מישל כהן פרבר

דף יומי לנשים - הדרן

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

Vizitează neapărat site-ul podcastului și susține-i creatorul: hadran.org.il

Autor

מישל כהן פרבר

Categorie

Religion

Site-ul podcastului

hadran.org.il

Cel mai nou episod

19 nov. 2026

Unde asculți?

Podcasturi în aplicație Replaio Radio În curând

Podcasturile ajung în curând în aplicație. Instaleaz-o acum și fii primul care descoperă o abordare complet nouă a podcasturilor

Descarcă din Google Play Instalează gratuit Android 10 mil.+ descărcări · nota 4,7+ iOS în curând

Episoade

חולין ל - שבת י"ד בסיון, 30 במאי 29.05.2026

הגמרא ממשיכה בדיון האם השחיטה פועלת מתחילתה ועד סופה (ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף), או שמא היא נחשבת רק בסופה (אינה לשחיטה אלא בסוף). שתי קושיות נוספות מועלות נגד הסברה האחרונה ומיושבות . ישנה מחלוקת האם השחיטה צריכה להיעשות בחיתוך אחד רציף (שחיטה מפורעת) או שהיא יכולה להיעשות בשניים או שלושה מקומות שונים לאורך הצוואר. הגמרא מעלה שתי קושיות נגד אלו המצריכים שחיטה מפורעת, והקושיות הללו מיושבות . רב...

חולין כט - י"ג בסיון, 29 במאי 29.05.2026

דף נלווה הגמרא ממשיכה לבחון את השיטה לפיה חצי מהסימן נחשב כרוב (מחצה כרוב). שתי קושיות מועלות מברייתות העוסקות בשהייה לאחר שחיטת חצי סימן, או בסימן שהיה פגום מראש. בסופו של דבר, הגמרא דוחה את הבנת דברי רב בעניין שחיטה ומסיקה כי לכולי עלמא חצי אינו כרוב. המחלוקת המקורית בין רב לרב כהנא היא רק בהלכות פסח, במקרה שהציבור חציו טהור וחציו טמא . הגמרא מציינת כפילות בלשון המשנה לגבי הכלל שרובו של סימן ככו...

חולין כח - י"ב בסיון, 28 במאי 28.05.2026

הגמרא מבררת האם החובה לשחוט עופות היא מן התורה או מדרבנן. רבי יצחק בר פנחס פוסק שזהו דין מדרבנן בלבד. הגמרא מקשה שלוש קושיות על שיטתו, אך מיישבת אותן. הקושיא האחרונה מיושבת בכך שהגמרא מציינת שמדובר במחלוקת תנאים ומביאה את שתי הדעות בעניין . אף על פי שבעוף די בשחיטת סימן אחד בלבד, הגמרא מבררת האם מדובר בכל סימן שהוא או שמא דווקא בוושט. רב נחמן ורב אדא בר אהבה חולקים בנקודה זו, והגמרא מקשה על שתי הש...

חולין כז - י"א בסיון, 27 במאי 27.05.2026

המשנה קובעת כי שחיטה נעשית על ידי חיתוך שני הסימנים (הקנה והוושט) או רוב שני הסימנים בבהמה, וסימן אחד או רוב סימן אחד בעוף . הגמרא מבררת מהו המקור בתורה לכך ששחיטה צריכה להיעשות בצוואר, כלומר על ידי חיתוך הסימנים. הגמרא מביאה חמש תשובות שונות לשאלה זו . במסגרת התשובה החמישית, מובא הפסוק בויקרא יא : מו, המשווה בין בהמות לעופות. הגמרא מביאה דרשות נוספות לפסוק זה, כולל דרשה אחת הלומדת משם שעופות טעונ...

חולין כו - י' בסיון, 26 במאי 26.05.2026

דף נלווה הגמרא מבררת כשיטת איזה תנא נשנתה המשנה בעניין תמד. רב נחמן בשם רבה בר אבוה מסביר שהמחלוקת במשנה במעשרות בין רבי יהודה לחכמים היא לאחר שהחמיץ, ולכן המשנה יכולה להתאים לשיטת רבי יהודה. רב נחמן אמר בשם רבה בר אבוה שאם אדם קנה תמד בכסף מעשר שני לפני שהחמיץ, ולבסוף החמיץ, דנים בו כיין. דבריו מהויים קושי למשנתינו שלא העלתה אופציה כזו. רבה מקים את המשנה במקרה שברור שלא יחמי בהמשך, ורבא מציע שהמש...

חולין כה - ט' בסיון, 25 במאי 25.05.2026

הברייתא ממשיכה בניתוח הדינים הייחודיים של כלי חרס. באמצעות סדרה של קל וחומר, חכמים מראים כיצד הפסוקים מגבילים את האופן שבו כלים אלו מקבלים טומאה או מגינים מפניה. הפסוקים מלמדים כי כלי חרס מקבל טומאה רק מאווירו ולא מגבו, ומצד שני, שאר כלים אינם מקבלים טומאה מאווירם אך מקבלים טומאה מגבם. המשנה קובעת כלל נוסף של דינים הפוכים: מצב המטהר בכלי עץ מטמא בכלי מתכות, ולהפך. ברייתא מבהירה כי גולמי כלי עץ טמא...

חולין כד - ח' בסיון, 24 במאי 24.05.2026

המשנה קובעת כי דין שחיטת פרה אדומה אינו כדין עריפת עגלה ערופה, וכן להפך. ברייתא מביאה מקור לכך שאין לערוף את הפרה האדומה ואין לשחוט את העגלה הערופה. שני הדינים נלמדים מפסוקים המופיעים בפרשת עגלה ערופה . המשנה מוסיפה כי בעוד שכהנים בעלי מומין פסולים לעבודה, לויים בעלי מומין כשרים לעבודתם. לעומת זאת, בעוד שעבודת הלויים מוגבלת לטווח גילאים מסוים, כהנים כשרים לעבוד במקדש בכל גיל. ברייתא מביאה מקור לכך...

חולין כג - שבת ז' בסיון, 23 במאי 21.05.2026
חולין כב - שבועות - ו' בסיון, 22 במאי 21.05.2026

דף נלווה הגמרא מביאה ברייתא המציעה שלוש דעות שונות בנוגע למילה בפסוק שנאמר לגבי עולת העוף "כמשפט". חכמים דנים האם ביטוי זה משווה את עולת העוף לחטאת בהמה או לחטאת העוף, ומפרטים באילו מעבודות הקרבן הן דומות. מתוך מחלוקת זו צומחות ועולות שיטותיהם של חכמים ושל רבי אלעזר ברבי שמעון בשאלה האם שני הסימנים בעולת העוף טעונים חיתוך מוחלט - הבדלה . המשנה קובעת את דיני הגילאים של הציפורים לקרבנות: תורים גדולי...

חולין כא - ה' בסיון, 21 במאי 21.05.2026

דף נלווה זעירי פוסק שאם נשברה מפרקתה של בהמה או עוף ונחתך רוב הבשר המקיף אותה, הם נחשבים מיד כנבילה , אף על פי שהם עדיין מפרכסים. רבא מקשה על כך: אם מצב זה נחשב כנבילה , כיצד ניתן לבצע מליקה בעוף אם העוף כבר נחשב כמת לפני שחותכים את הסימנים, הרי התהליך מתחיל בשבירת המפרקת. רבא מיישב כי במליקה, הכהן שובר את המפרקת ואת עמוד השדרה מבלי לחתוך את רוב הבשר שמסביב. רבי אמי משיב על הקושיא (שנשאל על ידי ר'...

חולין כ - ד' בסיון, 20 במאי 20.05.2026

בני רבי חייא שנו כי בזמן מליקה , הכהן יכול להעביר את הסימנים כלפי העורף ולמלוק אותם מבלי לשבור את מפרקת הציפור. יש הסבורים כי כוונתם הייתה שזו הדרך היחידה הכשרה לעשות זאת (כדי שלא להפוך את העוף לטרפה תחילה על ידי שבירת המפרקת), בעוד שאחרים סבורים שזוהי רק דרך אפשרית, אך שבירת המפרקת לפני מליקת הסימנים מותרת אף היא כפי שנאמר בתורה. ההסבר האחרון נתמך בלשון המשנה . רבי ינאי מקשה על בני רבי חייא מתוך...

חולין יט - ג' בסיון, 19 במאי 19.05.2026

תמונות רב נחמן התיר לשחוט מעל הטבעת הגדולה, במקום שבו ה"כובע " מתחיל לשפע כלפי פנים, כל עוד נשאר חלק מה"חיטים" (בלוטות הקנה) מעל למקום החתך. עמדה זו אינה תואמת את דעת חכמים ואף לא את דעת רבי יוסי ברבי יהודה, אלא נראית כשיטתו של רבי חנינא בן אנטיגנוס. רב הונא ורב נחמן נחלקו בשאלה מהו מוקד המחלוקת בין חכמים לרבי יוסי ברבי יהודה. דעה אחת סוברת שהם נחלקו במקרה שבו השוחט חתך את השליש הראשון למעלה מהמקו...

חולין יח - ב' בסיון, 18 במאי 18.05.2026

שוחטים שלא הראו את סכיניהם לחכם לבדיקה נקנסו, אך חומרת הקנס הייתה שונה בהתאם לשאלה האם הסכין נמצאה פגומה או שלמה לאחר מכן . שיני מגל קציר נוטות לכיוון אחד; לפיכך, אם שחטו בו בכיוון שבו הוא חותך ואינו קורע, קיימת מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל האם השחיטה כשרה או פסולה. מכל מקום , רבי יוחנן מבהיר ששני הם מסכימים שהשחיטה פסולה, והמחלוקת ביניהם היא רק האם הבהמה נחשבת כנבילה (ומטמאה) או כטרפה . בקנה הנשי...

חולין יז - ראש חודש סיון - א' בסיון, 17 במאי 17.05.2026

המשנה קובעת כי "לעולם שוחטין". רבה ורב יוסף סבורים שניהם כי הדבר מתייחס לתקופת הגלות, אך כל אחד מהם מסביר זאת על פי שיטה תנאית שונה – או כדעת רבי ישמעאל או כדעת רבי עקיבא. תנאים אלו חלקו בשאלה האם בני ישראל במדבר נאסרו באכילת בשר (בשר תאווה) אלא אם כן הוקרב כקרבן, או שמא היו מותרים באכילת בשר אף ללא שחיטה כשרה. לאחר שהגמרא מעמיקה במחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא ומיישבת קושיות שונות שהועלו כנגד כ...

חולין טז - שבת כ"ט באייר, 16 במאי 15.05.2026

הגמרא מביאה ברייתא כדי להוכיח שרבי מבחין בין שחיטה שנעשתה בכלי המחובר לקרקע לבין שחיטה שנעשתה בכלי שהיה תלוש ולבסוף חברו לקרקע. סתירה פנימית בתוך הברייתא מיושבת באמצעות הבחנה זו . הגמרא מעמיקה בפרטי הברייתא. תחילה היא עוסקת במקרה של שחיטה באמצעות מכשיר. לאחר שמועלית סתירה מברייתא אחרת הפוסלת שחיטה כזו, העניין מיושב על ידי הבחנה בין מכשיר המופעל על ידי כוח גברא (פעולה אנושית ישירה), לבין מכשיר שאינ...

חולין טו - יום ירושלים - כ"ח באייר, 15 במאי 15.05.2026

דף נלווה  

חולין יד - כ"ז באייר, 14 במאי 14.05.2026

  המשנה קובעת כי השוחט בהמה בשבת או ביום הכיפורים – שחיטתו כשרה. עם זאת, רב קובע כי הבשר אסור באכילה באותה שבת, אפילו כשהוא נא. חכמי הישיבה הסבירו כי עמדתו של רב תואמת את שיטת רבי יהודה בדיני שבת, והגמרא מנסה לברר לאיזו מהלכותיו של רבי יהודה מתכוונים. רבי אבא מציע כי הדבר מבוסס על דעת רבי יהודה בעניין הכנה – הצורך בכך שחפץ יוכן לשימוש לפני שבת – כפי שעולה מהדוגמה של איסור רבי יהודה לחתוך בהמה שמתה...

חולין יג - כ"ו באייר, 13 במאי 13.05.2026

רבי חייא בר אבא מביא דיון בין רבי אמי לרבי יוחנן בנוגע למעמד כוונתו של קטן. בגרסה הראשונה, השאלה היא האם מחשבתו של קטן נחשבת למחשבה. רבי אמי משיב שהדבר פשוט שאינה מועילה, כפי שמוכח ממשנה במסכת כלים. רבי יוחנן מבהיר שהספק היה במקרה שבו מחשבת הקטן ניכרת, אך לא לגמרי, מתוך מעשיו – כגון המעביר בהמה מדרום העזרה לצפונה כדי לשוחטה, פעולה המעידה על כוונה להקריבה כעולה (הנשחטת בצפון בלבד). רבי אמי מקשה על...

חולין יב - כ"ה באייר, 12 במאי 12.05.2026

רב נחמן אמר בשם רב שניתן לאכול את הבשר אם אדם אחר עמד והשגיח לאורך כל תהליך השחיטה. הגמרא דנה במקרה זה, שהרי קיים כלל ש"רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם", ואם כן מדוע יש צורך בהשגחה? הגמרא מסיקה שמדובר באדם שידוע שאינו בקי בהלכות שחיטה, אך הצליח לשחוט כראוי את הסימן הראשון. עם זאת, אין בכך די כדי להניח שישחוט כראוי גם את הסימן השני, ולכן יש להשגיח עליו שלא יקלקל את השחיטה בסימן השני. רב דימי שאל את...

חולין יא - כ"ד באייר, 11 במאי 11.05.2026

דף נלווה הגמרא שואלת מהו המקור לכך שהולכים אחר הרוב (רוב סטטיסטי) במקרים כגון יבום של קטנים, שבהם אנו מניחים שהזכר אינו סריס והנקבה אינה איילונית. עשרה דינים שונים מהתורה מובאים בניסיון לענות על שאלה זו. קשיים מועלים כנגד כל אחת מהאפשרויות, וחלקם מיושבים .

חולין י - כ"ג באייר, 10 במאי 10.05.2026

אם נמצא לאחר השחיטה שהסכין פגומה, האם ניתן להניח שהשחיטה כשרה משום שהפגימות התרחשו לאחר חיתוך שני הסימנים, או שמא יש לחשוש שהן נוצרו בעור לפני חיתוך הסימנים? רב הונא ורב חסדא חולקים בעניין זה. שתי קושיות מובאות נגד פסיקתו המתירה של רב חסדא, אך הן מיושבות . מניין אנו לומדים שדבר עומד על חזקתו אלא אם הוכח אחרת? רבי יונתן לומד זאת מהמקרה של צרעת הבית, אך רב אחא חולק על דרשתו.

חולין ט - שבת כ"ב באייר, 9 במאי 08.05.2026

ישנה מחלוקת בין רב יהודה בשם רב לבין רב חנניה בר שלמיא בשם רב לגבי אילו מיומנויות מעשיות על תלמיד חכם להתאמן בהן. הדעה הראשונה מונה כתיבה, שחיטה ומילה, בעוד שהדעה השנייה מוסיפה את קשר התפילין, שבע ברכות וקשירת ציצית . רב יהודה מצטט שתי מימרות נוספות בשם שמואל. הראשונה היא שעל השוחט להיות בקי בהלכות שחיטה, ואם לאו – הבשר אסור באכילה. מכיוון שהשחיטה עלולה להיפסל מחמש סיבות שונות, שוחט שאינו בקי בהן...

חולין ח - כ"א באייר, 8 במאי 08.05.2026

  רבי זירא אומר בשם שמואל שאם חיממו סכין באש ושחטו בה, הבהמה אינה נחשבת טרפה. למרות שהחום עלול לגרום נזק לבהמה, חוד הסכין חותך את הסימנים לפני שחום צדדי הלהב יספיק לגרום לכווייה. שאלה נשאלת לגבי אדם המכה את חברו בסכין חמה וגורם להופעת נגע צרעת – האם הנגע נחשב כ"שחין" או כ"מכוה"? הגמרא מבררת מהי הנפקא מינה להלכה בין שני הסיווגים הללו. שני מקורות מובאים כדי לענות על השאלה, כשהראשון שבהם הוא דברי רבי...

חולין ז - כ' באייר, 7 במאי 07.05.2026

רבי יהודה הנשיא תיקן שאין צורך לעשר פירות בבית שאן, כיוון שקבע שאין המקום נחשב כארץ ישראל למעשרות. החלטה זו התבססה על עדותו של רבי יהושע בן זירור על רבי מאיר, שאכל עלה של ירק מבלי לעשרו . רבי ירמיה הקשה על עדותו של רבי יהושע והציע אפשרויות שונות מדוע אכל רבי מאיר את העלה מבלי להבין שאינו מעושר, או שמא הוא אכן היה מעושר. בתגובה להצעה שאולי העלה לא היה מעושר, הביא רבי זירא את המימרה לפיה בהמתן של צד...

חולין ו - י"ט באייר, 6 במאי 06.05.2026

כששמע רבי זירא שרבי יוחנן ורבי אסי אכלו משחיטת כותי, הוא הניח שהם ודאי ידעו על הגזירה המוקדמת; שכן אילו לא ידעו, היו נכשלים באכילת בשר שאינו כשר, והקב"ה אינו מביא תקלה לצדיקים. דבר זה נלמד מהמעשה שבו הקב"ה לא הניח אפילו לבהמתו של צדיק לחטוא (חמורו של רבי פנחס בן יאיר), וקל וחומר לצדיקים עצמם! ממעשה זה מסיקה הגמרא שרבי זירא הודה לרבי יעקב ששחיטת כותי נאסרה בגזירתו של רבן גמליאל , אפילו אם ישראל עומ...

Ascultă podcastul דף יומי לנשים - הדרן în Replaio

Radio și podcasturi într-o singură aplicație - gratuit și fără înregistrare. Instaleaz-o azi și nu rata lansarea

Descarcă din Google Play

Replaio nu este editorul podcasturilor; numele emisiunilor, coperțile și materialul audio aparțin autorilor lor și sunt distribuite prin fluxuri RSS publice