מלחמות יהושע - הרב צבי הבר

יהושע ועם ישראל מגיעים לסוף הכיבוש ותחילת ההתנחלות, והכתוב מתאר לנו את שירתם. למה מופיעה השירה אם הכתוב מודיע לנו שנשאר עוד מה לרשת, ואיך באמצע השירה מופיעות ערים שלא סופר לנו על כיבושן כדוגמת תפוח או אפק. הרב בשיעורו האחרון בסדרה זאת מראה לנו איך השירה מהותית והכרחית בניצחון האויב ובבניין העם בארצו.

בפרקים הקודמים ראינו איך יהושע וכל ישראל כובשים את הארץ. הפסוקים שלאחר מכן מסכמים באופן תמציתי את הכיבוש ואם כן למה באופן יוצא דופן מוזכר הניצחון נגד הענקים, ומה כל זה קשור לחטא המרגלים? הרב בשיעור זה מראה שוב איך האמונה והביטחון בה' הן אבן הפינה בבניינו של עם ישראל בארצו.

עם ישראל ניגש לסבב הכיבושים האחרון. מולו מתקבצים כל מלכי הצפון עם סוס ורכב ועם רב כחול אשר על שפת הים. איזו שמועה שמע מלך חצור ממלכי הצפון, ומה פשר הציווי לעקר את סוסי האויב ולשרוף את מרכבותיהם? בשיעור הרב מדגיש איך האמונה והביטחון בה' מהווים בסיס לניצחון ולהצלחה בקרב.

בשיעור הקודם למדנו איך הניס ישראל את אויביו, הרג מלכיו וכבש עריו. אך למה שתי הערים, ירושלים וירמות, אינן מוזכרות בכיבוש, ובנוסף, נראה שיש סתירה מתי ובידי מי חברון ודביר נכבשות. במהלך השיעור הרב מעלה שתי אפשרויות לפתרון השאלות הללו, כאשר בכל אחת מהן טמון יסוד אחר.

בפרק הקודם ראינו איך עם ישראל נחלץ לעזרת הגבעונים ונלחם במלכי ירושלים וסביבותיה. אך למה יהושע וכל ישראל חוזרים חזרה לגלגל למרות שלא הסתיימה המלחמה, ואיך תרם הפיצול בהנהגת האויב להמשך הלחימה? בפרק זה הרב מסביר את הטקטיקה בה השתמש יהושע במלחמה שהובילה לניצחון מוחץ מול אויביו

בשיעור הקודם ראינו איך הגבעונים הערימו על עם ישראל וכרתו עימם ברית. ובכל זאת, בהמשך אנו רואים שכאשר הגבעונים מותקפים בגלל הברית שכרתו, עם ישראל נחלץ מיד לעזרתם. אך למה כאשר עם ישראל כבר מצליח להניס את אויביו מפניו מוסיף ה' לעשות ניסים? בשיעור הרב מראה איך מלחמה זאת מלמדת על היחס שצריך להיות בכיבוש כל הארץ.

לאחר כריתת הברית בהר עיבל, העם חוזר דרומה ופוגש בגבעונים. למה הגבעונים הערימו על עם ישראל כדי לכרות איתם ברית, וכיצד עם ישראל התייחס אליו? בשיעורו, הרב מראה איך הפסוקים מלמדים זכות גדולה על עם ישראל.

אחר כיבוש העי, הכתוב מתאר את יהושוע והעם בונים מזבח לה' בהר עיבל ומקריבים עליו עולות. אך מדוע עם ישראל כורת ברית זאת דווקא בעת זו אחר מלחמת העי? הרב במהלך שיעורו סוקר תשובות רבות לשאלה זו, כל אחת והקושיות שהיא מציבה. לבסוף, מביא הרב תשובה מחודשת ברובד האנושי חברתי אותו הזכיר בשיעורים קודמים.

לאחר ביעור החטא מקרב העם, העם ניגש לסבב שני, מערים על תושבי העי וכך מנצח אותם בגדול. למה נצרכת תחבולה אם הקב"ה שוב איתם ולא עוזר להם בעצמו כמו ביריחו, ולמה הקב"ה נתן לעם לקחת את שלל המלחמה בשונה מהמלחמה ביריחו? כהמשך לשיעור הקודם הרב יסביר כיצד שני המישורים, האלוקי והחברתי, מהווים תשובה לשוני הגדול בין המלחמות.

עכן חוטא ובעקבות כך העם נכשל בכיבוש העי, מאבד מלוחמיו ורוח העם נופלת. מתוך המפלה צפים ועולים שני יסודות חשובים, האחד במישור האלוקי והשני במישור האנושי. במישור האלוקי כך מסביר הרלב"ג, עם ישראל הופך בכניסתו לארץ ליצור אורגני אחד, וכשאחד חוטא כל העם נפגע. במישור האנושי, נראה שהעם שבוי בקנספציה שהוא בלתי מנוצח בעקבות הניצחון ביריחו. שני אלו המימדים שזורים זה בזה ומביאים לעונש הכבד.

מלחמת יריחו מבוססת על נס מוחלט, גם הטקטיקה הקודמת למלחמה מראה שהעם ניגש למלחמה בפרופיל גבוה ולא בשקט כפי שמקובל. בשיעור נעסוק בחשיבות הנס דווקא במלחמת הראשונה, מה התהליך הניסי בונה בעם, נראה כיצד הרמה המוסרית נשמרת בלחימה ומוגדרת כחלק מתהליך שלה, ונבין מה עמד בבסיס הציווי לא לקחת מן החרם.

מלחמות יהושע הן המלחמות הראשונות על ארץ ישראל. נפתח בלימוד מפרק ה' על הופעת המלאך ערב כיבוש יריחו. נבין מה תפקיד הופעת המלאך ערב המלחמה, היכן המושג "מלאך" מופיע במקומות נוספים בהקשר של מלחמה, ונראה שהופעת המלאך ערב הלחימה נושא גם מסר משמעותי עבור הנלחמים על הארץ גם בימים אלה.