה: תהיה טוב = תהיה אהוב. למדנו שהערך שלנו נמדד בציון, בעזרה לאחר, בשתיקה כשלא נוח לנו. הפכנו לאנשים שמתעדפים את כולם חוץ מאת עצמם, מתוך פחד עמוק שאם לא נרצה- לא תהיה סיבה לאהוב אותנו. אבל ריצוי הוא לא טוב לב, הוא הישרדות. וכשאנחנו מרצים, אנחנו לא באמת נוכחים; אנחנו הופכים לצל של הצרכים של מישהו אחר. הגיע הזמן להפסיק "להופיע" כדי לק...

אם היה אפשר פשוט “לצאת מזה”- אז לא היינו נשארות שם. כשאומרים לנו שמחשבה בוראת מציאות קיימת, זה מאוד מקשה על הרגע בדכאון בו אנחנו אמורים להבין שהמחשבות שלנו הן לא אמיתיות, שיש לנו מקום בעולם ושהעולם לא באמת מסוגל להיות בלעדנו. איך שוהים בדכאון ומוכנים לקבל את התקופה ולא רק לצפות "לצאת מזה כבר", איך אפשר לתמוך בחברה שבדכאון ובאמת להיות שם בשבילה בחושך מבלי הצורך להוציא אותה מזה, אל האור....

לכבוד פסח ובוא האביב, אני מחזירה לכן את אחד הפרקים שהכי אהבתן, שיעורים לחיים טובים יותר שיעזרו לנו לצאת מהמצרים שלנו אל עבר חופש ובחירה אמיתית בעצמנו, בהשראת האסטרטגיה לחיים של המנטור הבינלאומי דין גרסיוזי. ליחצי פליי ובואי להשתחרר ולפרוח עם האביב See omnystudio.com/listener for privacy information.

83 פרקים עברנו ביחד ומעולם לא דיברתי על תזונה, מתוך בחירה מודעת לא להכניס שיח על משקל, קלוריות ומה נכון לכל אחד ומה האידיאל.  ועכשיו כשאנחנו בעיצומו של מבצע שאגת הארי שמלווה בירידה תכופה למקלטים, חוסר שינה, סטרס והמון דאגה- הגיע הזמן לדבר על מה שכולם ממהרים לשלוף מהמותן כפתרון קסם לכל הצרות- ״אני באכילה רגשית״.  כל לחץ, כל עייפות, כל שעמום, כל חוסר וודאות- ייפתר על ידי אכילה רגשית ש״מאוש...

"אין לי אוויר!"- זה ביטוי שאנחנו משתמשות בו בצורה יומיומית, בלי לחשוב על כמות הרגעים שבהם אין לנו אוויר, ועל הנשימה שלנו. למדנו לשמוע שנשימת קופסה היא דבר שמרגיע אותנו בזמן חרדה וכדאי לנשום עמוק ולאט כדי להרגיע את מערכת העצבים, אבל מה אם זה רק מלחיץ אותי יותר רק לנסות ולא לדעת אם הצלחתי? מה אם אני לא יודעת לנשום מלכתחילה? ומה אם מעולם לא בחנתי או הייתי מודעת לנשימה שלי?  הנשימה זו פעולה לא רצ...

ושוב אנחנו בתוך מלחמה, היה נדמה ששנתיים וחצי יבנו לנו חוסן, אבל נדמה שזה בדיוק ההיפך. אנחנו מתעייפות מלשמור על חיוך בתוך החרדה, ונאלצות להתמודד שוב עם איום אמיתי, חוסר שינה וחרדה קיומית. אז היי, החלטתי להקליט פרק במיוחד בשבילכן, שיענה על כל השאלות, התחושות והרגשות שמלחמת "שאגת הארי" מביאה איתה, מהתמודדות עם חוסר וודאות, דרך החרדה, האכילה הרגשית, הפומו, העשייה של האחרים, מיניות וחרמנות, אל הבדידות,...

בפעם האחרונה שטיילת בחו"ל, האם היה משהו שעשית קצת שונה? שהרשית לעצמך קצת יותר להתלבש? קצת יותר לצחוק בקול רם? אולי לשיר או לרקוד ככה סתם כי אף אחד לא מכיר אותך אז מה זה משנה? חו"ל זו המסיכה שלך ברגע הזה, המסיכה שמאפשרת דווקא לאני האמיתי שלך לצאת. בפורים אנחנו אמנם שמים מסיכה, דבר שתמיד נשמע בקונוטציה שלילית של זיוף, אבל דווקא המסיכה הזו יכולה להיות שער לחיבור הכי עמוק שלנו, להיזכר מי האני האמיתי ש...

תגידי, את שומרת על התזונה שלך? בודקת כמה חלבון יש ביוגורט ומתמידה בפילאטיס? אז בטח לא תשמחי לדעת שכל זה לא שווה כלום אם את אוכלת את אותו הסלט המזין מול החדשות או מול כל תוכן מעורר אחר, ולא משנה כמה קלוריות יש בו, זה עדיין משמין. בנטפליקס עלה הדוקו על סדרת הריאלטי "אמריקה נקסט טופ מודל", כולם מזדעזעים מהיחס לדוגמניות, מההתעמרות של טיירה בנקס בקולגות שלה, מעידוד הפרעות האכילה ומהזלזול בהטרדות מיניות...

"האם כשהעיניים שלנו פקוחות אנחנו באמת רואים? והאם כשהן עצומות אנחנו בהכרח לא רואים?" זה המוטו שלי שאני מאוד אוהבת להסביר באמצעותו את חשיבות ההתבוננות וההקשבה פנימה, כיבוי רעשי הרקע, הקולות, הביקורות, הטו-דו ליסט ושאר ירקות. במסעדת החושך, במרכז נא לגעת- פגשתי את אריאלה טוחולוב, עיוורת מלידה, שהוסיפה לי על המשפט את המקום של 'אם אנחנו לא רואים- אנחנו עדיין רוצים שיראו אותנו'. והחלטתי להזמין אותה לשיח...

מרגישה לפעמים שאת תקועה בתוך לופ? שלא משנה אם התחתנת או עברת דירה והחלפת מקצוע, כל התפאורה שונה אבל עדיין את מרגישה שאת בלופ משחזרת את אותן חוויות ילדות ואת אותם הדברים שרק בגללם שינית מקצוע, זוגיות, תפריט, וכו'? זה הלופ. הפרק אני מארחת את מרינה גורוביץ', וביחד אנחנו צוללות אל תוך "הלופ". אותה דמות שבנינו לעצמנו עוד כשהיינו ילדות כדי לשרוד, כדי שיאהבו אותנו, כדי להרגיש מוגנות. איך משתחררים מהלופ ה...

זוכרת את הפעם הראשונה שנהגת? את הפעם הראשונה שטסת לחו"ל? את הנשיקה הראשונה שלך? את הפעם הראשונה בחוף הים? ההתרגשות, ההתלהבות, הסקרנות שהציפה אותך? מתי בפעם האחרונה איפשרת לעצמך לחוות את התחושה הזאת? האם מרוב התבגרות, הרגלים והליכה בתלם האוטומטי כבר שכחת מה זה בכלל להעז, להוסיף ולהתנסות? מה זה להתרגש? וזה לא צריך להיות גדול, זה יכול להיות לעשות משהו בפעם הראשונה כמו ללבוש צבע שעוד לא לבשת או ללכת ל...

איזה פחד זה להיכשל, להפסיד. זה כל כך מפחיד עד שלפעמים נוותר מראש ונחליט לא לנסות, רק שלא ניכשל. אבל מי החליט מהו כשלון ומהי הצלחה?  אנחנו חיות בעולם שסוגד להצלחות מהירות, לפירות שמוגשים לנו על מגש של כסף ולתמונות "אחרי" מושלמות. אבל האמת היא שהפירות הכי מתוקים הם אלו שהשקענו בהם זיעה, אלו שהרווחנו בזכות חובת ההוכחה לעצמנו. בין אם זה אגרטל עקום שיצרת במו ידייך או קריירה שחלמת עליה ולא קרתה &nd...

מתי בפעם האחרונה חיכיתן בתור בסופר או בקופ"ח, בלי לבהות ולגלול במסך הטלפון? מתי רק ישבתן, בהיתן בקיר ונתתן למחשבות שלכן להיות אלה שישעשעו אתכן?  דור הסמארטפונים לא היה אמור לדעת שעמום מה הוא, אבל מסתבר שבדיוק ההיפך. היום אנחנו לא יודעות להשתעמם, לא יודעות להכיל שעמום ולא יודעות לצאת מהשעמום ולצמוח מתוכו אל תוך העשייה. שעמום זו אחת התחושות שאנחנו הכי מהר נרצה לפוגג, היא לא נעימה לנו והיא בעיקר...

למה דברים רעים קורים לאנשים טובים? האם בגלל שמישהי עשתה מעשה רע, גנבה, בגדה, שיקרה או סתם ריכלה- עכשיו היא תיענש? אוטובוס יפגע בה והקארמה תחזיר לה?  אז זהו שקארמה היא לא "כלבה", היא לא פנקס דוחות של אלוהים והיא בטח לא שכר ועונש. המשמעות האמיתית של קארמה היא פעולה. זו התוכנה שכתבת לעצמך בחוסר מודעות, הדיסק שצרבת בו זיכרונות ותגובות אוטומטיות, ועכשיו הוא פשוט מתנגן בלופ ומנהל לך את החיים. קארמה...

היום יש לרווקות פתרון להקמת משפחה, הן יכולות להביא ילד לבד וזה בהחלט מבורך. והחברה נדלקה על הרעיון. אבל מה עם רגע לשאול את אותה אשה או גבר, האם אתם בכלל רוצים ילדים? למה זה נלקח כדבר ברור מאליו שכל אחד ירצה להיות הורה ולמה כשאישה אומרת שהיא לא רוצה ילדים, התשובה האוטומטית היא "את מדברת שטויות" או "את תתחרטי על זה"? זה לא פרק שמצהיר לאל הורות או שמפציר בך להביא ילד לבד, אלא, כמו תמיד, מעודד לחשיבה...

כולם מדברים על זימונים, על גזירה והדבקה של תמונות ללוח חזון, להסתכל, לדמיין ואז יום אחד זה יתגשם. אבל מה בתוך התמונה? איך את באמת רוצה להרגיש? את רוצה להתעשר? מהמם! איך? ובכמה? ולמה? את רוצה לאכול בריא? ברור! זה חשוב. אבל מה זה אומר בשבילך? ואת רוצה זוגיות טובה? איך זה נראה בחיי הנישואים שלך איך זה נראה ברווקות? מה את מוכנה לעשות, מה את מוכנה לתת, לפני שתתחילי לבקש? הפרק הזה אנחנו לא רק מזמנות, אל...

הכעס כבר נעול, אבל עדיין מטלטל. אז אולי הגיע הזמן לפרוק, לשחרר ופשוט לכעוס? בתוך עולם שמטיף לנו לנשום עמוק ולהירגע, הפרק הזה מזמין אתכם לעשות בדיוק את ההפך: להפסיק לנעול, להתחיל להרגיש, ואפילו ללמוד איך לכעוס. יחד עם ליאת בורנשטיין, חוקרת מוח ותודעה, נבין למה כל כך מפחדים מנשים כועסות, איך הכעס שלנו יכול להזיז הרים, ולמה השתיקו אותו תחת מסווה של 'ריצוי'. לפני שאתן סופרות עד עשר, בואו לפרק את המנגנ...

יש מתנה אחת שכולנו יכולים להעניק, לעצמנו ולאחרים, היא לא עולה שקל, והיא הדבר שהכי חסר בעולם המודרני: הקשבה.  מעבר לדו שיח הלוקה בחסר ומרוכז בעצמו כשאנחנו מקשיבים לאחר אבל בעצם רק מחכים שיסיים ויגיע תורנו, כדי לחלוק רגע או אפילו כדי להזדהות ולהציע פתרון. הטכנולוגיה גם היא מצטרפת למשחק ומונעת מאיתנו להקשיב, בין אם בהסחות דעת ושיטוט ברשת בזמן שהאחר מדבר ובין אם סתם בהחזקה של מכשיר הטלפון ביד, ממ...

לכבוד חנוכה, אני מחזירה לכן את אחד הפרקים שהכי אהבתן- פרק על איך להדליק את האור, איך למצוא את האור בתוך החושך ואיך להודות ולשמוח ולקבל גם את החושך עצמו ולא למהר לגרש אותו. הפרק הוקלט בשנה שעברה, ולשמחתנו מאז קרו לנו ניסים גדולים ומרבית חטופינו חזרו לביתם ולמשפחתם, והאור קצת חזר להאיר ועדיין גם במציאות החיצונית וגם בחיינו האישיים יש רגעי חושך, הפרק הוא פרק בסיס לבחירה שלנו לאיך לחיות ולחוות את חיינ...

ב-2015, התחלתי את עבודתי בווינט ככתבת בידור. עכשיו ב-2025, אני סוגרת מעגל מדהים שמדייק את אינטומי, את שחרור הטייטלים, את שחרור ה״מה אני״ אל תוך ״מי אני״ ואני חוזרת לווינט כאפרת וכטל, עם הפודקאסט שאני יצרתי מתוך עולם התוכן שלי, שמשקף בדיוק את מי שאני. וזה מרגש, וזה מדהים וזה גם מאוד מאוד מלחיץ כי זה טבעה של התחלה חדשה- של ציפיות, של חוסר וודאות, של תסמונת המתחזה שמגיעה בהפתעה, של חבלי לידה ועל הצור...

״יצאתי לחופשה. למי ששורף- דלגו לסטורי הבא״.אתן מכירות את המשפט הזה, מישהו יצא לחופשה ובמקום לתלות שלט ״תיכף אשוב״, הוא מזהיר ומסייג ״אני יודע שלא תפרגנו״. מאיפה ולמה נולד טרנד עידוד הקנאה וצרות העין? למה מנרמלים חוסר פרגון ואיך ההוויה הזו משתרשת לכל תחומי החיים?למה אם צפיתי בפוסט שאהבתי לא אמהר לעשות לייק, לכתוב תגובה ובטח שלא לשתף? למה קשה לנו לפרגן לאחר? מאיפה נובעת המחשבה של להרים לאחר- מוריד א...

קרה לך שציפית שיבין, שידע, שיחשוב? כשהוא לא קרא את המחשבות שלך- התאכזבת. וכשאמרת בדיוק מה את רוצה- ועדיין זה לאקרה- התאכזבת עוד יותר. למהאנחנו ממשיכות לטפח את הפנטזיה הרומנטית שאנשים קרובים אלינו ידעו בדיוק מה אנחנורוצות בתוך הראש שלנו, בלי שנצטרך להגיד? מהשווה כבר לבקש משהו, אם כשלא נענים לו, אנחנו מרגישות שבורות? שורשכל האכזבות שלנו הוא פשוט: אין לנו את אותו המוח של האחר. ציפייה היא למעשה תסריט...

קרה לך פעם שמישהו אמר לך משהו ושבועיים אחרי עדיין חשבת מה יכולת לענות לו? שלא נרדמת כי שחזרת שוב ושוב את הסיטואציה בראש שלך? שחשבת אלף פעם אם להוסיף פסיק או אימוג׳י בתוך ההודעה ששלחת? זה מחשבות יתר, ניתוח יתר והסבר יתר- שלושה מנגנונים שבעזרתם אנחנו מנסים להגן על עצמנו מלהיפגע, לחזות את העתיד כדי לנסות לשלוט בו ובעיקר שאני אצא בסדר והכי נכונה שיש. איך אפשר לשחרר את המחשבות האובססיביות שלא יעייפו או...

מתי בפעם האחרונה לבשת שמלה מתנפנפת והתרגשת מאיך שהיא מסתובבת? מתי בפעם האחרונה שיחקת קלאס או אכלת דייסה או שוקו פאי? משהו שהילדה הקטנה שבך כל כך אהבה ושכחה? פסיכולוגים, מנטורים, סדנאות ומדיטציות ידברו על החיבור לילד הפנימי, יזמינו אתכם למפגש, לשיח ולחבק את הילד הפנימי אבל הילדה הפנימית הזאת היא לא חד פעמית, ובמקום לחבק את הילדה אנחנו צריכות לחיות את הילדה הזאת, וזה יהיה סוד הקסם לשחרור, לפתיחות, ל...

ממה את מפחדת? לא מכזה חיצוני של פחד גבהים או טיסות או מקקים, כזה שאת פוגשת ברגע האמת ומשתתקת. אלא פחד כזה שמפחיד אותך עד כדי כך שהוא מונע ממך להתקדם אל עבר העתיד ומשאיר אותך תקועה במקום? גיסתי פעם שאלה אותי- איך את לא מפחדת להסתובב לבד בהודו? איך את לא מפחדת לסוע בין רחובות לתל אביב כשיש אזעקות? איך את לא מפחדת שמשהו יקרה. ועניתי לה מבלי לחשוב- אני לא מפחדת למות. אני הרבה יותר מפחדת לא לחיות. וכשז...