The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן בקשר למה שעורר לאחרונה שכל בת שהגיעה לחינוך תדליק נש"ק: 1) אף שאדה"ז פוסק בנוגע לנש"ק "פשוט דבני ביתו א"צ נר לכל אחד ואחד ", ידוע שבבית אדה"ז עצמו הדליקו משהגיעו לחינוך ! ויש לנהוג בפועל לפי ה" מעשה רב ". 2) טענו שהפעילות בזה יכולות לגרום שנשים תדליקו נש"ק לאחרי השקיעה – הנה ב' סיפורים במעשה בפועל : 1. התקבל מכתב מאשה שכותבת שהיא היתה מדליקה נש"ק בכל ע"ש של השנה באותה שעה – 6:00 בערב, וכתוצא...

התוכן בחסידות מבואר (בביאור מאחז"ל "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים", שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה [בשלישי ורביעי דפ' חיי-שרה], והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה ") שהענין דשידוך יצחק ורבקה הוא הענין ד" יחוד מ"ה וב"ן " ("מיין עילאין " ו"מיין תתאין "), וזהו כללות הענין דעבודת האדם : "מ"ה" קאי על התורה – בחי' " שמים ", ו"מן השמים השמיעך את קולו" – המשכה מלמעלמ"ט , ו"ב"ן" קאי על המצוות...

התוכן ידוע פתגם של בעל יום ההולדת לפני הסתלקותו: "איך גיי אין הימל און די כתבים לאָז איך אייך". שהכוונה בזה היא – שע"י הלימוד בכתבי החסידות שלו, שבהם הכניס את עצמותו , יש לנו אותו עצמו כפי שנמצא במצב של עלי' השמימה ; גם החידוש שנפעל ביום ההולדת שלו בכל שנה שייך ונפעל גם אצל כל ההולכים באורחותיו כו', ובפרט הלומדים כתביו באופן של " יתפרנסון ", בהבנה והשגה דוקא, שעי"ז נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו"...

התוכן כמה הוראות ממ"ש בשני דפ' חיי שרה: 1) "ויקם שדה עפרון" וכמ"ש בפרש"י "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך": כאשר יהודי לוקח דבר גשמי לרשותו ועושה ממנו תשמישי קדושה וכיו"ב פועל בו "תקומה", שיוצא מגדר "מילי דהדיוטא" ונעשה דבר של קדושה השייך לרשותו של ה', מלך העולם. 2) "ואברהם זקן בא בימים" וכמ"ש בזהר שכל ימיו היו מלאים בעניני תומ"צ: שלא יישאר אפי' רגע א' מהיום שאינו מנוצל לעניני תומ"צ. 3) "ואבר...

התוכן מובא במדרש ש מערת המכפלה הוא א' מג' מקומות " שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם , ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב [בראשון דפ' חיי שרה] וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון גו'...", ועכ"ז רואים היום דבר פלא שההתנגדות הכי קשה של אוה"ע היא דוקא בנוגע לג' מקומות אלו, וזה בא מרגש הנחיתות כלפי אוה"ע והרצון להדמות אליהם וכו', וזוהי גם...

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות המאורע שאירע בי"ב תמוז ה'תרנ"ה ב"אוהל" בליובאוויטש, כשהלך לשם עם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: כשהגיעו לשם, פתח אביו את ארון הקודש וחזר על חצי הא' של אגה"ק "חגרה בעוז מתני'". לאח"ז אמר לו שבפני אבותיו הק' ה"ה "כורת ברית" אתו ומוסר לידיו את ההנהלה של עסקנות ציבורית בגו"ר, ומביא אותו ל"עקידה", והרי בענין ה"עקידה" צ"ל עוקד ונעקד כדי שיהי' כפי הרצוי . התחלת העבוד...

התוכן במזמור ע"ח שבתהילים מצינו דבר פלא לכאו': התחלת המזמור (שמורה על תכליתו) הוא "האזינה עמי תורתי ", וכמ"ש בהמשך המזמור גודל ההכרח בלימוד התורה ובקיום המצוות "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" וכו', אבל בהמשך המזמור מקשר כ"ז בסיפור באריכות ובפרטיות אודות " נפלאותיו אשר עשה " בארץ מצרים , והמכות וכו'! עד שכו"כ ענינים שאומרים בהגדה בליל הסדר לומדים מפסוקים אלו שבמזמור זה. ובזה מודגש אפי' בתושב"כ גו...

התוכן עבודת אברהם אבינו היתה מתוך אהבה , והראי' ע"ז מביאה הגמ' ממ"ש "זרע אברהם אוהבי ". וביאר אדמו"ר האמצעי בצעירותו הטעם שהלימוד הוא דוקא ממ"ש ביחס ל" זרע אברהם" ולא מאברהם עצמו , כי מכיון שהקב"ה בעצמו דיבר עם אברהם וכו' אין פלא שהיתה אצלו ענין האהבה, אבל כשגם " זרע אברהם" הם "אוהבי" זוהי הראי' שענין האהבה אצל אברהם הי' מצד תכונת נפשו מצ"ע . ואע"פ שמבין ה"זרע אברהם" היו דורות שההנהגה בהם היתה בא'...

התוכן [המשך] ועד"ז בנוגע המענה לשאלה הנ"ל, איך מובן ששייך להשפיע על כל העולם "לעשות צדקה ומשפט", שיש בזה ב' גישות – " הגדיל " ו" הפליא ". " הגדיל " – מסבירים להם עפ"י שכל : מגלים לכל אלו שעדיין אינם מתנהגים באופן של "צדקה ומשפט" – ש רצונם האמיתי הוא שיהי' "צדקה ומשפט" בעולם, דבלי זה יכול הדבר להזיק להם . אבל כדי שה"צדקה ומשפט" יהי' מיוסד על "ושמרו דרך ה' ", מכיון שזהו רצונו ית' וצריך לציית לו (ולא...

התוכן ישנם המקשים: איך יכולים מיעוט קטן של אנשים להפיץ מעיינות לכל ישראל , ועד"ז להשפיע על מליוני איש בכל העולם (וביניהם גם אלו ש" דרכם להזיק ") "לעשות צדקה ומשפט "?! והמענה: הרי הוא מאמין, שהקב"ה , בורא העולם ומנהיגו שמשגיח על כאו"א בהשג"פ, צווהו לעשות כך, וא"כ בודאי שיש לו את הכחות להצליח בזה. אבל גם עפ"י שכל אפשר להבין שאפשר להצליח בזה, ובהקדם ביאור ב' הלשונות במ"ש אדה"ז בקשר לגאולה שלו בי"ט כס...

התוכן 1) מסופר בתורה אודות המסירת נפש שהי' לרחל שיהי' לה בן. וכמדובר כמ"פ שאין מקום לשקו"ט אם קיימו כבר מצות פרי' ורבי' אז מהו ההכרח לעוד ילד וכו' – מצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" עד ש" ומלאו את הארץ וכבשוה "! ופסק-דין בהלכה הוא שכל ילד הוא 'עולם מלא "! ואפי' אם יש טעם אמיתי למה לדחות א"ז – יש לסמוך בזה על הקב"ה שהוא "עצם הטוב", ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת שכ"א מהם הוא " עולם מלא " (במכ"...

התוכן עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש על פסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך . ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן , ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה),...

התוכן החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול , וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמיד...

התוכן [המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג ( בודאות ) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק )?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה!...

התוכן ארץ ישראל צריכה גשמים מיד אחר חג הסוכות, ומ"מ מתחילים לשאול גשמים שם רק מז' מרחשון , ט"ו יום אחר החג , "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת, שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים, ולא יעצרנו הגשם" [אדה"ז בשו"ע]. ובזה מודגשת הענין דאחדות ישראל : שאלת גשמים מיד אחרי החג היא צורך חיוני ביותר לקיומו של האדם, ולאידך, טובתו של "אחרון שבישראל" שלא ירדו גשמים עד שיגיע לביתו "שלא יעצרנו ה...

התוכן סיום שלישי דפ' לך לך הוא: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'". והנה בניית מזבח זה בחברון (שה' מזבח השלישי שבנה) היתה מפני היותו " מקום שהמליכו בו דוד ושם כרתו ברית " (מדרש הגדול), שמלכות בית דוד היא מלכות נצחית באופן של כריתת ברית ע"י התאחדות כל בנ"י בחברון להמליכו עליהם עד עולם – עד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שיהי' מ"בית דוד ", וכמו שאומרים בקידוש לבנה...

התוכן פעם, כאשר אדה"ז ואדה"א גרו באותו בנין, נפל תינוק של אדה"א מהעריסה באמצע השינה והתחיל לבכות, ומרוב השיקוע בלימוד לא שמע אדה"א את הבכי, ואדה"ז, שגר בקומה השני', שמע את הבכי, והפסיק מלימודו, וירד למטה והרגיע את התינוק. והסביר לאדה"א, שאף אם שקועים בתורה ותפלה וכו', יש לשמוע בכי של ילד, להפסיק, ולהרגיעו. וההוראה: לאחרונה קיימת התעוררות בין הנוער ש"בוכים" ומחפשים יהדות, ויש לדעת, שאף אם עסוקים בע...

התוכן אע"פ שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל ממוצאי שמח"ת, ואח"כ במוצש"פ בראשית – שאז מתחיל בפשטות ההליכה ב"דרכ ו " של יעקב, בעניני חול – ישנה מעלה בענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצש"פ נח . כי במוצאי ש"פ בראשית היתה רק ההחלטה על ענין זה, " בכח ", אבל במוצאי ש"פ נח ישנו ענין זה כבר " בפועל " במשך שבוע שלם. ואע"פ ש"כל ישראל בחזקת כשרות", ולאחרי ההחלטה תקיפה במוצש"פ בראשית ישנה חזקה ואין ספק כלל שכך יהי' ב...

התוכן הרמב"ם פוסק "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". ומזה מובן, דבזה שבנ"י נצטוו לפעול על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דב"נ, תלוי השלימות דבנ"י . [ובזה רואים שחידוש הבעש"ט בענין דהשגחה פרטית , שזו אינה רק על בנ"י , אלא על כל דבר , אינה "תורה חדשה" ח"ו אלא רמב"ם מפורש ! – הענין דהשג"פ על אוה"ע ]. ועד"ז רואים השינוי שנעשה לאחרונה בהענין ד"יפוצו מעיינותך חוצה ", שזה מג...

התוכן בנקודה העיקרית של חיוב לימוד התורה משתווים כל ישראל משא"כ באופן קיום המצוות (אין חילוק בין לימוד הדין ד"שויתי ה' לנגדי תמיד" שבתחלת שו"ע ודיני נזקי הגוף שבסוף שו"ע – ה"ז באותו כח השכל וכח הדיבור, משא"כ בקיום מצוות אלו יש חילוק מן הקצה אל הקצה). ולכן הענין דאחדות ישראל נפעל ע"י התורה . ולכן גם המעבר בין העבודה דחודש תשרי ל"ויעקב הלך לדרכו" הוא ע"י הממוצע וההכנה של שמחת תורה דוקא (ולא שמחה של...

התוכן [המשך] וההוראה: אין להבהל מהמעבר מחודש תשרי שהוא "מרובה במועדות" לחודש חשון שבו מתחיל ה"מבול" ד"מים רבים" המבלבלים וכו' [ע"ד ב' הפירושים במ"ש " מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – "מים" דקדושה או ההיפך)! כמו שאע"פ שבתחלת הבריאה "עולם על מילואו נברא" ואעפ"כ תכלית הכוונה היא לפעול בעולם זה גופא שלימות נעלית עוד יותר , ועד"ז כשעוברים לימי החול דחודש חשון, ונוסעים מביהכנ"ס וביהמ"ד של נשיא דורנו...

התוכן [המשך] את הענין בטוב וקדושה שבסיום הענין – " יבשה הארץ " – מובן בפשטות": זה איפשר את ה" לשבת יצרה ", שזוהי כוונת הבריאה שהיא "בשביל התורה כו' ובשביל ישראל ". שגם לאחרי שלימות התורה וישראל כשלעצמם, לפני בריאת העולם, ישנה שלימות נעלית יותר – מה שישראל פועלים בעולם ע"י התורה. וזהו מה שלמרות גודל העילוי שבענין המבול, ע"ד העילוי ד"הי' העולם מים במים" שבהתחלת הבריאה – הנה תכלית הכוונה היא "לשבת יצ...

התוכן בחלק הפרשה דיום שני דפ' נח מדובר על המבול, מתחילתו ועד סופו: התחלת השיעור – "ויהי המבול ארבעים יום גו'", וסיום השיעור – ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ", וכפרש"י "נעשה גריד כהלכתה". אע"פ שהמבול הי' דבר חד - פעמי , ועד שהקב"ה נשבע שלא יוסיף להביא מבול לעולם, אעפ"כ גם המבול הוא הוראה נצחית . ובהקדם, הרי אחז"ל שהתורה קדמה לעולם, ועאכו"כ שקדמה לעולם במצב של חסרון וחטאים, וכיצד יתכן...

התוכן עפ"י הפתגם ש" מ'דאַרף לעב'ן מיט'ן צייט (פ' השבוע)", יש לחיות עם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", וע"פ פרש"י עה"פ שהוא הרי ר בן ש ל י שראל וכו'. ולכן כדאי ללמוד עכשיו את פרש"י הראשון על פסוק הראשון של חומש הראשון דחמשה חומשי תורה ‏–‏ כפשוטו : "אמר רבי יצחק, לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נח...

התוכן כאשר יהודים עומדין ליפרד איש מרעהו אומר הקב"ה "קשה עלי פרידתכם". וזה מודגש שבסיום חודש תשרי – החודש שבו מודגש ענין האחדות , החל מראש השנה ("אתם נצבים היום כולכם "), ומיום ליום מתעלים בזה מדרגא לדרגא, עד שזה בא בגלוי ובפרטיות במשך ז ' ימי הסוכות (ע"ד כללות הבריאה מאין ליש ברגע הא' של הבריאה נתפרטה במשך ז ' ימי בראשית) – בא היו"ט דשמע"צ שסיבתו הוא הענין ד"קשה עלי פרידתכם". הענין ד" קשה עלי פרי...