The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב גו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'" מביא רש"י שכאשר "יעקב ראה כל האלופים [של עשו] הכתובים למעלה תמה ואמר מי יכול לכבוש את כולן?! מה כתיב למטה – אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש – ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף הכל". וההוראה : כאשר רואים את חושך הגלות הכפול והמכופל נשאלת השאלה איך אפשר להתמודד עם זה? הנה יש לדעת שבכאו"א יש את הענ...

התוכן עה"פ [בחמישי דפ' וישב] " ויהי יוסף יפת תואר " פרש"י: "כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו'". ההכרח לפרש את הפי' ב"יפה תואר" כך הוא דלפי' הפשוט אינו מובן מ"ש כאן " ויהי יוסף יפה תואר" - מה זה נוגע לכאן, הרי יוסף הי' "יפת תואר" גם לפני ירידתו למצרים?!, ולכן פרש"י שבא בהמשך למסופר בפרשה לפנ"ז, שיו...

התוכן הקשר בין חג הגאולה י"ט כסלו ליום ג' שהוכפל בו כי טוב - "טוב לשמים וטוב לבריות": מסופר שלאחרי שיצא אדה"ז ממאסרו הובל ב" טעות " לדירתו של מתנגד, וישב שם שלש שעות עד שגילו החסידים אותו. לפני שיצא [בליל כ' כסלו ], אמר אדה"ז שמשום כבוד האכסניא ישתה את הכוס תה שהכינו לו. והנה פשוט שאצל נשיא בישראל לא שייך " טעות " ובפרט לפי הידוע שכל המאסר הי' בהסכמתו , וא"כ לא מובן מה הכוונה בזה שלאחרי הגאולה ישב...

התוכן החידוש של אדה"ז מרומז בשמו " שניאור " – " שני אור ", שעל ידו נעשה ההתאחדות (שם אחד) בין ב' הענינים ב"תורה אור " – תורת הנגלה ופנימיות התורה , ועיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" התחיל לאחר הגאולה די"ט כסלו . בבוא י"ט כסלו בכל שנה חוזרים ונשנים כל הענינים שהיו בי"ט כסלו בפעם הראשונה, ומשנה לשנה ניתוסף בזה " אור חדש " – כמ"ש אדה"ז באגה"ק בנוגע ל"ראש השנה" שמידי שנה מיתוסף "אור חדש" שלא בערך אפי...

התוכן בספר התניא – שבהקדמתו כותב אדה"ז שזה "מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", שכל הענינים דספר זה שייכים לכאו"א באופן ד"קרוב גו' מאד" – מבואר שכוונה העליונה בבריאת היצה"ר ונפה"ב היא – " לטובת האדם שיתגבר עלי' וינצחנה ". אלא היות שגם היצה"ר משתדל למלא את שליחותו "באמונה" – להפריע ליהודי בעבודת ה', הרי העבודה בהתחלה היא בדרך מלחמה ואתכפיא לא להתפעל ממנו ושלא יפעול עליו אפי' אי...

התוכן עה"פ [מובא בפרש"י בראשון דפ' וישב] "והי' בית יעקב לאש.. ובית עשו לקש ". שואל ע"ז הרב המגיד למה " לקש "? הרי ב"קש" יש איזה תועלת - אפשר לשרוף אותו ולזבל בו את השדות ועי"ז גדלים פירות יותר טובים וכו', והרי השמחה תהי' יותר גדולה כש"בית עשו" כלל לא יהי' ?! ותירץ, כי באמת, מכל דבר , גם מגוי שלוחם נגד יהדות, אפשר להוציא ממנו איזה " פרי " ולימוד בעבודת ה '. ולדוגמא: ישנו סיפור מהבעש"ט שפעם ביקש איז...

התוכן עמ"ש יעקב לעשו [כמ"ש בראשון דפ' וישלח] "עם לבן גרתי", מפרש"י " גרתי בגמטריא תרי"ג , כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'". גם בהיות יעקב " גר " ב" גלות " ומוקף באנשי המקום שכולם היו נגדו , ולכאו' במצב כזה הי' צריך "להתפשר" ו"למכור" מצוה אחת כדי להרויח מצווה שני' – ומ"מ שמר את כל התרי"ג מצוות ! ודוקא עי"ז התקיים בבית לבן. וההוראה: גם כאשר נמצאים בגלות, אין אף א' בעה"ב על התורה שיוכ...

התוכן [במענה על הברכות וכו' בשם אנ"ש:] יה"ר שתקויים הבטחת ה' ש"כל המברך מתברך" בברכתו של ה' ש"תוספתו מרובה על העיקר"; מסופר בתחלת פ' וישלח ש"וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו וגו'", לפי שיעקב הי' כבר לאחרי הבירור ומוכן למצב של גאולה, אלא שאז נתעכב הדבר לפי שעשו (והעולם) לא הי' מוכן עדיין, משא"כ בזמננו, שכבר נגמרה העבודה של "צחצוח הכפתורים" וכו', ודאי שגם העולם מוכן לכך, וכאו"א שולח ל"בירורים" שלו והול...

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת : 1) א' התקנות של כ"ק מו"ח אדמו"ר שרצה שתתפשט בכל מקום ה"ז הר"ת ד" חת"ת ": שבמשך המעת-לעת 1. ילמדו חלק בפרשת השבוע עם פרש"י כפי שנחלק לימי השבוע , 2. לומר שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש , 3. ללמוד שיעור תניא כפי שהוא חילק לימי השנה , ואמר, שזה קשור עם מ"ש [בחמישי דפ' וישלח] "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם וגו'", שעד"ז עוזר ומסייע הענין ד" חת"ת " בכ...

התוכן ביאור הצ"צ למה נאמר בשלישי דפ' וישלח תחילה "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל " ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל " (כקושיית המפרשים): " פניא-ל " בכלל הוא ע"ד מ"ש "לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש", שעבודת ה' צ"ל חדורה גם בפנימיות הלב‏ – ‏"בקשו פני ", וכדי לבא לזה ה"ז ע"י "את פניך הוי' אבקש"‏ – ‏אינו מסתפק בחיצוניות דאלקות, ההתבוננות בגדלות ה' שבבריאת העולמות וכו', אלא מבקש את הפנימיות ד...

התוכן כתיב "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" [כמ"ש בחמישי דפ' בלק], ומבואר ע"ז בלקו"ת, שב"ישראל" אין אפי' "עמל", אבל ב"יעקב", אע"פ שאין "און" אבל יש "עמל". והביאור בעבודת האדם: בכדי למלאות את שליחותו בעוה"ז על האדם להלחם "עם אלקים ואנשים", עם העלמות והסתרים דעוה"ז – " אלקים ", ועם אנשים המלעיגים ומנגדים לעבודתו. וזהו מדרגת "יעקב". ואף שגם מי שהוא במדרגא זו, דרגא הכי תחתונה, "יעקב" מלשון " עקב...

התוכן ענינו המיוחד של אדמו"ר האמצעי הי' – לימוד החסידות בהרחבה , הן אמירת החסידות שלו היתה בשופי ובלי הגבלות , והן המאמרים שהודפסו בחייו על ידו (ודבר שבדפוס הוא לדורות) הם שלא בערך יותר (בכמות) ביחס למה שנדפס בימי אדה"ז שלפניו והצ"צ שלאחריו, (וכידוע שבספירות הנה אדה"ז הוא בחכמה (נקודה) ואדמו"ר האמצעי בבינה – " רחובות הנהר " וכו'). וההוראה מזה מובנת בפשטות: ללמוד חסידות באופן של הרחבה (ועד"ז בנוגע...

התוכן בקביעות ש.ז. (כבפעם הראשונה) חל ט' כסלו [יום הולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע] בש"פ ויצא שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מא"י לחו"ל (ע"ד יום ההולדת – ירידת הנשמה למטה), וחג הגאולה [שלו ב] י' כסלו ביום א' פ' וישלח שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מחו"ל לא"י (ושהשלים את עבודתו וכו' – ע"ד יום ההסתלקות שאז נשלמת עבודת הנשמה). וההוראה : התעסקות בהפצת המעיינות חוצה כפי שתבע אדמו"ר האמצעי צ"ל בכל זמן –...

התוכן הוראה ממ"ש [בחמישי דפ' ויצא] "ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים": ישנם הטוענים שהצורך להוסיף בלימוד התורה והידור בקיום המצוות וכו' הוא רק ליושבי אהל וכיו"ב אבל אלו העוסקים במשא ומתן ב רשות השו"ע ועוסקים ב"צאן רבות עבדים ושפחות גו'" ב"פדן ארם" ‏–‏ להם מותר להתנהג כ"במקומנו" ולהתעסק ב"משא ומתן" ‏–‏ " באמונה "... כמו שה" משא ומתן " דורשת ‏–‏ לוותר "קצת" על האיסור...

התוכן קריאת השם " יוסף " [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה " יוסף ה' לי בן אחר " [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו " יוסף ", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמערי...

התוכן ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה ". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי' ", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק , והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא " קצרה " בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כד...

התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו " ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק...

התוכן ביאור בפנימיות הענינים במ"ש [בראשון דפ' ויצא] "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". דלכאו' הי' צ"ל " יורדים " ואח"ז " עולים "? [על שאלת המלמד של ה"רוזשינער" ממנו למה לא חשב בעצמו לשאול שאלה זו ענהו "אויף א חלום איז קיין קושיא ניט..."], כי כאשר מלאך יורד למטה ליהודי ה"ז עלי' בשביל המלאך, כי מלאך הוא מוגבל , אבל נשמה למטה קשורה עם עצומ"ה הבלתי מוגבל ! וזהו אפי' אם היהודי הוא במצב של " שינה ", (...

התוכן מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף , שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע , עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של " אתערותא דלעילא ", ואילו העבודה דחדשי החורף , ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ ", היא באופן של " אתערותא דלתתא ". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים ". ב) ר"ה חל להיות בשבת . ג) ר"ח ביום השלישי " שהוכפל בו כי...

התוכן ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חיו ביחד ט"ו שנה. ועד"ז באבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן. מספר ט"ו הוא כנגד האותיות י"ה דשם הוי' שמורים על חכמה ובינה , שזהו החידוש דחסידות חב"ד – שהעבודה שבלב , החידוש דתורת החסידות בכלל , תהי' קשורה עם חב"ד . בנוגע לעת"ל כתיב "ביום ההוא יהי' וגו'" – ב"פ י"ה , שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, ועפ"י מאחז"ל " שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב . . אברהם דכתיב בי' בכל...

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר: פעם בעת התוועדות אביו כ"ק אדמור (מוהרש"ב) נ"ע, נכחו חסידים בעלי צורה, ועל השולחן היתה מונחת "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת), וא' המסובים אכל בינתיים ה"קאַשע" מתוך תענוג. ואמר לו כ"ק אדנ"ע: שכחתם שהנכם אוכלים "קאַשע"?!... וההסברה בזה: באותה התוועדות דובר בעניני אלקות עד שחסיד זה נתעורר מזה ברגש של תענוג מוחשי, ובהיותו במצב של "התפשטות התענוג", נמשך מזה התענוג באכילת ה"קאַש...

התוכן כ"ז מרחשון , שחל השנה ביום השבת, הוא יום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע . ידוע שהברית שלו נדחה ליום ב' דחנוכה. ויש לברר בנדון כזה מתי צ"ל ההנהגה ד"הימים האלה נזכרים ונעשים" בקשר לענין הברית בשנים שלאח"ז – האם ביום השמיני ליום ההולדת , ובנדו"ד ב כ"ז מרחשון , כיון שבשנים שלאח"ז אין את הטעמים לדחי' (כמו שרואים שבזמננו חוגגים זמן מתן תורה ביום החמישים לספיה"ע אף שבפעם הראשונה זה הי' ביום...

התוכן א) נאמר בסיום שני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'", ולכאו' ה" ויברכהו ה' " היא הסיבה לזה ש"וימצא בשנה ההיא מאה שערים" ולמה זה נאמר לאח"ז ? אלא שכשיהודי מקיים ציווי ה' "שש שנים תזרע שדך" אף שה"ארץ קשה" וה"שנה קשה" (רש"י) מגיע לו שימצא " מאה שערים "! ואח"ז בא ה"ויברכהו ה'" – תוספת ברכה שבאין ערוך לעבודתו! ב) מציאותו של יהודי קשורה עם הנהגה שלמע' מן הטבע ,...

התוכן במענה על שאלת רבים איך אלו שיכלו לשבת וללמוד תורה באופן של "יגדיל תורה ויאדיר" – נוסעים למקומות רחוקים לעסוק ב" ופרצת "?!: מסופר בכתובות (קג:) אודות ר' חייא שהי' בעצמו צד צביים ופושט עורם וכותב על הקלף את הה' חומשי תורה ומלמדם לה' ילדים, ואת הו' סדרי משנה ומלמדם לו' ילדים, וכ"א מהם הי' מלמד להאחרים את מה שהוא למד וכו'. ר' חייא בעצמו עשה כל זה ולא סמך על אחרים (אף שהשאלה "תורתו מתי נעשית" הית...

התוכן בקשר לענין ה"מבצעים" ישנם הטוענים איך מעמידים את התורה על 5-6 מצוות בלבד? הנה: א) ע"ד מ"ש בגמ' מכות "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה . . בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", שהפירוש הוא שמצות אמונה היא יסוד שתביא לקיום כל המצוות , ועד"ז בנוגע ל"מבצעים". ב) המענה כלפי טוען הטענה – 'אני מדבר על מצוות אלו, דבר אתה על שאר המצוות'! במקום למנוע מבנות ישראל להדליק נש"ק ולהאיר בכך את הבית! ט...