The Daily Sicha - השיחה היומית

התוכן המאסר של כ"ק אדמו"ר האמצעי הי' לאחרי תקופה של הפצת המעיינות חוצה ב"שטורעם" הכי גדול. וזה מורה ש"חושך" המאסר הי' כזה גדול, ש"לא התפעל" אפי' מאור גדול כזה. וא"כ, ה"אור" שבא ע"י הנצחון על "חושך" זה, הגאולה מהמאסר, גדול ביותר , כ"יתרון האור הבא מן החושך" כזה . וההוראה : כאשר האדם מתבונן במעמדו ומצבו ורואה שאע"פ שלמד מאמרי רבותינו נשיאינו וכו', ועכ"ז זה לא פעל עליו כלום בנוגע למעשה בפועל ! אם כאש...

התוכן הטענה החדשה נגד לימוד החסידות, שמפורש בגמ' "אם דומה הרב למלאך צבאות יבקשו תורה מפיו", וא"כ, צריך להמתין עד שירד "מלאך ה' צבאות" ואז יתיישב ללמוד עמו פנימיות התורה – היא "תחבולה" של היצה"ר שמתעטף באצטלא של קדושה, "אַ זיידענע זשופיצע". דמכיון שמדובר על העלם והסתר על לימוד פנימיות התורה, צריך שזה יבוא ע"י יהודי, ובמילא מצא היצה"ר יהודים "שוטים" ש"אימצו" טענה זו שצריך להמתין לרב שדומה למלאך ה' צ...

התוכן התחלת שיעור היומי ברמב"ם : "עצמות הדג ועורו, העושה מהם כלים אינם מקבלים טומאה.. וכן ירוקה שעל פני המים וכיו"ב, שכל מה שבים טהור ". הלימוד מזה (עפמ"ש הרמב"ם "אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם.. ראוי להתבונן בהם וכו' רוב דיני התורה אינן אלא.. לתקן הדעות וכו'"): יחודם של דגים מתבטא בכך שנמצאים תמיד במקום חיותם - מי הים, ואינן יכולים לפרוש מהם אפי' לרגע מכיון שמרגישים שזהו כל חיותם. ועד"ז ברוחניות:...

התוכן 1) הקשיבו יהודים: צריכים ללמוד חסידות! לכל לראש – משום שתורת החסידות היא חלק בתורה, וכל א' חייב ללמוד במשך ימי חייו כל חלקי התורה . וברור שסוכ"ס ירגישו בזה טוב טעם. לימוד החסידות צ"ל באופן של הוספה וריבוי ולא להסתפק במה שלמדו אתמול. ולפחות פעמיים בכל יום. ולא רק שלא יחסר עי"ז בלימוד נגלה דתורה אלא אדרבה – עי"ז יהי' לו תוספת חיות בלימוד נגלה דתורה. וזהו דרך נוספת להקל את קושי הגלות וכו'. 2) י...

התוכן [המשך] ומזה מובן בנוגע לעבודת הנשמה למטה גופא – שצ"ל "ויצא": אף שמוכרח להיות הענין דלימוד התורה בכל רגע פנוי , אבל "כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו" וצ"ל גם הענין דצדקה וגמ"ח – "לצאת" מהד' אמות דתורה ותפלה לקרב יהודים התועים המחפשים מי שיצילם ויכניסם לקרן אורה. ההתמסרות לקרב יהודי היום הו"ע של פיקוח נפש ממש – בכך מצילים אותו או עכ"פ בניו ובני-בניו שישארו יהודים! אכן זה צ"ל לאחרי הה...

התוכן הוראה כללית משם הפרשה " ויצא ": תכלית השליחות של יהודי היא לא להסתגר בד' אמות דקדושה אלא להיות "ויצא". והראי' – מירידת הנשמה למטה בכלל: ה' עצמו "הוציא" את הנשמה מ"באר שבע" – "חצובה מתחת כסא הכבוד", והורידה למטה ל"בירא עמיקתא" – "חרנה – חרון אף של עולם", עי"ז ש" ויפח [" מתוכיותו ומפנימיותו "] באפיו נשמת חיים". דאף שגם ביצירת האדם נאמר " ויאמר ה' נעשה אדם וגו'" (לא באופן ד"נפיחה"), הנה: 1) זהו...

התוכן החידוש של תורת החסידות הוא שפנימיות התורה תומשך בהבנה והשגה , שזה יביא תוספת אור וחיות במעשה . כיון שביאת המשיח תלוי' בהפצת מעיינות של הבעש"ט חוצה, ולעת עתה משיח עדיין לא בא – זוהי ההוכחה שעל כל אחד להפיץ מעיינות הבעש"ט ושל הנשיאים שלאחריו "חוצה"! ומכיון שאין הקב"ה מבקש "אלא לפי כחן" – הרי בודאי שכל אחד, למרות שיודע מעמדו ומצבו..., יכול לעשות זאת וגם הראו לו כיצד לעשות זאת! ואף אם רואים שפוע...

התוכן 1. כמו שבקי"ס הנה "( משה אמר שירה לאנשים ו) מרים אמרה שירה לנשים ", עד"ז צ"ל בנוגע להפעולות בענין " הקהל את העם האנשים והנשים .. לעשות את כל דברי התורה הזאת", שהנשים צריכות לפעול בזה עם הנשים. ועד"ז הפעולות על " הטף – ליתן שכר למביאיהם ", שזה נעשה באופן הטוב ביותר ע"י האם (ובפרט שלידת הולד וההכנות לזה, תלוי באשה ). ומכ"ז מובן חלקן החשוב , העיקרי והאחראי של הנשים בענין "הקהל". וזהו חידוש, כי...

התוכן ההוראה ממ"ש: א) בשני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים": שבכל מקום ובכל זמן שיהודי "זורע" ופועל‏ – ‏דבר ברור הוא שהקב"ה מברכו, ולא עוד, אלא שהברכה היא באופן שמוצא "מאה שערים"‏ – ‏כפירוש רש"י "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה", היינו, שההצלחה היא מאה פעמים ממה שמשערים תחילה ! ב) בשישי דפ' תולדות "ויתן לך האלקים וגו'" וכמ"ש ברש"י " ויתן ויחזור ויתן "‏ – ‏...

התוכן בשיעור רמב"ם היומי , מבאר הרמב"ם שחייבי אשמות תלויין שעבר עליהם יוהכ"פ פטורין מלהביא קרבן, אבל המבעט ביוהכ"פ אין יוהכ"פ מכפר. והטעם בפשטות הוא שזהו ע"ד "אין קטיגור נעשה סניגור". וי"ל הטעם מדוע שעיר המשתלח מכפר על ה" קלות " גם למי שלא עשה תשובה, והרי מצד הסברא ש"אין קטיגור נעשה סניגור" אין חילוק בין "קלות" ו"חמורות"?! – כי דוקא הפגם שע"י עבירות " חמורות " הוא גם ב" ידיעה ", ולכן צ"ל "שב מידיע...

התוכן אע"פ שאפי' מעט אור דוחה הרבה חושך, הרי מובן שכאשר האור הוא בריבוי ביכלתו לדחות יותר חושך. ובהתאם לכך, בנוגע המאורע בכפר חב"ד ל"ע [באור לבדר"ח אייר בבית הספר החקלאי, שחמשה מתלמידי המוסד ומדריכם הי"ד נרצחו בידי מסתננים מצריים] היתה הסברא הנכונה שאלו ואלו צריכים לנסוע לשם בעצמם, וככל שירבו הנוסעים ה"ז טוב יותר, אבל לא כל אחד יכול לנסוע. והרי "שלוחו של אדם כמותו", וכאשר אלו הנוסעים נתמנו בתור של...

התוכן אחז"ל "מנא הא מילתא דאמרי אינשי כד הוינן זוטרי – לגברי (כשהיינו קטנים היינו חשובים כגברי), השתא דקשישנא – לדרדקי" (עכשיו שהזקננו הננו שפלים כתינוקות) . . מעיקרא כתיב ו ה' הולך לפניהם . . ולבסוף כתיב הנה אנכי שולח מלאך וגו'". וההוראה: איתא בגמ' ש"כל אדם שיש בו גסות הרוח אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור", וענין ה"שפלות" הוא יותר ב"זוטרי". כי ל"קשישנא", "זקן" בתורה ובחכמה, קשה יותר לפעול בעצ...

התוכן מענת אדמו"ר מהריי"צ לא' מזקני החסידים שהתלונן על שמקבל פחות מכתבים מאשר פלוני הצעיר יותר – שעתה נוגע המעשה בפועל , ובמילא, דין קדימה להמכתבים הקשורים עם מעשה בפועל – שמהם יצמח "חדר" עבור ילדים, תוספת בשמירת שבת וכיו"ב. מעמד ומצב זה הולך ונמשך מאז עד עתה – שבעיקר נוגע המעשה בפועל. ולצורך זה צריכים לרתום את ה" צעירים ", הנוער, שלהם ישנם יותר כחות שלא השתמשו בהם ופחות ספיקות ו"לכלוך" מעניני העו...

התוכן מזה ש"פרשה של שיחת אליעזר" הוכפלה בפ' חיי שרה כו"כ פעמים לומדים חז"ל ש" יפה שיחתן של עבדי אבות וכו' מתורתן של בנים ". ביאור המעלה ב" שיחתן " של עבדי אבות על " תורתן " של בנים: " שיחה ", ענין של דברי חול , קאי על ה"עשרה מאמרות שבהם נברא העולם "‏ – ‏" מילין דהדיוטא ". והיינו, ש" שיחתן ", כחיותו של כל הנבראים , קשור עם " זמן ומקום ", ולא שייך שום " זמן ", שהוא הנברא הראשון , בלי " שיחתן ". משא"...

התוכן אם "ת"ח אין להם מנוחה.. ילכו מחיל אל חיל " בכל יום , עאכו"כ ביום ההולדת ש" מזלו גובר ". ולכן, אם בכלל תובעים מכאו"א את הענין ד"ילכו מחיל אל חיל" אפי' כשנמצאים במצב של ריבוי בלבולים דהעלם והסתר וכו' (וכמ"ש בכמה אגרות שרבינו הזקן דורש שלמרות צוק העתים וכו' צריכים להשתדל שזה לא יגרום לחלישות בעבודה של "ילכו מחיל אל חיל"), הנה ביום ההולדת של נשיא בישראל התביעה לזה היא חזקה ביותר : ביום זה עומדים...

התוכן מכיון ש"קרית ארבע " (ע"ש הד' זוגות הקבורין במערת המכפלה) צ"ל באופן של " חברון " והתאחדות [כמ"ש בהתוועדות], ה"ז מבטל מלכתחילה את ההצעה התמוה ["ווילדע סברא"] על "חלוקת" מערת המכפלה וכו'. ומכיון שלא זכינו לקחת את ביטול סברא זו מהתורה עצמה הנה לאחרונה נעמד ישמעלי ו"רועש" היתכן שרוצים לחלק את המערה, הרי היא שייכת לפלוני בן פלוני כבר יותר מאלף שנה! ועפ"י הכלל הידוע שלגוי אין בחירה, הרי מה שהגוי או...

התוכן " אחד הי' אברהם" - לא התפעל מזה שהוא הי' יהודי היחיד בכל העולם והלך ופירסם בכ"מ ש" יש בעה"ב לבירה זו " - "ויקרא שם בשם הוי' א-ל עולם [כמ"ש בשישי דפ' וירא] [ועוד: כמבואר בדא"ח זה שלא נאמר "א-ל ה עולם" (שזה מורה שיש לעולם ענין לעצמו אלא שה' מושל עליו) אלא " א-ל עולם " - אברהם אבינו גילה שאין למציאות העולם ענין לעצמו , אלא כל ענינו הוא למלאות רצונו ית' להיות לו דירה בתחתונים]! ובאמת הי' העולם צ...

התוכן ענין המסירות נפש אינו "לקפוץ מהגג" דוקא, אלא גם אם עשה דבר מסויים, שרק הוא בעצמו יודע עד כמה זה הי' קשה לו, כי יהודי שיודע שהוא למעלה הימנו אמר שעליו לעשותו! וע"ד המבואר בחסידות החילוק בין המס"נ של רבי עקיבא – ש"חיפש" לקיים הענין דמס"נ באמרו "מתי יבוא לידי ואקיימנו", למס"נ של אברהם אבינו – שלא "חיפש" מס"נ, אלא הלך לקיים רצון הבורא "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", אלא שאם בשביל עבודה זו הי' צורך ב...

התוכן בנוגע לאברהם אבינו נאמר שהוא הי' "נדיב" בכל עניניו – "בנשמתו, בגופו ובממונו" וכו'. והנה אף ש"אחד הי' אברהם" ו"במקום גדולים אל תעמוד", אבל, כמובא בספרים, כך צ"ל אצל כאו"א . ומובן א"כ, שהקב"ה נותן לכאו"א את הכחות הדרושים שיוכל לקיים מצות צדקה בכל הפרטים האלו כמו אברהם אבינו! ומכיון שכן, הנה בודאי כל אדם שפוי, שמאמין שיש בעה"ב לעולם, והבעה"ב הוא הקב"ה, והוא נותן לו את הכחות – הנה מצד אנושיות בל...

התוכן ישנם כאלו שב"מחסירו אשר יחסר לו" נכלל שיהי' להם "שטיח מקיר לקיר" כמו שיש לחבר..., או מוכרחים להשיג "כפתור" מסויים מעבר לים ... ובזה מכניסים את ה"חב"ד" שבנפש! (ילדים שבגדר "הבל שאין בהם חטא" אין להם מושג כלל בכל התחכמויות ושקרים של עולם המסחר...) בה בשעה שיהודי בר-דעת ולמד חסידות צריך לדעת את תביעת החסידות שגשמיות לא תתפוס מקום , ואם יש פרוטה מיותרת – יקיים מ"ש אדה"ז עפמ"ש בנוגע לאברהם [בשני...

התוכן ביאור הסתירה לכאורה בין מ"ש בגמ' " גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" למ"ש בתיקוני זהר ש"זכאה איהו מאן דמקבל אורחיו ברעו שלים כאילו מקבל אפי שכינה" – בשווה ולא " גדולה "), וביותר יוקשה מ"ש בתיקוני זוהר ע"פ מה שהגמ' מביאה ראי' מוכחת שהכנסת אורחים היא גדולה מהקבלת פני שכינה – ממ"ש אצל אברהם [בראשון דפ' וירא], שהגם ש"וירא אליו ה'" אבל כשראה "שלשה אנשים נצבים עליו" אז "וירא וירץ לקראתם"! ונקוד...

התוכן מבואר בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שי"ט כסלו הוא זמן הברית-מילה של חסיד, ושל חסיד חב"ד בפרט. והביאור: החידוש במצות מילה הוא שפעולת המצוה עצמה נמשכת כל ימי חייו [משא"כ שאר המצוות, כמו תפילין שמקיים המצוה רק בעת הנחתן. וזהו הביאור למה שמסופר בגמ' שכאשר דוד המלך הי' במרחץ ראה שהוא ערום מן המצוות והצטער עד שנזכר אודות מצות מילה וכו']. והנה נוסף על פעולת המצוה, " ימול ", ישנם עוד ב' ענינים במצות מילה: א...

התוכן ברביעי דפ' לך לך מדובר ע"ד הנצחון של אברהם אבינו, שזה הביא לברית בין הבתרים שבה הבטיח הקב"ה לאברהם לא רק את ארץ ז' אומות אלא את ארץ עשר אומות , כולל קיני קניזי וקדמוני, כפי שיתקיים בפועל תיכף ומיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה. ומבואר בדא"ח שארץ ז' אומות ענינה בעבודה היא עבודת המדות, ואילו ארץ עשר אומות כולל גם את העבודה של הג' מוחין. וההוראה : יש לעשות כבר בזמן הזה הכנה לעבודת המוחין דלע"ל, ע"...

התוכן ענינו המיוחד של שבעה בחשון הוא כמ"ש במשנה שאז "שואלין על הגשמים.. ט"ו יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת", (ונמצא שתכלית השלימות ב"ויעקב הלך לדרכו" הוא בשבעה בחשון כי רק אז נגמרה העלי' לרגל וכו'). ובזה מודגש הענין ד "אהבת ישראל ", כי אע"פ שהצטרכו גשמים בכל ארץ ישראל מיד לאחרי החג, מ"מ נמנעו משאילת גשמים ט"ו יום כדי לא לצער עי"ז אפי' ה" אחרון שבישראל " שעוד לא חזר לביתו! ומזה שכלל...

התוכן הוראה מציווי ה' לאברם בתחילת פ' לך לך " לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך ", עפ"י המבואר בדא"ח ש"ארצך" קאי על בחי' הרצון, "מולדתך"‏ – ‏בחי' המדות, "בית אביך"‏ – ‏בחי' המוחין, והיינו שנדרש מהאדם שכל עניניו , רצון מוחין ומדות, יהיו בבחי' הליכה בלי גבולית למעלה ממדידה והגבלה, וזהו ע"י ש"הולך" ומתנתק מ"ארצ ך " ו"מולדת ך " ו"בית אבי ך "'', הכחות כפי שהם מצד טבעו , והולך אל " לְךָ "‏ – ‏" לעצמך, לשר...